בפני

כבוד השופטת ג'ויה סקפה שפירא

בעניין:

מדינת ישראל

המאשימה

נגד

שלמה וקנין

הנאשם

גזר דין

כללי

1.       הנאשם הורשע, על פי הודאתו בעובדות כתב אישום מתוקן הכולל שלושה אישומים, בעשרים ושש עבירות סחר בסמים, עשר עבירות הדחת קטין לסמים מסוכנים ועבירת ניסיון אספקת אלכוהול לקטין.

ביום 26.3.20 מכר הנאשם ל-י', קטין שהיה כבן 16 באותה עת, כחמישה גרם של סם מסוכן מסוג קנבוס תמורת 100 ₪. בנוסף, בשלוש הזדמנויות שונות במועדים לא ידועים אך לפני יום 31.3.20, מכר הנאשם ל-י' שניים עד שלושה גרם סם מסוכן מסוג קנבוס בכל פעם תמורת 50 ₪ עד 100 ₪ לכל עסקה.

בשל כך הורשע הנאשם בשלוש עבירות סחר בסם מסוכן שבהן הואשם באישום הראשון.

ביום 26.3.20, נפגש הנאשם עם ע', קטין שהיה כבן 17 באותה עת, ומסר לו סם מסוכן מסוג קנבוס במשקל 3.7127 גרם על מנת שיעביר לאחר, וזאת בתמורה לכך שהנאשם ירכוש עבור ע' אלכוהול. ע' נעצר ובשל כך הנאשם לא סיפק לו את האלכוהול.

בנוסף, במשך תקופה של כארבעה חודשים, לפני יום 26.3.20, מכר הנאשם לע' בעשר הזדמנויות שונות סם מסוכן מסוג קנבוס. במחצית מן העסקאות כמות הסם שנמכרה הייתה 25 גרם בכל עסקה, ובמחצית השנייה כמות הסם הייתה 2-3 גרם בכל עסקה. תמורת הסמים שילם ע' לנאשם 50 ₪ עד 100 ₪ בכל עסקה.

בשל כך הורשע הנאשם באחת עשרה עבירות סחר בסמים מסוכנים, בעשר עבירות של הדחת קטין לסמים מסוכנים ובעבירת ניסיון אספקת אלכוהול לקטין שיוחסו לו באישום השני.

ביום5.3.20 מכר הנאשם ליפרח מתניה גרם אחד של סם מסוכן מסוג קנבוס תמורת 40 ₪. ביום 24.3.20 מכר הנאשם ליפרח 15 גרם סם מסוכן מסוג קנבוס תמורת 150 ₪. כמו כן, במועדים שונים שאינם ידועים במדויק, במהלך תקופה של ארבעה חודשים לפני יום 31.3.20, הנאשם מכר ליפרח בעשר הזדמנויות שונות סם מסוכן מסוג קנבוס בכמות של 15 גרם ותמורת 150 ₪ בכל פעם.

בשל כך הורשע הנאשם בשתים - עשרה עבירות של סחר בסם מסוכן שיוחסו לו באישום השלישי.

2.       הצדדים הציגו הסדר דיוני שלפיו כתב האישום תוקן, הנאשם הודה במיוחס לו והורשע. לא נערך הסדר לעניין העונש, אך הוסכם כי יוכן תסקיר שירות מבחן.

3.       בעניינו של הנאשם הוגשו מספר רב של תסקירי שירות מבחן, שבהם תוארו קורות חייו של הנאשם והם עקבו במשך כשנה וחצי אחרי הניסיונות לשלב אותו בטיפול במסגרת השירות.

התסקירים מלמדים כי הנאשם כבן 25, רווק, טרם מעצרו התגורר בגפו בדירה שכורה ועבד במלצרות וכעת מצוי בתנאים מגבילים בבית הוריו, שעמם תיאר קשר מורכב מאז ילדותו.

בילדותו התמודד הנאשם עם קשיים במסגרות החינוכיות ועבר בין מסגרות רבות. בשל אופי המסגרות שבהן למד, אין לו תעודת בגרות.

הנאשם התגייס לצה"ל כלוחם ובהמשך, על רקע בעיות בריאותיות, עבר לשרת כמדריך סיורים. הוא הוכר כחייל בודד על רקע ניתוק קשר עם הוריו והיעדר תמיכה משפחתית.

מאז גיל 17 עבד הנאשם בעבודות מזדמנות.

הנאשם תיאר לפני שירות המבחן כי בגיל תשע התנסה לראשונה בשתיית אלכוהול באירועים משפחתיים, בגיל 14 החל לצרוך אלכוהול באופן אינטנסיבי יותר בנסיבות חברתיות ובגיל 15 התנסה לראשונה בסמים. במהלך שירותו הצבאי העמיק השימוש בסמים על בסיס יומיומי.

לנאשם אין הרשעות קודמות. הוא קיבל אחריות על מרבית העבירות שבביצוען הורשע, למעט ניסיון אספקת האלכוהול לקטין. עם זאת, בתחילת הדרך טען ביחס לעבירות הסחר נושא האישום השלישי כי רכש סמים יחד עם חבר ולא ראה את הפעולה כסחר שכן הוא מסר את הסמים לחבר במחיר עלותם. הנאשם תיאר כי ברקע לביצוע העבירות חווה תקופה קשה בה הרגיש התדרדרות בהיבטים שונים של חייו, וכי באותה עת עשה שימוש מופרז בסמים והתקשה להבין את השלכות מעשיו.

שירות המבחן התרשם כי לנאשם דפוס התנהגותי של ריצוי והוא מתקשה בהצבת גבולות לאחרים ולעצמו. הוא גילה לאורך חייו קשיים הסתגלותיים במסגרות השונות, עדיין מצוי בתהליך גיבוש זהות ותר אחר שייכות וקבלה. הנאשם הביע רצון להשתלב בטיפול ולנהל אורח חיים נורמטיבי. לפיכך, המליץ שירות המבחן לשלב את הנאשם בקהילה טיפולית.

תחילה הופנה הנאשם לראיון בקהילה הטיפולית "הר טוב", אך לאור התייחסות אמביוולנטית שהביע לגבי השתלבותו במסגרת סגורה ואינטנסיבית, ניסה שירות המבחן למצוא עבורו מסגרת אחרת ב"מרכז יום", ואולם גם ביחס לטיפול זה הביע הנאשם עמדות אמביוולנטיות, וגם שירות המבחן הטיל בסופו של יום ספק בדבר יכולתו להתמיד ולעמוד בדרישות המסגרת ובדבר ההיתכנות להמשך מעורבות של שירות המבחן בעניינו.

על אף האמור, לנוכח התרשמות שירות המבחן מנזקקות טיפולית אצל הנאשם, על רקע בלבול, חוסר גבולות והעדר גורמי תמיכה מסביבו, ניתנה לנאשם הזדמנות נוספת להשתלב בטיפול, הוא הופנה לקהילת "רטורנו" ושולב בטיפול ביום 3.11.20. עם זאת, כעבור כשבועיים וחצי הטיפול הופסק לאור התנהגויות לא הולמות מצד הנאשם ובהן גם התנהלות מינית לא מותאמת, התנהגויות שהנאשם המשיך בהן גם לאחר שהוזהר.

לאחר נשירתו מ"רטרונו", ולנוכח רצון שהביע הנאשם להשלים את הטיפול, הוא הופנה לחטיבה לקידום נוער וצעירים בעיריית ירושלים, שם שולב בפגישות פרטניות החל מחודש ינואר 2021 והדיונים נדחו מעת לעת כדי לעקוב אחר הטיפול, שבמהלכו הוא שולב גם בטיפול קבוצתי.

לאורך השנה שחלפה הנאשם הצליח להתמיד בטיפול ולשמור על ניקיון משימוש בסמים, למעט שתי בדיקות שנערכו בסוף חודש יוני ובתחילת חודש יולי 2021 שהעידו על שימוש בסם, אך גם לאחריהן הוסיף הנאשם למסור בדיקות נקיות משרידי סמים.

שירות המבחן התרשם כי התהליך הטיפולי שבו משתתף הנאשם כעת הוא חיובי ומשמעותי, וכי חרף הקשיים שחווה בתחילת הדרך, הוא ערך מאמצים ניכרים לשתף פעולה בטיפול ורואה בו מקור והזדמנות לקבלת סיוע ותמיכה. כיום הוא מגלה הבנה מעמיקה יותר לנסיבות ביצוע העבירות, מקבל אחריות על ביצוען, והוא פיתח הבנה ומודעות להתנהלותו החברתית, שהייתה אחד הגורמים המרכזיים שהכשילו אותו בביצוע העבירות. התרשמות גורמי הטיפול היא כי התכנים בקבוצה משמעותיים עבור הנאשם וכי הוא מצליח להתחבר לרגשותיו, מגלה מוטיבציה וניכר בו רצון לערוך שינוי. הנאשם אף מצוי ברשימת המתנה לתכנית להשלמת 12 שנות לימוד, שהוקפאה בשל היעדר תקצוב.

הנאשם שיתף פעולה גם עם בקשת שירות המבחן לעריכת אבחון פסיכיאטרי, וההתרשמות היא כי הוא אינו סובל מהפרעה פסיכופתולוגית וכי מצבו הנפשי התייצב, ובהתאם לכך - גם מצבו ההתמכרותי.

שירות המבחן שקל להמליץ לגזור על הנאשם צו שירות לתועלת הציבור בהיקף נרחב, אך לאור חומרת העבירות והערכה כי הנאשם יתקשה לעמוד בהיקף נרחב של שעות, הומלץ לגזור עליו מאסר בעבודות שירות לתקופה קצרה ככל הניתן, צו מבחן ומאסר מותנה. כן, הומלץ כי ריצוי העונש יחל לאחר חודש מרץ 2022 על מנת לאפשר לנאשם את סיום הטיפול בקבוצה.

4.       המאשימה ביקשה לקבוע בעניינו של הנאשם מתחם עונש הולם נפרד לכל אחד מהאישומים.

באשר לאישומים הראשון והשלישי ביקשה המאשימה לקבוע מתחם עונש הולם שבין שישה לחמישה - עשר חודשי מאסר בפועל; באשר לאישום השני, ביקשה המאשימה לקבוע מתחם עונש הולם שבין שמונה לעשרים ושמונה חודשי מאסר בפועל.

המאשימה ביקשה לגזור על הנאשם עונש המצוי בתחתית מתחמי העונש ההולם, ולהטיל עליו עונש כולל של עשרים חודשי מאסר בפועל לצד מאסר על תנאי וקנס.

בטיעוניה הדגישה המאשימה את הערכים המוגנים באמצעות העבירות, את העובדה כי הנאשם חזר על העבירות שוב ושוב לאורך מספר חודשים, וטענה כי הנאשם הוא חלק עיקרי בשרשרת הפצת הסם. כן, טענה המאשימה כי ישנה חומרה יתרה במכירת סמים לקטינים.

המאשימה הדגישה כי הנאשם החל לשתף פעולה עם הליך טיפולי רק לאחר שהוזהר על ידי בית המשפט, וטענה כי הטיפול שבו משתתף הנאשם אינו מצדיק חריגה ממתחם העונש ההולם.

5.       ב"כ הנאשם ביקש לאמץ את המלצות שירות המבחן ולגזור על הנאשם מאסר בעבודות שירות. בטיעוניו הדגיש ב"כ הנאשם כי הנאשם נעדר עבר פלילי, שירת כלוחם בצבא, הודה בשלב מוקדם של ההליך, ועל אף הקשיים, ביניהם מעצר הבית הממושך והקושי להתאים הליך טיפולי, הנאשם עבר בסופו של דבר תהליך טיפולי כן ואמיתי. עוד נטען כי האינטרס הציבורי מחייב להימנע מלגזור על הנאשם עונש מאסר וכי יש לאפשר לו לחזור לאורח חיים נורמטיבי ותורם לחברה.

6.       הנאשם בדברו האחרון, הביע צער וחרטה על מעשיו.

מתחם העונש ההולם

7.       הגם שהנאשם הורשע במספר עבירות שאירעו במועדים שונים וכרכו בתוכן מעורבים שונים, בשל סמיכות הזמנים והדמיון בין המעשים, אני סבורה כי יש להתייחס אל כלל העבירות כאל אירוע אחד לצורך קביעת מתחם העונש ההולם.

8.       עבירות הסמים נועדו להגן על הציבור מפני הנזקים הישירים והעקיפים הנובעים משימוש בסמים. בראש ובראשונה נועדו העבירות להגן על הבריאות ושלמות הגוף, לנוכח הפגיעה הגופנית והנפשית שעשויה להיגרם כתוצאה משימוש בסמים. שימוש בסמים גורם להשלכות פוגעניות גם על בני משפחותיהם של המשתמשים, על סביבתם הקרובה ולבסוף הוא פוגע בחברה כולה (ראו ע"פ 1635/14 יהודה נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו 21.8.14)).

בנוסף, צריכת סמים קבועה מחייבת משאבים כספיים לא מבוטלים וגוררת בעקבותיה, לעיתים קרובות, ביצוע עבירות נוספות, שתכליתן לממן את צריכת הסם.

9.       מובן כי על מנת להילחם בנגע הסמים יש להעניש בחומרה את מי שעוסקים בהפצת סמים, ובפרט את מי שמדיח קטינים לשימוש בסמים. שיקול דעתו של קטין אינו כשל אדם בוגר, ואספקת הסם והדחתו לשימוש בו עלולות להוביל אותו למדרון חלקלק של התמכרות.

10.   הנאשם מכר וסיפק סמים לשני קטינים שונים שהכיר, וביצע עם הקטינים ארבע-עשרה עסקאות שונות. לצד זאת מכר הנאשם סמים בשתים-עשרה עסקאות נוספות לאדם אחר שאינו קטין. תדירות ביצוע העבירות והיקפן מלמדת על הנגישות הרבה שהייתה לנאשם לסמים, ועל עומק מעורבותו בתחום זה.

11.   פער הגילים בין הנאשם לקטינים שאותם הדיח לשימוש בסמים לא היה קטן ואין מדובר בקבוצת חברים המתרועעים יחדיו אך מצויים משני צדיו של גיל הבגירות. בעת ביצוע העבירות הנאשם היה כבן 24 ופער הגילים בינו לבין הקטינים הוא כ- 7-8 שנים.

12.   הסמים שאותם מכר הנאשם הם מסוג קנבוס, שמקובל להתייחס אליו כאל "סם קל", שפגיעתו פחותה מזו של סמים אחרים.

הגם שבכל אחת מהעסקאות מכר הנאשם גרמים בודדים של סם ולא יותר מ-25 גרם, לא ניתן להתעלם מן הכמות הכוללת שאותה מכר הנאשם בתוך פרך זמן קצר בן חודשים ספורים למעלה מ- 320 גרם קנבוס.

13.   עיון בפסיקה מלמד כי בגין עבירות של סחר בסמים והדחת קטינים לסמים בהיקף דומה נגזרו, ככלל, עונשי מאסר בפועל. ראו למשל רע"פ 6401/18 ספיר נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו 17.9.18); עפ"ג (י-ם)21958-07-16 שם טוב נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו 29.5.18); ע"פ (י-ם) 48972-11-18 יעקובשוילי נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו 16.4.19); עפ"ג (ב"ש) 13427-04-13 קדוש נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו 2.9.13).

14.   לנוכח האמור לעיל, מתחם העונש ההולם את מעשיו של הנאשם הוא בין שנים-עשר לעשרים ושישה חודשי מאסר בפועל, לצד מאסר מותנה וקנס.

משעה שהנאשם סיפק לאחרים סמים כנגד תמורה כספית, יש חשיבות להטלת עונש שיהיה בו גם רכיב כלכלי, אשר יבהיר את חוסר הכדאיות של ביצוע העבירות גם בהיבט זה. עם זאת, בקביעת גובה הקנס אתחשב גם במצבו הכלכלי הדחוק של הנאשם כפי שמתואר בתסקירי שירות המבחן.