1

1.      במסגרת הסדר טיעון שלא כלל הסדר על העונש, הודה הנאשם בביצוע עבירה של החזקת נשק ותחמושת לפי סעיפים 144(א) רישא ו- 144(א) סיפא לחוק העונשין. על פי האמור בכתב האישום המתוקן, ביום 27.7.15 בשעה 22:10 החזיק הנאשם בשטח פתוח באיזור הדרומי בכפר ג'סר א- זרקא אקדח מסוג חילוואן (הלוואן) תוצרת מצרים, קליבר 9 מ"מ פרבלום, כן החזיק בכיס מכנסיו כדור מסוג 9 מ"מ ומחסנית ובתוכה כדור נוסף. כשהוא הבחין בשוטרים, זרק את הנשק ארצה והחל לברוח. הוא נעצר לאחר מרדף רגלי קצר.

טיעוני המאשימה לעניין העונש

2.      המדינה ציינה שהנאשם נעצר ביום 27.7.15 ושוחרר למעצר בית מלא ביום 10.8.15 כאשר ביום 10.1.16 הותר לו לצאת לעבודה ומאז הוא שוהה במעצר בית חלקי.

3.      באשר לנסיבות ביצוע העבירה, נטען שאמנם הנאשם לא עשה שימוש בנשק, אך עצם ההחזקה מקימה פוטנציאל משמעותי לשימוש בנשק. נטען שמדובר בחוליה מתוך שרשרת מעשים פוטנציאליים שעלולים להביא לפגיעה בחיי אדם. נטען שבמקרה לא מתקימות נסיבות הקשורות לביצוע העבירה המפחיתות חומרת המעשה שכן הנאשם הבין את שעשה ואת הפסול במעשיו.

2

4.      באשר למדיניות הענישה נטען שהעונש המירבי עומד על 7 שנים וכי מדיניות הענישה מחמירה (ע"פ 3300/06 אבו סנינא נ' מדינת ישראל (2006); ע"פ 1332/04 מדינת ישראל נ' פס (2004)). המדינה איזכרה מקרים בהם הוטלו עונשים בין 18 עד 50 חודשי מאסר בפועל.

בע"פ 3288/14 מדינת ישראל נ' מרדכי קריספין (24.8.2014) הורשע נאשם בהחזקת אקדח גנוב, טעון, ומחסנית ובה 7 כדורים ומשתיק קול, הושתו 9 חודשי מאסר בפועל כאשר לנאשם היו הרשעות קודמות. בערעור הוחמר העונש והועמד על 18 חודשי מאסר בפועל.

בע"פ 3632/14 אנואר אבו סבית נ' מדינת ישראל (8.12.2014) נאשם צעיר ללא עבר פלילי הורשע בהחזקת נשק והוטלו עליו 18 חודשי מאסר בפועל. הערעור לבית המשפט העליון נדחה.

ברע"פ 2822/12 איברהים דואהרי נ' מדינת ישראל (25.4.2012) הורשע נאשם בהחזקת נשק כאשר בסמוך לבית מגוריו נתפס תיק ובו אקדח עם מחסנית שהכילה 13 כדורים ו- 2 מחסניות נוספות. בערעור השית בית המשפט המחוזי 20 חודשי מאסר בפועל. בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון נדחתה.

בע"פ 2892/13 עודתאללה נ' מדינת ישראל (29.9.2013) מערער בן 25 ללא עבר פלילי הורשע בעבירות של נשיאה והובלת נשק והסתייעות ברכב לביצוע פשע כאשר הוא נתפס וברכבו אקדח ומחסנית ריקה. נגזרו עליו 20 חודשי מאסר בפועל. הערעור לבית המשפט העליון נדחה.

בע"פ 9373/10 חמד וותד נ' מדינת ישראל (14.9.2011) הורשע נאשם בעבירות של החזקה ונשיאת נשק כאשר לחובתו 3 הרשעות קודמות שלא בעבירות נשק- נגזרו עליו 50 חודשי מאסר בפועל. בית המשפט העליון קבע שהגיעה העת להחמיר בעבירות נשק ואך קבע שיש לעשות זאת בהדרגה והעמיד את העונש על 30 חודשי מאסר בפועל.

3

5.      נטען שנפגעו הערכים החברתיים של ההגנה על שלום הציבור ובטחונו וההגנה על הסדר הציבורי. נטען למתחם עונש הולם בין 18 עד 36 חודשי מאסר בפועל. נטען שבעניינו של הנאשם הוגש תסקיר ובו הערכת מסוכנות נמוכה עם המלצה להטלת מאסר בעבודות שירות לצד צו מבחן. נטען שבית המשפט העליון ציין לא אחת שמדיניות הענישה בעבירות נשק גם למי שזו לו הרשעתו הראשונה הינה מאסר בפועל ולפיכך על בית המשפט לתת משקל לנסיבות אישיות בתוך המתחם באופן שיבוא לידי ביטוי במשך המאסר. נטען שהמלצת שירות המבחן אינה הולמת את חומרת העבירות וקבלת ההמלצה תוביל לסטיה ממתחם העונש ההולם. נטען שבנסיבות דנן אין מקום לסטות מהמתחם שפורט כאשר הנאשם לא החל בכל הליך שיקומי טיפולי. נטען שגם כאשר קיימים סיכויי שיקום גבוהים לא מוביל הדבר בהכרח לחריגה מן המתחם הראוי. על כן ביקשה המדינה להטיל מאסר בפועל בתוך המתחם, מאסר על תנאי ממושך וקנס.

טיעוני ב"כ הנאשם לעונש

6.      הסניגור ביקש לאמץ את המלצת שירות המבחן ולהשית מאסר שירוצה בעבודות שירות ותקופת מבחן לשנה. נטען שמדובר בהמלצה ראויה. נטען שהנאשם הודה בהזדמנות הראשונה ועל פי העבירה שנותרה בכתב האישום המתוקן, מדובר בעבירה המוגשת לבית משפט השלום. הסניגור תאר את נסיבותיו האישיות והמשפחתיות של הנאשם והדגיש כי מדובר במשפחה נורמטיבית כאשר הנאשם עצמו עבד למחייתו טרם מעצרו. כמו כן הודגש שהנאשם שוהה מזה זמן במעצר בית חלקי בלבד ולא הפר את האמון שניתן בו. נטען שבית המשפט רשאי לחרוג ממתחם הענישה כאשר קיימים סיכויי שיקום טובים.

7.      הסניגור הפנה לת"פ 3622-1-13 מדינת ישראל נ' מוחמד עמאש (5.5.2015) בגין החזקת תת מקלע דמוי קרל גוסטב מתחת למושב רכב בו נסע הנאשם ואחר, נקבע מתחם ענישה הולם בין 8 עד 24 חודשי מאסר בפועל. בית המשפט החליט באותו מקרה כי קיימים סיכויי שיקום של ממש בהסתמך על תסקיר שירות המבחן והושת עונש של מאסר שירוצה בעבודות שירות במשך 4 חודשים וצו מבחן לשנה.

בע"פ 7139/12 גורנו ליאור נ' מדינת ישראל (7.3.2013) הושת על נאשם מאסר של 6 חודשים לריצוי בעבודות שירות במקום 8 חודשי מאסר בפועל, למרות שהוא עבר עבירות של החזקת נשק, אך לזכותו עבר נקי ותקופה ארוכה שחלפה מאז ביצוע העבירות והתפתחות מקצועית ומשפחתית חיובית כך שהערעור נדחה.

בע"פ 5713/10 יהושע אקרמן נ' מדינת ישראל (1.3.2011) בית המשפט המחוזי הטיל על המערער בגין החזקת נשק (לבנות חבלה) 9 חודשי מאסר בפועל ובית המשפט העליון המיר זאת ב- 6 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות לאור עבר חיובי ונורמטיבי לרבות שירות צבאי קרבי ונטילת אחריות מלאה.

בע"פ 4945/13 מדינת ישראל נ' עבד אל כרים סלימאן (19.1.2014) הושתו על המשיב 6 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות בגין החזקת נשק ונשיאה והובלה, נשיאה והובלה של תחמושת, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו ומעשה פזיזות והסתייעות ברכב לביצוע פשע. נקבע שהמשיב רכש מאדם נשק מסוג קרל גוסטב, מחסנית וכדורים, ירה בחורשה והטמינו במקום מסתור סמוך לביתו. בערעור בבית המשפט העליון צויינה הסכנה הנשקפת לציבור כתוצאה מעבירות הנשק ונקבע מתחם הולם בין 12 עד 36 חודשי מאסר בפועל. באותו מקרה נקבע כי בעקבות סיכוי של ממש לשיקום יש מקום לחרוג מהמתחם ולאפשר ריצוי העונש בעבודות שירות.

4

8.      נטען שהמקרים שהוזכרו על ידי המדינה חמורים יותר, הן בעובדותיהם והן בהעדר סיכויי שיקום. הוזכר עוד שהנאשם נמצא חודשים רבים בתנאים מגבילים שהוא לא הפר.

9.      הנאשם עצמו הביע חרטה על ביצוע העבירה, הבטיח שלא לחזור עליה והזכיר שהוא עומד להתחתן ולפתוח בחיים חדשים.

דיון

תסקיר שירות המבחן

10.  התסקיר שהוגש סקר את קורותיו, הנאשם בן 24 ומאורס. משפחתו נורמטיבית ושוללת מעורבות בפלילים. הנאשם סיים 10 שנות לימוד ומאז עובד ומתפרנס וטרם מעצרו עבד בנגריה שם הוא עובד עד היום (בפיקוח אחיו) (הוגש מכתב מהנגריה במהלך הטיעונים לעונש - נ/1). בנוסף צויין שהוא כיום מאורס וגם ארוסתו עובדת. שירות המבחן העריך כי אין לנאשם דפוסים עבריינים מושרשים והוא יציב באורח חייו. עלתה התרשמות מפער בין תפקודו הכללי לבין העבירה בה הוא הורשע. בנוסף עלו תהיות בנוגע לפער בין עמדותיו אשר לכאורה שוללות מעורבות בפלילים לבין העבירה שלא ניתן להן מענה. על אף זאת, העריך שירות המבחן קיום סיכון נמוך להישנות התנהגות עוברת חוק. למרות חומרת העבירה, נמצא הנאשם מתאים להשתלבות בטיפול בקבוצה יעודית של עברייני נשק והומלץ על שילובו בה. כך הומלץ על הטלת צו מבחן והשתלבות בהליך טיפולי.

11.  נפגעו הערכים החברתיים של בטחון הפרט והציבור והשמירה על הסדר הציבורי. מידת הפגיעה לא היתה חמורה (ראו: ע"פ 2251/11 נפאע נ' מדינת ישראל (4.12.2011)). מכתב האישום לא ניתן להסיק אודות תכנון שקדם לביצוע העבירה אך עולה שחלקו היחסי של הנאשם היה בלעדי ואין צריך להרחיב על הנזק שהיה צפוי מביצוע העבירה. בפועל, לא נגרם נזק היות שלא נעשה שימוש באקדח. אין צורך להרחיב על חומרת עבירות הנשק. המתחם הראוי נמצא בין 9 עד 36 חודשי מאסר בפועל.

5

12.  ואולם בהתאם לסעיף 40ד לחוק העונשין, נראה לי על בסיס האמור בתסקיר כי קיים סיכוי של ממש שהנאשם ישתקם ועניין זה מהווה הצדקה לחרוג מן המתחם שנקבע. תצויין בנוסף העובדה שהוא הודה בביצוע העבירה ונטל אחריות בגינה ללא ניסיון להתחמק.

13.  אשר על כן, הנני מטיל על הנאשם עונשים כדלקמן:

                                       א.6 חודשי מאסר בפועל לריצוי בעבודות שירות בתנאי שתתקבל חוות דעת חיובית מהממונה על עבודות השירות.

                                        ב.  12 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים כאשר התנאי יופעל במידה ויעבור עבירת נשק מסוג פשע.

                                         ג.  הנני מעמיד את הנאשם למבחן בהתאם לסעיף 1(ב) לפקודת המבחן משך 12 חודשים כאשר הוא יעמוד בפיקוח שירות המבחן וישתף פעולה עם תכנית שיקום שתבנה עבורו.

זכות ערעור תוך 45 ימים.

ניתן היום, כ"ה אדר ב' תשע"ו, 04 אפריל 2016, בנוכחות הנאשם, בא כוחו ובהעדר ב"כ המאשימה בשל עיצומי הפרקליטות.