ת"פ 14259/06/22 – מדינת ישראל נגד פלוני
1
בפני |
|
|
בעניין: |
המאשימה
|
מדינת ישראל |
|
נגד
|
|
|
הנאשם |
פלוני |
|
|
|
גזר דין |
כתב האישום המתוקן
1. הנאשם הורשע על פי הודאתו בעובדות כתב אישום מתוקן לאחר שחזר מכפירה בעבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש כלפי בן זוג - עבירה לפי סעיף 382(ג) לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 (להלן: "חוק העונשין").
2. על פי עובדות כתב האישום המתוקן, במועד הרלוונטי לכתב האישום היו הנאשם והמתלוננת נשואים זה לזו והתגוררו ביחד עם בתם הקטינה, ילידת שנת 2015 בנהריה.
בתאריך 29.5.22 בשעה 21:00 או בסמוך לכך, בבית, חגגו הנאשם והמתלוננת את יום הולדתו של הנאשם. בנסיבות אלה, משביקש הנאשם מהמתלוננת שתלך לרכוש שתיה חריפה והמתלוננת סירבה לבקשתו באומרה לו שהיא עייפה וברצונה ללכת לישון והנאשם אמר לה שיהרוג אותה. בנסיבות אלה הנאשם תקף את המתלוננת באופן שתפס את המתלוננת בשערות ראשה וגרר אותה לעבר חדר השינה. בהגיעם לחדר השינה השליך הנאשם את המתלוננת לעבר המיטה ואז רכן מעליה ותקף אותה באופן שהיכה אותה באמצעות ידו באוזנה הימנית. מיד ובסמוך לקח הנאשם כרית והניחה על פניה של המתלוננת תוך שהמתלוננת מתנגדת ומנסה להדוף את הנאשם. בנסיבות אלה ותוך הפעלת כוח על המתלוננת, קילל הנאשם את המתלוננת ואמר לה "יא זונה, אין לי מה לאבד". לאחר שהצליחה המתלוננת להרחיק את הנאשם מפניה, ניגש אל המתלוננת ותקף אותה באופן שאחז עם ידו בגרונה. בעקבות מעשיו של הנאשם, נמלטה המתלוננת מהבית אל עבר בית השכנים וביקשה את עזרתם. במעשיו תקף הנאשם את המתלוננת וגרם לה לחבלות של ממש בדמות דימום מאוזן ימין, שריטה באפה ולהמטומות ברגליה.
ראיות לעונש
2
3. במסגרת הראיות לעונש העידה המתלוננת הגברת מרינה קרבין דרוז'ין. בעדותה סיפרה שאף אחד לא ציפה שתהיה סיטואציה כפי שקרתה באירוע מושא כתב האישום אך ציינה שגם באוקראינה חוותה אלימות מצד הנאשם. העדה סיפרה שמשפחתם הגיעה מאוקראינה ביום 27.3.22 וחשבה שהמצב בארץ ישתנה וציינה שאיננה יכולה לחיות כך וכי ביתם של השניים מפוחדת מאביה והיא עצמה מפחדת מהנאשם. כמו כן ציינה העדה שאיננה רוצה להרע לנאשם אך איננה מעוניינת בנאשם בחייה ובחיי בתה. לדברי העדה היא והנאשם סיכמו להתגרש ולהיפרד והנאשם יחזור לאוקראינה אך זה לא קרה בשל האירוע מושא האישום.
טיעוני הצדדים לעונש
4. ב"כ המאשימה הגישה טיעונים לעונש בכתב (ת/2) וכן תצלומים עם תיעוד החבלות של הנאשם (ת/1). ב"כ המאשימה הדגישה את הנסיבות לביצוע העבירות וציינה שכחודשיים לאחר הגעת הנאשם ומשפחתו לארץ עבר את העבירות בהן הורשע והפנתה לדברי המתלוננת ביחס לכך שהנאשם נקט באלימות גם באוקראינה. הוסיפה ב"כ המאשימה וציינה את הפגיעה בערכים חברתיים מוגנים כתוצאה ממעשיו של הנאשם ואת הצורך לנקוט במדיניות ענישה חמורה ביחס לאלימות כנגד נשים. המאשימה עתרה למתחם ענישה שנע בין עונש של 18 חודשי מאסר בפועל ברף התחתון ועד לעונש של 30 חודשי מאסר בפועל ברף העליון והפנתה בטיעוניה לפסיקה התואמת ותומכת לטענתה במתחם לו היא עותרת. באשר לעונש הראוי לנאשם טענה ב"כ המאשימה לעונש של 20 חודשי מאסר בפועל.
5. ב"כ הנאשם הדגישה את נסיבותיו האישיות של הנאשם, בן 65 ללא עבר פלילי. הוסיפה וטענה ב"כ הנאשם שכתב האישום תוקן משמעותית והנאשם הודה בהזדמנות הראשונה חסך את עדות המתלוננת ונטל אחריות מלאה על מעשיו וכי מדובר באלימות שברף הנמוך בחומרה. ב"כ הנאשם ציינה שהנאשם לראשונה במעצר וסובל מבעיות רפואיות שהחמירו במהלך שהותו בבית המעצר. הסנגורית ביקשה להסתפק בתקופת מעצרו של הנאשם.
6. הנאשם בדברו אמר שיעשה כל דבר על מנת לסייע למתלוננת ובתו.
דיון והכרעה
דיון והכרעה
3
1. תיקון 113 לחוק העונשין קובע, כי העיקרון המנחה בענישה הוא עקרון ההלימה - קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם ובין סוג ומידת העונש המוטל עליו. בהתאם לסעיף 40ג לחוק העונשין, על בית המשפט לקבוע מתחם עונש הולם למעשה העבירה שביצע הנאשם בהתאם לעיקרון המנחה, ולשם כך יתחשב בערך החברתי שנפגע מביצוע העבירה, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה, כשבתוך מתחם העונש ההולם יגזור בית המשפט את העונש המתאים לנאשם. בשלב הראשון יש מכן יש לקבוע את מתחם הענישה ההולם את האירוע ובסופו של תהליך, יש להחליט אם נכון לחרוג מהמתחם שנקבע, שאחרת ייגזר העונש בגדרי המתחם.
2. מתחם העונש ההולם ייקבע בהתאם לעקרון ההלימה, תוך מתן משקל לערכים החברתיים שנפגעו מביצוע העבירה, למידת הפגיעה בהם ולמדיניות הענישה הנהוגה, והכל בנסיבות הקשורות בביצוע העבירה. הנאשם פגע הנאשם בזכותה היסודית והטבעית של המתלוננת לכבוד, לשלמות גופה ובעיקר לשלוות נפשה ולביטחונה ללא מורא או פחד.
3. כתב האישום בו הורשע הנאשם מתאר השתלשלות עניינים המהווים אירוע אחד לפי מבחן "הקשר הדוק" (ראה ע"פ 4910/13 ג'אבר נ' מדינת ישראל (29.10.14)) משקל גם לעובדה כי במהלך אירוע אחד בוצעו מספר מעשי עבירה שונים. לצד האמור, יש ליתן את הדעת לכך שכל מעשה או עבירה יזכו להתייחסות ראויה במסגרת גזירת העונש. אפנה לעניין זה לעפ"ג (מחוזי באר שבע) 39844-08-13 מדינת ישראל נ' פאיז אבו רקייק, (26.12.2013)).
לעניין הפגיעה בערכים חברתיים מוגנים יפים דברי של כבוד השופט ג'ובראן ברע"פ 6577/09צמח נ' מדינת ישראל (20.8.2009):
"עבירות האלימות והאיומים ככלל, וכנגד בנות זוג בפרט, הפכו זה מכבר לרעה חולה אשר בתי המשפט מצווים להיאבק בה. נכון הוא אומנם כי אין בכך כדי "להוציא" את נסיבותיו האישיות של הנאשם הקונקרטי מן המשוואה ואולם דורש הדבר מתן משנה תוקף לאותם אינטרסים של גמול ושל הרתעה, הן של העבריין עצמו והן של עבריינים בכוח" (ראו גם: ע"פ 6366/11יופירב נ' מדינת ישראל (10.9.2012)).
4. נסיבות ביצוע העבירות מלמדות על פגיעה משמעותית בערכים חברתיים מוגנים. אין מדובר באירוע יחיד ונקודתי. מדובר בשרשרת של מעשים בהם נקט הנאשם באלימות כלפי המתלוננת .
4
5. מדיניות הענישה שעבירות אלימות ואיומים מעלה כי בעבירות דומות קיים מנעד רחב של ענישה מעונש של מאסר שניתן במקרים מתאימים לשאת בדרך של עבודות שירות ועד למקרים מסוימים לבין עונש של מאסר בפועל לתקופה לא מבוטלת. אפנה למספר דוגמאות:
רע"פ 3469/15 קוטוב נ' מדינת ישראל (21.5.15) דחה בית המשפט העליון בקשה לרשות ערעור של המבקש, שהורשע בגין עבירות אלימות כלפי אשתו והיזק בזדון. במקרה זה דובר בשני מקרי אלימות, כאשר במקרה הראשון המבקש סטר בפניה של המתלוננת וגרם לה לשטף דם ליד עינה ולחתך בשפה, ובמקרה הנוסף הצליף עם חגורה בישבנה של המתלוננת. בית המשפט קמא קבע שני מתחמים זהים בגין כל אירוע אלימות וחפף אותם. המתחם שנקבע הוא בין 8 ל- 18 חודשי מאסר בפועל, ועונשו של המשיב נגזר ל- 10 חודשי מאסר בפועל. בית המשפט המחוזי דחה את ערעורו של המבקש וכך גם נדחתה בקשת רשות ערעור.
רע"פ 3077/16 פלוני נ' מדינת ישראל (2.5.16). במקרה זה המבקש דחף את המתלוננת לעבר המיטה, "משך בשערה, סובב את גופה, וכופף את גופה לעבר הרצפה בעודו אוחז בצווארה". בית המשפט קמא קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין מאסר לתקופה קצרה ל- 14 חודשי מאסר וגזר על הנאשם עונש של 6 חודשי מאסר בפועל.
ת"פ 31062-04-15 מדינת ישראל נ' מרדאוי (7.7.15). המשיב הורשע בעבירה של תקיפה סתם ואיומים. המשיב תקף את בת זוגו בכך שדחף אותה, הפיל אותה ארצה ולאחר מכן איים עליה וכל זאת כשהיא בהריון. בית המפשט קמא קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 3 ל- 10 חודשי מאסר בפועל וגזר על הנאשם עונש של 6 חודשי מאסר שירוצו בע"ש. בנוסך הפעיל בית המשפט קמא עונש של מאסר על תנאי בן 6 חודשים באופן חופף לעונש בגין תיק זה. בית המשפט המחוזי קיבל את ערעור המדינה והחמיר בעונשו של הנאשם, באופן שקבע כי יש להפעיל את מאסר על תנאי חלקו במצטבר וחלקו בחופף, כך שבסופו של יום נגזר על המשיב לרצות עונש של 9 חודשי מאסר בפועל.
עפ"ג (חי) 33615-05-13 ג' נ' מדינת ישראל (23.7.13). המערער תקף את המתלוננת, בת זוגו, בכך שחנק אותה, הפעילה ארצה וחבט בישבנה ואף איים עליה שיהרגה, במידה ותפנה למשטרה. בית המשפט קמא קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 8 ל- 20 חודשי מאסר בפועל, גזר על הנאשם 13 חודשי מאסר בפועל והפעיל מאסר על תנאי בר הפעלה של 12 חודשים באופן מצטבר, כך שבפועל על המערער נגזר לרצות עונש של 25 חודשי מאסר. בית המשפט המחוזי דחה את ערעורו של המערער.
5
ת.פ.16195-02-15 מדינת ישראל נ' עמאש (28.4.15). במקרה זה הורשע הנאשם בתקיפת אשתו באמצעות מקל וגרימת חבלות של ממש. בית המשפט קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 8 ל- 18 חודשי מאסר בפועל, וגזר על הנאשם עונש של 9 חודשי מאסר.
ת"פ 18972-07-13 מדינת ישראל נ' ליברכט (4.2.14), הורשע הנאשם בהתאם להודאתו בעבירה של איומים כלפי בת זוגו לשעבר. לנאשם היה עבר פלילי שאינו מכביד, והוא נידון ל- 7 חודשי מאסר ומחצה, בפועל.
6. בנסיבות העניין אני סבורה כי מתחם הענישה בתיק זה נע בין עונש של 6 חודשי מאסר בדרך של עבודות שירות ברף התחתון לבין עונש של 20 חודשי מאסר בפועל ברף העליון בנוסף לענישה נלווית.
7. בנסיבות תיק זה לא מצאתי שיש לחרוג ממתחם העונש ההולם לקולא או לחומרא.
8. באשר לעונשו של הנאשם הרי שלנאשם אין רישום פלילי קודם אך יש גם לציין שהנאשם ומשפחתו עלו לארץ רק לאחרונה מאוקראינה. שמעתי דבריה של המתלוננת שקיוותה וציפתה שההגעה לארץ תשנה את דפוסי התנהגותו של הנאשם וכי את העובדה שהמתלוננת מבקשת לסיים את יחסיה עם הנאשם. הנאשם הודה בהזדמנות הראשונה וחסך את עדות המתלוננת ונטל אחריות על מעשיו. כמו כן מדובר בנאשם שאינו מבין את השפה העברית ור3ק לאחרונה עלה לארץ ומן הסתם מדובר במי שעבורו המאסר קשה ומורכב אף יותר מאשר אסיר אחר ולכך יש ליתן משקל. יחד עם זאת יש ליתן גם משקל לשיקולי הרתעה בתוך מתחם העונש ההולם.
9. אשר על כן אני גוזרת את עונשו של הנאשם לעונשים הבאים:
6 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו של הנאשם מיום 5.6.22
2 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים מיום שחרורו של הנאשם שלא יעבור עבירת אלימות כלפי בן זוג לרבות עבירת איומים כלפי בן זוג ויורשע בה.
בנסיבות העניין אינני משיתה קנס כספי על הנאשם.
זכות ערעור בתוך 45 יום לבית המשפט המחוזי.
ניתן היום, ל' תשרי תשפ"ג, 25 אוקטובר 2022, בנוכחות הצדדים.
