1

 

 

 

לפני בקשה לביטול כתב האישום מטעמים של הגנה מן הצדק.

 

רקע

 

1.         בתאריך 7.6.15 הוגש כנגד הנאשם כתב אישום המייחס לו עבירה של תקיפת קטין או חסר ישע לפי סעיף 368ב(א) לחוק העונשין, תשל"ז-1977.

 

2.         בכתב האישום נטען כי בתאריך 16.9.14 הגיע הנאשם לבית הספר "X" בכפר קרע, החנה את הקלנועית שלו בסמוך למקום ונכנס לבית הספר. בחלוף כחצי שעה, כשיצא מבית הספר, הבחין הנאשם בכך שבלם היד של הקלנועית משוחרר. באותה עת עמדו בקרבת הקלנועית הקטין כ.ג. יליד 2033 (להלן: "הקטין") וחבריו. הנאשם, אשר חשד בכך שהקטין התעסק עם הקלנועית, התקרב אליו והחל לתקפו בבעיטות, אגרופים וסטירות בכל חלקי גופו. כתוצאה ממעשיו של הנאשם נגרמו לקטין חבלות של ממש בדמות סימני חבלה ברגליים ובבטן ורגישות בקרקפת.

2

 

3.         בתשובתו לכתב האישום מיום 1.2.16, הודה הנאשם כי בצאתו מבית הספר הוא אכן הבחין בקטין ובחבריו שעמדו ליד הקלנועית שלו, אך הכחיש שתקף את הקטין וטען כי רק קילל אותו.

 

4.         בתאריכים 27.3.16 ו- 8.5.16 התקיימו בפני שני דיוני הוכחות שבמהלכם נשמעו עדויות הקטין, אביו, חבריו הקטינים ע. ו -פ., חוקר המשטרה רס"מ עזיז סאבא, מי שהיה קצין החקירות של תחנת עירון בעת הרלבנטית פקד דותן מרום וד"ר רמי אבו פנה שבדק את הקטין לאחר הארוע.

 

5.         בפתח הדיון הבא מיום 8.3.17 (דיון שנדחה קודם לכן בשל קשיים של 2 עדות התביעה הנותרות - חוקרות משטרה, להתייצב במועד המוקדם יותר שנקבע), העלה ב"כ הנאשם מספר שאלות וטענות ובהן כאלה שנגעו להעדר תצלומים מזמן אמת של החבלות שלפי הטענה נגרמו לקטין כתוצאה ממעשיו של הנאשם, אי העברת התיק הרפואי של הקטין לעיונו חרף הוראת המותב שדן בבקשתו לגילוי חומרי חקירה נוספים, ואי חקירת תלונה אותה הגיש מספר חודשים קודם לכן "לגבי התנהלות עדי התביעה".

 

            ב"כ המאשימה אישרה כי לא הצליחה לאתר תצלומים של החבלות שנגרמו לקטין וציינה כי היא אינה יכולה להיות ערבה לכך שהוא בכלל צולם בתחנה במעמד הגשת תלונתו, טענה כי התיק הרפואי של המתלונן טרם נתפס ולכן גם לא הועבר לידיה כך שתוכל להעבירו לעיון ב"כ הנאשם, ובכל הנוגע לאופן בו טופלה תלונת הנאשם בנוגע להתנהלות עדי התביעה, הצהירה ב"כ המאשימה כי הנושא נמצא בבירור ולכשתהיינה לה תשובות היא תעבירן אל ב"כ הנאשם.

 

5.         בהמשך העידו חוקרות המשטרה נג'אם חכרוש ולמיס חדאד, מועד שמיעת עדותה של עדת התביעה האחרונה, ד"ר מייס אבו עטא גנאים, נקבע ליום 11.6.17 ושמיעת פרשת ההגנה נקבעה ליום 18.6.17.

 

6.         בתחילת הדיון מיום 11.6.17 עדכנה ב"כ המאשימה כי לא נמצאו תצלומים כלשהם של החבלות שנותרו על גופו של הקטין וכי תיקו הרפואי טרם נתפס.

            ב"כ הנאשם טען כי נודע לו שתיק החקירה שנפתח בעקבות תלונת הנאשם נסגר, אך ציין כי הנאשם עצמו לא קבל כל הודעה על כך.

 

3

7.         משגם בהמשך הודיעה ב"כ המאשימה כי טרם עלה בידי חוקרי המשטרה לתפוס את התיק הרפואי של המתלונן, החלטתי להעתר לבקשת ב"כ הצדדים והוריתי בצו למרפאת כפר קרע - קופת חולים כללית ו/או מכון מור שברשותם אמורים היו להיות המסמכים הרפואיים הרלבנטיים למועד הארוע נושא כתב האישום, למסרם למשטרה ו/או לפרקליטות מחוז חיפה, לא יאוחר מיום 22.6.17. במסגרת הצו שניתן ציינתי כי מדובר במסמכים חשובים הנדרשים לצורך התקדמות בהליך הפלילי המתנהל בתיק זה והצדדים ממתינים להם מזה זמן רב.

 

8.         והנה, בפתח הדיון הבא מיום 24.9.17 הודיעה ב"כ המאשימה כי קבלה לידיה את המסמך הרפואי הרלבנטי והעבירה את תכנו לידיעת ב"כ הנאשם ואילו הוא מצדו התחייב להודיע בהמשך האם יבקש לחקור את הרופאה ד"ר גנאים בקשר למסמך זה, אם לאו.

ב"כ הנאשם הוסיף ועדכן כי ערר שהוגש מטעמו על ההחלטה לסגור את תיק החקירה שנפתח בעקבות תלונת הנאשם בנוגע לאופן התנהלות עדי התביעה, התקבל, וכי התיק נשלח להשלמת חקירה.

 

9.         בישיבת ההוכחות הבאה שנדחתה ליום 29.10.17 העידה ד"ר מייס אבו עטא גנאים אשר בדקה את הקטין ביום שלמחרת הארוע נושא כתב האישום, ובעקבות תשובותיה לשאלות ב"כ הנאשם בחקירה הנגדית, הצהיר הלה כי בכוונתו להגיש בקשה לגילוי חומרי חקירה נוספים הקשורים בבדיקות נוספות שנערכו לקטין ובממצאיהן והבהיר שבעקבות כך ייאלץ לבקש גם את החזרת הקטין ואביו אל דוכן העדים.

 

10.       ביום 25.1.18 הודיע ב"כ הנאשם לבית המשפט כי השלמת חקירת תלונתו של הנאשם טרם הסתיימה ובקש לדחות את מועד זימונם מחדש של הקטין אביו וגם חברו ע. בשל הצורך לחקרם אודות המסמכים הרפואיים הנוספים וממצאי השלמת החקירה הנ"ל בבוא העת.

 

11.       דא עקא, שהשלמת החקירה ותהליך קבלת ההחלטה בדבר אופן הטיפול בתיק שנפתח מחדש נמשכו עוד זמן רב לאחר מכן. בהחלטתי מיום 28.3.18 הוריתי לב"כ הצדדים לעדכן אותי בהתפתחויות עד ליום 5.7.18 ואולם אף לא אחד מהם עשה זאת במשך שנה לאחר מכן.

 

4

12.       בהחלטתי מיום 12.5.19 הוריתי לב"כ הצדדים להגיש הודעות עדכון דחופות. ב"כ הנאשם הודיע כי ההחלטה בדבר סגירת התיק שנפתח מחדש בעקבות תלונת הנאשם כאמור, טרם הועברה לעיונו, ואילו ב"כ המאשימה טענה כי עוד ביום 4.7.18 העבירה אל ב"כ הנאשם את חומרי החקירה שנאספו בתיק הנ"ל והודיעה לו שהתיק נסגר. במסגרת הודעת העדכון שהוגשה מטעמה, התנצלה ב"כ המאשימה על שלא עשתה זאת קודם לכן.

 

12.       בד בבד הסתבר כי הקשר בין הנאשם לבא כוחו נותק וכי אף המשטרה מתקשה בזימונו לדיונים בבית המשפט. ב"כ נאשם הבהיר כי בכוונתו לבקש את ביטול כתב האישום מאחר ש"נראה כי תיק זה אינו בסדר העדיפויות של המאשימה" וביום 3.6.19 העלה את בקשתו בנוכחות הנאשם שהתייצב לדיון באיחור והתחייב לעדכן את בא כוחו במספר הטלפון החדש שלו כך שניתן יהיה לאתרו ולזמנו לדיונים הבאים.

 

נימוקי הבקשה

 

13.       בבקשתו מיום 3.6.19 סקר ב"כ הנאשם את השתלשלות העניינים עד לאותו שלב כמפורט לעיל, וטען כי ההחלטה לסגור תיק החקירה שנפתח בשל תלונת הנאשם אודות אופן התנהלות עדי התביעה, לאחר השלמת החקירה שבוצעה בעקבות קבלת הערר שהוגש מטעמו, טרם נמסרה לו. ב"כ הנאשם הוסיף וטען כי הימשכות ההליכים בתיק זה כתוצאה מן השיהוי בביצוע פעולות החקירה הנדרשות, קבלת ההחלטות ותפיסת מכלול המסמכים הרלבנטיים, עומדת בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית. בתוך כך ציין ב"כ הנאשם כי הוא מתכוון להגיש ערר נוסף על ההחלטה לסגור את תיק החקירה שנפתח בעקבות תלונת הנאשם.

 

תשובת המאשימה

 

14.       בפתח התייחסותה לטענות ב"כ הנאשם חזרה ב"כ המאשימה והביעה התנצלותה על אי הגשת העדכון לבית המשפט אודות העברת חומרי החקירה וההחלטה בדבר סגירת התיק שנפתח בעקבות תלונת הנאשם לאחר השלמת החקירה בשעתו. יחד עם זה עמדה ב"כ המאשימה על כך שב"כ הנאשם עצמו קבל את חומרי החקירה ואת ההודעה בדבר ההחלטה לסגור את התיק עוד בחודש יולי 2018 והשתהה גם הוא בהגשת הערר הנוסף שלטענתו התכוון להגיש. ב"כ המאשימה טענה כי מצב דברים זה אינו מצדיק את ביטול כתב האישום מטעמים של הגנה מן הצדק והוסיפה והצהירה כי לא תתנגד לזימון הקטין, אביו וחברו לעדות בבית המשפט פעם נוספת.

 

דיון והכרעה

 

5

15.       לאחר שנתתי דעתי לטענות ב"כ הנאשם לתשובת ב"כ המאשימה ולמכלול הנסיבות שפורטו לעיל, מסקנתי היא כי דין הבקשה להידחות.

 

            ואלה הם נימוקי:

 

א.        סעיף 149 (10) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] תשמ"ב- 1982 מאפשר את ביטולו של כתב אישום מקום שבו הגשת כתב האישום או ניהול ההליך הפלילי עומדים בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית. ככלל, טענה לביטול כתב האישום מכח דוקטרינת ההגנה מן הצדק תתקבל, אך במקרים חריגים בהם התנהלות הרשות היא כה נפסדת, עד כי לא ניתן לנהל את ההליך הפלילי בצורה הוגנת.

יש לזכור כי תכליתה של טענת ההגנה מן הצדק אינה לענוש את התביעה על מחדליה:

                        "... עיקר עניינה של ההגנה מן הצדק הוא בהבטחת קיומו של

הליך פלילי ראוי, צודק והוגן. בעיקרון עשויה אפוא ההגנה

לחול בכל מקרה שבו קיומו של ההליך הפלילי פוגע באופן

ממשי בתחושת הצדק וההגינות כפי שזו נתפסת בעיניו של

בית המשפט. מטרת החלתה של ההגנה היא לעשות צדק

עם הנאשם, ולא לבוא חשבון עם רשויות האכיפה על מעשיהן

הנפסדים. ואולם לרוב (אם כי לא תמיד) תיוחס הפגיעה

בצדקתו ובהגינותו של ההליך הפלילי להתנהגות נפסדת של

הרשויות, ובמקרים כאלה אכן מוטל על בית-המשפט לבקר

את מהלכיהן. ברם לא כל מעשה נפסד שעשו הרשויות

החוקרת או המאשימה או רשות מעורבת אחרת יצדיק את

המסקנה שדין האישום להתבטל מטעמי הגנה מן הצדק בין

מפני שבאיזון בין האינטרסים הציבוריים המתנגשים גובר

העניין שבקיום המשפט, ובין (וזה כמדומה המצב השכיח)

מפני שבידי בית-המשפט מצויים כלים אחרים לטיפול

בנפסדות מהלכיהן של הרשויות. ביטולו של הליך פלילי

מטעמי הגנה מן הצדק מהווה אפוא מהלך קיצוני שבית

המשפט אינו נזקק לו אלא במקרים חריגים ביותר"

(ע"פ 4855/02 מ"י נ' ד"ר איתמר בורוביץ).

6

 

ב.         לטעמי,            גם אם במקרה שלפני נפל דופי מסוים בהתנהלות המאשימה או בזרוע מזרועותיה בשל כשלים או עיכובים כאלה ואחרים בהמצאת מכלול התיק הרפואי של הקטין לב"כ המאשימה והעברת המסמכים הרלבנטיים על ידה לעיון ב"כ הנאשם, ו/או באופן הטיפול בתלונת הנאשם אודות אופן התנהלות עדי התביעה, עדיין אין בכך כדי להביא מיניה וביה לביטול כתב האישום, או להעיב על אפשרות השלמת ניהול ההליך בצורה הוגנת.

           

 

 

יש לזכור כי ב"כ המאשימה הקפידה להעביר לעיון ב"כ הנאשם את כל החומרים הרלבנטיים שהגיעו לידיה, וכי כשם שהיא "שכחה" לעדכן בכך את בית המשפט, "שכח" גם ב"כ הנאשם לעשות כן, על אף שבהחלטתי בעניין זה מיום 28.3.18 כוונה לשניהם.

                        אכן, העובדה שנכון להיום אנו מצויים כיום בחלוף כ- 5 שנים מאז מועד הארוע              נושא כתב האישום, יש ויכול שעוד יהא בה כדי להקשות על זכרון העדים היה והם                  יזומנו לעדות פעם נוספת, ואולם משעסקינן בעבירה של תקיפת קטין באופן              שעל פי הטענה גרם לו לחבלות של ממש, דעתי היא כי האינטרס הציבורי של בירור               האמת בנוגע לארוע מן הסוג הזה, צריך לגבור על כל אינטרס אחר.

7

 

16.       סוף דבר ומפני הנימוקים שפורטו לעיל, אני מחליטה לדחות את הבקשה.

            ב"כ הנאשם מתבקש להודיעני עד ליום 5.12.19 האם הוא מבקש לזמן את מי מעדי

התביעה לעדות פעם נוספת. לאחר מכן תינתן החלטתי בדבר המשך ההליך ותומצא

לצדדים.

 

הנני מתנצלת בפני ב"כ הצדדים והנאשם על העיכוב שחל במתן החלטה זו, עיכוב שהיה נעוץ בעיקר במצבי הבריאותי במהלך החודשים האחרונים.

 

המזכירות תמציא ההחלטה לצדדים.

 

ת.פ. 5.12.19.

 

ניתנה היום, כ' חשוון תש"פ, 18 נובמבר 2019, בהעדר הצדדים.