1

 

 

מבוא

1.          בהכרעת דין מיום 11.9.17 הורשע הנאשם, לפי הודאתו בעובדות כתב האישום, במספר אישומים כדלקמן:

-    באישום הראשון - בעבירה של הסגת גבול פלילית, לפי סעיף 447(א) לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 ובעבירה של גניבה, לפי סעיף 384 לחוק העונשין.

לפי האישום הראשון, בצהרי יום 29.3.17, נכנס הנאשם אל שביל גישה המשמש לחניית הדיירים ונטל משם תלת אופן חשמלי בשווי של כ-10,000 ₪ השייך למתלוננת;

-    באישום השני - בעבירה של התפרצות למקום מגורים, לפי סעיף 406(ב) לחוק העונשין.

2

לפי האישום השני, בצהרי יום 29.3.17, נכנס הנאשם אל בית המתלוננת, ילידת 1936, בכך שניגש אל מרפסת הבית, פתח חלון שהיה סגור אך לא נעול ונכנס דרכו אל המטבח. בהמשך, נתקל הנאשם במתלוננת, אשר פתחה בצעקות. בתגובה, הנאשם ניסה להימלט מהבית דרך דלת הכניסה. משגילה כי דלת הבית נעולה במפתח, שב על עקבותיו ונמלט מהבית דרך החלון.

-    באישום השלישי - בעבירה של התפרצות למקום מגורים, לפי סעיף 406(ב) לחוק העונשין.

לפי האישום השלישי, לפנות בוקר של יום 26.3.17, נכנס הנאשם אל בית המתלוננת, ילידת 1934, דרך מרפסת אחורית בגב הבית. הנאשם פתח חלון הזזה אשר היה סגור אך לא נעול ונכנס אל הבית, שבתוכו נתקל במתלוננת, אשר פתחה בצעקות. בתגובה, נמלט הנאשם מהמקום.

-    באישום הרביעי - בעבירה של התפרצות לבניין שאינו דירה, לפי סעיף 407(א) לחוק העונשין.

לפי האישום הרביעי, בערב יום 19.3.17, נכנס הנאשם לחנות ירקות במרכז מסחרי, דרך פתח אוורור בחלק האחורי של החנות תוך שפירק רשת מתכת המכסה את פתח האוורור, אשר הייתה תלויה על ברגים.

-    באישום החמישי - בעבירה של גניבה מרכב, לפי סעיף 413(ד)(א) לחוק העונשין, ובעבירה של פריצה לרכב בכוונה לגנוב, לפי סעיף 413(ו) סיפא לחוק העונשין.

לפי האישום החמישי, בין יום 16.12.16 בשעה 16:15 ויום 17.12.16, ניגש הנאשם לרכב מסוג "יונדאי" אשר חנה ברחוב השופטים בגן יבנה, פתח את דלת הרכב דרך החלון שהיה פתוח, ונטל מהרכב מכשיר טלפון מסוג אייפון 5, כ-150 ₪ במזומן, בגדים ונעליים.

2.          לפי הסדר טיעון, נשלח הנאשם לעריכת תסקיר שירות מבחן בעניינו, ללא הסכמה עונשית. הצדדים הציגו הסכמות לענין הנזקים, כדלקמן: האופניים שנטלו, לפי האישום הראשון, הוחזרו למתלוננת ללא נזק; באישום השני והשלישי לא נגרם נזק; באישום הרביעי המתלונן ניתק את הטלפון ולא שיתף פעולה; ובאישום החמישי כל הרכוש שניטל הוחזר למתלוננת למעט 150 ₪.

 

תסקירי שירות מבחן

3.       שירות המבחן ליווה את הנאשם במהלך תקופה ארוכה וממושכת, תוך שגייס את הנאשם להליך טיפולי.

3

4.       בתסקירו מיום 28.9.17, ציין שירות המבחן, כי הנאשם סיים 10 שנות לימוד ולא גויס לצבא בשל עבר פלילי. טרם מעצרו התגורר הנאשם עם דודתו ועבד בהתקנת פרגולות במשך כשנה. הוריו של הנאשם נפרדו בהיותו בן 7, אביו נכה צה"ל וקטוע רגל ממלחמת יום כיפור ואמו עקרת בית. להוריו היו חובות כבדים עד שנאלצו למכור את ביתם והנאשם, אחיו ואמו עברו להתגורר בבית הסבים. לנאשם קשר רגשי עמוק עם דודתו והוא תיאר אותה כתחליף לדמות הורית. אביו נפטר לפני חמש שנים כתוצאה מסיבוך רפואי.

מהמידע שנמסר משירות המבחן לנוער עולה, כי אמו נהגה באלימות כלפי הנאשם ואחיו, והנאשם החל לצרוך אלכוהול מגיל צעיר.

הנאשם מסר, כי הוא עושה שימוש בחומרים פסיכואקטיבים שנים ארוכות, לרבות הירואין, קריסטל וקנבוס. הנאשם מסר כי פנה מיוזמתו לאשפוזית "דולפין" וקבוצת תמיכה עצמית בקיץ 2016, אולם לא סיים את הטיפול ועזב ביוזמתו. בהמשך נעשה ניסיון להפנותו ל"בית אביבה" אולם אז נעצר הנאשם עד תום הליכים. שירות המבחן מסר, כי הנאשם לוקח אחריות על מעשיו, שיתף במצבו ההתמכרותי ומסר, כי ביצע את העבירות על רקע הצורך לממן את הספקת הסמים. הנאשם ביטא רצון להשתלב בטיפול ייעודי.

להתרשמות שירות המבחן, הנאשם נחשף מגיל צעיר להתמודדות עם קשיים רגשיים, משפחתיים וחברתיים מורכבים, אשר היו ברקע לבחירותיו השוליות והבלתי מקדמות, תוך שימוש בחומרים משני תודעה. הנאשם הביע שאיפה להיגמל מסמים ולקיים אורך חיים יציב וחיובי. מכאן, ביקש שירות המבחן דחייה לשם הפניית הנאשם לקהילה טיפולית.

5.       מתסקיר משלים מיום 14.3.18 עולה, כי ביום 3.10.17 נקלט הנאשם בקהילה טיפולית "בית אביבה" במסלול ארוך טווח. גורמי הטיפול מסרו, כי הנאשם מגלה מוטיבציה מאוד גבוהה לשינוי ומשתף פעולה עם תנאי המקום באופן מלא. התנהגותו של הנאשם חיובית, הוא תורם מעצמו למען הכלל ומשמש דוגמה חיובית. הנאשם אהוב בקהילה ויוצר קשרים קרובים ומשמעותיים. להתרשמות גורמי הטיפול, ניכרים מאמציו של הנאשם להיתרם מהטיפול תוך שניכרים שינויים חיוביים הדרגתיים בהתנהגותו. הנאשם צפוי לסיים שלב א' ולהתחיל של ב'. מכאן, התבקשה דחייה נוספת להמשך טיפול בקהילה.

6.          בתסקיר משלים מיום 14.10.18 עדכן שירות המבחן, כי הנאשם סיים בהצלחה את השלב הטיפולי בקהילה וביום 3.10.18 שולב בהוסטל טיפולי ובמקביל השתלב בעבודה בנגריה בבית שמש. העובדת הסוציאלית דווחה, כי השתלבותו של הנאשם טובה ומותאמת למצופה ממנו, הנאשם הוערך בעל יכולות תפקודיות גבוהות, לצד נטייתו לשליטה וקושי בקבלת ביקורת.

7.          בתסקיר משלים מיום 26.11.18 ציין שירות המבחן, כי שהותו של הנאשם בהוסטל הופסקה עקב שימוש בסמים, עת ביקר את משפחתו באחת מסופי השבוע. הנאשם אישר, כי צרך סמים ומכאן, הוצע לו להשתלב באשפוזית "ויקטוריה". להתרשמות שירות המבחן, התנהגותו של הנאשם מאופיינת כמעידה המאפיינת טיפול במכורים ובעלת פוטנציאל להעמקת הטיפול במקומות בהם הנאשם נזקק לחיזוק מוקדי סיכון.

8.          בהמשך לכך דיווח שירות המבחן ביום 18.12.18, כי הנאשם השתלב באשפוזית "ויקטוריה". הנאשם הביע רצון להשתלב במסגרת טיפולית "מכורים לחיים" בבית שמש, אולם הואיל והמסגרת ללא אישור פיקוח מטעם משרד הרווחה, הוצע לנאשם להשתלב ביחידה להתמכרויות בבית שמש.

4

9.          בהמשך, המליץ שירות המבחן ביום 25.12.18 לאפשר לנאשם לחזור לעבוד במסגרייה ובמקביל לשכור יחידת דיור באזור בית שמש או בבית דודתו בגן יבנה, על מנת שיוכל להשתלב ביחידה להתמכרויות בבית שמש. בתסקיר מיום 13.1.19 עדכן שירות המבחן, כי הנאשם הגיע ליחידה להתמכרויות בבית שמש לשיחת היכרות. עד שילוב הנאשם ביחידה להתמכרויות בבית שמש הוסכם, כי הנאשם ימסור בדיקת שתן שבועיות.

10.      ביום 6.2.19 הודיע שירות המבחן, כי הוצעה לנאשם מסגרת טיפולית בהוסטל "אביבים וכי לאחר השלמת הפרוצדורות הנאשם יוכל להיקלט בהוסטל.

11.      בתסקיר משלים מיום 15.5.19 הוסיף שירות המבחן, כי הנאשם נקלט בהוסטל "אביבים" במסלול ארוך טווח למשך שנה. מרכזת הטיפול מסרה, כי קליטתו היתה תקינה, הנאשם משולב בטיפול פרטני וקבוצתי והשתלב מחדש במסגרייה בה עבד בעבר. הנאשם מוסר בדיקות שתן שנמצאו לא שרידי סם. ביום 6.5.19 התקיימה ועדת אבחון, ממנה עולה, כי לנאשם קשיים לבטא שאיפותיו ולשתף מעולמו הפנימי, וכי דפוסי התקשורת עם יתר המטופלים נוטים להתאפיין בכוחניות וצורך בשליטה ובמקביל, התכנסות והימנעות מתקשורת. עם זאת, תפקודו התעסוקתי תקין. עוד התרשמו גורמי הטיפול מקושי בקבלת משוב ביקורתי.

12.      עוד הוסיף שירות המבחן בתסקיר משלים מיום 12.9.19, כי ביום 2.9.19 התקיימה ועדת הערכה שנייה בעניינו של הנאשם. מהערכה עולה, כי הנאשם שומר על יציבות תעסוקתית, עומד במטלות ההוסטל ומעסיקו שבע רצון ממנו. כן חלה התקדמות חיובית ביכולות הביטוי הרגשי. במישור החברתי הנאשם נחווה כדייר כריזמטי ובעל יכולת הובלה. הנאשם ביטא סיפוק מההליך הטיפולי, כיום הוא בעל שליטה עצמית, נמנע ממוקדי קושי רגשי וחש ערך עצמי. מכאן, התבקשה דחייה נוספת להמשך מעקב.

13.      לפי תסקירו האחרון של שירות המבחן מיום 28.11.19, הנאשם ממשיך בטיפול פרטני וקבוצתי וממשיך בעבודתו במשרה מלאה. הנאשם מוסר בדיקות שתן שבועיות ללא שרידי סם. הנאשם ממשיך בהתנהלותו בהוסטל באופן משביע רצון. ביום 16.12.19 התקיימה ועדת הערכה שלישית. הנאשם הביע שביעות רצון ותחושת הישגיות מהליך השיקום, ושינוי חיובי ניכר באורחות חייו. הנאשם שומר על גבולות ברורים ביחסים חברתיים ובעיקר עם בני משפחתו. לאחרונה החל בקשר זוגי ובת זוגו ערה לרקע הטיפולי והמשפטי. לנאשם חובות ברשות לגבייה ואכיפה בסכום של 30,000 ₪. הנאשם לוקח אחריות על מעשיו, הביע חרטה והדגיש כי הרקע לביצוע העבירות נעוץ בעיקר באורחות חייו ההתמכרותיים. לצד זאת, מתקשה הנאשם להכיר בפגיעה שהסב למתלוננים, והוא מתקשה לקבל ענישה מוחשית.

להתרשמות שירות המבחן, הנאשם מבטא כיום הכרה בדפוסיו המכשילים, מבטא מוטיבציה פנימית גבוהה להמשך ההליך השיקומי ומביע רצון לשמירה על אורח חיים נורמטיבי. מכאן העריך שירות המבחן, כי רמת הסיכון הנשקפת מהנאשם פחתה.

5

לאור כל האמור, המליץ שירות המבחן להאריך את המאסרים על תנאי התלויים ועומדים נגד הנאשם, להטיל עליו צו מבחן לתקופה של 18 חודשים, צו שירות לתועלת הציבור בהיקף של 260 שעות וקנס.

 

טענות הצדדים לעונש

14.        באת כוח התביעה טענה, שכתוצאה מביצוע העבירות בהן הורשע הנאשם נפגעו הערכים החברתיים של הגנה על קניינו של אדם ורכושו, ובפרט בביתו של אדם שהוא מבצרו. לטענתה, מדובר במספר אירועים נגד מתלוננים שונים, שבוצעו בפרק זמן של מספר שבועות. הנאשם לא נרתע גם לאחר שנתקל בדיירי הבית.

15.        מכאן טענה, כי מתחם העונש ההולם את העבירות מושא האישום הראשון, נע בין מאסר על תנאי ובין מאסר לתקופה של מספר חודשים; מתחם העונש ההולם את העבירות מושא האישום השני והשלישי, נע בין מאסר לתקופה של 12 חודשים ובין מאסר לתקופה 24 חודשים ולצד ענישה נלווית; ואילו, מתחם העונש ההולם את העבירות מושא האישום הרביעי והחמישי, נע בין מאסר לתקופה של 6 חודשים שיכול ויבוצע בדרך של עבודות שירות ובין מאסר לתקופה של 12 חודשים, לצד ענישה נלווית, לכל אישום.

16.        עוד הוסיפה וטענה באת כוח התביעה, כי בקביעת העונש ההולם בתוך המתחם יש לקחת בחשבון את הנסיבות הבאות שאינן קשורות בביצוע העבירות: הנאשם יליד 1988, הודה במיוחס לו, לקח אחריות על מעשיו וחסך זמן שיפוטי; לחובתו 5 הרשעות בעבירות רכוש מהשנים 2007 - 2014, ואף הוטלו על הנאשם עונשי מאסר בפועל. כן עומדים לחובתו שני מאסרים על תנאי ברי הפעלה, אחד לתקופה של 4 חודשם והשני לתקופה של 7 חודשים; מתסקירי שירות המבחן עולה, כי תחילה שולב הנאשם במסגרת סגורה, לאחר מכן עלה עבר להוסטל, אולם הטיפול הופסק עקב אי עמידה בתנאים. בהמשך, שהה הנאשם בחלופת מעצר. עתה דווח, כי הנאשם חזר למסגרת הטיפולית, משתף פעולה ועומד במטלות, אולם עודנו מתקשה להכיר בפגיעות שגרם.

17.        לעמדת התביעה, המלצת שירות המבחן להאריך את המאסרים על תנאי ולהטיל צו שירות לתועלת הציבור וצו מבחן, אינה הולמת את מכלול הנסיבות.

18.        לאור האמור, עתרה להטיל על הנאשם עונש באמצע כל מתחם, לרבות הפעלת המאסרים על תנאי במצטבר, כך שיוטל עליו מאסר לתקופה של 40 חודשים, מאסר על תנאי, קנס ופיצויים.

19.        בא כוח הנאשם טען, לעומת זאת, כי העבירות בוצעו על רקע התמכרותו של הנאשם לסמים.

6

20.        עוד טען, כי בקביעת העונש ההולם בתוך המתחם יש לקחת בחשבון את הנסיבות הבאות שאינן קשורות בביצוע העבירות: הנאשם הודה במיוחס לו והביע צער על העבירות שביצע; שירות המבחן עמד על נסיבות חייו הקשות של הנאשם. אביו נכה ואמו סובלת ממחלת נפש ואינה מתפקדת; הנאשם עשה דרך ארוכה במשך תקופה של 3 שנים ושלושה חודשים ונמצא בסופו של הליך השיקום. בתקופה זו לא נפתחו לחובתו של הנאשם תיקים חדשים. בתקופה זו קיבל הנאשם תמיכה וליווי מקצין המבחן, אשר ליווה מקרוב את הטיפול ושיקום שעבר הנאשם, לטוב ולרע. בנוסף עבר הנאשם הליך אישי ותעסוקתי. היום, הנאשם עובד במקום עבודה מסודר משך תקופה ארוכה (ענ/1), מסדיר חובותיו ומחזיק בזוגיות; במסגרת ההליך הטיפולי נצלו חייו של הנאשם; הנאשם היה עצור מאפריל עד סוף אוקטובר 2017.

21.        בדברו האחרון מסר הנאשם, כי הוא מודה לבית המשפט שנתן לו הזדמנות להתחיל חיים חדשים. הנאשם ביקש להמשיך להירתם לחיים בריאים ולעבוד במקום העבודה בו בנה אמון וסומכים עליו. כן ביקש להמשיך את הטיפול הפרטני בהוסטל ולהגיע לדירת בוגרים.

 

דיון והכרעה

קביעת מתחם הענישה

22.        בהחלת מבחן הקשר ההדוק על נסיבות המקרה עולה, כי כל אחד מהאישומים הוא בגדר אירוע נפרד. אמנם, הנאשם ביצע את כל העבירות על רקע צריכת סמים. עם זאת, רוב רובם של האישומים בוצעו במועדים נפרדים ובכל אחד מהאישומים נפגעו מתלוננים שונים. גם העבירות שונות ממקרה למקרה (ע"פ 4910/13 ג'אבר נ' מדינת ישראל (29.10.14); ע"פ 1261/15 דלאל נ' מדינת ישראל (13.9.15)).

23.        לפיכך, כל אישום הוא בגדר אירוע ויש לקבוע מתחם עונש הולם בגינו.

24.        בקביעת מתחם העונש ההולם את מעשי העבירות אותן ביצע הנאשם יתחשב בית המשפט בערך החברתי הנפגע מביצוע העבירות, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירות.

25.        כתוצאה מביצוען של עבירות ההתפרצות וגניבת הרכוש, שבהן הורשע הנאשם, נפגעו הערכים החברתיים של הגנה על שלום ובטחון הציבור וכן הגנה על קניינו של הפרט, פרטיותו ושלוות נפשו. בהתפרצות לביתו של אדם יש כדי לגרום לצד הנזק הכלכליים, גם צער, עוגמת נפש, פגיעה בביטחון האישי ובפרטיותם של המתגוררים בבית (ע"פ 7453/08 מדינת ישראל נ' אואזנה (31.12.08); בש"פ 45/10 מסארוה נ' מדינת ישראל (8.1.10)).

7

26.        מידת הפגיעה בערכים החברתיים כתוצאה מביצוע העבירות מושא האישום הראשון היא נמוכה. הנאשם גנב אמנם אופניים חשמליים, אולם הם עמדו בשביל גישה לבית; מידת הפגיעה בערכים החברתיים כתוצאה מביצוע העבירות מושא האישום השני והשלישי היא בינונית. הנאשם התפרץ לבתי מגורים ללא תחכום. עם זאת, באותה העת היו בבית המתלוננות, שאינן צעירות בגילן, ופוטנציאל הנזק היה גבוה כתוצאה מההיתקלות בנאשם. בה בעת, הנאשם ברח מהמקום מיד לאחר ההיתקלות; מידת הפגיעה בערכים החברתיים כתוצאה מביצוע העבירה מושא האישום הרביעי היא נמוכה. הנאשם אמנם התפרץ לחנות ירקות דרך פתח האוורור, אולם לא גנב דבר ולא גרם נזק; מידת הפגיעה בערכים החברתיים כתוצאה מביצוע העבירות מושא האישום החמישי היא נמוכה - בינונית. הנאשם גנב מרכב פלאפון, מזומן בסכום של 150 ₪ בגדים ונעליים. עם זאת, ההתפרצות היא ללא תחכום עת חלון הרכב היה פתוח.

27.        מדיניות הענישה הרלוונטית לגניבת אופניים חשמליים מלמדת על מנעד ענישה הנע בין מאסר על תנאי ובין מאסר לתקופה של מספר חודשים, שיכול ויבוצע בדרך של עבודות שירות (ראו למשל: ת"פ (ת"א) 10036-12-17 מדינת ישראל נ' עמרם (22.1.18); ת"פ (ק"ג) 52053-10-10 מדינת ישראל נ' דזאשוילי (10.5.17); ת"פ (ב"ש) 12814-03-15 מדינת ישראל נ' דהן (27.4.15)).

28.        בית המשפט העליוןקבע, כי מתחם העונש ההולם עבירה אחת של התפרצות לבית וגניבה, נע בין מאסר בפועל לתקופה של 6 חודשים, שיכול ויבוצע בעבודות שירות ובין מאסר לתקופה של 20 חודשים (ע"פ 370/14 סלפיתי נ' מדינת ישראל (25.8.14); ראו גם: רע"פ 638/18 גולן נ' מדינת ישראל (1.5.18); רע"פ 659/13 אביכזר נ' מדינת ישראל (28.1.13) עפ"ג (מרכז) 30105-07-12 אפנסייב נ' מדינת ישראל (23.10.12)).

29.        לפי מדיניות הענישה המקובלת בעבירה של התפרצות לבניין שאינו דירה, בנסיבות המקרה, מנעד הענישה נע בין מאסר על תנאי ובין מאסר לתקופה של 12 חודשים, לצד ענישה נלווית (ראו למשל: רע"פ 8114/10 אבו חדיד נ' מדינת ישראל (7.11.10); עפ"ג (ת"א) 62378-11-15 נפתלי נ' מדינת ישראל ( 30.12.15); עפ"ג (מרכז) 37133-05-14 לשצינסקי נ' מדינת ישראל (8.7.14); ת"פ (קריות) 25759-05-14 מדינת ישראל נ' אברג'ל (28.10.15); ת"פ (ת"א) 25030-01-15 מדינת ישראל נ' אבו ענימה (20.9.15)).

30.        מדיניות הענישה הרלוונטית לעבירה של התפרצות לרכב וגניבת רכוש קל ערך מרכב מלמדת על מנעד ענישה הנע בין מאסר קצר, שיכול ויבוצע בדרך של עבודות שירות, לצד ענישה נלווית, ובין מאסר לתקופה של 12 חודשים (ראו למשל: ע"פ 3272/08 מדינת ישראל נ' אוחיון (24.9.08); עפ"ג (מרכז) 56608-07-13, 42227-08-13 מדינת ישראל נ' ברנס (15.12.13); עפ"ג (חי') 20738-08-14 מדינת ישראל נ' אבו חאטום (27.8.14); ת"פ (י-ם) 56919-03-14 מדינת ישראל נ' שלודי (31.12.14)).

31.        התביעה הפנתה למספר פסקי דין שלא מצאתי מקום להכלילם במתחם, בעיקר בשל הנסיבות החמורות מהמקרה שלפנינו: רע"פ 3058/18 רחמילוב נ' מדינת ישראל (7.3.18) - הרשעה בעבירות של התפרצות, גניבה ושימוש ברכב ללא רשות. הגניבה כוללת גניבת כספת עם רכוש רב וניתוק מצלמות אבטחה, תוך תחכום, תכנון ומעורבות של אחרים; רע"פ 6210/18 אבו גאנם נ' מדינת ישראל (3.9.18) - הרשעה בעבירות של קשירת קשר, התפרצות וגניבה. העבירות בוצעו בתחכום, בתכנון ותוך חבירה עם אחרים; עפ"ג (מרכז) 25183-10-16 טומשצ'וק נ' מדינת ישראל (1.1.17) - המדובר בארבעה מקרים של התפרצויות לדירות ולא בשני מקרים כבענייננו.

8

32.        עוד יש להוסיף בהקשר זה, כי הואיל והתביעה טענה למתחם נפרד בגין כל אישום - ועתירתה לעניין זה התקבלה - מן הראוי היה להציג פסיקה בגין כל מתחם בנפרד ולא פסיקה שעניינה בצירוף אישומים.

33.        מכאן, כי מתחמי העונש ההולמים את העבירות הם כדלקמן: באישום הראשון - מתחם הנע בין מאסר על תנאי ובין מאסר לתקופה של מספר חודשים, לצד ענישה נלווית; באישום השני והשלישי - מתחם הנע בין מאסר לתקופה של 6 חודשים ובין מאסר לתקופה של 20 חודשים, בגין כל אישום, לצד ענישה נלווית; באישום הרביעי והחמישי - מתחם הנע בין מאסר קצר ובין מאסר לתקופה של 12 חודשים, בגין כל אישום, לצד ענישה נלווית.

העונש ההולם בתוך המתחם

34.        בקביעת העונש ההולם בתוך המתחם לקחתי בחשבון את הנסיבות הבאות אשר אינן קשורות בביצוע העבירות:

לחובתו של הנאשם חמש הרשעות וגמר דין בעבירות אלימות, רכוש וסמים בין השנים 2008 - 2014 (עת/1); כן לחובתו שני מאסרים על תנאי ברי הפעלה מת"פ 15947-03-14, האחד לתקופה של 7 חודשים בגין עבירות רכוש מסוג פשע והשני, לתקופה של 4 חודשים בגין עבירת רכוש מסוג עוון (עת/2);

לזכותו של הנאשם עומדת הודאתו במיוחס לו, נטילת אחריות על מעשיו, הבעת צער וחרטה על מעשיו וחיסכון בשמיעת עדויות; הנאשם היה עצור משך כ-7 חודשים, שוחרר לקהילה שם שהה תקופה בלתי מבוטלת ובהמשך שולב במסגרות טיפול שונות; הנאשם עובד כבר תקופה בלתי מבוטלת בעבודה מסודרת (ענ/1) והוא חי בזוגיות; רוב רובו של הרכוש שנגנב הוחזר למתלוננים למעט 150 ₪;

9

בעניינו של הנאשם הוגשו תסקירים רבים, מהם עולות נסיבות חייו המורכבות והקשות של הנאשם. הנאשם השתמש במשך שנים ארוכות בחומרים פסיכואקטיביים משני תודעה. הנאשם הסכים בשלב ראשוני של ההליך להשתלב בהליך טיפולי ארוך ולהיגמל מסמים. תחילה הופנה הנאשם לקהילה טיפולית "בית אביבה" במסלול ארוך טווח. גורמי הטיפול מסרו כי הנאשם משתף פעולה, מגלה מוטיבציה גבוהה לשינוי, התנהגותו חיובית, מכבד את תנאי המקום ואף תורם מעצמו, אהוב בקהילה ויוצר קשרים חברתיים. הנאשם סיים שלב א' ועבר לשלב ב' בהוסטל. במקביל השתלב בעבודה בנגריה. באותה תקופה דווח, כי השתלבותו של הנאשם טובה ומותאמת למצופה ממנו, למרות קשיים בקבלת ביקורת. אולם, שהותו בהוסטל הופסקה עקב שימוש בסמים. בהמשך לכך, הופנה הנאשם לאשפוזית "ויקטוריה", עבר הליך גמילה ובהמשך השתלב בהוסטל "אביבים" במסלול ארוך טווח למשך שנה. במקביל, השתלב מחדש במסגרייה. גורמי הטיפול בהוסטל מסרו, כי הנאשם שומר על יציבות תעסוקתית ומבצע המטלות כנדרש. בכל התקופה הנאשם מסר בדיקות שתן שנמצאו ללא שרידי סם. הנאשם הביע שביעות רצון ותחושת הישגיות מהליך השיקום, וניכר שינוי חיובי באורחות חייו. הוא שומר על גבולות ברורים ביחסים החברתיים ובעיקר עם בני משפחתו, נמצא בקשר זוגי ובת זוגו מודעת לרקע הטיפולי והמשפטי. כן, החל להסדיר חובותיו למרכז גביה ואכיפה. בה בעת, שירות המבחן לא התעלם מקשיי התקשורת של הנאשם ומקשייו להכיר בפגיעה שהסב למתלוננים. מכאן, המליץ שירות המבחן להאריך את המאסרים על תנאי ולהטיל על הנאשם צו שירות לתועלת הציבור וצו מבחן.

35.        מחד גיסא, עומדות, אפוא, הנסיבות לזכותו של הנאשם, הודאתו, נסיבות חייו הלא פשוטות, הירתמות להליך הטיפולי לאורך תקופה ואי צריכת סמים. לצד זאת, גם עומד מעצרו הממושך, שהייתו בקהילה ובמסגרות טיפוליות נוספות. אין ספק, כי הנאשם נרתם לאורך תקופה ממושכת לטיפול ואף עמד בו בהצלחה מרובה למרות העליות והמורדות שידע ההליך. הנאשם היום עובד למחייתו ומנהל זוגיות טובה. הצלחה כזו היא נדירה במחוזותינו וראויה לכל שבח. מאידך גיסא, לא ניתן להתעלם מהנסיבות לחובתו של הנאשם, ובעיקר עברו הפלילי והמאסרים על תנאי התלויים ועומדים נגדו.

36.        לא יכולה להיות מחלוקת, כי המלצת שירות המבחן היא בגדר חריגה משמעותית ממתחמי העונש ההולם, לא כל שכן בהצטבר המתחמים השונים יחדיו. חריגה מסוג זה אינה הולמת את מכלול הנסיבות, ובעיקר את עברו הפלילי של הנאשם ולפיכך אינה מידתית ולא ניתן להיעתר לה. בה בעת, יש מקום להקלה משמעותית בעונש שיוטל על הנאשם בשל התגייסותו המוצלחת להליך שיקומי. ערה אני לכך, שהטלת עונש של מאסר, ולו בדרך של עבודות שירות, עלולה לפגוע בתעסוקתו של הנאשם. זהו שיקול משמעותי שעל בית המשפט לקחת בחשבון. אולם, בסופו של דבר על בית המשפט לאזן בין מכלול השיקולים ולהטיל את העונש ההולם.

37.        כאן המקום לציין, כי בהינתן מספר מתחמי ענישה, אין מקום לסכימה אריתמטית של הענישה. סכימה מסוג זו עלולה להוביל לעונשים חמורים ובלתי מידתיים (ראו: ע"פ 4603/17 אדרי נ' מדינת ישראל, בפסקה 34 (6.7.19); ע"פ 1123/13 גברזגיי נ' מדינת ישראל, בפסקה 37 (15.1.14)). חלף זאת, יש לקבוע עונש הולם, בהתחשב במספר העבירות, בתדירותן ובצורך לשמור על יחס הולם בין חומרת המעשים ומידת אשמו של הנאשם ובין סוג העונש וחומרתו (סעיף 40יג(ג) לחוק העונשין).

38.        לפיכך, יש להטיל על הנאשם עונש החורג מהצטברותם של מתחמי העונש ההולם והוא כולל מאסר, שיכול ויבוצע בדרך של עבודות שירות, צו מבחן, מאסרים על תנאי קנס ופיצויים.

39.        נגד הנאשם תלויים ועומדים שני מאסרים על תנאי ברי הפעלה, האחד לתקופה של 7 חודשים והשני, לתקופה של 4 חודשים מת"פ 15947-03-14 (עת/2). אין מקום להארכתם לאור עונש המאסר בדרך של עבודות שירות, המוטל על הנאשם. עם זאת, לאור הודאתו של הנאשם ובעיקר בשל הליך השיקום הממושך שעבר, המאסרים יופעלו בחופף זה לזה ובחופף לעונש המאסר שיוטל בתיק זה.

10

40.        לפי חוות דעת הממונה על עבודות שירות מיום 30.1.20, נמצא הנאשם מתאים לביצוע עבודות שירות.

 

סוף דבר

41.        לפיכך, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

א.מאסר לתקופה של 9 חודשים, שיבוצע בדרך של עבודות שירות, הנאשם יחל את עבודות השירות ביום 5.4.20. מובהר לנאשם כי כל חריגה מהוראות הממונה עלולה להוביל לנשיאת המאסר בפועל;

ב.יופעלו מאסרים על תנאי מת"פ 15947-03-14 אחד לתקופה של 7 חודשים והשני לתקופה של 4 חודשים בחופף אחד לשני ובחופף לעונש המאסר בתיק זה, כך שסך הכל יוטל על הנאשם מאסר לתקופה של 9 חודשים בדרך של עבודות שירות;

ג.  מאסר על תנאי לתקופה של 6 חודשים, והתנאי הוא שבמשך 3 שנים מהיום לא יעבור כל עבירת רכוש מסוג פשע;

ד.מאסר על תנאי לתקופה של 3 חודשים, והתנאי הוא שבמשך 3 שנים מהיום לא יעבור כל עבירת רכוש מסוג עוון;

ה.צו מבחן למשך שנה וחצי.

רשמתי לפני נכונות הנאשם לבצע את צו המבחן. מובהר בזאת, כי כל חריגה מהוראות שירות המבחן עלולה להוביל לביטול גזר דינו וגזירת דינו מחדש;

ו.  קנס בסכום של 1,000 ₪ או 10 ימי מאסר תמורתו, הנאשם ישלם את הקנס ב-4 תשלומים שווים ורצופים הראשון עד ליום 1.5.20 והיתרה עד ל-1 לכל חודש קלנדרי שלאחר מכן;

ז.  הנאשם ישלם למתלוננים פיצויים כדלקמן: עדת תביעה 3 - אורטל דנינו, פיצויים בסכום של 200 ₪; עדת תביעה 19 - ימימה אברהם, פיצויים בסכום של 500 ₪; עדת תביעה 22 - מרי דהן, פיצויים בסכום של 500 ₪; גב' מיה מלכה פיצויים בסכום של 500 ₪. את הפיצויים ישלם לא יאוחר מיום 1.4.20. התביעה תעביר פרטי המוטב של גב' מיה מלכה תוך 7 ימים.

 

עותק גזר הדין יועבר לממונה על עבודות שירות ולשירות המבחן.

 

זכות ערעור כחוק תוך 45 ימים.

 

 

ניתן היום, כ"ב שבט תש"פ, 17 פברואר 2020, בהעדר הצדדים.