1

בפתח הדיון טען עו"ד פרידמן והצטרף לטענותיו עו"ד בומבך כי יש לפסול את עדותו של העד ירון סולמי לאחר שהלה רואיין במשרדי המאשימה אתמול מן הטעמים הבאים:

1.         מדובר בעד תביעה שהוא שותף לעבירה ובנסיבות אלה על פי הנחיות פרקליט המדינה אין לערוך עמו ראיון כלל ובמקרים חריגים ראיון כזה יתקיים באישור פרקליט מחוז.

2.         לעד הוצגו במהלך הראיון חומרי חקירה עליהם לא נחקר במשטרה והיה מקום, אם בכלל, להפנות העניין להשלמת חקירה.

3.         הראיון לא הוקלט.

4.         לא ידוע אם הובטחו לעד הבטחות בנוגע לשחרורו המוקדם כתמורה לעדותו.

5.         הראיון נערך יום לפני מתן עדותו של העד בפני בית המשפט ולא היה בידיו סיפק להערך לחקירתו.

2

כתימוכין לבקשתו הפנה עו"ד פרידמן להחלטת כבוד השופטת ברק נבו בת.פ. 39457-03-11 מדינת ישראל נ' כהן.

בתשובה נטען על ידי ב"כ המאשימה כי משפטו של העד הסתיים ודינו נגזר ועל כן לא נדרש אישור פרקליט מחוז ולמעלה מן הצורך קיבל אישור מן הממונים עליו לערוך ראיון עם מר סולמי.

כן נטען כי החומר שהוצג לעד ואשר לא נחקר עליו במהלך חקירתו במשטרה מצומצם לנקודות שוליות למחלוקת. מדובר במספר בודד של שיחות קצרות שנקלטו בהאזנת סתר ומכל מקום הנחיות פרקליט המדינה מתירות בנסיבות אלה הצגתן במסגרת רענון עד. בנסיבות אלה הרענון נערך בהרכב מורחב של שלושה פרקליטים.

עוד נטען כי רוב רובו של הראיון נסוב על הודאותיו של העד במשטרה.

במהלך כתיבת החלטה זו ניתנה לסנגורים שהות להקשיב להאזנות עליהן נשאל העד באשר לטענת ב"כ המאשימה מדובר בדקות ספורות של האזנה.

מעמדן של הנחיות פרקליט המדינה הוא כשל הנחיה מנהלית - ראה: בג"צ 6213/14 יעקב ארגמן נ' משטרת ישראל (כבוד השופטת ברון).

בהתאם להנחיות פרקליט המדינה חובתו המקצועית של תובע להיפגש עם עדיו במידת הצורך ולפי נסיבות הענין טרם עדותם בבית המשפט על מנת להכינם לקראת עדותם.

3

על פי סעיף 33 להנחיות פרקליט המדינה, "תובע רשאי להזמין שותף לעבירה שהינו נאשם במשפט אחר או שטרם הוגש נגדו כתב אישום אך יש סיכוי סביר שכך יעשה, רק כדי לרענן את זכרונו בדרך של ...... היה "העד" שותף לעבירה ומואשם באותו האישום ביחד עם הנאשם, לא יתקיים עימו ראיון עד. במקרים חריגים, באישור פרקליט מחוז, ניתן לראיין שותף לעבירה שאינו עומד לדין ביחד עם הנאשם ולבצע ראיון מלא ולא להסתפק ברענון....."

עולה מסעיף 35 להנחיות פרקליט המדינה כי ככלל יש להשתדל שתובע המראים עד שהינו שותף לעבירה, יהיה תובע שאינו מנהל את משפטו של אותו עד.

עולה מן האמור כי הכוונה לעד נאשם שמשפטו מתנהל ולא לעד שמשפטו הסתיים והוא אינו עוד במעמד של נאשם.

העד מר ירון סולמי הורשע ונגזר דינו, כך שהוא אינו עוד נאשם בתיק זה. משכך, ניתן לנהל את הראיון עמו ללא אישור פרקליט מחוז.

בכל הנוגע להקלטת הראיון הרי שאין כל הנחיה המחייבת הקלטת הראיון.

אשר להצגת ראיות בפני העד, עליהן לא נחקר במשטרה, הרי שאף שכלל יש להימנע מעשות כן, מכירות ההנחיות בנסיבות המצדיקות לעשות כן.

על פי סעיף 14(3) להנחיות פרקליט המדינה "ניתן להציג בפני העד ראיות חפציות שלא הוצגו לו במשטרה אם הצגתן קשורה לנושאים שעלו בעדותו, ובלבד שמדובר בראיות שהעד היה שותף הכנתן; השתתף בעריכתן; היה צד להן, טיפל בהן, שלח אותן, קיבל אותן וכיו"ב;

מכאן, מאחר ולא נטען כי ההאזנות לא נמסרו לסנגורים, הרי שניתן היה להציג לעד שאלות בנוגע לאלה. בענין זה יודגש כי לטענת ב"כ המאשימה מדובר בדקות בודדות של הקלטה ובעניינים שוליים ומכל מקום אפשרתי לסנגורים שהות להאזין לשיחות אלה עובר לעדותו של העד.

4

בטרם סיום, ולאחר שקראתי את החלטת כבוד השופטת ברק נבו, הרי ששם דובר במקרה בו במסגרת רענון עלה שמה של עמותה ששמה לא הופיע קודם לכן בחומר החקירה וכן אותו עד, ביוזמתו, נזכר בקיומם של מסמכים שלא היו בחומר החקירה העשויים להיות בידיו ושלח אותם לב"כ המאשימה.

בנסיבות אלה לא מצאתי כי יש מקום לפסול את עדותו של העד ועדותו הראשית תשמע היום.

יודגש כי היה וירצו הסנגורים להעלות טענתו בנוגע למשקלה של העדות, יוכלו לעשות כן בסיכומיהם.

ניתנה היום, ט"ו שבט תשע"ח, 31 ינואר 2018, במעמד הצדדים.

ניתנה היום, ט"ו שבט תשע"ח, 31 ינואר 2018, בהעדר הצדדים.

                                                                         חתימה