1

1.                  הנאשם הורשע על פי הודאתו בכתב אישום המייחס לו עבירה של פריצה לרכב, בניגוד לסעיף 413 ו רישא חוק העונשין התשל"ז 1977.

על פי עובדות כתב האישום המתוקן אשר הוגש היום בשנית, ביום 13.7.16 בשעה 23:00 התפרץ הנאשם לרכבו של המתלונן בכך שניפץ חלון אחורי שמאלי באמצעות מברג.

תסקיר שירות המבחן

2

2.                  בתסקיר מיום 8.7.18 סקר שירות המבחן את הרקע האישי, המשפחתי והעברייני של הנאשם. הנאשם בן 50, בוגר 9 שנות לימוד, שירת שירות צבאי מלא, רווק, מתגורר בבית אימו. סובל מבעיות בריאות, אינו עובד ומתקיים מקצבת הבטחת הכנסה. בשנת 2017 השתחרר ממאסר אחרון. שירות המבחן תיאר היסטוריה של התמכרות לסמים, נסיונות גמילה, מאסרים ממושכים. עם שחרורו ממאסר אחרון שולב הנאשם בעזרת רש"א בתוכנית לטיפול בהתמכרויות. התוכנית הופסקה מסיבות בירוקרטיות בגמר תקופת הרישיון. הנאשם מסר דגימת שתן נקיה מסם. שירות המבחן ציין כי הנאשם לקח אחריות על ביצוע העבירה, הביע צער וחרטה. ביצע העבירה בשל תחושת כישלון ותסכול ממצבו הכלכלי. שירות המבחן העריך כי קיימת רמת סיכון בינונית להישנות ביצוע העבירות. שירות המבחן ציין כי לאחר שחרורו ממאסר בשנת 2008 חלה התייצבות במצבו, עד לביצוע סדרה של עבירות רכוש בשנת 2016. לאור העובדה שאת העבירה הנוכחית ביצע הנאשם בטרם נדון למאסר בגין עבירות דומות, לאור עמידתו של הנאשם בתוכנית הטיפולית לאחר שחרורו, ובשים לב שלא נפתחו מאז תיקים נוספים המליץ שירות המבחן על העמדת הנאשם במבחן ועל צו של"צ, כמו גם על הטלת מאסר מותנה מרתיע.

טיעוני הצדדים לעונש

3.                  ב"כ המאשימה הגישה את הרשעותיו של הנאשם, הפנתה לערכים המוגנים שנפגעו, הפנתה לפסיקה הנוהגת, טענה כי המתחם נע בין 3-12 חודשים מאסר. לאור עברו המכביד עתרה להשית על הנאשם מאסר ברף הבינוני של המתחם, וכן ענישה נלווית בדמות מאסר מותנה התחייבות וקנס. לאור העובדה שהרכוש הגנוב הוחזר, לא עתרה המאשימה לחייב את הנאשם בפיצוי לטובת המתלונן.

4.                  ב"כ הנאשם הגיש מסמכים באשר למצבו הרפואי של הנאשם. הגיש את תוכנית השיקום שביצע הנאשם לאחר שחרורו מהכלא. ביקש להסתפק בענישה צופה פני עתיד. הפנה להמלצות שירות המבחן ליתן עדיפות לענישה שיקומית. לשאלת בית המשפט נתן ב"כ הנאשם הסכמתו לכך שיושת רכיב של פיצוי חלף קנס על אף שהמאשימה לא עתרה לפיצוי אך כן עתרה לקנס.

5.                  הנאשם ציין כי הכישלון שלו היה בתקופה מסויימת. הוא לא הצליח לצרף תיק זה לתיק עליו נדון למאסרו האחרון. לדבריו היה 9 שנים ללא הרשעה, 13 שנים ללא שימוש בסמים. מגדיר עצמו כמכור נקי. לדבריו קרו אצלו דברים, הסכרת החמירה, אביו נפטר, הוא סובל ממצוקה כלכלית. לדבריו הוא שמח שנעצר כי היה בפתח של מדרון חלקלק. לדבריו חש בושה, אשמה וחרטה. ציין כי עשה תהליך, זכה לאמון ועדת השחרורים, השלים תוכנית שיקומית של רש"א. לדבריו גם היום יש עוד דברים שצריך לתקן. שיתף כי מנסה להתקבל לעבודה. הביע נכונות לשתף פעולה בהליך טיפולי שהוצע לו על ידי שירות המבחן ולבצע של"צ.

6.                  אימו של הנאשם אף היא בקשה התחשבות בית המשפט. לדבריה, הנאשם עוזר לה לאור מצבה הרפואי הקשה.

דיון

3

מתחם העונש ההולם

7.                  הערך המוגן הנפגע בעבירה של פריצה לרכב הוא הגנה על רכושו של אדם ועל תחושת הביטחון של הציבור.

ראו דבריו של כב' השופט עמית בבש"פ 45/10 מסארוה נ' מדינת ישראל :

"פתאום קם אדם בבוקר ומוצא..." שמכוניתו חלפה עם הרוח, או במקרה הטוב, נפרצה ותכולתה נשדדה. חוזר אדם לביתו בסוף עמל יומו ומוצא כי מאן דהוא חדר לפרטיותו ונטל את רכושו ואת חפציו שאותם צבר בזיעת אפו ומיטב כספו. מי ימוד את עוגמת הנפש, הרוגז וחסרון הכיס שנגרמו למי שנפגע מאותן עבירות רכוש, שדומה כי ליבנו גס בהן, והסטטיסטיקה של העבירות הלא מפוענחות בתחום זה מדברת בעד עצמה. אין לראות בעבירות רכוש, כמו התפרצות לדירה או גניבת רכב, גזירת גורל שאין לה מענה בחוק ובפסיקה"

8.                  מידת הפגיעה בערך המוגן היא ברף הנמוך, בשים לב לתיקון שבוצע בכתב האישום לפיו לא הורשע נאשם בעבירה של גניבה מרכב, ובשים לב שהרכוש הגנוב הושב לבעליו ובשים לב שלא יוחסה לו פריצה בכוונה לגנוב.

9.                  באשר לנסיבות הקשורות בביצוע העבירה, נתתי דעתי לכך שהפריצה לרכב נעשתה באמצעות ניפוץ חלון על ידי שימוש במברג, דבר המלמד על תכנון מוקדם. העבירה לא בוצעה בתחכום. נגרם נזק לרכב שמתבטא בניפוץ החלון, הגם שלא יוחסה לנאשם עבירה של היזק במזיד לרכב. לא נגרם נזק לרכוש מעבר לכך.

10.              בחינת מדיניות הענישה מעלה כי במקרים דומים של פריצה לרכב הוטלו על נאשמים עונשים הנעים ממאסרים קצרים (ובמקרים חריגים מאסרים מותנים) ועד עונשי מאסר בפועל לתקופות משמעותיות.

ראו למשל:

·        רע"פ 5313/12 ראיף נ' מדינת ישראל (11.7.12) המבקש הודה והורשע בעבירה של התפרצות לרכב בכוונה לגנוב. המבקש התפרץ לרכב, פתח את תא הכפפות ונמלט. הושתו על המבקש 3 חוד' מאסר על תנאי וקנס. בית המשפט המחוזי קיבל את ערעור המדינה והחמיר עונשו ל- 6 חוד' מאסר בפועל. בקשת רשות ערעור נדחתה.

4

·        רע"פ 1200/11יעקובוב נ' מדינת ישראל (14.2.11) המבקש הורשע לאחר שמיעת הראיות בעבירות של פריצה לרכב בכוונה לגנוב, גניבה מרכב, חבלה במזיד והחזקת נכס החשוד כגנוב. המבקש התפרץ לרכב וגנב מתוכו רכוש השייך לבעל הרכב. בהמשך נתפס כשהוא מחזיק חלק מהרכוש. המבקש נדון ל-9 חוד' מאסר בפועל, הפעלת מאסר מותנה כך שירצה סה"כ 12 חוד' מאסר בפועל, מאסר על תנאי. הערעור במחוזי התקבל חלקית כך שהופחתו חודשי המע"ת מ-12 ל-6 חודשים. יתר רכיבי גזר הדין נותרו על כנם. בקשת רשות ערעור נדחתה.

·        רע"פ 6257/11 בדר נ' מדינת ישראל (30.10.11), המשיב והורשע בעבירות של פריצה לרכב בכוונה לבצע גניבה, פירוק רכב וגניבה מרכב. בית משפט קמא הטיל על המשיב מאסר על תנאי וקנס. בית משפט המחוזי קיבל את ערעור המדינה, וגזר 6 חוד' מאסר ויום (בית משפט מחוזי הפנה המערער לממונה על עבודות שירות, אך המערער לא התייצב, ללא סיבה מוצדקת), בית המשפט העליון דחה את בקשת רשות הערעור.

·        עפ"ג (חיפה) 20738-08-14 מדינת ישראל נ' אבו חאטום (27.8.14) המשיב הורשע ב- 2 עבירות של פריצה לרכב בכוונה לגנוב ובעבירה של גניבה מרכב. המשיב ניפץ חלון רכב והכניס פלג גופו העליון לרכב וגנב תיק, מסמכים, מגבת ומעיל של בעלת הרכב. בהזדמנות נוספת פרץ לרכב נוסף באותה השיטה אך עוברים ושבים הבחינו בו והוא נמלט ולא גנב דבר. בימ"ש גזר על המשיב 7 חוד' מאסר בשני התיקים, מאסר על תנאי והתחייבות. ערעור המדינה התקבל והוחמר עונשו של הנאשם ל- 12 חוד' מאסר בפועל. יתר רכיבי הענישה נותרו על כנם.

·        עפ"ג (מרכז) 56608-07-13 מדינת ישראל נ' ברנס (17.11.13) , הנאשם הורשע ביחד עם אחר בעבירה של פריצה לרכב בכוונה לגנוב, בגניבה מרכב ובהפרעה לשוטר ונדון ל- 6 מאסר על תנאי ופיצוי. ערעור הנאשם על הכרעת הדין נדחה. ערעור המדינה על קולת העונש התקבל והנאשם נדון ל- 4 חוד' מאסר בפועל בעבודות שירות. יתר רכיבה הענישה נותרו על כנם.

5

ראו גם: ת"פ (י-ם) 35457-01-17 מדינת ישראל נ' פרוך ( גניבה מרכב - 6 חודשי מאסר בפועל מתוכם 3 במצטבר לעונש שמרצה); ת"פ (ת"א) 25482-09-16 מדינת ישראל נ' איליה קרוייטורו (פריצה לרכב בכוונה לגנוב וגניבה מרכב - 6 חודשי מאסר והפעלת תנאי של 5 חודשים במצטבר, מתוכם 8 ירוצו בחופף למאסר שמרצה ו - 4 במצטבר); ת"פ (פ"ת) 35900-12-16 מדינת ישראל נ' פבל דידיץ (פריצה לרכב, גניבה מרכב והיזק במזיד לרכוש - 2 חודשי מאסר בעבודות שירות); ת"פ (ראשל"צ) 13321-07-16 מדינת ישראל נ' עמיחי שפק (פריצה לרכב, גניבה מרכב, הפרת הוראה חוקית וסיוע לפריצה לרכב - 5 חודשי מאסר והפעלת תנאי 7 חודשים במצטבר); ת"פ (נצרת) 27267-08-16 מדינת ישראל נ' שלום עמר (פריצה לרכב וגניבה מרכב - 5 חודשי מאסר בעבודות שירות); ת"פ (ב"ש) 6554-07-16 מדינת ישראל נ' מוהדי אבו זאיד (3 אישומים שכוללים 2 עבירות של פריצה לרכב, 2 עבירות של גניבה מרכב, 2 עבירות של החזקת כלי פריצה, ונהיגה ללא רישיון רכב תקף - 11 חודשי מאסר תוך הפעלת מע"ת של 5 חודשים בחופף).

11.              לאור כל האמור לעיל אני קובעת כי מתחם העונש ההולם בנסיבות שבפני, כאשר לא יוחסה לנאשם כוונה לגנוב, ואף לא יוחסה גניבה ובשים לב לתיקון בכתב האישום, נע ממאסר קצר ועד שנת מאסר.

גזירת עונשו של הנאשם

12.              בבואי לגזור את עונשו של הנאשם לקחתי בחשבון את השיקולים שלהלן:

·        זקפתי לזכותו של הנאשם את העובדה שבחר לקחת אחריות ולהודות בהזדמנות ראשונה.

·        זקפתי לחובתו של הנאשם את הרשעותיו הקודמות. הנאשם יליד 1967 , לחובתו 16 הרשעות בגין עשרות עבירות מתחום הרכוש, הסמים , ועוד.

הנאשם הורשע בעברו בביצוע 15 עבירות של פריצה לרכב.

הנאשם נדון בעבר 10 פעמים לעונשי מאסר, בהם מאסרים לתקופות ממושכות (עד 3 שנים).

מאז שנת 2005 לא נדון הנאשם למאסרים נוספים, למעט 2 מאסרים שריצה ברצף בגין עבירות דומות של פריצה לרכב שבוצעו על ידו ביוני 2015 וספטמבר 2016. כאמור, הנאשם שמר על רצף של שנים ארוכות ללא הרשעות, זאת עד לשנת 2015.

·        לקחתי בחשבון את העובדה כי המאסרים האחרונים שנגזרו על הנאשם הם בגין עבירות דומות, שאחת מהן מאוחרת בחודשיים לעבירה עליה נותן היום את הדין. נתתי דעתי לדברי הנאשם כי רצה לצרף תיק זה לתיק עליו נדון, אך הדבר לא עלה בידו.

6

·        לקחתי בחשבון את נסיבותיו האישיות של הנאשם כפי שנלמדות מתסקיר שירות המבחן וכפי שעולות מטיעוני בא כוחו, את מצבו המשפחתי, את מצבו הכלכלי, את מצבו הבריאות.

·        לקחתי בחשבון את הערכת שירות המבחן כי קיים סיכון בינוני להישנות עבירות, ומנגד את העובדה שהנאשם השלים את התוכנית הטיפולית של רש"א, מסר בדיקות נקיות מסם ומאז שחרורו לא נפתחו תיקים.

·        לקחתי בחשבון את המלצת שירות המבחן להטיל על הנאשם ענישה בעלת אפיק שיקומי, על מנת שהנאשם ימשיך להיות במעקב טיפולי.

·        לקחתי בחשבון את שיקול הרתעת היחיד.

חריגה מהמתחם משיקולי שיקום

13.              המחוקק קבע בסעיף 40ד' לחוק כי אם הנאשם השתקם, או שיש סיכוי של ממש שישתקם, יכול בית המשפט לקבוע כי העונש שיוטל על הנאשם יחרוג ממתחם העונש ההולם, וזאת מטעמי שיקום. ניתן לחרוג מהמתחם בנסיבות מיוחדות ויוצאות דופן גם במקרה בו מעשה העבירה ומידת אשמו של הנאשם הם בעלי חומרה יתירה.

14.              במכלול הנסיבות שהוצגו בפני, בשים לב שהעבירה עליה נותן את הדין בוצעה באותה תקופה בה בוצעו העבירות האחרות לרבות עבירה מאוחרת, עליהן כבר נשפט וריצה 8 חודשי מאסר, בשים לב שהנאשם זכה לאמון ועדת השחרורים והשתחרר שחרור מוקדם, בשים לב שהנאשם שיתף פעולה והשלים את התוכנית השיקומית של רש"א בתקופת היותו אסיר ברישיון, בשים לב שלא נפתחו לנאשם תיקים חדשים מאז שחרורו, בשים לב שהנאשם מסר דגימת שתן נקיה מסם, ומוכן להיות במעקב של שירות המבחן, ולאור המלצת שירות המבחן, אני סבורה כי בעניינו של הנאשם יש ליתן עדיפות לפן השיקומי על פני שיקולי ענישה מחמירים.

התרשמתי כי יש סיכוי של ממש שהנאשם ישתקם, באופן המצדיק חריגה ממתחם העונש ההולם, תוך מתן דגש על ענישה בעלת פן שיקומי.

15.              בניגוד לעמדת המאשימה, אני סבורה שיש מקום לחייב את הנאשם בפיצוי, הגם שהרכוש הגנוב הושב לבעליו וזאת בשל הנזק שנגרם לרכב ובשל הפגיעה בתחושת בטחונו האישי של המתלונן. המאשימה כאמור לא עתרה לפיצוי אלא לקנס ועם זאת, ב"כ האנשם נתן הסכמתו להשתת פיצוי במקום קנס.

7

עונשו של הנאשם

16.              לאור כל האמור, מצאתי לנכון ולמידתי להטיל על הנאשם את העונשים הבאים:

                                 א.         6 חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור הנאשם במשך שלוש שנים מהיום עבירת רכוש מסוג פשע.

                                 ב.         3 חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור הנאשם במשך שלוש שנים מהיום עבירת רכוש מסוג עוון.

                                  ג.         פיצוי בסך 500 ₪ למתלונן משה נתן עת/1. הפיצוי ישולם תוך 90 יום.

                                 ד.         הנאשם יחתום על התחייבות כספית בסך 3,000 ₪ להימנע מביצוע עבירות רכוש והכל תוך שנתיים מהיום.

ההתחייבות תחתם במזכירות בית משפט עוד היום. לא יחתום הנאשם כאמור, יאסר למשך 15 יום.

                                 ה.         הנני מטילה על הנאשם צו מבחן וזאת למשך שנה. הנאשם ימצא בפיקוח שירות המבחן למשך שנה מהיום. במסגרת המבחן ישולב הנאשם בכל הליך טיפולי ששירות המבחן ימצא לנכון מעת לעת.

הנאשם מוזהר כי אם לא ימולאו תנאי הצו במלואם, ניתן יהיה לבטלו ולהטיל עליו עונש נוסף, בגין העבירות בהן הורשע, במקום צו המבחן.

                                  ו.          הנני מטילה על הנאשם צו לביצוע 160 שעות שירות לתועלת הציבור וזאת במשך שנה.

השל"צ יבוצע במתנ"ס גן יבנה בתחום אחזקה בהתאם לתכנית שגובשה על ידי שירות המבחן ובפיקוח שרות המבחן.

אם יתעורר צורך בשינוי מקום ההשמה, שרות המבחן יעשה כן וידווח לבית המשפט.

הנאשם מוזהר כי אם לא ימולאו תנאי הצו במלואם, ניתן יהיה לבטלו ולהטיל עליו עונש נוסף, בגין העבירות בהן הורשע, במקום צו השל"צ.

זכות ערעור תוך 45 יום לבית המשפט המחוזי.

המוצגים יושמדו בחלוף תקופת הערעור

ניתן היום, 15.7.18 בנוכחות הצדדים.