ת"פ 14095/08/15 – מדינת ישראל נגד אדם ג'בר
בית משפט השלום בירושלים |
|
ת"פ 14095-08-15 מדינת ישראל נ' ג'בר
|
|
1
בפני |
כבוד השופט ירון מינטקביץ
|
|
בעניין: |
מדינת ישראל
|
|
|
|
המאשימה |
|
נגד
|
|
|
אדם ג'בר
|
|
|
ע"י עו"ד דוד ברהום |
הנאשם |
גזר דין |
רקע
הנאשם הורשע על פי הודאתו בנהיגה פוחזת של רכב.
על פי עובדות כתב האישום, ביום 3.12.14 בסמוך לשעה 18:30, נהג הנאשם במכוניתו בכביש מס' 1 (ירושלים תל-אביב) משורש לכיוון שער הגיא, באופן פרוע, תוך שעבר בין נתיבים, עקף מכוניות דרך השוליים הימניים וגרם למכוניות אחרות לבלום ולסטות על מנת להמנע מתאונה.
שוטרים אשר הבחינו באופן נהיגתו הפרוע של הנאשם הזדהו כשוטרים והורו לו לעצור באמצעות מערכת הכריזה. הנאשם האט את מהירות נסיעתו ואז האיץ והמשיך בנהיגה פרועה, על מנת להמלט מהשוטרים, תוך שסיכן משתמשים אחרים בדרך.
השוטרים רדפו אחר הנאשם, עד אשר השוטרים חסמו את נתיב נסיעתו ומנעו ממנו להמשיך ולברוח.
הודאת הנאשם באה בעקבות הסדר דיוני, אשר כלל תיקון של כתב האישום, ללא הסכמה עונשית.
2
טעוני הצדדים
ב"כ המאשימה הפנתה לסיכון הקשה אותו יצר הנאשם לבטיחותם של המשתמשים בדרך והשוטרים. כן התיחסה לעברו הפלילי של הנאשם. לאור אלה ביקשה להשית על הנאשם עונש של שמונה חודשי מאסר בפועל וענשים נלווים.
ב"כ הנאשם טען, כי הנאשם ברח מהשוטרים משום שחשש שהם דורשי רעתו ומבקשים לפגוע בו, בשל סכסוך שהוא נתון בו בעקבות מקרה בו סייע למשטרה בארוע פלילי. עוד הפנה ב"כ הנאשם לכך שהארוע מושא האישום הוא ארוע תעבורתי ביסודו של דבר, ולכך שאיש לא נפגע כתוצאה מהארוע.
כן טען ב"כ הנאשם, כי מדובר בארוע, המתמצה בהפעלת שיקול דעת לקוי על ידי הנאשם ולא מעבר לכך. לאור אלה, ביקש להסתפק בהשתת עונש קל הצופה פני עתיד.
מתחם העונש
הנאשם נהג בכביש בין עירוני בשעת אחר צהריים באופן פרוע, תוך עקיפת מכוניות על שולי הכביש, באופן שחייב נהגים אחרים לסטות מנתיביהם ולבלום, על מנת להמנע מתאונה - ודומני כי מיותר לומר כיצד עלולה להסתיים התנגשות בין שני כלי רכב בכביש בין עירוני בשעת עומס.
כאשר הורו שוטרים לנאשם לעצור הוא ניסה להמלט מהם, והמשיך בנהיגה פרועה.
טיעונו של ב"כ הנאשם, כי הנאשם נמלט מהשוטרים משום שחשש שהם מבקשים לפגוע בו בשל סכסוך, עומד בסתירה חזיתית לעובדות כתב האישום. מעובדות כתב האישום עולה בבירור, כי הנאשם נהג באופן פרוע עוד קודם שהורו לו השוטרים לעצור. עוד עולה, כי השוטרים קראו לנאשם לעצור באמצעות מערכת הכריזה, ובעת המרדף הפעילו אורות מהבהבים - כך שברור היה כי מדובר בשוטרים. אין כל בסיס לטענה, שהנאשם סבר בטעות שהוא נרדף על ידי אנשים המתחזים לשוטרים, ולא יינתן לטענה כל משקל בקביעת מתחם העונש.
אכן, כפי שטען ב"כ הנאשם, מדובר בעבירת תעבורה, אשר על דרך הכלל אינה באה לפתחו של בית משפט בהליך פלילי. ועם זאת, מעשיו של הנאשם נמצאים ברף החומרה הגבוה של עבירות התעבורה. תחילתם בנהיגה פרועה, תוך מעבר בין נתיבים ועקיפה מימין על שולי הדרך- והמשכם בהחמרת הסיכון אותו יצר הנאשם, בכך שלא ציית להוראת השוטרים לעצור אלא נמלט בנהיגה פרועה ומסכנת חיים. המדובר בהתנהגות המעידה על העדר מורא חוק ואדישות לסכנה אותה יצר הנאשם לחייהם של המשתמשים בדרך. ואזכיר, כי הארוע התרחש בכביש ירושלים תל אביב בשעת עומס. הארוע עלול היה להסתים בתוצאה קשה וחמורה, ורק בזכות המזל לא נפגע איש בשל אופן נהיגתו של הנאשם.
3
לאור חומרת העבירות ופגיעתן בערכים המוגנים החשובים מכל, של שלמות הגוף וקדושת החיים וכן הערכים של ציות לחוק ולכללים אשר נועדו לשמור על בטחונם של המשתמשים בדרך, יש לקבוע מתחם עונש אשר ירתיע אחרים מלבצען.
לפיכך מתחם העונש ההולם את העבירה הוא בין מספר חודשי מאסר בפועל, לריצוי ממש, ועד לשנה וחצי מאסר, פסילה מלנהוג וכן עונשים מותנים. עונש מאסר שירוצה בעבודות שירות אינו מבטא את חומרת המעשים ואינו הולם אותם. ר' עפ"ג 57079-01-15, בוחבוט (בית המשפט המחוזי בירושלים, הרכב כב' הש' כרמל, מוסק ורנר), שם אושר מתחם זהה בארוע דומה. ר' גם 21714-09-13, אבו אלקיעאן (בית המשפט המחוזי בירושלים, כב' הש' כהן), שם נקבע מתחם של 8-20 חודשי מאסר במקרה קרוב בנסיבותיו.
נסיבות אשר אינן קשורות לעבירה
הנאשם יליד 1986. לחובתו הרשעה קודמת בעבירות של התפרצות לדירת מגורים, כליאת שוא ועבירות נלוות, בגינה נדון לשנת מאסר בפועל. כמו כן לחובתו הרשעה נוספת בעבירות מרמה, בגינה נדון למאסר קצר.
מתעודת הערכה שהגיש ב"כ הנאשם עולה, כי הנאשם סייע למשטרת ישראל בשנת 2013 בארוע בו השתוללו נוסעים באוטובוס, ובכך גילה אזרחות טובה.
דיון והכרעה
לזכות הנאשם זקפתי את הודאתו במיוחס לו ואת הפגנת האזרחות הטובה בגינה קיבל תעודת הערכה.
לחובת הנאשם זקפתי את עברו הפלילי, המלמד כי אין הארוע מושא האישום חריג לדרכו וכי אין ציות לחוק נר לרגליו.
עוד הבאתי בחשבון את העובדה שבעת הארוע היה הנאשם כבן 28. בגיל זה אמור אדם להבין את משמעות מעשיו ותוצאותיהם, ולהמנע ממעשים דוגמת אלה בהם הורשע.
לאור אלה, ראיתי להשית על הנאשם עונש הנמצא בצידו הנמוך-בינוני של המתחם.
גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:
א. ששה חודשי מאסר בפועל. תחילת ריצוי העונש ביום 29.5.16.
ב. ארבעה חודשי מאסר, אותו לא ירצה אלא אם יעבור על העבירה הורשע תוך שלוש שנים מיום שחרורו מהמאסר.
ג. שמונה חודשי פסילה מלנהוג ברכב. הנאשם יפקיד רשיונו עד ליום 29.5.16. ימי מאסרו של הנאשם לא יבואו במנין תקופת הפסילה.
4
ד. ששה חודשי פסילה על תנאי למשך שלוש שנים מהיום. ימי מאסרו של הנאשם לא יבואו במנין תקופת התנאי.
הנאשםיתאם כניסתולמאסר עםענףאבחוןומיוןשלשירותבתי הסוהר בטלפונים 08-9787377 או 08-9787336. ככל שלא יקבל הנאשם הנחיה אחרת, עליו להתייצב עד השעה 9:00 במתקן המעצר במגרש הרוסים בירושלים עם תעודה מזהה והעתק גזר הדין.
זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים תוך 45 יום.
ניתן היום, ו' ניסן תשע"ו, 14 אפריל 2016, בהעדר הצדדים.
