1

1. ביום 5.2.18 הנאשם הודה והורשע במסגרת כתב אישום מתוקן, בהסדר טיעון ללא הסכמה בדבר העונש, בעבירות הבאות: סיכון חיי אדם במזיד בנתיב תחבורה- עבירה לפי סעיף 332 (2) לחוק העונשין, התשל"ז- 1977; נהיגה ללא רישיון נהיגה- עבירה לפי סעיף 10 (א) וסעיף 62 (1) לפקודת התעבורה [נוסח חדש], התשכ"א-1961; נהיגה ללא ביטוח רכב- עבירה לפי סעיף 2 (א) ו- (ב) לפקודת ביטוח רכב מנועי [ נוסח חדש], התש"ל- 1970; הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו- עבירה לפי סעיף 275 לחוק העונשין ואיומים- עבירה לפי סעיף 192 לחוק העונשין.

עובדות כתב האישום

2

2. מכתב האישום עולה כי ביום 29.9.17 , יום הכיפורים, בשעה 23:00 או בסמוך לכך, הוצב מחסום משטרתי באמצעות ניידת בכביש העמקים פינת רחוב ההגנה בקריית ביאליק, כאשר לצידה שהו השוטרים אשרף בנאת ואילן מעדי. עובר לשעה 23:23 נהג הנאשם ברכב מסוג דייהטסו שבבעלות אביו, מאג'ד עודה, מכיוון כפר מנא לכיוון המחסום, ללא רישיון נהיגה תקף וללא פוליסת ביטוח תקפה לרכב. כאשר הנאשם הגיע למחסום, נאמר לו שלא ניתן להכנס לרחוב ההגנה בגלל יום הכיפורים. הנאשם השיב "קחו עשרה שקלים ותנו לי להיכנס" וכשלא אפשרו לו, הוא עקף את המחסום, תוך שעלה עם הרכב על המדרכה והמשיך בנסיעה לכיוון רחוב ההגנה בקריית ביאליק. השוטרים פעלו לאיתורו ואיתרו את הרכב שעמד ברחוב אח"י אילת בקריית חיים, אז חסמו את דרכו באמצעות הניידת. השוטר אילן רץ לכיוון דלת הנהג וקרא לעבר הנאשם "משטרה", הכניס את פלג גופו העליון לתוך הרכב וניסה להוציא את מפתחות הרכב. תוך כדי מעשיו, הנאשם החל לנסוע לאחור, כך שהשוטר נגרר על הכביש מרחק של מטרים ספורים, עד אשר נפל. הנאשם המשיך לנסוע במהירות לאחור מרחק של מספר מטרים עד לצומת קריית חיים ("צומת הצריף") והמשיך בנסיעה כאשר הולכי רגל רבים ורוכבי אופניים עשו שימוש בנתיב התחבורה ונאלצו לחמוק מפגיעת הרכב בו נהג. השוטר אילן נהג בניידת ורדף אחרי הנאשם משלב זה ועד לתום האירוע, כאשר במהלך הנסיעה הורה לנאשם מספר פעמים באמצעות מערכת הכריזה שעליו לעצור ואף הפעיל אורות מהבהבים, אולם הנאשם המשיך בנהיגה פרועה מרחק של כ-7 ק"מ לערך עד לצומת כפר מסריק. בשדרות ההסתדרות, ביצע הנאשם פניית פרסה נגד כיוון התנועה ונהג לתוך "צומת הצריף" ומשם לרחוב אח"י אילת כאשר בנתיב התחבורה בו נהג הנאשם היו הולכי רגל רבים ורוכבי אופניים שנאלצו לסטות על מנת להימנע מפגיעת הרכב בו נהג הנאשם. ברחוב אח"י אילת עלה הנאשם על אי תנועה.

3. עוד עלה מכתב האישום, כי בצומת הצריף הוצב מחסום משטרתי באמצעות ניידת. השוטר אשרף הורה לנאשם לעצור אך הוא האיץ את מהירות נסיעתו באופן שסיכן את השוטר אשרף שקפץ הצידה להימנע מפגיעה. השוטר אשרף הצטרף לשוטרים בניידת השנייה והם נסעו אחרי הנאשם. הנאשם המשיך בנסיעתו בהימלטותו מהשוטרים והגיע למחסום משטרתי שהוצב במחלף קריית אתא, באמצעות ניידת משטרה שלישית ודוקרנים. הנאשם לא עצר במחסום וכתוצאה מהדוקרנים שני גלגלי הרכב מימין התפוצצו, אולם הנאשם המשיך בנהיגה והגיע לכביש 22 לכיוון עכו בנתיב השמאלי. השוטרים בניידת השלישית נסעו אחריו והורו לו לעצור אך הוא לא ציית להוראותיהם. בכביש 22 ובמהלך הימלטותו מהשוטרים, הנאשם נסע בזיגזג בין הנתיבים ובהיותו בנתיב השמאלי, בעת שהניידת נסעה מימינו, הוא הסיט את רכבו לעברה ופגע בה מספר פעמים. לניידת נגרמו נזקים המוערכים בסך של כ-35,065 ₪. סמוך לכפר מסריק הנאשם איבד שליטה על הרכב, התנגש באי תנועה, ברח מהרכב ומייד לאחר מכן נעצר. עם מעצרו, איים הנאשם על השוטר אשרף באומרו שידאג לכך שיירו בו אף כאשר הוא נתון במעצר. במעשיו כפי שתוארו הנאשם נהג ברכב כשאין ברשותו רישיון נהיגה תקף ומבלי שהיתה לו תעודת ביטוח; נהג בנתיב תחבורה או כלי תחבורה, או בכל דבר שעליהם או בקרבתם, בדרך שיש בה כדי לפגוע בשימוש החופשי והבטוח של נתיב תחבורה או כלי תחבורה או בבטיחותו של נוסע כאמור או כדי לסכן את השימוש או הבטיחות האמורים; כל זאת בכוונה לפגוע בנוסע בנתיב תחבורה או כלי תחבורה או לסכן את בטיחותו; עשה מעשים בכוונה להפריע לשוטרים במלאם תפקידם כחוק או להכשילם בכך ואיים על השוטר אשרף בפגיעה שלא כדין בגופו, בכוונה להפחידו או להקניטו.

4. הנאשם נתון במעצר מיום 29.9.17 ועד לתום ההליכים.

3

5. לטענת המאשימה, אין לחובת הנאשם עבר פלילי, אולם לחובתו עבר תעבורתי הכולל 7 הרשעות בעבירות הבאות: נהיגה ללא חגורת בטיחות; רכב לא תקין ללא מתן הודעת אי שימוש; נהיגת רכב בהיות הנהג שיכור (אויר ינשוף); נהיגה במהירות מופרזת (26-40 קמ"ש) בכביש לא עירוני; נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים; עצירה על שול הדרך. צורף העתק רישום פלילי התעבורתי של הנאשם.

טיעוני המאשימה לעונש

6. לטענת המאשימה, מתסקיר שירות המבחן עולה כי הנאשם החל מגיל 20 לצרוך סמים ואלכוהול מסוג חשיש ואקסטזי ובמהלך השנים השימוש הואץ והנאשם פיתח דפוסי תלות בהם. צוין, כי הנאשם מקבל אחריות פורמלית בלבד. עוד עלה כי הנאשם התקשה לזכור את פרטי האירוע, אף שראה את הפסול בהתנהגותו ומסר שביום ביצוע העבירה צרך חומרים ממכרים באופן בלתי מבוקר. נטען ששירות המבחן התרשם מהנאשם כמי שמתקשה לשמור על יציבות במסגרות שונות בחייו ומתקשה בויסות דחפיו ורגשותיו. עוד עלה כי הנאשם שולל נזקקות טיפולית כלשהי וציין שחווית המעצר מחדדת עבורו את הגבולות בין מותר ואסור וביכולותיו כיום לשמור על ניקיון משימוש בחומרים ממכרים בכוחות עצמו. לסיכומו של עניין, נקבע שקיים סיכון גבוה להישנות התנהגות מפרת חוק בעתיד ושירות המבחן נמנע מכל המלצה בעניינו בהעדר נזקקות טיפולית והעדר הכרה בצורך בעריכת שינוי וקבע כי הפרוגנוזה לשינוי הינה שלילית.

7. באשר לשיקולים בגזירת העונש ומתחם העונש ההולם נטען כי יש לקבוע מתחם ענישה של 3-6 שנות מאסר, בנוסף להשתת מאסר על תנאי וכן פסילה בפועל מהחזקת/קבלת רישיון נהיגה ופסילה על תנאי מהחזקת/קבלת רישיון נהיגה וקנס כספי בשים לב לנזק שנגרם לניידת המשטרה. בתוך המתחם התבקש להשית עונש של 4.5 שנות מאסר בנוסף ליתר רכיבי הענישה. עוד התבקש להורות על חילוט רכוש לפי סעיפים 32 ו-39 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], תשכ"ט- 1969 באשר לרכב דייהטסו מ.ר. 53-357-67 שנת ייצור 2009 (להלן: "הרכב") שנתפס כראייה והיווה אמצעי לביצוע העבירות המתוארות בכתב האישום. באשר לתכנון שקדם לביצוע העבירה נטען כי גם בהעדר אינדיקציה לתכנון מוקדם לביצוע העבירות, הרי שמהרגע שבחר הנאשם להימלט מגורמי האכיפה עשה ככל אשר לאל ידו להימלט והדבר מוצא ביטוי במסלול הנסיעה הפרוע ומסכן החיים ביחס לשוטרים ולאזרחים כאחד. נטען שחלקו של הנאשם בביצוע העבירות מוחלט וכי הנזק שצפוי היה להיגרם מביצוע העבירות עלול היה להיות חמור עד כדי פגיעה גופנית קשה וסכנת חיים. הודגש כי דובר ביום הכיפורים, יום בו בני אדם רבים נמצאים ברחובות. באשר לסיבות שהובילו את הנאשם לביצוע העבירות נטען שאין מקום לתת משקל לטענות לפיהן הנאשם חווה אובדן של חבר בתאונת דרכים, רקעו האישי והמשפחתי וצריכת סמים ואלכוהול ופיתוח דפוסי תלות בהם, שעה שמדובר בהתנהגות עבריינית אלימה לאורך זמן ומרחק לא מבוטל. עוד צוין כי הנאשם יליד 1990, בגיר במועד ביצוע העבירות ומודע לחומרת מעשיו, לסיכון הגלום בהם, ולהשלכות התנהגותו.

4

8. באשר לערכים המוגנים שנפגעו נטען לפגיעה בשלמות הגוף, הקניין, הביטחון וכן שמירה על הסדר הציבורי ואכיפת החוק. נטען שיש ליתן עונש עם רכיבים של הרתעה אישית וכן הרתעת הרבים. עוד נטען שלבית המשפט סמכות לחרוג ממתחם העונש לאור חשש ממשי שהנאשם יחזור לבצע עבירות ולהרחיקו מהציבור אך צוין כי המאשימה לא תבקש זאת אולם יש להתחשב בכך ולקבוע את עונשו של הנאשם ברף האמצעי של המתחם. באשר למדיניות הענישה הנוהגת נטען כי המאשימה הפנתה לפסיקה בנושא. הודגש כי מדיניות הענישה הנוהגת היא רק שיקול אחד מיני רבים שמובא בחשבון בעת קביעת המתחם וכי בית המשפט מצווה לקבוע את המתחם גם על רקע נסיבות המקרה והפגיעה בערכים מוגנים. נטען שיש לקבוע את המתחם ההולם גם על רקע נסיבות המקרה והפגיעה בערכים החברתיים המוגנים.

9. המאשימה הפנתה למספר פסקי דין- ע"פ 8189/17 משה בן חיים נ' מ"י (7.2.18)- שם הורשע אדם בעבירות של סיכון חיי אדם במזיד בנתיב תחבורה, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, נהיגה בלי רישיון נהיגה ואי ציות לרמזור אדום. נקבע מתחם של 2-5 שנות מאסר ונוכח מצבו הרפואי הקשה והמאמץ שעשה להביא את כלל התיקים שנפתחו נגדו לסיום- נגזרו עליו 40 חודשי מאסר ו-5 שנות פסילה. צוין כי למערער היה עבר פלילי ניכר שכלל ריצוי עונשי מאסר.

ע"פ 6193/14 איאד אסד נ' מ"י (21.5.15)- שם הורשע אדם בעבירות של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, ונהיגה ללא רישיון נהיגה. נגזרו עליו 40 חודשי מאסר ו-5 שנות פסילה מנהיגה/קבלת רישיון נהיגה ממועד שחרורו ממאסר.

ע"פ 542/15 מוחמד בזיאן נ' מ"י (23.11.15)- שם הושתו 5 שנות מאסר בגין עבירות של קבלת רכב גנוב, סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, חבלה בכוונה מחמירה, אי ציות לאור אדום ברמזור ונהיגה בקלות ראש שגרמה לתאונה בה ניזוק רכוש ונחבל אדם. נטען כי מדובר במקרה חמור יותר מהמקרה דנן.

ע"פ 5626/14 מרק לנקין נ' מ"י (2.8.15)- שם הושתו 50 חודשי מאסר בגין הרשעה בעבירות של סיכון חיי אדם במזיד בנתיב תחבורה, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, נהיגה בזמן פסילה, ונהיגה ללא רישיון נהיגה. צוין שלמערער היה עבר תעבורתי מכביד שכלל 51 עבירות תעבורה וכי נשמעו בתיק ראיות.

ע"פ 1925/14 סמיח עלוש נ' מ"י (8.2.15)- הושתו 60 חודשי מאסר בגין הרשעה בעבירות של סיכון חיי אדם, נהיגה בזמן פסילה, והפרעה לשוטר במילוי תפקידו. נקבע כי מתחם הענישה ההולם נע בין 3 ל-6 שנות מאסר.

ע"פ 4860/14 מ"י נ' מוהדי חואלד (10.3.15)- הושתו 50 חודשי מאסר בגין עבירת סיכון חיי אדם, עבירות תעבורה נלוות ותקיפת שוטר וגרימת חבלה חמורה.

5

ע"פ 2410/04 מדינת ישראל נ' סלמאן אבולקיעאן (11.11.2004)- הוחמר עונשו של מי שהורשע בעבירה של סיכון חיי אנשים במזיד בנתיב תחבורה ואי ציות לשוטר. נגזרו 4 שנות מאסר בפועל ו-6 שנות פסילת רישיון נהיגה.

ע"פ 1535/06 מדינת ישראל נ' יוסי לוי (7.6.06)- הוחמר עונשו של מי שהורשע בעבירה של סיכון חיי אדם במזיד בנתיב תחבורה. נגזרו 4 שנות מאסר בפועל, 12 חודשי מאסר על תנאי ו-3 שנות פסילת רישיון נהיגה וחילוט הרכב בו נהג לטובת המדינה.

ע"פ 2079/06 אוסמה אבו עצא נ' מדינת ישראל (7.6.06)- הוחמר עונשו של מי שהורשע בעבירה של סיכון חיי אדם במזיד בנתיב תחבורה, בעבירה של אי ציות לשוטר, ובעבירה של הסתייעות ברכב לביצוע פשע. נגזרו 4 שנות מאסר בפועל, 12 חודשי מאסר על תנאי ו-3 שנות פסילת רישיון נהיגה.

10. באשר לנסיבות אישיות וסיכויי שיקום נטען כי לא הוכח שהנאשם השתקם או שקיים סיכוי של ממש לשיקומו. נטען שמדובר בעבירות חמורות ודרושות נסיבות מיוחדות ויוצאות דופן על מנת לסטות ממתחם העונש ההולם. בדיון שהתקיים ביום 15.3.18 טען ב"כ המאשימה כי הבסיס לחילוט הרכב נעוץ בהודעה שמסר אבי הנאשם למשטרה. ההודעה הוגשה וכן שתי הודעותיה של אימו של הנאשם. נטען כי מההודעה של אביו ניתן ללמוד שהנאשם היה האחרון שנכנס למגרש הרכבים שנמצא סמוך לבית המשפחה ולקח את הרכב, כשאביו יודע על כך משיחה עם אשתו. עוד עולה שמדובר במי שאינו רשאי לנהוג מבחינת היותו נעדר רישיון נהיגה. נטען שהשליטה על הרכב היתה בידי אבי הנאשם וכי מתקיימים התנאים הנדרשים לפי סעיף 32 וסעיף 39 לפקודת סדר הדין הפלילי המאפשרים את חילוט הרכב.

טיעוני הנאשם לעונש

6

11. ב"כ הנאשם טען שההפנייה לע"פ 542/15 אינה ראויה שכן שם דובר בהרשעה בעבירה של חבלה בכוונה מחמירה לפי סעיף 329 (א) (1) לחוק ולא סעיף קטן (2) כמו במקרה דנן. עוד נטען שדובר בשעה 23:00 וכי ילדים היו במיטה בשעה זו וכי הנזק שנגרם לרכב הוערך בסך של 23,000 ₪ ואין לאביו של הנאשם התנגדות לשאת בתשלום. אביו של הנאשם ציין בהקשר זה שקיבל מכתב מחברת "אלבר" וכי יישא בתשלום הנדרש. נטען כי הנאשם טעה טעות חמורה וכי דובר בתקופה קשה עבורו, כאשר חברו הקרוב מת בתאונת דרכים והוא נפרד מארוסתו והדברים השפיעו עליו והוא החל בתקופה זו להשתמש בסמים. נטען שאין בעברו שום הרשעה וכי הוא לא השתמש תקופה ארוכה בסמים או באלכוהול קודם לכן. נטען שרישיון הנהיגה של הנאשם היה מעוכב במשרד הרישוי נוכח חובות בסך 88,000 ₪ בהוצל"פ, ששולמו על ידי אביו, כך שרישיונו אמור היה לשוב אליו כמספר ימים לאחר האירוע. נטען שהנאשם מתחרט ומבין שטעה וכי כבר בשלב החקירה במשטרה הודה וטען לנסיבות שהביאו אותו לביצוע העבירה, הודה שנהג ושהיה ברכב ופגע במשטרה. ב"כ המאשימה ציין כי בחקירתו הראשונה הנאשם טען שאינו זוכר דבר וביקש לשוחח עם עו"ד בטרם ישיב ובחקירתו השנייה טען שהיה בשכונה של דתיים ואישר שנהג ללא רישיון ושתה קצת מבקבוק ברכב.

12. ב"כ הנאשם עוד טען שהנאשם לא השתחרר ממעצרו והדבר השפיע על התסקיר שכן שירות המבחן אינו יכול להמליץ על עבודות שירות היות והנאשם עצור. נטען שאם הנאשם היה משוחרר, היה מקום ליתן לו הזדמנות כבחור צעיר ונעדר עבר פלילי. נטען שגם בית המשפט צריך להזהיר את הנאשם בטרם הענשתו וכי תנאי המעצר קשים מתנאי המאסר בפועל. נטען שלא הוגש כלל תסקיר והנאשם עצור עד תום ההליכים, דבר המקשה על אפשרות שיקומו ויש לקחת זאת בחשבון בקביעת מתחם הענישה. נטען שבסופו של דבר, לא נגרם כלל נזק וכי מדובר במעשה טיפשי ולא עברייני. נטען כי הנאשם הודה בהזדמנות הראשונה, חסך זמן שיפוטי רב ונטל אחריות.

13. ב"כ הנאשם הפנה לפסיקה:

ת"פ 50321-03-16 מדינת ישראל נ' עיסמאיל מואסי ואח' שם הושתו עבודות שירות, בגין עבירות של ייצור נשק, נשיאת נשק, סיכון חיי אדם במזיד בנתיב תחבורה והפרעה לשוטר בנסיבות מחמירות.

ת"פ 51159-02-15 מדינת ישראל נ' אדם ניס (19.2.15), שם נקבע מתחם ענישה של 8-24 חודשי מאסר ונגזרו 12 חודשי מאסר, בגין עבירות של סיכון חיי אנשים במזיד בנתיב תחבורה, מעשה פזיזות ורשלנות ופניית פרסה אסורה.

ת"פ 23230-04-13 מדינת ישראל נ' דמיטרי דינסיוק (25.12.17)- שם נגזרו 8 חודשי מאסר בגין עבירות של סיכון חיי אנשים במזיד בנתיב תחבורה, חבלה בכוונה מחמירה, חבלה במזיד ברכב, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, נהיגה במהירות מופרזת, אי ציות לאות שברמזור, אי מתן זכות קדימה בצומת מרומזר, הפרת אות שניתן על ידי שוטר במדים, נהיגה ללא רישיון נהיגה, ללא רישיון רכב וללא פוליסת ביטוח בתוקף ועקיפה.

ת"פ 36456-12-13 מדינת ישראל נ' בשיפ בן זוהר (19.2.15)- שם הורשע אדם בעבירות של סיכון חיי אדם ואחרים ונגזרו עליו 6 חודשי עבודות שירות.

ת"פ 26591-03-14 מדינת ישראל נ' איברהים עאסלה (24.4.17), שם נגזרו 400 שעות של"צ בגין עבירות של סיכון חיי אנשים בנתיב תחבורה, תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, תקיפה הגורמת חבלה ממשית, אי ציות להוראות שוטר, חציית קו הפרדה רצוף, עקיפה בדרך שאינה פנויה, עקיפה בצומת, נהיגה במהירות לא סבירה ונהיגה נגד כיוון התנועה בכביש חד סטרי.

ת"פ 36272-01-13 מדינת ישראל נ' חג'אזי (19.2.14)- שם הורשע אדם בעבירות של סיכון חיי אדם ועוד ונגזרו עליו 6 חודשי עבודות שירות.

ת"פ 37897-04-12 מדינת ישראל נ' מוחמד (16.6.13)- שם הורשע אדם בסיכון חיי אדם ונגזרו עליו 6 חודשי מאסר בעבודות שירות.

7

14. לטענת ב"כ הנאשם, מתחם הענישה בעבירות בהן הורשע הנאשם צריך להתחיל בשל"צ. נטען שלא בכדי המחוקק קבע כי העונש בעבירה של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה יכול להגיע עד 20 שנות מאסר אך מתחיל מאפס. נטען שמתחם הענישה צריך להתחיל ממאסר על תנאי וכי במקרה דנן הנאשם נמצא במעצר כמעט חמישה חודשים ועל כן בית המשפט יכול להסתפק בימי המעצר שהנאשם כבר ריצה. נטען שבמידה ובית המשפט ירצה להוסיף עונש מעבר לתקופה זו, יש לקבוע כי הוא ירוצה בעבודות שירות. נטען שהעונש שהנאשם כבר ריצה הוא ראוי והולם בנסיבות ביצוע העבירה. ב"כ הנאשם הפנה לע"פ 7781/12 שם כתב השופט ג'ובראן שמאסרו הראשון של אדם הוא קשה במיוחד ומשפיע עליו. נטען שיש להתחשב בגילו של הנאשם, שהוא נעדר עבר פלילי, הטראומה שחווה, משפחתו התומכת, והעובדה כי מדובר בהסתבכותו הראשונה בפלילים ולגזור עליו עונש שנע בין ימי מעצרו שכבר רוצו לבין 8 חודשי מאסר.

15. ב"כ המאשימה טען בתגובה כי הקו המשיק לפסיקה אליה הפנה הסניגור שבכל הפסיקה דובר בנאשמים ששירות המבחן המליץ על הרשעה מקלה או על המשך הליכי שיקום. עוד צוין שמרבית המקרים מתייחסים לנאשמים בגילאים תחת הקטגוריה של בגירים צעירים וכי בפסק דין אחד אליו הפנה הסניגור דובר בהסכמה של המדינה לתקרת עונש של כשנה ולא ניתן להשליך ממקרה זה.

16. הנאשם עצמו ביקש להביע חרטה על מעשיו שפגעו בו ובמשפחתו וציין שמדובר ב"פעם האחרונה שאעשה כזה דבר".

דיון והכרעה

17. הערכים המוגנים שנפגעו במקרה דנן הם: שמירה על שלום הציבור, שלמות הגוף והקניין וכן שמירה על הסדר הציבורי ואכיפת החוק.

18. באשר לנסיבות הקשורות בביצוע העבירה, הרי שחלקו של הנאשם בביצוע העבירות היה מוחלט; הנזק שצפוי היה להיגרם מביצוע העבירה היה גדול נוכח העובדה כי דובר ביום הכיפורים וכי היו בני אדם רבים בכבישים, הן הולכי רגל והן רוכבי אופניים שנאלצו לסטות לצד הדרך כדי להימנע מפגיעה על ידי רכב הנאשם בהם. אציין כי אותם אזרחים ושוטרים עלולים היו להיפגע פגיעה גופנית ואף היו בסכנת חיים כתוצאה ממעשי הנאשם. כן יכול היה להגרם נזק רב לשוטרים שנטלו חלק במרדף אחר הנאשם; הנזק שנגרם בפועל לניידת המשטרה הוערך בסך של 35,065 ₪; הסיבות שהביאו את הנאשם לביצוע העבירה אינן מקלות עימו; הנאשם הבין את מעשיו ואת הפסול בהם ויכול היה להימנע מהם או מהמשכם בכל שלב. יודגש בהקשר זה כי דובר בנסיעה פרועה ומסכנת חיים של למעלה מ-7 ק"מ; הנאשם כבן 28 שנים. יצוין לקולא כי לביצוע העבירה לא קדם תכנון.

8

19. במקרה שבפניי מתחם הענישה הראוי נע בין 2-5 שנות מאסר בפועל, כאשר מחד מדובר במעשים שיצרו סיכון רב אך לא הביאו בפועל לפגיעה בגוף או נפש. אציין בהקשר זה כי מרבית הפסיקה שהובאה מטעם הסניגור לא התאימה לנתוני המקרה דנן.

20. באשר לנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה אציין לקולא כי לנאשם אין עבר פלילי, אם כי לחובתו עבר תעבורתי הכולל 7 הרשעות בעבירות הבאות: נהיגה ללא חגורת בטיחות; רכב לא תקין ללא מתן הודעת אי שימוש; נהיגת רכב בהיות הנהג שיכור (אויר ינשוף); נהיגה במהירות מופרזת (26-40 קמ"ש) בכביש לא עירוני; נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים; עצירה על שול הדרך; הנאשם בגיר כבן 27 שנים במועד ביצוע העבירות; הנאשם נטל אחריות והביע חרטה; הנאשם הודה במיוחס לו וחסך זמן שיפוטי יקר.

אציין כי מהתסקיר שצורף עולה כי הנאשם מגיל 20 החל לצרוך סמים ואלכוהול מסוג חשיש ואקסטזי ופיתח דפוסי תלות בהם. תוארו נסיבות חייו ויחסיו עם משפחתו, בין היתר התפרקות אירוסיו ואובדן חבר טוב שנהרג מול עיניו בתאונת דרכים. עוד עלה מהתסקיר שהנאשם נטל אחריות פורמאלית בלבד וטען שהוא מתקשה לזכור את פרטי האירוע, אם כי רואה את הפסול בהתנהגותו. לסיכום, צוין כי מדובר בצעיר הפועל מתוך רמת תפקוד ומסוגלות נמוכה ומתקשה לשמור על יציבות במסגרות שונות בחייו. עוד נטען לקושי בוויסות דחפיו ורגשותיו. עוד עלה כי הוא שלל נזקקות טיפולית וצוין שלנוכח מאפייני אישיותו, קשייו בוויסות דחפים ורגשות שליליים, קשייו לעמוד בפיתויים ונטייתו למרדנות, קיים סיכון גבוהה להישנות התנהגות מפרת חוק בעתיד. לאור האמור, בהעדר נזקקות טיפולית, העדר הכרה בצורך בעריכת שינוי, הפרוגנוזה שלילית ושירות המבחן נמנע מהמלצה כלשהי בעניינו.

21. לאור כל האמור לעיל אני משית על הנאשם את העונשים הבאים כדלקמן:

א. עונש מאסר של 36 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו החל מיום 29.9.17.

ב. מאסר על תנאי של 12 חודשי מאסר והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור משך 3 שנים עבירת אלימות או פשע.

ג. פסילת הנאשם מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה למשך 3 שנים ממועד שחרורו.

ד. 10 חודשי פסילה על תנאי למשך 3 שנים, כאשר התנאי יופעל במידה והנאשם לא יעבור אותה עבירה שבגינה הורשע או אחת העבירות המפורטות בתוספת הראשונה או בתוספת השנייה לפקודת התעבורה ויורשע בגינה, תוך התקופה האמורה.

ד. תשלום קנס בסך 35,000 ₪ שישולם על ידי הנאשם עד ליום 1.7.18 לטובת המדינה.

9

ה. באשר לחילוט הרכב, הרי שמהודעת אביו של הנאשם, מאג'ד עודה, במשטרה עולה כי הרכב, מסוג דייהטסו מ.ר 5335767, בבעלותו. לדבריו, בבעלותו מגרש מכוניות וילדיו העובדים עימו משתמשים ברכבים לעיתים. מעדותו עלה, שבמועד האירוע, חזר הביתה בשעה 19:00 לאחר שסגר את המגרש הסמוך לביתו ואשתו מסרה לו שיתקשר לבנו אמיר (הנאשם) שיצא עם רכב, כאשר לטענתה לא ידוע לה באיזה רכב מדובר. אביו של הנאשם אישר שמפתחות הרכב היו במשרד וכי לילדיו יש גישה למשרד. עוד עלה כי הנאשם אמר לאימו שהוא לוקח את הרכב על מנת לרכוש סיגריות. יוער, כי אימו של הנאשם, אחלאס עודה, הכחישה בעדותה שידוע לה שבנה לקח את הרכב וטענה שאינו נוהג ושאין לו רישיון נהיגה. היא שללה גם שאמרה לבעלה שהנאשם לקח את המפתחות כדי לקנות סיגריות. בחקירה נוספת אישרה שאמרה לבעלה שהנאשם נטל את המפתחות והלך למגרש ולרכוש סיגריות. כאמור, הרכב שימש את הנאשם בביצוע העבירות. השליטה על הרכב היתה בידי אביו שידע שבנו היה האחרון שהלך למגרש הרכבים שברשותו מפתחות וכן ידע שבנו נעדר רישיון נהיגה במועד הרלוונטי. לאור האמור, אין ספק כי מתקיימים התנאים בסעיפים 32 ו-39 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט-1969 ואני מורה על חילוט הרכב מסוג דייהטסו מ.ר. 53-357-67 שבבעלות מאג'ד עודה לטובת המדינה.

ניתן היום, כ"ה ניסן תשע"ח, 10 אפריל 2018, בהעדר הצדדים.