1

כללי

1.      הנאשם הורשע, על פי הודאתו בכתב אישום מתוקן במסגרת הסדר טיעון, בעבירות סיוע לכליאת שווא ותקיפה הגורמת חבלה של ממש, בשל מעשים שביצע ביום 20.6.17, כלפי בתו. באותו מועד, על רקע שקריה של המתלוננת בנוגע לפגישה עם בחור, לאחר ששבה לבית הוריה, אמר לה הנאשם כי אסור לה לצאת מהבית, היכה אותה בפניה ובהמשך הכניס אותה לחדר השינה תוך שאשתו נעלה את הדלת. כתוצאה ממעשיו, נגרמו למתלוננת נפיחות וסימנים אדומים במצח, בלחי השמאלית ותחת העין השמאלית. כאשר הגיעו שוטרים לדירה, פתח הנאשם את דלת החדר שבו היתה נעולה המתלוננת, והיא יצאה מהחדר כשהיא בוכה. בהמשך, כשהמתין הנאשם עם השוטרים מחוץ לדירה, הבחין במתלוננת ואז הרים שקית זבל והשליך אותה על המתלוננת. השקית פגעה בפניה.

2

2.      הצדדים הציגו הסדר טיעון במסגרתו כתב האישום תוקן. הוסכם כי לאחר שהנאשם יודה בכתב אישום המתוקן ויורשע, יוכן בעניינו תסקיר מבחן. עוד הוסכם, כי בכפוף לתסקיר חיובי, המאשימה תבקש לגזור על הנאשם שישה חודשי מאסר בעבודות שירות, מאסר על תנאי וצו מבחן, אם תהיה המלצת שירות המבחן על כך, וכי ב"כ הנאשם יהיה חופשי בטיעוניו לעונש.

3.      תסקיר מבחן שנערך ביום 5.9.18, מלמד כי הנאשם בן 55, נשוי מזה כשלושים שנה ואב לארבעה ילדים, עובד מזה שנים רבות בתחום מכונאות הרכב. בנותיו הבגירות נשואות ואימהות לילדים. בנו הצעיר בן 8 הוא בעל צרכים מיוחדים ואינו מתפקד באופן עצמאי, תלוי באופן מוחלט בהוריו וזקוק לליווי צמוד של מבוגר. שירות המבחן התרשם, כי בני המשפחה הם בעלי מערכת ערכים חיובית ונורמטיבית וכי הנאשם עושה מאמצים למלא את תפקידו כראש המשפחה וכמפרנס בצורה טובה וחיובית. כיום המתלוננת נשואה ואם לתינוק בן חצי שנה. היא והוריה תיארו, כי הרקע לאירוע הוא התנגדותם של ההורים לקשר עם מי שלימים הפך לבעלה, מאחר וחשבו שאינו מתאים לשמש לה בן זוג.

לנאשם אין הרשעות קודמות והוא התקשה לקבל לפני שירות המבחן אחריות מלאה על מעשיו. הוא הסביר כי התנהגותו נבעה מדאגה לבתו ורצון להגן עליה. כן תיאר כי בהמשך חזר בו מהתנגדותו לקשר והמתלוננת התחתנה עם אותו בחור.

שירות המבחן התרשם, כי הנאשם בבסיסו הוא בעל רצון, שאיפות וכוחות לנהל אורח חיים תקין, הבאים לביטוי בעיקר בתחום התעסוקתי. עם זאת התרשם שירות המבחן, כי במצבים מסוימים שנחווים על ידו כמתסכלים מלחיצים ומרגיזים, הוא מתקשה להתמודד בדרכים נורמטיביות ומקובלות ונוטה להגיב בתוקפנות. על אף האמור, ההתרשמות היא כי ההליך הפלילי מרתיע אותו וממחיש עבורו את חומרת מעשיו והשלכותיהם הקשות והפוגעות על בני משפחתו. שירות המבחן המליץ להימנע מלגזור על הנאשם עונש מאסר בפועל והוסיף כי אם יוחלט בכל זאת לגזור עליו עונש כזה, ההמלצה היא שיהיה לתקופה קצרה ככל הניתן וירוצה בדרך של עבודות שירות, שכן הנאשם ביטא בפני שירות המבחן חשש ופחד מהשלכות הפוגעות בו ובפרנסת המשפחה במידה ויצטרך לבצע עבודות שירות.

4.      חוות דעת הממונה על עבודות השירות מיום 18.7.18, קובעת כי הנאשם כשיר לרצות עונש זה.

3

5.      ב"כ המאשימה הדגישה את הערכים המוגנים באמצעות העבירות שביצע הנאשם, ביקשה לקבוע בעניינו מתחם עונש הולם שבין שישה חודשי מאסר בעבודות שירות לבין שמונה, עשר חודשי מאסר בפועל, וביקשה לגזור על הנאשם שישה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות, מאסר מותנה ופיצוי למתלוננת.

6.      ב"כ הנאשם לא חלק באופן ממשי על מתחם העונש ההולם שלו טענה המאשימה, ואולם, ביקש להימנע מלגזור על הנאשם מאסר ולו בדרך של עבודות שירות. ב"כ הנאשם הדגיש את נתוניו האישיים של הנאשם ובהם גילו, עברו הנקי, הודאתו בביצוע העבירות, מצבו הרפואי של הנאשם ובפרט מצבו הרפואי של בנו הצעיר, כפי שפורט בתסקיר שירות המבחן. ב"כ הנאשם הוסיף, כי אף אם ניתן לגזור על הנאשם עונש של מאסר קצר בעבודות שירות, מן הראוי להעדיף על פניו עונש של שירות לתועלת הציבור באותו היקף של שעות. לבסוף נטען, כי מדובר באירוע נקודתי שהחל והסתיים ואשר נבע מרצונו להגן על בתו מתוך ראיית טובתה בלבד. ב"כ הנאשם הוסיף והדגיש כי מטרת המעשים לא היתה לבזות את המתלוננת או להקטינה, אלא להגן עליה בלבד, ועל כן ביקש לסטות מרמת הענישה ולגזור על הנאשם עונש שאינו כולל רכיב של מאסר.

7.      הנאשם בדברו האחרון אמר כי זו הפעם היחידה שדבר כזה קרה וכי האירוע הוא נחלת העבר.

קביעת מתחם העונש ההולם

8.      הערכים המוגנים על ידי העבירות שביצע הנאשם הם שמירה על הגוף, על החירות ועל הביטחון האישי של אדם, ובפרט בתוך התא המשפחתי.

9.      הנאשם תקף את בתו וסייע לכלוא אותה בביתם המשותף, מקום שאמור לשמש לה חוף מבטחים, מוגן מפני כל רע. מעשי התקיפה בוצע על ידי מי שאמור לשמש למתלוננת מגן. משעה ששני ההורים עמדו כחזית אחת אל מול המתלוננת, מובן כי לצד הפגיעה הפיזית שספגה המתלוננת מהנאשם, גם לעיני שוטרים שהגיעו למקום, התעצמה גם תחושת ההשפלה וחוסר האונים שלה.

10.  העובדה כי הנאשם הוסיף לנהוג כלפי המתלוננת באלימות גם לעיני השוטרים, מלמדת על תעוזה רבה ועל נחישותו להשיג את מטרתו בכל דרך.

4

11.  בכל הנוגע לעבירת הסיוע לכליאת שווא, נתתי דעתי לעובדה כי המעשה של נעילת דלת החדר בו שהתה המתלוננת, נעשה על ידי אשת הנאשם, אשר לא הועמדה לדין, וכי חלקו של הנאשם היה בסיוע לאותו מעשה בלבד. עם זאת, שיתוף פעולה זה הוא שהפך את השניים לחזית אחידה אל מול המתלוננת.

12.  לא נעלמה מעיניי העובדה, כי מטרתם של הנאשם ואשתו היתה למנוע מהמתלוננת להתרועע עם בחור, אשר סברו כי אינו מתאים להיות לה לבן זוג. אף אם הנאשם ביקש להגן על המתלוננת, הדבר נעשה בצורה שאין לקבלה, תוך פגיעה פיזית במתלוננת, השפלתה, הקטנתה וביטול רצונותיה האישיים וחופש הבחירה שלה.

13.  מעשיו האלימים של הנאשם גרמו לחבלות של ממש על פניה של המתלוננת. מדובר בחבלות שהן, מטבען, חולפות עם הזמן.

14.  מכלול המעשים שביצע הנאשם פגעו פגיעה בינונית בערכים המוגנים.

15.  בחינת רמת הענישה בפסיקה מלמדת כי בגין מעשים דומים הוטלו על נאשמים עונשים מגוונים, החל משירות לתועלת הציבור ועד למאסר בפועל. ראו למשל רע"פ 7513/12 מרעי נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו 22.10.12); רע"פ 9655/02 פלוני נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו 14.11.02); ת"פ (ב"ש) 27115-03-11 מדינת ישראל נ' פלוני (פורסם בנבו 9.5.12); עפ"ג (ב"ש) 7585-05-14 פלוני נ' מדינת ישראל (8.9.14); עפ"ג (י-ם) 20635-06-15 פלוני נ' מדינת ישראל (15.11.15).

16.  לנוכח האמור לעיל, מתחם העונש ההולם את מעשיו של הנאשם מתחיל משירות לתועלת הציבור בהיקף רחב ומגיע עד לעשרה חודשי מאסר בפועל, ולצדם עונשי מאסר מותנה ובמקרים המתאימים - גם פיצוי לקורבן העבירה.

קביעת העונש המתאים לנאשם

5

17.  שקלתי לזכות הנאשם את גילו ואת העובדה כי אין בעברו הרשעות קודמות. עוד שקלתי לזכותו את העובדה, כי לאורך שנים רבות הנאשם ניהל אורח חיים תקין ומתפקד הן במישור המשפחתי, הן במישור התעסוקתי.

18.  לזכות הנאשם אזקוף עוד את העובדה, כי האירוע נושא כתב האישום היה אירוע חד- פעמי, שלא חזר על עצמו, כי בסופו של יום בתו של הנאשם נישאה לאותו בחור, הם חיים ביחד, וכי משפחתה של המתלוננת, ובכלל זה גם הנאשם, השלימו עם מציאות זו. עובדות אלה מקטינות את הסיכון להישנות התנהגות אלימה מצד הנאשם כלפי המתלוננת על הרקע שבו בוצעו העבירות.

19.  יש לזקוף לזכות הנאשם גם את הודאתו בעבירות בשלב מוקדם יחסית של ההליך, שלצידה גם חיסכון בזמן שיפוטי. מתוך התסקיר עולה, כי הגם שהנאשם מקבל אחריות פורמלית על המעשים, הוא עדיין מוצא להם הצדקה, באופן שאינו מאפשר להתייחס לדבריו כאל קבלת אחריות מלאה, שמשמעותה הכרה בפסול שבמעשים. עובדה זו, לצד התרשמות שירות המבחן, כי במצבי תסכול ולחץ, עשוי הנאשם להתקשות להתמודד בדרכים נורמטיביות, מחייבת מתן משקל מסוים לשיקולים של הרתעה אישית. עם זאת, יש לשקול את העובדה כי עצם קיומו של ההליך הפלילי היווה עבור הנאשם גורם מרתיע, ועל כן, משקלם של שיקולי הרתעה נמוך.

20.  בקביעת העונש המתאים לנאשם יש שקלתי גם את העובדה שהוא אב המטפל במסירות, יחד עם אשתו, בבנו הצעיר שהוא בעל צרכים מיוחדים ומצוי ברמת תפקוד נמוכה, ושקלתי את השפעת העונש שייגזר על בנו ועל אשתו, הנושאת עמו בנטל הטיפול בילד.

21.  מכלול הנסיבות שתוארו, אינו מצדיק חריגה לקולא ממתחם העונש ההולם משיקולי שיקום. אף שירות המבחן אינו בא בהמלצה טיפולית כלשהי בעניין הנאשם. נסיבות אלה מביאות למסקנה כי יש לגזור על הנאשם עונש המצוי בחלקו התחתון של מתחם העונש ההולם.

22.  לנוכח האמור לעיל, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

6

א.  400 שעות שירות לתועלת הציבור בהתאם לתכנית שתוגש על ידי שירות המבחן עד ליום 1.11.18. בשל היקף השעות משך הצו יהיה לשנתיים.

ב.   ארבעה חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים מהיום, שלא יעבור עבירת אלימות נגד הגוף מסוג פשע או עבירה של כליאת שווא.

ג.   חודשיים מאסר על תנאי למשך שלוש שנים מהיום, שלא יעבור עבירת אלימות נגד הגוף מסוג עוון.

23.  בקשתה של המאשימה לגזור על הנאשם גם פיצוי לטובת המתלוננת אינה עולה בקנה אחד עם תוכנו של הסדר הטיעון, ומכל מקום, בנסיבות העניין אין מקום לגזור פיצוי.

24.  הסברתי לנאשם את חובתו לשתף פעולה במילוי צו השירות לתועלת הציבור ואת האפשרויות העומדות בפני בית המשפט אם לא יעשה כן.

25.  המזכירות תשלח העתק גזר הדין לשירות המבחן ולממונה על עבודות השירות.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים בתוך 45 ימים מהיום.

ניתן היום, כ"ג תשרי תשע"ט, 02 אוקטובר 2018, בנוכחות הצדדים.