כתב האישום:

1.      הנאשם הורשע על פי הודאתו, במסגרת הסדר טעון, בכתב אישום מתוקן, בעבירות של כניסה לישראל שלא כדין, לפי סעיף 12(1) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב 1952, התפרצות למגורים בכוונה לבצע גניבה בצוותא, לפי סעיף 406(ב) לחוק העונשין תשל"ז 1977 (להלן: "חוק העונשין"), וגניבה בצוותא, לפי סעיף 384 לחוק העונשין.

2.      על פי הנטען בכתב האישום המתוקן, בתאריך 20.3.2022 בשעה 14:00 יצאו הגב' אילנה ומר עזרא פנירי מדירתם ברחוב דורש טוב 6 בירושלים. צוין, כי באותו היום בשעה 13:04 קשרו הנאשמים 1 ו-2 קשר לשם ביצוע התפרצות לבתי מגורים בירושלים. לשם קידום הקשר יצר קשר נאשם 1 עם נאשם 2 וביקש ממנו לשמש עבורו כרכב מוביל. נאשם 2 נענה להצעה זו. בנוסף, הורה נאשם 1 לנאשם 2 לאסוף שלושה מעורבים נוספים מאזור הסמוך לאבו גוש, כאשר אחד מהם הינו נאשם 3. זהותם של היתר אינה ידועה.

3.      זמן קצר לאחר מכן, החלו הנאשמים לנוע ברחבי ירושלים בשני רכבים, כאשר נאשם 2 מוביל ברכב הטיוטה, ונאשמים 1 ו-3 יחד עם האחרים, אחריו ברכב מסוג סקודה נושאת לוחית רישוי מספר: 40-127-53.

4.      בשעה 15:50 לערך סיכמו נאשמים 1 ו-2 כי מוטב להמתין לרדת החשכה, ובשעה 19:28 לערך, הוריד נאשם 2 את נאשם 3 והמעורבים האחרים ברחוב. נאשם 3 והאחרים פתחו את דלת מרפסת הדירה, נכנסו לבית, ונטלו כלי כסף מוויטרינה שהייתה בסלון, תכשיטי זהב ויהלומים מחדר השינה, סך של 900 דולר אמריקאי במזומן ועוד 20,000 ₪ במזומן.

5.      בהמשך, בשעה 19:28 לערך, יצא נאשם 3 והאחרים מהדירה כאשר הם אוחזים בשני תיקים, באחד חלק מהרכוש הגנוב ובתיק נוסף כלי פריצה מסוג מברגים, מגזרי פח ולום, ויחד עם התיקים נכנסו לרכב הסקודה.

6.      בשלב זה החלו בנסיעה לכיוון הר חוצבים כאשר נאשם 2 מוביל ברכב הטיוטה ורכב הסקודה נהוג על ידי נאשם 1 אחריו. דקות ספורות לאחר מכן, עיכב כוח משטרתי את כלי- הרכב הטויוטה והסקודה במפגש שבין שדרות גולדה מאיר לרחוב הרטום. בשלב זה נמלטו נאשם 3 והאחרים מרכב הסקודה כאשר הם נושאים עמם את התיק, ובו חלק מהרכוש הגנוב, בהמשך השליכו את התיק במהלך מנוסתם.

            תמצית טיעוני הצדדים:

7.      בטיעוניה לעונש ציינה המאשימה, כי נסיבות האירוע יכולים ללמד על חומרתו, בהיותו של הנאשם תושב שטחים, אשר נכנס לישראל שלא כדין, וחבר לאחרים לצורך ביצוע עבירות רכוש בתחומי ישראל. המאשימה הפנתה לכך שביצוע העבירות נעשה בשעה בה קיים פוטנציאל ממשי למפגש עם בעלי הבית, וכן לפריטים שנלקחו מהבית, ושווים הרב. הוסף, כי במעשיו פגע הנאשם בערכים הנוגעים בזכות לקניין, הזכות לפרטיות, וכן בריבונותה של המדינה. לקולא ביקשה להביא בחשבון את הודאתו של הנאשם, ולחומרה את רישומו הפלילי הכולל 5 הרשעות לרבות בעבירות רכוש. המאשימה ביקשה לקבוע מתחם שבין 18 ועד 36 חודשים, נוכח העובדה, כי המדובר בשוהה בלתי חוקי אשר נכנס לתחומי מדינת ישראל לצורך ביצוע עבירות רכוש. את עונשו של הנאשם ביקשה לקבוע בחלקו האמצעי של המתחם, כך שיוטלו עליו 24 חודשי מאסר, לצד ענישה נלווית.

8.      לדברי הסנגור, הנאשם הקדים להודות, זאת בניגוד למעורבים האחרים, נתון אשר צריך לזקוף לזכותו. צוין, כי הנאשם הינו בבחינת פועל שחור של נאשמים 1 ו-2, שניהם תושבי ישראל אשר עשו בו שימוש לצורך ביצוע העבירות. הסנגור הוסיף, כי לבית התפרצו מספר אנשים, ובמהלך המנוסה הושלך התיק עם הרכוש הגנוב, כך שבפועל מידת הפגיעה במתלוננים אינה גבוה. עוד צוין, כי הנאשם הינו כבן 37, אב ל-6 ילדים, כאשר רישומו הפלילי, בכל הנוגע לעבירות הרכוש, הינו ישן (משנת 2007). לדברי הסנגור, בבסיס הסכמתו לקחת חלק באירוע, עמד מצבו הכלכלי הקשה.

9.      הסנגור ביקש לקבוע מתחם עונש הולם שבין 8 ועד 24 חודשים, ולקבוע את עונשו של הנאשם בחלקו התחתון של המתחם, כך שיוטלו עליו 8 חודשי מאסר, נוכח חלקו בביצוע העבירה, ורישום פלילי ישן בעבירות רכוש.

10.  הנאשם בסיום הביע צער וחרטה על מעשיו, והוסיף, כי הוא אב לשישה ילדים, כאשר אחד מילדיו חולה, והנאשם הוא שדואג לטפל בו. עוד מסר, כי מאז פרוץ מגפת הקורונה אין לו כל יכולת להתפרנס.

            מתחם העונש ההולם:

11.  עבירת ההתפרצות הינה עבירה שחומרתה רבה. בפסק דינו ציין כב' השופט י. עמית שעבירות גניבת רכב או עבירות של התפרצות לדירה, גם אם אינן "מתוחכמות", הן מסוג העבירות שיש בהן מסוכנות אינהרנטית נוכח הפוטנציאל להתפתחות אלימה, וכן נקבע, כי פריצה לבית או לחצרים מערערת את הביטחון האישי של הציבור. (ראו: בש"פ 45/10 מסארוה נ' מדינת ישראל (08.01.10)).

12.  במסגרת רע"פ 398/14 ערג' נ' מדינת ישראל (16.3.14) נקבע כי "עבירות ההתפרצות והגניבה, הפכו, למרבה הצער, לנפוצות במחוזותינו, הן פוגעות ברכושו של הציבור, מערערות קשות את תחושת ביטחונו, ומנפצות לרסיסים את התפיסה לפיה ביתו של אדם הוא מבצרו. בית משפט זה עמד, לא פעם, על כך שחומרתן של העבירות, לצד נפוצותה של התופעה, מצריכות נקיטת יד קשה עם העבריינים".

13.  במקרה דנן, רף הפגיעה בערכים המוגנים הינו גבוה, ומקריאת כתב האישום המתוקן, ניתן ללמוד כי האירוע העברייני תוכנן בקפידה רבה, במסגרתו הנאשם נכנס לתחומי מדינת ישראל שלא כדין, מתוך כוונה מוקדמת לקחת חלק בביצוע עבירות רכוש. הנאשם המתין לאיסופו יחד עם מעורבים אחרים, על ידי נאשם 2 מאזור אבו- גוש, אזור המצוי מחוץ לירושלים. לאחר שנאספו, הנאשמים, יחד עם המעורבים הנוספים, נעו באזור ירושלים מתוך מטרה לקדם את הפעולה העבריינית, כאשר בשלב מסוים, ובהנחיית נאשמים 1 ו-2 הוחלט שלא להוציא את התוכנית לפועל, אלא להמתין לשעת חשיכה, (גם הפעם בשכונה הסמוכה לשכונות היהודיות בירושלים), מתוך מטרה ברורה להמתין ל"שעת כושר" נוחה לביצוען של העבירות. ואכן, בשעה 19:28 הורדו הנאשם 3 וכן המעורבים הנוספים במקום.

14.  בהתאם לשעות המפורטות בכתב האישום המתוקן, ניתן ללמוד כי הפעולה בתוך הבית הייתה מהירה מאוד, נתון היכול ללמד אף הוא על ההכנה המדוקדקת שנעשתה עוד קודם לכן, תעוזתם של הנאשם והמעורבים הנוספים, "והמקצועיות" בה פעלו. נוכח השעה בה נכנסו לבית, ניתן לקבוע כי קיים היה פוטנציאל ממשי למפגש עם בעלי הבית, לבד מהמתלוננים, נתון שיכול היה להוביל להסלמת האירוע. בהקשר זה ראיתי להוסיף, כי אף אם לא יוחסה לנאשם עבירה של החזקת כלי פריצה, בעת ההימלטות מהשוטרים, הושלך תיק ובו כלי פריצה ייעודיים, נתון נוסף המלמד על התכנון המוקדם במקרה דנן.             

15.  למועד ביצוע העבירות משמעות חשובה נוספת בהיבט ההכנה המקדימה שנעשתה, שכן בהתאם לכתב האישום המתוקן, הפעולה העבריינית כוונה להיעשות למול אוכלוסייה דתית, כאשר באותו היום חלקה השתתף בהלוויה רבת משתתפים שנערכה בעיר בני-ברק. פרט לכך, אוכלוסייה זו מחזיקה בביתה על דרך הכלל כלי בית יקרים, דוגמת המקרה דנן, עת נגנבו כלי כסף, זאת בנוסף לתכשיטי זהב ויהלומים שנגנבו מחדר השינה, וכן סכומי כסף גדולים במזומן.

16.  בבחינת מתחם הענישה הנהוג בגין עבירות התפרצות וגניבה, הרי שמטבע הדברים מתחם הענישה הינו רחב. באשר לעבירת ההתפרצות, ובמטרה להדגיש את חומרת המעשים אבהיר כי במקרים רבים, רק בגין עבירת התפרצות, מוטלים עונשי מאסר לריצוי בפועל, לצד ענישה נלווית. ניתן גם ללמוד מהפסיקה, כי שיקולים רבים משליכים על קביעת מתחם העונש, לרבות נסיבותיו הקונקרטיות של המקרה הנדון, אך באופן כללי, ניתן לקבוע כי מתחם הענישה בגין עבירת אלו הינו החל מ- 9 חודשי מאסר בפועל ועד ל- 20 חודשים, זאת לצד ענישה נלווית הכוללת קנס ופיצוי לקורבנות העבירה

17.  עפ"ג 51174-05-17 (מחוזי חיפה) חאמיס גרבאן נגד מדינת ישראל (20.7.2017) נקבע מתחם עונש שבין 9 חודשים ועד 24 חודשים. אושר עונש מאסר למשך 18 חודשים שהוטל על הנאשם.

18.  רע"פ 3228/12 וסילנקו נגד מדינת ישראל (10.10.2010), הוחמר עונשו של נאשם ל-24 חודשים, לנאשם בעל רישום פלילי מכביד בעבירות רכוש.

19.  ע"פ 39070-02-13 צרלי בן ברוך נ' מדינת ישראל (6.3.13) אושר גזר דינו של בימ"ש השלום בעניינם של נאשמים שהודו בעבירה של כניסה למגורים בכוונה לבצע גניבה, בשעה שהדיירת שהתה במקום. נקבע שמתחם הענישה במקרה זה נע בין 6 ל-24 חודשי מאסר. על אחד הנאשמים שאינו בעל עבר פלילי נגזרו 9 חודשי מאסר ועל שותפו, בעל עבר פלילי, נגזרו 15 חודשי מאסר; בעפ"ג (מחוזי חי') 44863-08-16 מדינת ישראל נ' נידל מלאק (15.09.16) נגזרו על נאשם בנסיבות של התפרצות לבית מגורים 8 חודשי מאסר בפועל, לצד ענישה נלווית, זאת על אף שיקום מרשים שעבר. ערעור על פסה"ד נדחה;

20.  ניתן גם לראות כי גם במקרים בהם עבירת ההתפרצות לא הסתיימה בהצלחה, והנאשמים כשלו מלהשלים את הפעולה העבריינית, או לחלופין הרכוש שנגנב הושב לבעליו, עדיין הוטלו על נאשמים גזרי דין למשך מספר חודשים ועד ל-20 חודשי מאסר. ראו לדוגמה: רע"פ 2966/13 נעמנה נ' מדינת ישראל (5.5.13); רע"פ 9339/17 דוד מאיר אוחיון נ' מדינת ישראל (25.12.17); עפ"ג 28478-04-13 מדינת ישראל נ' בוחניק (לא פורסם); ת"פ 5003-08 מדינת ישראל נ' טארק טוויל ואח' (14.1.13); ת"פ 1311-02-14 מדינת ישראל נ' אליהו אסרף (9.2.15); מדינת ישראל נ' מנשה ליאור שרבף (29.4.13); ת"פ 78-09-13 מדינת ישראל נ' סאהר חמידה (11.3.14).

21.  במקרה דנן, ונוכח נסיבות האירוע כפי שפירטתי לעיל, ראיתי לקבוע מתחם עונש הולם החל מ-12 חודשים ועד 28 חודשים. המדובר באירוע שתוכנן היטב במסגרתו פעלו מספר מעורבים, כאשר לכל אחד מהם חלק משמעותי בקידום הפעולה העבריינית. בהתייחס לנאשם שבפנינו, הרי שכניסתו לתחומי מדינת ישראל שלא כדין נועדה לשם ביצוע עבירת ההתפרצות בפועל. בנוסף, באירוע ההתפרצות נטלו חלק מספר מעורבים, פרט לנאשם, כאשר מהבית נגנב רכוש ששוויו רב.

            העונש המתאים לנאשם:

22.  בגזירת העונש המתאים לנאשם יש להתייחס בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה (סעיף 40 יא' לחוק העונשין). הנאשם כבן 37 אב ל-6 ילדים. הנאשם נטל אחריות על מעשיו בשלב מוקדם של ההליך.

23.  לנאשם רישום פלילי הכולל 5 הרשעות קודמות, האחרונה שבהן משנת 2020 בגין הפרת שטח צבאי סגור. הנאשם ריצה בשנת 2007 מאסר למשך 7 חודשים, בגין ביצוע עבירות התפרצות.

24.  באיזון בין השיקולים השונים, סבורני, כי יש לקבוע את עונשו של הנאשם ברף האמצעי יחסית של המתחם כפי שיפורט להלן:

25.  מאסר למשך 19 חודשים שמניינם החל מיום מעצרו של הנאשם. רשמתי את התחייבות הנאשם בע"פ.

26.  מאסר על תנאי לתקופה של שישה חודשים. הנאשם לא ירצה עונש זה אלא אם יעבור בתוך שלוש שנים מיום שחרורו מהמאסר על אחת העבירות בהן הורשע.

27.  התחייבות בסך 5,000 ₪ להימנע מביצוע העבירות בהן הורשע, וזאת למשך שנה מהיום. לא יחתום ייאסר למשך 7 ימים.

28.  פיצוי כספי בסך 6000 ₪. הפיצוי יופקד במזכירות בית המשפט עד ליום 1.5.2023.

            זכות ערעור לבית משפט מחוזי בירושלים בתוך 45 יום מהיום.

            ניתן היום, ד' כסלו תשפ"ג, 28 נובמבר 2022, במעמד הנוכחים (הנאשם בוויעוד חזותי).