ת"פ 1447/09/19 – מדינת ישראל נגד יונתן שטוף,גל מעלם
|
|
ת"פ 1447-09-19 מדינת ישראל נ' מעלם(עציר)
ת"פ 16745-09-19 מדינת ישראל נ' שטוף |
1
בפני |
כבוד השופט, סגן הנשיאה עמית פרייז
|
|
מאשימה/מבקשת |
מדינת ישראל
|
|
נגד
|
||
נאשמים/משיבים |
1.
יונתן שטוף
|
|
|
||
החלטה
|
השתלשלות ההליכים
ביום 1/9/19 הוגש כתב אישום נגד משיב 2 המייחס לו עבירות של גידל ייצור והכנת סמים, החזקת סמים לצריכה עצמית והחזקת כלים להכנת סם שלא לצריכה עצמית, אשר על פי הנטען בוצעו בדירה ברח' זליוונסקי 10 בכפר סבא (להלן: "הדירה בכפר סבא") אותה שכר.
ביום 8/9/19 הוגש כתב אישום נגד משיב 1 המייחס לו עבירות של גידול ייצור והכנת סמים ונטילת חשמל מים או גז בגניבה, אשר על פי הנטען בוצעו בבית ברחוב התווים 14 בהוד השרון (להלן: "הבית בהוד השרון").
2
ביום 11/9/19 הוגשה הבקשה לתיקון כתב האישום. בבקשה נכתב כי לאחר הגשת כתבי האישום התקבלו חומרי חקירה המבססים את מעורבותו של משיב 1 גם במיוחס למשיב 2 בכתב האישום. לפיכך המאשימה מבקשת להורות על תיקון כתב האישום שהוגש כנגד המשיב 2, כך שהמשיב 1 יוסף כנאשם בו, ביחס לעבירות בדירה בכפר סבא, אך גם, לבדו, כנאשם ביחס לעבירות בבית בהוד השרון, כמפורט בכתב האישום שהוגש מלכתחילה נגדו.
בנוסף הודיעה המאשימה על ביצוע
תיקון נוסף לכתב האישום המאוחד המבוקש, בדמות הוספת בקשה לחילוט רכוש בהתאם לסעיף
מהתגובות שהגישו עולה כי שני המשיבים מתנגדים לתיקונים, כל אחד מנימוקיו.
דיון והכרעה
עיקר הבקשה עוסק למעשה בצירוף אישומים ונאשמים.
סעיף
"מותר לצרף בכתב אישום אחד כמה אישומים אם הם מבוססים על אותן עובדות או על עובדות דומות או על סדרת מעשים הקשורים זה לזה עד שהם מהווים פרשה אחת; בצירוף אישומים כאמור מותר, על אף כל דין אחר, לצרף לאישום בבית משפט מחוזי גם אישום בעבירה שאינה פשע."
מנוסח הסעיף עולה כי על מנת לצרף אישומים יש לעמוד באחד מבין שלושה תנאים חלופיים:
1. האישומים מבוססים על אותן עובדות.
2. האישומים מבוססים על עובדות דומות.
3. האישומים מבוססים על סדרת מעשים המהווים פרשה אחת.
3
בבג"ץ 5283/98 חדר נ' הרכב כב' השופטים י' צמח מ' נאור מ' ארד שופטי בית המשפט המחוזי בירושלים, אומצה הפרשנות של המלומד י' קדמי לתנאים הנ"ל. נקבע כי אישומים המבוססים על "אותן עובדות" הם אישומים העוסקים "בגזרות שונות של פרשה אחת". המאפיין אישומים המבוססים על "עובדות דומות" הוא "...'דמיון' מבחינת העובדות, להבדיל מדמיון מבחינת טיב המעשה ואופיו". הסוג השלישי מהווה "סדרת מעשים נפרדים - מבחינת הזמן והמקום - אשר קיים ביניהם חוט מקשר, ההופך אותם לפרשה כוללת אחת". המונח "פרשה אחת" הוא מונח גמיש, וגבולות של מה שייחשב ל"פרשה אחת" ייקבעו על פי אופיים וטיבם של המעשים המתוארים בכתב האישום (ת"פ (מחוזי י-ם) 1256/01 מדינת ישראל נ' כהן).
לצד כל האמור ייאמר, שאף אם מתקיים אחד מן התנאים לצירוף כמפורט לעיל, יש מקום גם לבחון האם הצירוף עשוי לגרום לנאשם לעיוות דין (ת"פ (מחוזי ת"א) 25181-07-15 מדינת ישראל נ' לוי).
סעיף
"מותר להאשים בכתב אישום אחד כמה נאשמים אם כל אחד מהם היה צד לעבירות שבכתב האישום או לאחת מהן, בין כשותף ובין בדרך אחרת, או אם האישום הוא בשל סדרת מעשים הקשורים זה לזה, רק שהם מהווים פרשה אחת; אולם אין באי צירופו של צד אחד לעבירה מניעה לשפיטתו של צד אחר."
בענייננו, כאשר לאחר השלמת החקירה סבורה המאשימה כי ישנן ראיות הקושרות גם את המשיב 1 לאישום שיוחס מלכתחילה רק למשיב 2, הרי שעל פי סעיף 87 לעיל, יש לאפשר למאשימה לצרף את המשיב 1 כנאשם באישום זה, כמפורט בחלק המתייחס לאישום זה בכתב האישום המתוקן המוצע. ברור אף כי הבאת כלל אותה פרשה של העבירות בדירה בכפר סבא בכתב אישום אחד, תהווה חיסכון זמן שיפוטי יקר, ותמנע אפשרות של הכרעות עובדתיות סותרות.
שונים הם פני הדברים באשר לחלק הבקשה שעניינו הבאת שני האישומים השונים באותו כתב אישום.
גם בבקשת התיקון, האישום המתייחס לבית בהוד השרון ממשיך להיות מיוחס למשיב 1 בלבד, ועל אף הדמיון בסוגי העבירות, וסמיכות זמנים, בינו לבין האישום המתייחס לדירה בכפר סבא, נראה שאין בין שתי הפרשות כל קשר ענייני, כך שספק רב אם שני האישומים מהווים "פרשה אחת" לעניין סעיף 86 לעיל.
4
יתר על כן, אם יותר שילוב שתי הפרשות לכתב אישום אחד, הדבר יביא לתוספת רבה ומשמעותית של עדים אשר יהיו רלבנטים רק לפרשה שהמשיב 2 מצידו אינו צד לה כלל וכלל. הדבר יביא לסרבול רב ומיותר של ההליך ביחס למשיב 2. בהיותו זכאי ככל נאשם לכך שמשפטו יתברר ללא עיכובים שאינם נוגעים אליו, קל וחומר בהיותו עצור, הרי סרבול זה, על מאפייניו לעיל, עולה לטעמי כדי עיוות דין למשיב 2.
לפיכך הבקשה לתיקון העובדות והעבירות של כתב האישום מתקבלת באופן חלקי. כך, הדיון באישום הראשון, כפי שהוא מובא בנוסח המוצע של כתב האישום המתוקן, משמע ביחס לדירה בכפר סבא, יתנהל במסגרת ת"פ 1447-09-19, לגבי שני המשיבים כנאשמים. כך, הדיון באישום השני באותו נוסח, משמע ביחס לבית בהוד השרון, ימשיך להתנהל כאישום יחיד במסגרת ת"פ 16745-09-19, בו המשיב 1 ימשיך להיות הנאשם היחיד.
ביחס להוספת בקשות החילוט, לא מצאתי כל טעם ענייני בדברי המשיבים כנגד כך, ועל כן יש לאפשר למאשימה לבצע תיקון זה, כאשר אין בכך בכדי להביא כל עמדה לגבי סיכויי קבלתן של בקשות אלה. עם זאת, כאשר לגבי כל נכס מקרקעין יתנהל בירור נפרד, הרי שכל בקשת חילוט תוסף לכתב האישום לו היא רלבנטית.
המאשימה תגיש עד ליום 24/11/19 כתב אישום מתוקן בכל אחד מהתיקים המבטא את התיקונים שהותרו כאמור בהחלטה זו.
המזכירות תעביר עוד היום עותק מההחלטה לצדדים, ותפעל לתייקה בשני התיקים.
ניתנה היום, כ"ג חשוון תש"פ, 21 נובמבר 2019, בלשכה, בהעדר הצדדים.