ת"פ 14018/10/14 – מע"מ ת"א 3 נגד אדית-וי בע"מ,אסף קרייף
בית משפט השלום בתל אביב - יפו |
ת"פ 14018-10-14 מע"מ ת"א 3 נ' אדית-וי בע"מ ואח' 30 יוני 2016 |
1
לפני כב' השופטת לימור מרגולין-יחידי |
|
|
המאשימה |
מע"מ ת"א 3
|
נגד
|
|
הנאשמים |
.1 אדית-וי בע"מ .2 אסף קרייף
|
נוכחים:
ב"כ המאשימה - עו"ד ורדה שפין-גרוס
ב"כ הנאשמים - עו"ד אשכנזי
הנאשם 2 התייצב (גם בשם נאשמת 1)
[פרוטוקול הושמט]
הכרעת דין
בהתאם להודאת הנאשם, בשמו וכמייצג הנאשמת, אני מרשיעה את הנאשמים בעבירות הבאות:
אי הגשת דוח, עבירה
על סעיף
ניתנה והודעה היום כ"ד סיוון תשע"ו, 30/06/2016 במעמד הנוכחים.
|
לימור מרגולין-יחידי , שופטת |
[פרוטוקול הושמט]
2
גזר דין
הנאשמים הורשעו על יסוד הודאתם כמפורט בהכרעת הדין.
מדובר בחברה שעסקה בעריכת וידאו ובמנהלה, כשהרשעת הנאשמים היא ב- 16 עבירות בגין אי הגשת 16 דוחות, על פני תקופה שתחילתה באפריל 2012 וסיומה בדצמבר 2014.
סכום המס לתשלום עומד על עשרות בודדות של אלפי שקלים.
באת-כוח המאשימה ציינה את עמדתה, כי יש לראות בכל עבירה אירוע עונשי נפרד והביעה עמדתה כי המתחם נע ממאסר מותנה בתחתיתו וזהו העונש לו עתרה.
בהבהרה לשאלות בית-המשפט, לאחר בדיקה, הובהר כי אמנם לכאורה, מן הטבלה שהוגשה נראה כי מדובר בעבירות שבעיקרן הוגשו דיווחים באיחור נכון למועד הגשת כתב האישום המקורי, אך בהתחשב בעובדה שההגשה והתשלום גובשו במסגרת הסדר תשלומים בו לא עמד הנאשם מיד בסמוך לאחר גיבוש ההסדר, מדובר הלכה למעשה באי הגשת דוחות ולא באיחור בלבד.
לעניין הענישה הכספית - ביקשה באת-כוח המאשימה כמפורט בטיעוניה, עונשים משמעותיים ומרתיעים.
בא-כוח הנאשם התמקד בטיעוניו, מטבע הדברים, בהיבט הכלכלי, עמד על הנסיבות הכלכליות המורכבות, הנובעות ממצבו הרפואי-נפשי של הנאשם, שיש לו נכות נפשית בשיעור 100% בתקופה של השנה וחצי האחרונה ובעניין זה הוגשו אסמכתאות. עוד הובהר הקושי הכלכלי שהביא לכך, שלמרות הסרת המחדלים והקנסות המנהליים שאינם עולים על כ- 5,000 ₪, לא היה הנאשם מסוגל לעמוד בעלויות וההליך הפלילי נמשך ללא השלמת מהלך של בקשה להמרה.
בנסיבות אלה, ביקש התחשבות בנאשם ואף הנאשם הוסיף ופירט דברים בעניין זה.
דומה שלא צריך להכביר מילים אודות הערכים המוגנים הנפגעים מעבירות אי דיווח, הפגיעה בשוויון, בנטל, בקופה הציבורית כשהדיווח במועד ותשלום המס הנגזר מן הדיווח הן אבני היסוד בשיטת המשפט ובעבירות מע"מ יש משמעות גם לעובדה שהנאשם משמש כזרוע ארוכה לגביית הכספים מן הגורמים המשלמים.
3
בתיק שלפניי יש משמעות לריבוי העבירות, לתקופה הממושכת, עם זאת לא ניתן להתעלם מן העובדה שבסופו של דבר סכום המס לתשלום הוא נמוך ועומד על כ- 20,000 ₪ פחות או יותר. כמו כן, אני סבורה כי יש מקום להתחשב במחלת הסרטן ממנה סבל הנאשם עד תקופה סמוכה לפני תחילת ביצוע העבירות ומן הזעזועים שנלוו לכך.
מקובלת עלי בהקשר זה עמדת המאשימה, שאין מדובר באיחור גרידא בדיווח, אלא באי דיווח ממש נכון למועד הגשת כתב האישום וזאת בהתחשב בדברי המאשימה, ולכך השלכה על חומרת המעשים.
נוכח העובדה שהמאשימה אשר מבקשת לראות בכל עבירה אירוע עצמאי, טענה למתחם שבתחתיתו מתחיל מעונש מותנה והסתפקה בכך, אין מחלוקת בין הצדדים בענין זה.
לענין מתחם הענישה הכספית - כידוע, מדובר בעבירות המבוצעות מטעמים של כדאיות כלכלית, אף במצב של דוחק כלכלי ונדרשת ענישה אשר תעקר כדאיות זו. כמו כן, בעת קביעת מתחם הענישה נדרש בית-המשפט להתייחס לנסיבות האירועים, ואלה פורטו על ידי לעיל.
לצד זאת, כבר בעת קביעת מתחם הקנס נדרש בית-המשפט להתייחס לחוסר יכולת כספית לצורך קביעת המתחם.
במקרה שלפניי, המסמכים שהוצגו בפניי אודות הנכות הנפשית, גם אם זמנית המלווה את הנאשם תקופה ארוכה, כעולה ממסמך נ/1 ומיתר המסמכים, הם מסמכים משמעותיים, במיוחד כשאלה באים אחר תקופה של מחלת סרטן ממנה, כך ניתן היה להבין, החלים הנאשם.
בנסיבות אלה, גם לאחר שלקחתי בחשבון את ריבוי העבירות והתקופה, אני סבורה כי מתחם הקנס נע ממאות שקלים ועד 15,000 ₪, זאת לצד התחייבות ממשית להימנע מעבירה.
אקדים ואציין, כי בשל הנתונים והנסיבות שהוצגו בפניי, ייגזר העונש הכספי ביחס לנאשם בלבד, בחפיפה לא מבוטלת. לעומת זאת, לא הוצגו נתונים מיוחדים ביחס לחברה הנאשמת, זולת העובדה שהוצהר שמחזורי הפעילות נמוכים מאוד ועומדים על עשרות אלפי שקלים בשנה.
אני לוקחת בחשבון לעניין גזירת הדין, את הנסיבות הבאות:
ראשית, מדובר במי שהודו וחסכו זמן שיפוטי.
שנית, הנאשמים הביעו חרטה בהתנהגות, בדרך של הסרת מחדל ואין צורך להכביר מילים אודות חשיבות התנהלותם ובהקשר זה אני חוזרת ומזכירה, כי יש להניח שהנאשמים יכולים היו במצב דברים אחר, לפנות למסלול מנהלי ואף לכך משמעות.
4
שלישית, הנאשם נעדר עבר פלילי.
רביעית, לקחתי בחשבון את הנסיבות האישיות, משפחתיות, רפואיות בכל המישורים וכלכליות, כמפורט בהרחבה בטיעוני ההגנה ואני מייחסת לנסיבות אלה משקל רב בתיק שלפניי.
לאור האמור לעיל, אני גוזרת על הנאשמים את העונשים כדלקמן:
על הנאשמת - קנס כולל בסך 16,000 ₪. הקנס ישולם ב- 6 תשלומים, חודשיים ורציפים כשהראשון בהם ביום 01.08.16. לא ישולם תשלום - תעמוד יתרת הקנס לפירעון.
על הנאשם:
1. מאסר על תנאי למשך 6 חודשים, לתקופה של 3 שנים והתנאי שהנאשם לא יעבור עבירות מס מסוג עוון.
2. קנס כולל בסך 4,000 ₪, או 8 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב- 20 תשלומים חודשיים, שווים ורציפים, כשהראשון בהם ביום 01.11.16.
לא ישולם תשלום - תעמוד יתרת הקנס לפירעון.
3. הנאשם יחתום על התחייבות בסך 25,000 ₪, להימנע במשך שנתיים מהיום מביצוע עבירות מס מסוג עוון. לא יחתום הנאשם, ייאסר לתקופה של 40 ימים.
זכות ערעור לביהמ"ש המחוזי בתוך 45 יום מהיום.
ניתן והודע היום כ"ד סיוון תשע"ו, 30/06/2016 במעמד הנוכחים.
|
לימור מרגולין-יחידי , שופטת |
