1

1.         נגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו את תקיפת אחותו ומיוחסות לו עבירות של תקיפה סתם, איומים, גרימת חבלה חמורה והחזקת סכין. בין השאר ניתן בכתב האישום כי כתוצאה מהתקיפה נגרם למתלוננת שבר באף.

2.         הבקשה שבפניי היא בקשה להסרת תעודת חיסיון שהוצאה לפי סעיף 45 לפקודת הראיות (נוסח חדש).

תעודת החיסיון מתייחסת להודעה שמסרה המתלוננת ביום ,05.02.18 למזכר מיום 04.02.18 שערך עד התביעה יותם רדק, ותוכן חומר החקירה (סומן א') וכל מידע בקשר לזהות האדם שמסר חלקי מידע נוספים שתועדו בתיק.

3.         בבקשה נטען כי האירוע התרחש על רקע התנגדות הנאשם לקשר זוגי שאחותו, המתלוננת, ניהלה עם בן-מיעוטים, ובחומר החקירה החסוי מצויים דברים שרלוונטיים להגנת הנאשם, כך לדוגמא מניחה ב"כ הנאשם כי בחומר מצויה סיבה רפואית מדוע לא ניתן לבצע צילום רנטגן במתלוננת כדי לאמת את השבר באפה- ובהעדר גישה לאותו החומר בשל החיסיון נפגעת הגנת הנאשם.

הוא הדין - לדעתה - בייתר הפרטים החסויים.

2

4.         בדיון שהתקיים בפניי עיינתי בתיק החקירה -שמוכר לי אגב מהליכי המעצר עד תום ההליכים - בתעודת החיסיון ובחומרים החסויים. כולם סבים סביב העובדה שמסיבה רפואית מסוימת לא ניתן היה לבצע צילום רנטגן של האף להוכחת השבר.

הסיבה הרפואית היא לב לבו של החיסיון.

5.         הסניגורית טוענת שהסיבה להכרזת החיסיון היא למעשה הגנה על פרטיותה של המתלוננת ולא פגיעה אפשרית בבני אדם שמסרו את המידע החסוי אבל לפי הפסיקה סמכות בית המשפט בהליך להסרת החיסיון מוגבלת לשאלה האם החיסיון פוגע בצורה לא ראויה בהגנת הנאשם ואין לבית המשפט סמכות לבדוק האם מלכתחילה רשות מנהלית סבירה הייתה מוציאה את תעודת החיסיון.

6.         עיינתי בחומר ולא מצאתי שום אפשרות ולו תיאורטית לכך שסניגור יוכל להפיק תועלת מהמידע החסוי. אין מחלוקת שצילום רנטגן לא בוצע ואולי בשל כך יהיה קשה יותר לתביעה להוכיח חבלה חמורה - אבל זה עניין לשופט בתיק לענות בו.

בכל אופן, העובדה החסויה אינה קשורה להגנת הנאשם, אינה קשורה לאירוע עצמו או להוכחת קיומו של הנזק והנאשם לא יוכל להפיק תועלת כלשהי מהסרת החיסיון.

אשר על כן, הבקשה נדחית.

המזכירות תמציא העתק לצדדים.

ניתנה היום, כ"ג סיוון תשע"ח, 06 יוני 2018, בהעדר הצדדים.