ת"פ 13268/09/15 – יאיר ביטון נגד מדינת ישראל
בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו |
|
|
|
ת"פ 13268-09-15 מדינת ישראל נ' פינס ואח'
7.11.19 |
|
|
1
|
|||||||||||||
החלטה |
|
נאשם 5 (להלן: "הנאשם"), עותר ליתן צו לסגור את הדלתיים ולאסור פרסום של חלקים מעדותו, באופן שתוכנם לא יועבר גם לרשויות התביעההמנהלות נגדו תיק פלילי בבית-המשפט המחוזי בירושלים (ת"פ 28759-05-15 להלן: "התיק בירושלים").
מדובר באותם חלקים מעדותו הראשית העוסקים בקשריו של הנאשם עם יצחק אברג'יל (להלן: "אברג'יל"), ובאירועים שאירעו במהלך חקירות המשטרה בשנת 2008 ובין השנים 2012-2014. לטענתו, באי כוחו דאז (שחלקם נאשמים בתיק בירושלים), הזהירו אותו, עובר לחקירתו, כי אם לא יפליל את אברג'יל, גם ללא בסיס, "יתפרו" החוקרים את התיק נגדו, וזה היה הבסיס למצבו התודעתי עם כניסתו לחדרי החקירות. מידע זה מטבע הדברים, נוגע ישירות לנושאים הנדונים בתיק בירושלים, עלול להשפיע על מצבו, ויתכן שגם עלול להפלילו בעבירות המיוחסות לו שם.
2
ב"כ הנאשם מפנה להחלטות
שניתנו בתיק זה בעניינה של עדת התביעה עו"ד רות דוד, במסגרתן ניתן לה חיסיון
שימוש מכח סעיף
לטענתו, יש לגזור גזירה שווה בין הנאשם לבין עו"ד דוד הנאשמת עמו בתיק בירושלים. כפי שהוטל חיסיון על עדותה, תוך העדפת האינטרס שלה לחיסיון מפני הפללה עצמית וחקר האמת, על פני אינטרס הציבור לדעת, יש ליתן לנאשם חיסיון זהה, על מנת שיוכל להעיד עדות אמת.
עוד
טען, כי גם משבחר הנאשם להעיד להגנתו, עומדת לו הזכות לחיסיון מפני הפללה עצמית,
מכח הוראת סעיף
ב"כ
המשיבה מתנגדת לבקשה, בהעדר בסיס חוקי. לטענתה, עו"ד דוד נדרשה למסור עדות
כעדת תביעה, ולכן קיבלה חיסיון שימוש מכח סעיף
עוד טענה, כי מסירת גרסה חדשה בעניינים הנדונים בתיק בירושלים, מבלי שהתביעה או בית המשפט המחוזי בירושלים ידעו על כך, חותרת תחת אינטרס גילוי האמת והבאת עבריינים לדין. חיסיון בהיקף המבוקש גם ירחיב את חיסיון השימוש לטובת הנאשמים השותפים לכתב האישום בירושלים, שלא כדין (ע"פ 1497/92 מדינת ישראל נ' צוברי(פורסם בנבו, 23.8.1993)).
ב"כ
המשיבה הוסיפה וטענה, כי הבקשה אינה מגלה נימוק לסגירת הדלתות בגדר אחד החריגים
הקבועים בסעיף
3
דיון
השאלה
העומדת לפתחי היא, האם חסיון השימוש מכח סעיף
ב"כ הנאשם ביקש להיבנות מההחלטה בעניינה של עדת התביעה עו"ד רות דוד, אלא שמדובר בשתי סוגיות שונות בתכלית.
עו"ד
דוד זומנה להעיד כעדת תביעה, ולא היתה נתונה בידיה האפשרות להימנע מלהעיד. היות
שהיה בעדותה כדי להפליל אותה בתיק בירושלים, הוענק לה חיסיון שימוש מכח סעיף
עניינו
של הנאשם שונה. הנאשם אינו חייב להעיד להגנתו, כאמור בסעיף
ברורה
לי עמדת הנאשם, אשר מחד גיסא, מבקש להוכיח את חפותו באמצעות מסירת גרסה שלמה
ומלאה, ומאידך גיסא, גרסה כאמור עלולה להזיק לו בתיק אחר, אלא שגם בנסיבות כאלה
אין לראות בו אדם "החייב" למסור ראיה, ומכאן, אדם הזכאי להגנה המוקנית
על פי סעיף
בית המשפט העליון דחה בעבר עתירות של נאשמים להבטיח להם חיסיון שימוש בגין ראיות שהם עצמם ביקשו להביא בפני בית המשפט. ראה לעניין זה דברים שנאמרו בע"פ 9216/03 ז'אן אלרז נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 16.1.06):
4
"...לבסוף, ראיתי
לנכון להתייחס לטענה נוספת שהייתה בפי המערער, לפיה היה ראוי להעניק לו חיסיון
מפני הפללה, כדי לאפשר לו לחשוף את מיקומו של סכום הכסף שהתקבל, לגרסתו, מידי
הלבנונים. הסעיף בו נתלה המערער בטענתו זו הוא סעיף
ככל שהנאשם מבקש שלא להפליל נאשמים אחרים בתיק בירושלים, במסגרת עדותו כאן, גם זכות שכזו אין לו (ע"פ 1707/08 אלי אריש נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 25.11.08)).
לבסוף
אציין כי הנאשם לא הראה כל טעם אחר לסגירת הדלתיים או לאיסור פרסום עדותו, הנובעים
מסעיפים
הבקשה נדחית איפוא.
ניתנה היום, ט' חשוון תש"פ, 07 נובמבר 2019, בהעדר הצדדים.
