ת"פ 12904/11/19 – מדינת ישראל נגד שלמה גרובנר
ת"פ 12904-11-19 מדינת ישראל נ' גרובנר
|
|
1
כבוד השופטת אילה אורן
|
||
|
המאשימה
|
מדינת ישראל |
|
נגד
|
|
|
הנאשם |
שלמה גרובנר |
גזר דין |
כתב האישום
1. הנאשם הודה בעובדות כתב אישום מתוקן שהוגש במסגרת הסדר טיעון דיוני, שלא כלל הסכמה לעונש ונכרת בין הצדדים בתום שמיעת פרשת התביעה, ובהתאם הורשע בעבירות תקיפה סתם והפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו, לפי סעיפים 379 ו- 275 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין").
2. מעובדות כתב האישום המתוקן בהן הודה הנאשם עולה כי ביום 10.7.2019 בשעה 22:33 לערך בקניון כפר סבא הירוקה, התגלע ויכוח בינו לביןAewt Tewilde (להלן: "המתלונן") על רקע השימוש במעלית. אז חנק הנאשם את המתלונן בצווארו ביד אחת, הניף את ידו האחרת לתנועת אגרוף ופגע בעינו של המתלונן. לאחר שהזעיק המתלונן את המשטרה, הגיע למקום השוטר אילן קרבל, וכשהבחין הנאשם בשניים הולכים לכיוונו החל לברוח, עד שנכנס לדרך ללא מוצא בחניון.
השתלשלות הליכים וטיעוני הצדדים לעונש
3. בטרם נשמעו טיעוני הצדדים נשלח הנאשם לקבלת חוות דעת מטעם הממונה על עבודות שירות. לאחר מספר הזדמנויות שניתנו לנאשם, התקבלה בסופו של יום חוות דעת מיום 28.6.2022 שקבעה כי הנאשם כשיר לבצע עבודות שירות תחת מגבלות.
4. ב"כ המאשימה עוה"ד שלומי גרינבוים, הפנה לרישומו הפלילי המכביד של הנאשם, ולנסיבות המקרה וטען כי מתחם העונש נע בין 6 חודשי מאסר ועד 12 חודשים, הגיש פסיקה לתמיכה בטענותיו, וטען שיש למקם את עונשו של הנאשם במרכז המתחם ולהשית עליו מאסר בעבודות שירות לצד ענישה נלווית.
2
5. ב"כ הנאשם עוה"ד אבי תגאייה טען כי לנאשם נסיבות חיים מורכבות, שהוכר לאחרונה אחרי עשרות שנים כנכה צה"ל הסובל מפוסט טראומה בשיעור של 30% נכות, והוא עתה מטופל פסיכיאטרית ובהקשר לכך הגיש מסמכים לתמיכה בטיעוניו (טל/2 ו- טל/4). ב"כ הנאשם הפנה למצבו הכלכלי הקשה של הנאשם, אשר מתפרנס מאיסוף בקבוקים ומתגורר עם אמו, בעוד שאביו נרצח למרבה הצער לפני כ- 20 שנים.
6. נטען כי חרף העבר הפלילי המכביד של הנאשם יש לתת את הדעת לכך שהנאשם מעוניין לצאת לדרך חדשה, וכי בית המשפט היה ער למצבו, כפי שבא לידי ביטוי בדיונים מעת לעת, ועתה הוא במגמה של שיקום חייו.
7. הנאשם נמצא כשיר לביצוע עבודות שירות, ב"כ הנאשם סיפר כי הוא התלווה לנאשם, והעיד מידיעה אישית על תחילתו של שינוי בהתנהגותו של הנאשם ומצבו כפי שהתבטא גם בפגישתו בשב"ס. עוד נטען כי מצבו הנפשי והבריאותי יכול שהביאו את הנאשם לביצוע המעשים בהם הורשע. לעניין המתחם, נטען כי זה צריך להתחיל בעונש מאסר על תנאי ועד למספר חודשי מאסר שיכול שירוצו בעבודות שירות. לתמיכה בטענותיו הפנה ב"כ הנאשם לפסיקה מתאימה וטען כי נכון להשית על הנאשם מאסר על תנאי בלבד, בשים לב למאפייניו היחודיים.
8. הנאשם בדברו האחרון הביע צער וחרטה על מעשיו, סיפר על השינוי שהוא עורך בחייו וכי הוא מרגיש שהטיפול שניתן לו מטיב עמו, משבוע לשבוע הוא מתחזק ועולה על דרך הישר.
דיון והכרעה
9. העיקרון המנחה בגזירת הדין הוא קיומו של יחס הולם בין חומרת העבירות בהן הורשע נאשם בנסיבותיהן ומידת אשמו, לבין סוג העונש ומידתו. בהתאם לתיקון 113 לחוק העונשין, במלאכת גזרת הדין על בית המשפט לקבוע את מתחם העונש ההולם לעבירות בה הורשע הנאשם, בהתחשב בחומרת הפגיעה בערכים המוגנים ובמדיניות הענישה הנוהגת, ולגזור את עונשו של הנאשם בתוך המתחם, בין היתר בהתחשב במכלול נסיבותיו האישיות של הנאשם.
קביעת מתחם העונש ההולם
10. הערכים המוגנים בהם פגע הנאשם במעשיו בביצוע עבירת התקיפה הם זכותו של המתלונן לשלמות גופו וביטחונו האישי, ובהפרעה לשוטר פגע ביכולת המשטרה לשמור על הסדר הציבורי.
11. כפי שעתרו הצדדים במשותף, שעה שמדובר בעבירות שבוצעו באירוע אחד והן כרוכות זו בזו, יש לקבוע מתחם אחד.
3
12. בחינת מעשיו של הנאשם בנסיבותיהם מובילה למסקנה כי מידת הפגיעה שפגע בערכים המוגנים בינונית בגין עבירת האלימות. הנאשם תקף את המתלונן, עמו לא הייתה לו כל היכרות מוקדמת בגין ויכוח על עניין של מה בכך, תוך התפרצות וחוסר שליטה עצמית, בכך שאחז בצווארו, הניף יד בתנועת אגרוף ופגע בעינו. לכך מצטרפת בריחתו של הנאשם מהמקום בעת הגעת השוטר.
אפנה לענישה נוהגת ממנה ניתן ללמוד על מתחם העונש ההולם, בשינויים לקולה וחומרה:
א. ברע"פ 10232/17 ראובן נ' מדינת ישראל (14.3.2018) (פסיקה מטעם ההגנה) נדון נאשם שהורשע על פי הודאתו בעובדות כתב אישום מתוקן בעבירה של תקיפה סתם, בכך שלאחר משחק כדורגל בו צפה הוא השליך כוס עם קוביות קרח שפגעו באחד מחברי צוות שופטי המשחק. בית המשפט השלום קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין מאסר על תנאי ועד 9 חודשי מאסר בעבודות שירות, וגזר על הנאשם מאסר על תנאי לצד ענישה נלוות לאור תסקירו החיובי שהמליץ על אי הרשעה, עברו ההתנדבותי במשטרת ישראל וחומרת העבירה בנסיבותיה. ערעור ובקשת רשות ערעור שהגיש הנאשם נדחו.
ב. ברע"פ 1402/15 טלי נ' מדינת ישראל (4.3.2015) נדון נאשם שהורשע לאחר ניהול הליך הוכחות בעבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש בכך שלאחר התנגשות בין כלי הרכב של הנאשם והמתלוננת, התגלע ויכוח ביניהם במהלכו מנעה המתלוננת מהנאשם לעזוב את המקום, והוא בתגובה אחז בזרועה שנחבלה והדף אותה ואת חתנה, שניסה לעזור. בית המשפט השלום בתל אביב גזר על הנאשם עונש מאסר מותנה וענישה נלוות. ערעור ובקשה לרשות ערעור שהגיש הנאשם הן על הכרת הדין והן על גזר הדין נדחו.
ג. ברע"פ 5023/18 בדיר נ' מדינת ישראל (28.6.2018) (פסיקה שהגישה ההגנה) נדון נאשם שהורשע בהתאם להודאתו בעבירות תקיפה חבלנית, בכך שתקף את המתלונן יחד עם אחרים וגרם לחבלה ברף נמוך, וצריף שני תיקים בגין הפרת הוראה חוקית והפרעה לשוטר. נקבע כי מתחם העונש נע בין מאסר מותנה ומספר חודשי מאסר שיכול שירוצו בעבודות שירות. נוכח עבר נקי, נטילת אחריות, ובהמלצת שירות המבחן, נגזרו על הנאשם 5 חודשי מאסר בעבודות שירות. ערעור על חומרת העונש ובקשת רשות ערעור שהגיש הנאשם נדחו.
4
ד. ברע"פ 4310/13 שדה נ' מדינת ישראל (27.8.2013) (פסיקה מטעם המאשימה) נדון נאשם שהורשע לאחר ניהול הוכחות בעבירות איומים, הסגת גבול ותקיפה, בגין אירוע במהלכו היכה באגרוף חזהו של אדם אחר עמו היה מסוכסך, אחז בצווארו ואמר לו שזהו יומו האחרון, סטר לאחר וחנק אדם שלישי, ואיים לשרוף את המקום "ולגמור" את המתלונן. על הנאשם נגזרו 6 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות, וענישה נלווית. ערעור ורשות ערעור שהגיש הנאשם נדחו.
ה. בע"פ (מרכז-לוד) 24135-02-19 שפיצר נ' מדינת ישראל (23.9.2019) (טרם פורסם), נדון נאשם שהורשע בעבירות של תקיפה הגורמת חבלה של ממש, והיזק לרכוש בזדון וזוכה בהסכמה מעבירה של כליאת שווא לאחר שהגיע למשרדו של המתלונן שהיה חייב לו כספים, צעק, הביא לניפוץ מחשב של המתלונן, נשך עובד שהיה במקום, דחף את המתלונן וגרר אותו, יחד עם זאת במהלך המאבק המתלונן דחף את הנאשם, והמתלונן ועובדו אף הלכו אחרי הנאשם. בית משפט השלום בראשון לציון קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין מאסר מותנה למספר חודשי מאסר שניתן לרצותם בעבודות שירות. בהתחשב בנסיבותיו של הנאשם, שלחובתו עבר פלילי שאינו מכביד ואינו רלוונטי, בחלוף הזמן ובמצוקה כלכלית עמה התמודד, הוטל עליו עונש מאסר למשך חודש לריצוי בעבודות שירות וענישה נלווית. ערעור שהגיש הנאשם התקבל בחלקו ורכיב המאסר שנגזר על הנאשם בוטל, בעיקר בשל התנהלות המתלונן ותרומתו להסלמת האירוע.
ו. בעפ"ג (מרכז-לוד) 1079-04-14 יטוב נ' מדינת ישראל (17.6.2014), נדון נאשם שהורשע לאחר שמיעת ראיות בעבירות של תקיפה סתם ואיומים, בכך שתקף אישה זרה ברחוב בהיותו שיכור, הכה אותה בגבה, קילל אותה ובעט ברגלה, ובהמשך בהיותו בתחנת המשטרה איים על שוטר. בית השפט השלום ברחובות קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין מאסר על תנאי ועד 8 חודשי מאסר בפועל. בית המשפט לקח בחשבון, בין היתר את נסיבות חייו הקשות של הנאשם, לצד עברו הפלילי המכביד, היות ביצוע העבירה תחת השפעת אלכוהול ואי לקיחת אחריות, וגזר עליו 5 חודשי מאסר בפועל, הפעיל מאסר על תנאי של 6 חודשים שהיה תלוי ועומד נגד הנאשם בחופף ובמצטבר, כך שסה"כ הוטלו על הנאשם 9 חודשי מאסר בפועל וענישה נלוות. ערעור שהגיש הנאשם על חומרת העונש נדחה.
13. עניינתי בפסיקה נוספת שהגישו הצדדים, אך לא מצאתי להתייחס אליה מעבר לאמור, אם משום שבתי המשפט חרגו ממתחם העונש בשל שיקולי שיקום, או בשל העדר יכולת לבצע עבודות שירות, ואם בשל פסיקה חמורה בנסיבותיה מענייננו.
14. לאחר שעיינתי בפסיקה הנוהגת, בשים לב לחומרת העבירה שביצע הנאשם כלפי המתלונן בנסיבותיהם, בהיות שעבירת ההפרעה לשוטר הייתה קלה בנסיבותיה, אני קובעת כי מתחם העונש ההולם נע בין מאסר מותנה ועד 8 חודשי מאסר בפועל.
5
נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה
15. הנאשם הודה בעובדות כתב אישום מתוקן ונטל אחריות על מעשיו, יחד עם זאת לקיחת האחריות נעשתה רק לאחר פרשת התביעה ומשהעיד המתלונן ועל כן אתן לכך משקל מתון לקולה.
16. משקל נוסף לקולה יינתן לנסיבות חייו המורכבות של הנאשם, הוא יליד 1973, שאך לאחרונה - לאחר עשרות שנים בהם הוא התמודד עם קשיים נפשיים, כדבריו, הוא הוכר כנכה צה"ל בשיעור של 30% בשל פוסט טראומה (בהתאם לאסמכתאות שהוגשו ע"י ההגנה). לאחרונה החל הנאשם בהליך טיפולי פסיכיאטרי מטעם משרד הביטחון, ומאז דיווח הנאשם כי מצבו הוטב והוא עושה מאמצים לשיקום חייו. הנאשם מטופל בקנביס רפואי, מצבו הכלכלי קשה, הוא מתפרנס מאיסוף בקבוקים ומתגורר בבית אמו.
17. מנגד נתתי דעתי לרישומו הפלילי של הנאשם אשר לחובתו 79 הרשעות קודמות עיקרן בתחום האלימות, פגיעה בשוטרים, העלבת עובדי ציבור וסמים, הרשעות בגינן ריצה מספר מאסרים, חלקם ממושכים. לאחרונה הורשע הנאשם ונדון ביום 8.5.2022 בבית משפט השלום בחיפה בגין העלבת עובד ציבור, לעונש מאסר על תנאי וקנס. קודם לעבירה זו חלה התמתנות בהרשעותיו הקודמות, היות שהרשעתו האחרונה של הנאשם היא משנת 2014 בגין עבירות שהאחרונה בהן משנת 2013.
18. בנסיבותיו של הנאשם, ובשים לב כי אני מתרשמת שהוא עושה מאמצים לשינוי אורחות חייו, כפי שניכר מהתרשמות ממנו בדיונים האחרונים, והוא החל את צעדיו הראשונים בהליך טיפולי לו הוא זוכה, לאחר עשרות שנים, משהוכר לאחרונה כנכה צה"ל הסובל מפוסט טארומה, אני סבורה כי יש לגזור את עונשו בשליש הראשון של מתחם העונש כך שירצה עונש מתון של מאסר בעבודות שירות.
נוכח כל האמור לעיל החלטתי לגזור על הנאשם את העונשים הבאים:
א. מאסר בפועל למשך 3 חודשים שירוצה בעבודות שירות, בהתאם לחוות דעת הממונה מעל עבודות השירות מיום 28.6.2022 (תחת מגבלות של עבודה ללא מכונות, שלא בגובה ותוך שהוא מקבל טיפול פסיכיאטרי). בנוגע לשעות העבודה, בהתחשב במצבו הנפשי המורכב של הנאשם, הוא יועסק 5 ימים בשבוע למשך 6 שעות בכל יום.
6
הנאשם יתייצב לריצוי עונשו ביום 13.9.2022 בשעה 8:00 במשרדי הממונה על עבודות השירות בסמוך לבית הסוהר מגידו (כפי שהמליץ הממונה על עבודות השירות).
ב. מאסר מותנה למשך 6 חודשים, והתנאי הוא כי הנאשם לא יעבור עבירת אלימות מסוג פשע למשך 3 שנים מיום סיום ריצוי עבודות השירות.
ג. מאסר מותנה למשך 3 חודשים, והתנאי הוא כי הנאשם לא יעבור עבירת אלימות מסוג עוון, לרבות עבירת איומים, ועבירות כלפי שוטרים, למשך 3 שנים מיום סיום ריצוי עבודות השירות.
ד. הנאשם ישלם פיצוי למתלונן בסך 500 ₪, וזאת ב- 5 תשלומים שווים החל מיום 1.1.2023, שיועברו למתלונן בהתאם לפרטים שתמסור המאשימה למזכירות בית המשפט בתוך 7 ימים.
זכות ערעור לבית המשפט מחוזי מרכז-לוד בתוך 45 ימים.
הובהרה לנאשם חובתו לשתף פעולה באופן מלא עם הממונה על עבודות השירות תוך הקפדה על קיום ההוראות והכללים, אחרת יהיה צפוי להפקעת עבודות השירות וריצוי עונש מאסר מאחורי סורג ובריח.
המזכירות תשלח עותק מגזר הדין לממונה על עבודות השירות ולסנגוריה הציבורית.
לא בשולי הדברים אבקש להודות לעו"ד אבי תגאייה על הליווי הצמוד של הנאשם בפני הממונה על עבודות השירות, לעילא ולעילא, דבר שתרם מן הסתם לקבלת חוות דעת ממונה עדכנית חיובית.
ניתן היום, י"א תמוז תשפ"ב, 10 יולי 2022, במעמד הנוכחים: ב"כ המאשימה עו"ד שלומי גרינבוים, הנאשם וב"כ עו"ד אבי תגאייה מהסנגוריה הציבורית.
