בפני כבוד השופט מרדכי לוי

המבקשים-הנאשמים

יוסף אפרת
ליאת כהן
שניהם על ידי בא-כוחם עו"ד יובל זמר

נגד

המשיבה-המאשימה

מדינת ישראל

על ידי עו"ד ניר ביטון, פמת"א (פלילי)

החלטה

1.      לפניי בקשה לדחיית מועד הסיכומים בכתב של ההגנה ליום 5.9.20.

2.      בהתאם להחלטות קודמות של בית המשפט, סיכומי ההגנה היו צריכים להיות מוגשים עד ליום 5.7.20. משלא הוגשו במועד - ואף לא הוגשה עד אותו מועד על ידי ב"כ הנאשמים-המבקשים בקשה למתן ארכה להגשתם - דרש בית המשפט מב"כ המבקשים כי יוגשו ללא דיחוי ולא יאוחר מיום 12.7.20.

3.      בתגובה לכך, טען ב"כ המבקשים כי נוכח תקנות החירום שהותקנו בעקבות משבר התפשטות נגיף הקורונה, מוארכת תקופת הגשת הסיכומים באופן אוטומטי בחודשיים, ללא צורך בהגשת בקשה לארכה.

4.      המשיבה התנגדה ומתנגדת לבקשה וטעמיה אכן עימה. ב"כ המשיבה הפנה בתגובתו, בין היתר, להחלטת רשם בית המשפט העליון כבוד השופט רון גולדשטיין ב-בש"א 1223/20 מיום 16.3.20, שלפיה תקנות החירום הנ"ל אינן חלות מקום שבו נקב בית המשפט במפורש במועד - כמו למעשה במקרה דנן.

5.      בתגובתו לתגובת ב"כ המשיבה הדגיש ב"כ המבקשים כי סבר בטעות אך בתום לב שמכוח תקנות החירום הוארכה תקופת הגשת הסיכומים בחודשיים. מכל מקום, ב"כ המבקשים שב וחזר על בקשתו למתן ארכה להגשת הסיכומים בכתב עד ליום 5.9.20 וזאת בשים לב לטעות האמורה וכן למשבר נגיף הקורונה ולפגרת הקיץ המתקרבת.

6.      יש להצר על כך שב"כ המבקשים לא הגיש את סיכומי ההגנה במועד שנקבע, ללא סיבה מוצדקת, כפי שבצדק ציין ב"כ המשיבה. הדבר גורם להתמשכות בלתי מוצדקת של ההליכים.

7.      עם זאת, בסופו של דבר החלטתי, לאחר התלבטות, להיענות בחיוב לבקשת ב"כ המבקשים וזאת בשים לב לנימוקי הבקשה וכן לאמור להלן.

8.      למעשה, סיכומי המשיבה-המאשימה (אשר הוגשו במועד שנקבע להגשתם) לוקים בחסר בעיקר במישור המשפטי, הם מתמקדים בעיקר במישור של העובדות והראיות, והם אף מעוררים שורה של שאלות, ועל כן הם טעונים השלמות, שמן הראוי כי תהיינה בכתב, רצוי בטרם יוגשו סיכומי ההגנה בכתב, כפי שיפורט להלן.

9.      ב"כ המשיבה מתבקש אפוא להשלים בכתב את סיכומי המאשימה וזאת עד ליום 10.8.20 כמפורט להלן:

1.        מדוע אין בסיכומים התייחסות ליסודות העבירות שיוחסו לנאשמים בכתב האישום, לרבות סחיטה באיומים וקשירת קשר לסחיטה באיומים, וכן ליסודות העבירות הנוספות או החלופיות שהמאשימה מבקשת מבית המשפט בסיכומיה להרשיע בהן את הנאשמים, לרבות שוחד והפרת אמונים?

על המאשימה לפרט את כל יסודות העבירות הנ"ל; במיוחד יש לפרט כיצד לדעת המאשימה מתקיימים בנסיבות המקרה דנן כל אחד מיסודות העבירות הנ"ל, לרבות שוחד והפרת אמונים, ועל סמך אלו ראיות.

2.        אם בית המשפט יחליט בסופו של דבר שלא לקבל את טענת המאשימה לפיה הגרסה של בטי ושל אודי דהן (להלן: בטי ו-אודי) היתה קוהרנטית ומהימנה במלואה - מה הן כל הראיות האחרות של המאשימה לסחיטה באיומים ולקשירת הקשר לסחיטה באיומים, מלבד גרסת בטי ואודי?

3.        האם יש ראיות (מעבר לכל ספק סביר) לסחיטה באיומים, בשים לב גם לאמור להלן:

האם, כפי שטוענת המאשימה (בעמ' 158 למשל לסיכומיה), העובדה שהנאשמים קיבלו תמורה מרווחי החברה מבלי שהשקיעו בה כסף, משמעותה בהכרח סחיטה באיומים?

מדוע ועל סמך אלו ראיות, מלבד גרסתם של בטי ואודי, המסקנה של המאשימה (בעמ' 163 לסיכומיה) היא שההסכם בע"פ בין בטי ובין הנאשמת נכפה על בטי?

האם הגרסה לכאורה שלפיה הוסכם בין בטי ובין הנאשמת על "שותפות" של 50% מעידה על סחיטה באיומים דווקא? דהיינו, האם אין הסבר אחר לכך שבטי הסכימה להעביר לנאשמת/ים 50% מרווחיה מלבד סחיטה באיומים?

האומנם מתוכן תכתובת האימיילים (ת/1יד) בין בטי לבין הנאשמת, בזמן אמת, עולה כי בטי נסחטה על ידי הנאשמים, או שמא תוכן תכתובת האימיילים דווקא סותר את טענת הסחיטה ולכאורה עלול להעיד, אם בכלל, על שוחד וסיוע לשוחד?

האם אין מדובר כאן לכאורה בהסכם מרצון בין בטי לבין הנאשמת/הנאשמים משיקולים כלכליים משותפים ובשל אינטרס כלכלי משותף, ולא בגין סחיטה באיומים?

האם, כטענת המאשימה בעמ' 30 לסיכומיה, אין הצדקה כי בטי תסכים להעניק לנאשמת מחצית מרווחיה [במסגרת הסכם "בארבע עיניים", "שאיש לא ידע עליו"], אלא אם כן היא נסחטה? שהרי, אם סכומי מחצית הרווחים ("הכסף המלוכלך") נגנבו על ידי בטי מארנון בלוש, בשים לב גם לעדותו של עד התביעה בלוש - ממילא לכאורה אין מדובר בכסף שהגיע לבטי אלא לבלוש. לשון אחרת, האם "הכסף המלוכלך" והסתרת ההכנסות לכאורה על ידי בטי מארנון בלוש במסגרת בטי טורס בע"מ, במקום במסגרת המינהל (שבשותפות שווה בין בטי לבין ארנון בלוש) - אינו מהווה הסבר סביר לכך שבטי לא ניזוקה מהעברת מחצית מההכנסות/מהרווחים לנאשמת במקום לארנון בלוש?

האם המחלוקות בין הנאשמת/הנאשמים לבטי בעניין הסכם השותפות לא נבעו מהאכזבה המאוחרת של בטי מציפיותיה מהנאשם - בבחינת "טעות בדיעבד בכדאיות העסקה/הסכם השותפות" מצד בטי - וגם מהפרשנות של הנאשמת להסכם לגבי השאלה האם מדובר בהסכם לחלוקה שווה של ההכנסות, כעמדת הנאשמת לכאורה, או שמא מהרווחים, כעמדת בטי?

האם הסכם השותפות בין הנאשמת/הנאשמים ובין בטי לא היה בבחינת הסכם למצב שבו שני הצדדים נהנים - המכונה באנגלית "ווין-ווין סיטיווישן" - עד לאכזבה של בטי מכדאיות ההסכם ולדרישה של הנאשמת למחצית מההכנסות (ולא מהרווחים)?

בדומה לכך, האם בבחינת "סוף דבר מעיד על תחילתו", אי-זכייתה של בטי במכרז החדש נבע דווקא מהתנכלותו של הנאשם אליה, כגרסת בטי, או שמא לכאורה גם משיקולים כלכליים, בשים לב לכך שנטען שהצעתה היתה יקרה יותר מההצעה שזכתה וכן שהיא לא הסכימה לשפר את הצעתה בגין אי-כדאיות כלכלית מבחינתה?

4.   האם אין באי-מייל שבעמוד השני של ת/7ג - שבו בחתימתה של הנאשמת למייל רשום "ליאת כהן מנהל תיירות ונופש גמלאי הסתדרות המורים" - כדי להתיישב עם טענת הנאשמת שעבודתה השוטפת נגעה אך ורק לגמלאים בהסתדרות המורים? אם לא - מדוע.

5.   מדוע המאשימה לא ייחסה לנאשם 2 בכתב האישום עבירות שוחד והפרת אמונים ולנאשמת עבירת סיוע לנאשם ביחס לעבירות אלו, אלא ייחסה להם דווקא רק סחיטה באיומים וקשירת קשר לסחיטה באיומים? זאת, בשים לב גם לכך שלנאשם 1 (וסרמן) כן ייחסה המאשימה בכתב האישום המקורי עבירת שוחד וכן בשים לב לכך שהנאשמים 3-2 נחקרו באזהרה גם בגין חשד לעבירות שוחד והפרת אמונים (לגבי הנאשם 2) ובגין סיוע לכך (לגבי הנאשמת).

6.   מדוע המאשימה לא הודיעה לפני פרשת ההגנה/הסיכומים על כוונתה לבקש להרשיע את הנאשם גם בגין עובדות שלא נכללו בכתב האישום, בעניין שיינברג?

האם ניתנה לנאשם הזדמנות סבירה להתגונן בקשר לבקשת המאשימה להרשיעו בעבירה של סחיטה או ניסיון שוחד כלפי שיינברג? שהרי כאן יש גם עובדות שלא נטענו בכתב האישום. כמו כן, יש לפרט כיצד מתקיימים יסודות עבירות אלו.

7.   מדוע המאשימה לא הודיעה על כוונתה לבקש להרשיע את הנאשמים, בנוסף או לחלופין, בעבירות שלא צוינו בכתב האישום, דהיינו שוחד והפרת אמונים - עוד בדברי הפתיחה (בשים לב גם לכך שהנאשמים 3-2 נחקרו באזהרה גם בגין חשד לעבירות שוחד והפרת אמונים לגבי הנאשם ובגין סיוע לכך לגבי הנאשמת), או במהלך פרשת התביעה, במיוחד לאחר שנטען על ידי ההגנה במהלך חקירתה הנגדית של בטי כי התגלו סתירות מהותיות בגרסת בטי, אלא רק לראשונה במסגרת פרשת ההגנה?

מדוע, גם כאשר העלה ב"כ המאשימה, לראשונה במהלך חקירתו הנגדית של הנאשם במסגרת פרשת ההגנה (ביום 28.10.19), את השאלה האם הנאשם קיבל שוחד - לא הודיע ב"כ המאשימה במפורש כי בכוונתו לבקש בסיכומים מבית המשפט להרשיע את הנאשם בנוסף לסחיטה באיומים גם בעבירות שוחד והפרת אמונים, אלא המשיך להיצמד לעבירות שבכתב האישום, דהיינו סחיטה באיומים וקשירת קשר לסחיטה באיומים, וביקש לדחות את הצגת עמדת המאשימה לגבי עבירות אחרות שלא צוינו בכתב האישום עד לאחר סיום פרשת ההגנה?

מדוע לא הסכים ב"כ המאשימה לבקשת ב"כ הנאשמים (ביום 28.10.19) לעצור את חקירתו הנגדית של הנאשם ולחקור מחדש את בטי ועדי תביעה רלוונטיים נוספים בגין עבירת השוחד (שלא נזכרה בכתב האישום), אלא ביקש להמשיך בחקירתו הנגדית של הנאשם תוך היצמדות לכתב האישום?

האם ניתנה לנאשמים הזדמנות סבירה להתגונן בקשר לבקשת המאשימה בסיכומיה להרשיעם, גם אם לחלופין, בעבירות שלא צוינו בכתב האישום, דהיינו - מפני העבירה של שוחד ו/או העבירה של הפרת אמונים לגבי הנאשם, ומפני העבירה של סיוע לעבירות אלו לגבי הנאשמת?

8.   מה המשמעות והמועד, לעמדת המאשימה, של ת/41 (מכתב בטי לנאשמת בדבר "הכסף המלוכלך")?

9.    כיצד יכולה המאשימה להסתמך על תוכן ההודעות במשטרה של עדי תביעה (שלא הוכרזו כעדים עוינים) אשר לא הוגשו בהסכמה (ושתוכנם אינו מוסכם) ואשר גם לא הוגשו לפי סעיף 10א לפקודת הראיות, אלא הוגשו מטעם ההגנה - לרבות ובמיוחד על תוכן הודעותיה של בטי במשטרה (נ/1), שמהן הרבתה המאשימה לצטט בסיכומיה כתימוכין לחלק מטענותיה? לעניין סוגיה כללית זו, ראו למשל והשוו: ע"פ 10733/08 גולדבלט נ' מדינת ישראל, בפסקה 99 לחוות דעתו של כב' השופט ע' פוגלמן (17.2.2011); ע"פ 10121/09 פלוני נ' מדינת ישראל, בפסקאות 21-20 לחוות דעתה של כב' השופטת ע' ארבל (3.4.2013); ע"פ 5459/12 אבו טיר נ' מדינת ישראל, בפסקה 13 לחוות דעתו של כב' השופט צ' זילברטל (30.7.2013); ע"פ 7702/10 כהן נ' מדינת ישראל, בפסקה 38 לחוות דעתו של כב' השופט א' שהם (29.5.2014).

10.    כמו כן, מתבקש ב"כ המבקשים להתייחס בסיכומיו בכתב, בין השאר, גם לסיכומים המשלימים בכתב שיוגשו על ידי ב"כ המאשימה וכן לשאלות הבאות: (א) האם לא ניתנה להגנה הזדמנות סבירה להתגונן מפני עבירת השוחד ומפני עבירת הפרת אמונים ביחס לנאשם ומפני סיוע לעבירות אלו ביחס לנאשמת? זאת, בשים לב בין היתר גם לכך שהנאשמים נחקרו באזהרה בין היתר בגין עבירות אלו ובשים לב למענה של הנאשמים ולקו ההגנה. (ב) כיצד קו ההגנה של כל אחד מהנאשמים היה משתנה אילו ידעו מראש שהמאשימה תבקש לשקול להרשיעם בעבירות הנ"ל שלא צוינו בכתב האישום? (ג) מה הן השאלות העיקריות שהיה שואל את עדי התביעה אילו הצהיר ב"כ המאשימה מראש - בדברי הפתיחה או לפני סיום עדותה של בטי - שהתביעה תשקול לבקש מבית המשפט, במסגרת סיכומיה, להרשיע את הנאשם, גם או לחלופין, בעבירות שוחד והפרת אמונים ואת הנאשמת גם/או בעבירת סיוע לעבירות אלו?

11.  ברי כי משטרם הוגשו סיכומי ההגנה בכתב, אין מנוס מדחיית מועד הסיכומים המשלימים בעל-פה שנקבע בשעתו ליום 20.7.20 - למועד שיחול בתחילת שנת המשפט החדשה, זמן מה לאחר המועד הנדחה להגשת סיכומי ההגנה. במקביל, כאמור, ינוצל החלק הראשון של פרק הזמן הנדחה לצורך ההשלמות הדרושות לסיכומי המאשימה בכתב.

12.  באי כוח הצדדים מתבקשים להציע עד מחרתיים 16.7.20 מספר מועדים חלופיים מוסכמים בתחילת שנת המשפט החדשה לדיון סיכומים משלימים בעל פה, במקום המועד שנקבע ליום 20.7.20.

13.  עם זאת, כל עוד לא הוצעו מועדים חלופיים כאמור שאחד מהם יהא תואם את יומן בית המשפט וכל עוד לא ניתנה החלטה אחרת, יתקיים ביום 20.7.20 בשעה 09.30 דיון תזכורת במעמד באי כוח הצדדים לקביעת מועד נדחה לסיכומים משלימים בעל פה.

14.  המזכירות תעביר החלטה זו אל באי כוח הצדדים.