1

 

 

 

1.      הנאשם הורשע על יסוד הודאתו, בעובדות כתב האישום, בעבירה של תקיפת בת זוג לפי סעיף 382(ב) לחוק העונשין, תשל"ז - 1977.

 

2.      למקרא עובדות כתב האישום עולה כי הנאשם והמתלוננת היו בני זוג מזה כשבעה חודשים במועד הרלוונטי לאישום.

עובר ליום 1.2.20 העלתה המתלוננת תמונותיה מחוף הים לחשבונה באינסטגרם.

ביום 1.2.20, בשעת ליל, בילו הנאשם והמתלוננת במסעדה ברחוב רוטשילד בתל אביב. הנאשם שתה באותן נסיבות בקבוק יין שלם.

במהלך הארוחה השליך הנאשם לעבר המתלוננת חתיכת לחם, זאת בעקבות ויכוח.

לאחר מכן יצאו השניים מהמסעדה, או אז כעס הנאשם על המתלוננת כי העלתה תמונותיה לאינסטגרם ובהמשך תקף אותה, שלא כדין, בכך שסטר בפניה 6 פעמים וכתוצאה מכך נהדפה המתלוננת לאחור.

בהמשך בעט הנאשם במתלוננת, פעמיים, וזו התיישבה על הארץ ובכתה.

עוברי אורח התקשרו למשטרה, בהמשך רצה המתלוננת בחזרה למסעדה ונשארה במקום עד להגעת השוטרים.

 

3.      בין הצדדים לא נקשר הסדר עונשי והצדדים טענו לעונש באורח חופשי.

 

4.      התובעת המלומדת עמדה על נסיבות ביצוע העבירה, הערכים המוגנים והפגיעה בהם. עמדה על כך שהמדובר באירוע אלים שהתרחש במקום ציבורי, בסמוך למסעדה, הנאשם לא נרתע מעוברי אורח ששהו במקום, השימוש באלכוהול ואופי האלימות - סטירות ובעיטות.

הפנתה לפסיקה ועתרה למתחם עונשי הולם הנע בין 6 - 12 חודשי מאסר לצד ענישה נלווית.

לאור תסקירי שירות המבחן והעדר טיפול עתרה למקם את הנאשם ברף העליון של השליש התחתון של המתחם ולהשית עליו מאסר בעבודות שירות, מאסר על תנאי ופיצוי למתלוננת.

 

5.      הסנגורית המלומדת עשתה ככל הניתן לטובת מרשה תוך שלימדה עליו סנגוריה רהוטה.

2

הסנגורית הפנתה לנסיבות ביצוע העבירה, כאירוע נקודתי, ללא חבלות, ומבלי להקל ראש בדברים, ציינה כי אין המדובר ברף חומרה גבוה. המתחם לדעת ההגנה, תוך שהפנתה לפסיקה, מתחיל במאסר מותנה ועד למספר חודשים שיכול וירוצו בעבודות שירות.

אין המדובר באיומים או בחפץ מדגים, אין בנמצא "טרור משפחתי", המדובר בבני זוג שלא חיו יחדיו. הסנגורית ציינה כי לנאשם לא נפתחו תיקי מב"ד ועתרה להטיל עליו ענישה הצופה פני עתיד.

 

6.      הנאשם בדברו האחרון הביע חרטה על מעשיו, עמד על העובדה כי הוא מתגורר עם אמו ומפרנס יחיד.

 

דיון והכרעה

 

7.      על פי תיקון 113 לחוק העונשין, העיקרון המנחה בענישה הוא עיקרון ההלימה, אשר מכוון ליצירת יחס הולם בין חומרת מעשי העבירה בנסיבותיה ומידת אשמו של הנאשם, ובין סוג ומידת העונש שיוטל עליו.

על בית המשפט, בקביעת מתחם העונש ההולם, להתייחס לנסיבות ביצוע העבירה, הערך המוגן שבבסיס העבירה ומידת הפגיעה בו, ובמדיניות הענישה הנוהגת.

 

מעשיו של הנאשם מלמדים על חומרה. המדובר בפרץ של אלימות, כאשר הנאשם והמתלוננת נמצאים במקום ציבורי, בסמוך למסעדה, ולעיני עוברי אורח הנאשם היכה את המתלוננת, שלא כדין, סטר מספר פעמים בפניה ובהמשך אף בעט בה.

אומנם למתלוננת לא נגרמה חבלה והיא לא נזקקה לטיפול רפואי, אולם אין להקל ראש במעשיו של הנאשם, שבהתנהלותו האימפולסיבית, תוך אי ויסות דחפיו ולאחר שתיית אלכוהול, תקף את המתלוננת שלא כדין.

המדובר באירוע אלים, פוגעני ומשפיל.

 

8.      הערכים המוגנים הינם ערכים של שלמות הגוף והנפש כאשר לעבירות אלימות בתוך המשפחה, או בתוך התא הזוגי נודעת משמעות מיוחדת המשקפת את רצון החברה להכיר בחומרתן היתרה של עבירות מסוג דא.

 

הטעמים לחומרה נעוצים בעובדה כי מדובר בתקיפה בתוך תא סגור או מערכת זוגית, המבוססת על אמון הדדי, הקושי בחשיפה ומצבה של המתלוננת כאשר היא קרועה בין מצב של אלימות לבין רצון לגונן ולשמור על התא המשפחתי והזוגי, לצד הנזקים הקונקרטיים והפוטנציאליים, בעיקר מתחום הרגשי והנפשי הנלווים לעבירות מסוג דא - ראו בין היתר רע"פ 4875/11 מדינת ישראל נ' פלוני (26.1.12) והפסיקה הרבה המצוטטת שם.

 

3

בית המשפט העליון שב וקבע כי לאור נפיצותן של עבירות אלה והגורמים הייחודים הקיימים בעבירות אלימות במשפחה, או אלימות במערכת זוגית, תוך הצורך להגן על קורבנות האלימות, נדרשת ענישה הולמת ואף החמרה בענישה - ראו בין היתר רע"פ 6758/07 פלוני נ' מדינת ישראל (11.10.07).

 

לאחר ששמעתי ברוב קשב טיעוני הצדדים, עמדתי על הנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה, הערכים המוגנים ומדיניות הפסיקה הנוהגת, מצאתי לקבוע מתחם עונשי הולם הנע בין מאסר ולו קצר שיכול וירוצה בעבודות שירות ועד ל- 12 חודשי מאסר לריצוי בפועל לצד ענישה נלווית.

 

ראו בין היתר: רע"פ 3077/16 פלוני נ' מדינת ישראל (2.5.16); עפ"ג (תל אביב) 70046-11-18 קרוב נ' מדינת ישראל (17.10.18); עפ"ג (מרכז) 13291-09-18 פלוני נ' מדינת ישראל (16.12.18); ת"פ 50117-01-18 מדינת ישראל נ' פלוני (17.2.20); ת"פ 66552-01-18 מדינת ישראל נ' פלוני (10.2.20); ת"פ 3480-01-16 מדינת ישראל נ' פלוני (17.7.18); ת"פ 27612-04-16 מדינת ישראל נ' פלוני (15.1.18).

 

 

 

מיקומו של הנאשם בתוך המתחם

 

9.      הנאשם בן 30, רווק, לחובתו הרשעה אחת ישנה שאינה רלוונטית לענייננו (ת/1), הודה בפתח משפטו, חסך בזמן שיפוטי ניכר, בזמנה של התביעה הכללית, בזמנם של עדי התביעה ובעיקר חסך העדת המתלוננת.

הנאשם שהה במעצר למשך 5 ימים ולאחר שחרורו שהה 8 חודשים בתנאים מגבילים, מבלי שנפתחו כנגדו תיקי מב"ד חדשים.

 

10.  לתיק הוגשו שלושה תסקירים מאת שירות המבחן הסוקרים את נסיבותיו האישיות של הנאשם.

הנאשם יליד צרפת, רווק, המתגורר בבית אימו ועוסק בעסק משפחתי בתחום מיזוג האוויר.

אביו נפטר ממחלת הסרטן לפני כתשע שנים.

לאור הנזקקות הטיפולית שולב במרכז למניעת אלימות במשפחה בנתניה החל מיום 1.6.20.

הנאשם נטל אחריות מלאה על מעשיו והתמיד בהגעתו למפגשים במסגרת הטיפול עד אשר ניתק קשר עם המרכז הטיפולי.

הנאשם ציין כי הוויכוח עם המתלוננת הסלים תחת השפעת אלכוהול, תוך שהתקשה לווסת התנהלותו כלפיה. הביע צער ובושה על מעשיו.

שירות המבחן לא חסך בזמן ובאמצעים ושוחח עם המתלוננת, אשר ציינה כי המדובר בהתנהגות חריגה מצד הנאשם אשר אינה מאפיינת את אורחות חייו. חשה פגועה ומושפלת נוכח התנהגותו האלימה כלפיה, בפרט נוכח עוברי אורח.

מאז הפרידה הנאשם לא יצר עימה קשר ואינה חוששת מפניו.

4

שירות המבחן סקר את בדיקות השתן שמסר הנאשם שאך האחרונה העידה על העדר שימוש בסמים.

שירות המבחן מתרשם כי בבסיס ביצוע העבירה הנוכחית עומדת התנהגות אימפולסיבית, דפוסים של אובססיביות, קנאה וקושי בהתמודדות עם מצבי תסכול תוך שימוש לרעה באלכוהול.

שירות המבחן ביקש למצות את הטיפול בנאשם וביקש לקבוע עמו פגישה טיפולית נוספת.

 

במפגש נוסף בשירות המבחן הבהיר הנאשם כי אינו נרתם מהטיפול, מתקשה לשתף באורחות חייו וכי מעוניין להפסיק את הטיפול.

שירות המבחן ניסה לזמן את הנאשם לבדיקות שתן נוספות ובהמשך התייצב הנאשם לבדיקה נוספת שהעידה על העדר שימוש בסמים.

 

הנאשם שיתף כי פגש במתלוננת במפגש חברים משותף ובסיומו התבקש על ידה להחזירה לביתה. במהלך הנסיעה נעצר לביקורת שגרתית ע"י המשטרה בשל נהיגתו תחת השפעת אלכוהול. מסר כי צו ההרחקה מהמתלוננת הוסר באוגוסט 2020, לגבי נהיגתו מסר כי מבין את חומרת מעשיו.

 

משיחה עם המתלוננת עולה כי הנאשם יצר עימה קשר וקבעו להיפגש במסיבה אצל חבר משותף. הנאשם הביע חרטה על התנהלותו ציין כי מעוניין לחדש את הקשר, לדבריה אינה מעוניינת בכך והנאשם כיבד את בקשתה. מסרה כי אינה חוששת מפניו וכי הקשר הסתיים לבסוף בהסכמה.

 

נוכח קשיי הנאשם לשתף פעולה עם מסגרת הטיפול, ההתרשמות כי מונע ממוטיבציה חיצונית בשל קיום ההליך הפלילי, דפוסיו האלימים ושלילת נזקקות להשתלב בטיפול בתחום ההתמכרויות נמנע השירות מהמלצה שיקומית בעניינו. שירות המבחן ממליץ על ענישת מציבת גבול בדרך של מאסר שירוצה בעבודות שירות.

 

בתסקירו העדכני, מעדכן שירות המבחן כי פגש פעם נוספת בנאשם, השירות הציע לנאשם להשתלב ביחידה להתמכרויות בנתניה - בית חוסן - יחד עם זאת הנאשם התנגד לתוכנית הטיפול. השירות מציין כי לא נפתחו כנגד הנאשם תיקי מב"ד חדשים ושב על המלצתו להטיל על הנאשם, ענישה המציבה גבול ברור בדמות מאסר לריצוי בעבודות שירות.

 

11.  לאחר ששמעתי ברוב קשב טיעוני הצדדים, עיינתי בתסקירי שירות המבחן ועמדתי על כלל הטעמים הצריכים לעניין ובתוך כך נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה, העובדה שהנאשם בחר להפסיק את שיתוף הפעולה עם שירות המבחן והמסגרת הטיפולית, חרף הנזקקות הנטענת ומנגד עבר ישן שאינו רלוונטי, הודיה והבעת חרטה לצד חסכון בזמן שיפוטי ניכר תוך שמירה על יציבות תעסוקתית ואי פתיחת תיקי מב"ד חדשים - מצאתי למקם את הנאשם בשליש התחתון של מתחם העונש ההולם אותו קבעתי בתיק זה.

 

12.  אשר על כן אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

5

 

1.      מאסר לתקופה של 75 ימים, בניכוי ימי מעצרו של הנאשם 1.2.20-5.2.20, שירוצה בדרך של עבודות שירות.

על הנאשם להתייצב לריצוי עבודות שירות בתאריך 30.1.22 עד השעה 08:30, במפקדת שב"ס, מחוז המרכז, יחידת עבודות השירות רמלה, כשהוא מצויד בתעודת זהות.

 

אני מזהיר את הנאשם כי אי מילוי עבודות השירות עלול להוביל להפסקתן וריצוי יתרת התקופה מאחורי סורג ובריח.

 

2.      מאסר על תנאי בן 4 חודשים למשך שנתיים מהיום, והתנאי שלא יעבור בתקופה זו כל עבירת אלימות או איומים.

 

3.      פיצוי למתלוננת, ע"ת 1, בסך של 1500 ₪, שישולמו עד ליום 1.2.22, בקופת בית המשפט.

 

צו כללי למוצגים - המוצגים, ככל שישנם בתיק זה, יטופלו בהתאם להחלטת קצין משטרה מוסמך.

 

ככל שקיימת הפקדה בתיק זה או בתיקים קשורים - מ"י/מ"ת, הפיצוי יקוזז מההפקדה בהסכמת ההגנה באולם, וככל שתיוותר יתרה תושב לנאשם או למי מטעמו, בכפוף לכל דין או החלטה אחרת.

 

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתל אביב בתוך 45 ימים מהיום.

 

המזכירות תעביר העתק מגזר הדין לשירות המבחן ולממונה על עבודות השירות.

 

 

ניתן היום, ד' טבת תשפ"ב. 8 דצמבר 2021, במעמד הצדדים.