1

 

 

 

1.         ביום 1.3.16, הורשע הנאשם על פי הודאתו בעובדות כתב אישום מתוקן המייחס לו עבירות תמיכה בארגון טרוריסטי, עבירה לפי סעיף 4(ב) ו- (ז) לפקודת מניעת טרור, תשי"ח- 1948 (שלוש עבירות) ועבירת הסתה לאלימות ולטרור, עבירה לפי סעיף 144 ד2 לחוק העונשין תשל"ז- 1977 (שש עבירות).

            העבירות בוצעו כולם באמצעות פרסומים ברשת הפייסבוק.

 

2.         כתב האישום פותח ומציין כי "ארגון החזית העממית לשחרור לפלסטין" הינו ארגון מחבלים כהגדרתו בחוק העונשין, תשל"ז- 1977 וכן מוגדר כהתאחדות בלתי מותרת בהתאם להכרזת שר הביטחון מכוח תקנות ההגנה (שעת חרום) וכארגון טרור בהתאם להכרזת הממשלה מכוח סעיף 8 לפקודה למניעת טרור, תשי"ח- 1948.

 

2

3.         כתב האישום מתאר כי "...החל מחודש ספטמבר 2015, שררה מתיחות ברחבי מדינת ישראל שכללה ריבוי אירועי טרור ופעולות מחאה, לרבות בדרך של תקיפת שוטרים, יידוי אבנים לעבר כוחות הביטחון וכלי רכב ישראליים וכן פיגועי דקירה ודריסה ברחבי המדינה. ". סעיף 2 לכתב האישום המתוקן בו הודה הנאשם.

 

4.         באותה תקופה הנאשם החזיק ברשת החברתית ""facebook " חשבון על שמו וביום 8.10.15 הקים באותה רשת קבוצה ציבורית פתוחה אשר שמה בתרגום לעברית "חברי וחברות פלסטין" (להלן:" הקבוצה"). לנאשם למעלה מ-1,000 חברים ו- 170 עוקבים בחשבונו האישי וכן בקבוצת הפייסבוק למעלה מ- 900 חברים.

 

5.         הפרסומים:

א.        ביום 9.10.15 פרסם הנאשם בקבוצה קריקטורה של רעול פנים רוכן מעל חייל מדמם ומניף סכין מוכתמת בדם לעברו. יצוין כי אין מחלקות בין הצדדים כי הנאשם אינו יוצר הקריקטורה. הנאשם הוסיף לצד הקריקטורה את מילותיו " מוציא אותך יא אויב, מוציא אותך מכל בית ושכונה ורחוב. פלסטין עושים אינתיפדה מהגליל למישור למשולש דרך הנגב לגדה ולירושלים וגם לעזה. זאת אינתיפדה שלישית למרות כל הפרשנים הפוליטיים."

            הפרסום זכה ל- 21 לייקים ("חיבובים").

 

ב.         באותו יום, 9.10.15, פרסם הנאשם בקבוצה קריקטורה של יד בצבעי דגל הרשות אוחזת במפתח ובאמצעותו מושכת בראשו של חייל על קסדתו מצויר מגן דוד, כעוקרת עץ משורשיו. יצוין כי אין מחלקות בין הצדדים כי הנאשם אינו יוצר הקריקטורה. מעל הקריקטורה נרשם "חשוב. עארה ערערה טייבה סחנין עראבה או אל פחם ג'בל אלאנר בתוך פלסטין, הכל נדלק בשבילך אלאקצא".

            הפרסום זכה ל- 37 לייקים ("חיבובים").

 

ג.         למחרת, 10.10.15, פרסם הנאשם בקבוצה תמונה של סמל הארגון לצדו פרסם הודעה מטעם החזית העממית בדבר הצורך להקים ועדות מאוחדות להנהגת האינתיפדה תחת אבו אחמד פואד סגן ראש הארגון.

            הפרסום זכה ל- 10 לייקים ("חיבובים").

 

3

ד.         ביום 13.10.15 ביצע עלאא אבו ג'מל פיגוע בתחנת אוטובוס בירושלים במהלכו נרצח אדם אחד ואדם נוסף נפצע.

            באותו היום פרסם הנאשם בקבוצה וכתב "החזית העממית לשחרור פלסטין מתאבלת על מותו של החבר עלאא אבו ג'מל. הגדה- אינתיפדה. האינתיפדה ממשיכה."

            הפרסום זכה ל- 16 לייקים ("חיבובים").

 

ה.        באותו יום 13.10.15 ביצע בהאא עליאן יחד עם אחר פיגוע במהלכו ירו ודקרו בסכין נוסעים באוטובוס בירושלים. הפיגוע נרצחו שניים ונפצעו שבעה. אחד הפצועים מת לאחר מכן.

            יום לאחר מכן, ביום 14.10.15 פרסם הנאשם בקבוצה כרוז ולצדו סמל תנועת הארגון ותמונותיהם של מבצעי הפיגועים הנ"ל וכן של מבצעי פיגוע בבית כנסת בשכונת הר נוף בירושלים מיום 18.11.4 בו נרצחו ששה אנשים.

            באותו כרוז נרשם כי החזית העממית שלחרור פלסטין קוראת לעם, מתגאה במעשיהם תוך פירוט וכן "... מבטיחה לעם שממשיכים להלחם כדי להשיג את המטרה."

            הפרסום זכה ל- 18 לייקים ("חיבובים").

 

ו.         ביום 27.10.15 שב ופרסם הנאשם פעם נוספת בקבוצת את הקריקטורה הנזכרת בסעיף ג לעיל תוך שהוא רושם לצידה "תדייק ותפגע, תוריד אבק מהמפתח לביתך, תסיר את החלודה, קו הסיום כרוגטקה מבריק, ימי ההשפלה חלפו."

 

ז.         באותו היום תחת הכותרת "כל הכבוד לחברות", פרסם תמונות של נשים רעולת פנים נושאות חומר כלשהוא ורעולי פנים מיידי אבנים באמצעות קלע. תחת תמונות אלו רשם "תמונות מהעימותים בין הצעירים לכוחות הכיבוש סמוך לבית אל צפונית לרמאללה.".

 

4

6.         כתב האישום מסכם כי במעשיו של הנאשם המפורטים בסעיפים 8,9,11 לכתב האישום, הפרסומים המוזכרים בסעיפים 5 ג, ד ו-ה פרסם הנאשם במספר הזדמנויות דברי שבח, אהדה וקריאה לעזרה ותמיכה בארגון טרוריסטי או עשה מעשה שיש בו גילוי של הזדהות עם ארגון טרוריסטי או אהדה אליו. כמו כן במעשיו של הנאשם המוזכרים בסעיפים 6,7,9,11,12,ו-13 לכתב האישום, הפרסומים המוזכרים בסעיפים 5 א, ב, ד, ה, ו, ו-ז פרסם קריאה לעשיית מעשה אלימות או טרור, או דברי שבח, אהדה או עידוד למעשה אלימות או טרור אשר יש אפשרות מעשית שיביא לעשיית מעשה אלימות או טרור.

 

7.         לאור הודאתו של הנאשם במפורט לעיל, במסגרת כתב אישום מתוקן, הורשע הנאשם על פי הודאתו בעבירות תמיכה בארגון טרוריסטי עבירה לפי סעיף 4(ב) ו- (ז) לפקודת מניעת טרור, תש"ח- 1948 (שלוש עבירות ובעבירת הסתה לאלימות ולטרור עבירה לי סעיף 144ד2 לחוק העונשין, תשל"ז - 1977 (שש עבירות).

 

8.         הנאשם הציג ראיות לעונש.

מטעמו העידה אמו אשר הביא לידיעת בית המשפט כי הנאשם הינו בן יחיד ללא אחים או אחיות. היא נכה ובעלה בן 83, כך שהם זקוקים לעזרתו של הנאשם. האם בקשה רחמים.

העידה גם אשתו של הנאשם אשר ציינה כי הם נשואים 13 שנים ולהם 5 בנות, כאשר הגדולה בת 13 שנים והקטנה בת 4 חודשים. הבת הקטנה נולדה שבועיים לפני מעצרו של הנאשם. אשתו ציינה כי קשה לבנותיהם מאז מעצרו וחלה נסיגה בתפקודן. הוא אב טוב, הדואג לפרנסת משפחתו. לדבריה, הוא טעה, הודה בטעותו ולא יחזור על כך.

 

9.         העבירות אותן ביצע הנאשם פוגעות בערך המוגן של שמירה על שלום הציבור. מדובר בתמיכה ובעידוד למעשי טרור אשר פוגעים בציבור ללא כל אבחנה. כאשר מדובר בהסתה למעשי אלימות כאשר ההסתה מובאת בפני ציבור בלתי מסוים וקוראת למעשה לפגיעה בציבור בלתי מסוים, הסכנה לביטחון הציבור ולשלומו איננה לפרט מסוים או לקבוצה מסוימת אלא לציבור בכללותו. מעשי טרור אינם פוגעים רק בנפגע הפיזי הישיר מהם, מי אשר נפגע בגופו. מעשי טרור פוגעים בכל אשר נכחו ראו או שמעו אודותיהם ומטרתם, זריעת פחד ובהלה. מעשי הטרור מבקשים לזרוע פגיעה ונזק גדולים יותר מאשר המעשה עצמו ולגרום לציבור לשנות התנהגותו ואורחות חייו כתוצאה מהם. כתולדה מכך נפגעת גם זכותו של הציבור לחופש התנועה, המוגבל על ידי אלימות הטרור והפחד הנוצר בגינו.

            כל מי אשר נוטל חלק בשרשרת הקריאה לטרור, עידוד מעשי הטרור, הבעת תשבחות למעשי הרג, פציעה וכל פעולה נגד חפים מפשע, שותף לפגיעה בערכים מוגנים אלו, גם אם לא ביצע את פעולת הטרור עצמה, באופן אישי.

 

10.       מסכימה אני עם הצדדים כי יש לקבוע מתחם ענישה אחד לכל העבירות ולראות בהן אירוע אחד. המדובר בשבעה פרסומים אשר התבצעו כולם על ידי הנאשם במשך תקופה של 18 ימים. כולם בוצעו באמצעות פרסום בפייסבוק בנסיבות ותכנים דומים.

5

            לפיכך כהוראות סעיף 40 יג(א)יקבע מתחם עונש הולם לאירוע כולו. יחד עם זאת כהוראות סעיף 40 יג (ג), אותו מתחם ענישה אחד שיקבע, אינו יכול להתעלם ממספר העבירות אשר בוצעו ונכללות באותו אירוע מורחב.

 

11.       המאשימה טוענת למתחם ענישה שבין 12 עד 30 חודשי מאסר בפועל וכן מאסר מותנה.

            הסנגור טוען כי על עיקר הענישה להיות צופה פני עתיד.

 

12.       המעשים המהווים תשתית להרשעת הנאשם, הינם כולם פרסומים אשר ביטא בהם הנאשם את תפיסת עולם, רצונו ושאיפותיו במישור הלאומי. בחברה דמוקרטית רשאי אדם להביע את דעותיו, גם אם עמדות הן בניגוד לדעת הרוב. ההפך, החברה הדמוקרטית בנויה על זכות זו להבעת דעה. אולם, גם חברה דמוקרטית צריכה להגן על עצם קיומה ויתרה מכך על זכויות האדם של יתר החברים בה. כב' הנשיא ברק, כתוארו דאז, הביע דעתו בעניין האיזון הנדרש בין זכויות מתנגשות אלו גם כן בתקופת מתיחות. אז מדובר היה בתקופה אחרת בה ציבור מהמגזר היהודי לא הסכים עם מהלכי המדינה וראה בהם פגיעה אנושה, ההתנתקות מרצועת עזה.

6

" בטרם נסיים ברצוננו לציין כי רואים אנו בהתנהגותם של הנאשמים - התנהגות המתוארת בכתב-האישום ושלצורכי הדיון במעצרם אין הם חולקים עליה - בחומרה יתרה. קיימת מחלוקת קשה בציבור הישראלי בשאלת ההתנתקות. מחלוקת זו יש לנהל בסובלנות ובהבנה. יש לאפשר חופש ביטוי לכל דעה ולכל עמדה. ראוי להן למחלוקות הציבוריות שייבחנו בשוק הרעיונות. כך בתקופות של רגיעה; כך בתקופות של מתח ומחלוקת (בג"ץ 3451/02 אלמדני נ' שר הביטחון [13]). עם זאת את המחלוקת הציבורית יש לקיים במסגרת הכלים הקיימים. לכאורה, פעולתם של הנאשמים שוברת את הכלים כולם. רטוריקה של דמוקרטיה וזכויות אדם בפיהם, אך פעולות של אנרכיה ופגיעה בזכויות אדם במעשיהם. לכך שום מדינה דמוקרטית אינה צריכה להסכים. בצדק צוין כי "שמירת חוק וסדר הינה תנאי מוקדם והכרחי לקיום חברה וממלכה, ובלעדי שלטונו של חוק והבטחתו של שלום הציבור, לא תיכון לא חברה ולא ממלכה" (השופט מ' חשין בבש"פ 6834/93 בקוש נ' מדינת ישראל [14] (בפיסקה 9)). כך בכל מדינה דמוקרטית. ...אמת, הדמוקרטיה מכירה בזכות הביטוי וההפגנה של כל אדם בה; היא תעשה הכול כדי לכבד זכות זו, אך דמוקרטיה לא תאפשר שימוש בזכויות שהיא מעניקה כדי להביא להרס עצמי. דמוקרטיה צריכה להיות סובלנית גם לחסרי הסובלנות, אך דמוקרטיה אינה צריכה לאפשר בסובלנותה את עצם חיסולה (ראו רע"א 7504/95 יאסין נ' רשם המפלגות [15], בעמ' 62). "...[]זכויות אזרח אינן במה לכיליון לאומי..." (ראו ע"ב 2/84 ניימן נ' יו"ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת האחת-עשרה [16], בעמ' 310)..." "

(בש"פ 5934/09;6238/05 שי מלכה ואריאל וונגרובר נ. מ"י, החלטה מיום 21.7.05)

 

13.       מן הפסיקה של אותה תקופה של תוכנית ההתנתקות נמצא גם פסק הדין בעניין נדיה מטר . שם גם כן מתייחס כב' הנשיא דאז השופט ברק לגבולות חופש הביטוי ומציין כי " חופש הביטוי של כל אדם בישראל הוא מאבני היסוד של הדמוקרטיה שלנו. נטלת מהדמוקרטיה את חופש הביטוי, וזו איבדה את נשמתה. אך החופש להרים קול כנגד תכנית מדינית אינו החופש להרים יד על מי שמצווה להגשימה. חופש הביטוי אינו היתר להשליך צמיגים בוערים על שוטרים או על חיילים; חופש הביטוי אינו היתר לתקוף את הזולת. חופש הביטוי אינו היתר להתפרעות (ראו בג"ץ 73/53 חברת "קול העם" בע"מ נ' שר-הפנים (להלן - פרשת קול העם [5]))." (בג"ץ 6339/05 נדיה מטר ואח' נ. מפקד כוחות צה"ל בחבל עזה פס"ד מיום 1.8.05).

            במקרה שר לפני אכן הנאשם לא ביצע פעולה פיזית אלימה לצורך הבעת עמדותיו, אולם, קרא ועודד אחרים לעשות כן.

 

14.       טוען הסנגור כי יש להתחשב בקביעת מתחם הענישה בכך כי העמדה לדין בגין פרסום ברשת הפייסבוק הינו דבר חדש יחסית.

            אכן, הפסיקה אליה הפנו הצדדים, מתייחסת לפרסומים ברשת הפייסבוק בגינם הועמדו לדין נאשמים באותן עבירות כנאשם אשר בפני, הינם גזרי דין של בית משפט השלום בירושלים. אולם, יש לציין כי כל אותם גזרי דין מתייחסים לעבירות אשר בוצעו כשנה שנה וחצי או יותר מכך טרם ביצוע העבירות של הנאשם אשר בפני. גם גזרי הדין ניתנו חלקם לפני כשנה. שנה אינה תקופה ארוכה כל כך, אולם, לא דין הוא היום כדין אשר היה אותה העת. לא לעד יעמוד חוסן בפני החלת גישה ראויה לענישה בצילה של הטענה בדבר היותו של הנאשם הראשון וטרם הובהרה מדיניותה הענישה לפני. על בית המשפט לנ ג דרגה בהעלאת רף הענישה, אך לא ניתן לעד לטעון כי עניין ההעמדה לדין בגין עבירות הסתה בפייסבוק הינה מדיניות חדשה. (ראה למשל בעניין עבירה אחרת ושינוי חקיקה דבריה של כב' השופטת דפנה ברק-ארז בדבר הצור בהדרגתיות מחד ומאידך לא להיקלע ל"מעגל שוטה", בע"פ 6020/12 מ"י נ. עדן).

7

 

15.       לעניין זה אציין, הטכנולוגיה מתקדמת בקצב מהיר יותר מהחקיקה והפסיקה. פרסום הוא פרסום ואין צורך לשוב ובכל פעם לאזכר את האמצעי בו הוא מתבצע על מנת לשוב ולהגדירו כעבירה, במידה והוא אכן כזה לאור תוכנו ותפוצתו. במקרה שבפני לא מדובר במי אשר עומד לדין בגין אופן פרסום המיוחד לרשת הפייסבוק , למשל חיבוב ("לייק"), שעשה לפרסום של אחר או שיתוך של פרסום של אחר. במקרה אשר לפני מדובר בפרסום אשר תוכנו ואפן עריכת הפרסום יכולה יה להתבצע גם בכל מדיה פרסומית אחרת, העתקת ציור, כרוז או קריקטורה שביצע אחר והוספת מלל משלו, או מלל רק שלו.

            כך, שאם נהנו העומדים לדין לפני שנה, שנה ומחצה, מעובדת היותם ראשונים, איני מוצאת כי יש להאריך את תקופת "ההקלה במתחם הענישה", גם לתקופה זו. האיסור ידוע וברור באותה מידה שברור האיסור לפרסום תוכן זהה באמצעי אחר.

 

16.       דווקא הפרסום ברשת הפייסבוק נושא עמו ממד חומרה ייחודי. פוטנציאל התפוצה ברשת רחב ובלתי נשלט. פרסום בפייסבוק מוציא את הפרסום מידי המפרסם ואין לו כל שליטה על היקף וזהות הציבור אליו מגיע אותו פרסום. כל חבר של הנאשם או חבר הקבוצה ברשת הפייסבוק רואה את הפרסום ודי בביצוע פעולת חיבוב ("לייק"), על מנת להעבירו הלאה והלאה. היקף הנחשפים לפרסום אינו ידוע, אינו בשליטה ואינו תחום בזמן. אם בעבר תלה אדם מודעה, גם אם בחוצות העיר, העיון במודעה עצמה יכל להתבצע רק על ידי עוברי האורח ברחובות אותה עיר, במקום בו נקלטה אותה מודעה. רצה, הסירה המפרסם. בפרסום ברשת הפייסבוק יוצא הדבר משליטתו. אין לו כל שליטה על משך הפרסום ואין בידיו כל צפי לאיזה ממדי פרסום יגיעו דבריו.

           

17.       אכן יד לנהוג באופן מצמצם בפרוש עבירות הפוגעות בחופש הביטוי. אולם, משנעצה הגבול וברי הוא כי בוצעה עבירה הפוגעת בערך מוגן בדמות סיכון בטחון הציבור, מבחינת קריאה לביצוע פעולות טרור ופיגועים, על ביהמ"ש לנקוט בענישה מרתיעה.

 

18.       דווקא קלות ביצוע הפרסום ברשת הפייסבוק, קלות ביצוע עבירות ההסתה והתמיכה בארגוני טרור באמצעי זה, מחייבת הצבת גבולות מרתיעים וברורים.

            תוכן פרסום המשבח מעשי טרור ומפרסם ארגון אשר הוכרז כארגון טרור ומזדהה עמו, אשר יוצא משליטתו של המפרסם, יוצר סיכון שכן די באדם אחד שיקבל השראה וחיזוק מפרסום זה וישים יעדו לפגוע באחרים על מנת להפוך את הסיכון מפוטנציאלי לממשי.

 

8

19.       נוכח כל האמור לעיל, ותוך השוואה לפסיקה אליה הפנו הצדדים, אולם בשים לב לצורך בעליית מדרגה, מוצאת אני כי מתחם הענישה נע בין 8 חודשי מאסר לבין 18 חודשי מאסר, כולם בפועל בתוספת מאסר על תנאי.

 

20.       באשר למקומו של הנאשם בתוך מתחם הענישה , יש כמצוות המחוקק להתחשב הן בגורמים הקשורים בביצוע העבירה (סעיף 40ט לחוק העונשין) והן בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה, (סעיף 40יא לחוק העונשין).

 

21.       לעניינים אלה יש לציין נוסף על כל שנאמר לעיל. במקרה שבפניי מדובר בשבעה פרסומים. רוב הפסיקה מדברת על פרסומים רבים יותר. במקרה אשר בפניי כמו במרבית הפסיקה המוזכרת, לא כל הפרסומים הינם תוצר אישי של הנאשם. רוב פרסומיו ואף החלק הבוטה שבהם, מבוסס על ליווי קריקטורות או פרסומים והוספת מלל משל עצמו. הפרסומים המוזכרים בסעיפים ג ו- ה לעיל, כולם ייבוא. אולם, פרסום ד כולו שלו. פרסום ב לדוגמא הינו עבירה הנוצרת על ידי צירוף של השניים. כך גם הפרסום אשר בסעיף א אולם באותו מקרה יש לציין כי העבירה מקבלת חומרה יתרה בהוספת המלל האישי.

 

22.       במקרה אשר בפניי כאמור מדובר בשבעה פרסומים כאשר לנאשם סה"כ כ - 1000 חברים או עוקבים בכל חשבון פייסבוק. לדוגמא בת.פ. 44790-12-14 מדינת ישראל נ' עודי ביומי(שלום ירושלים) גז"ד מיום 22.6.15, (להלן: "פסק דין ביומי") מדובר ב - 33 פרסומים כאשר לנאשם היו 1000 חברי פייסבוק. על הנאשם נגזרו 13 חודשי מאסר בפועל. יש לציין כי באותו מקרה, מדובר בצעיר בן 23 כאשר הפרסומים נמשכו משך תקופה של 5 חודשים. בפניי מדובר בבן 39, אב ל- 5 ילדים. לא מדובר בצעיר קל דעת.

 

23.       בת.פ. 44918-12-14 מדינת ישראל נ' דעיס (בימ"ש שלום ירושלים) גז"ד מיום 19.5.15. מדובר גם בן בפרסומים רבים יותר ואז נגזרו 8 חודשי מאסר.

            בת.פ. 44920-12-14 מדינת ישראל נ' איברהים עבדין (בימ"ש שלום ירושלים) גז"ד מיום 09.6.15. מדובר ב - 40 פרסומים אך במספר נמוך בהרבה של חברי פייסבוק. שם גם כן מדובר בצעיר בן 19 ובאחד המקרים הראשונים של העמדה לדין בגין פרסום ברשת הפייסבוק. באותו מקרה, נדון הנאשם ל- 10 חודשי מאסר בפועל.

 

24.       כפי שהוזכר כבר אין להתעלם מכך כי הנאשם נעדר עבר פלילי, אב ל- 5 בנות המנהל אורח חיים נורמטיבי.

9

 

25.       סעיף 40ז לחוק העונשין קובע

"מצא ביהמ"ש כי יש צורך בהרתעת הרבים מפני ביצוע העבירה מסוג העבירה שביצע הנאשם, וכי יש סיכוי של ממש שהחמרה בעונשו של הנאשם תביא להרתעת הרבים, רשאי הוא להתחשב בשכלול זה בבואו לקבוע את עונשו של הנאשם, ובלבד שהעונש לא יחרוג ממתחם העונש ההולם".

מוצאת אני כי נכון לעשות שימוש בסעיף זה דווקא במקרה הנוכחי ובמיוחד לאור הפסיקה הקודמת המאזכרת את הראשוניות לכאורה של העמדה לדין בגין פרסום ברשת הפייסבוק. מוצאת אני כי מסר ברור כי אדם נושא באחריות באשר הוא מפרסם ברשת הפייסבוק ופרסום ברשת הפייסבוק אינו חוסה תחת הגנה כלשהי המוציאה אותו מגדרו של פרסום רגיל ומהמגבלות החלות עליו.

 

26.       נוכח כל האמור לעיל, מוצאת אני כי הנאשם מצוי בחצי התחתון של מתחם הענישה אך לא בתחתיתו.

 

27.       לפיכך הנני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים (כפי שפורסמו ביום 20.4.16) -

 

            א.        מאסר בפועל לתקופה של 10 חודשים החל מיום מעצרו, 28.10.15.

 

 

ב.         מאסר על תנאי לתקופה של 8 חודשים למשך 3 שנים מיום שחרורו והתנאי הוא כי הנאשם לא יעבור בתקופה זאת עבירה בגינה הורשע בתיק זה ויורשע עליה בדין.

 

 

ג.         חתימה על התחייבות כספית בסך 20,000 ש"ח, להמנע מלעבור על החיקוקים שהורשע עליהם בתיק זה תוך שנתיים מיום שחרורו. אם לא יחתום היום על התחייבות, יש לאסור אותו למשך 15 ימים במצטבר לכל תקופת מאסר אחרת.

 

זכות ערעור תוך 45 יום.

 

המזכירות תשלח העתק לצדדים.

 

ניתנה היום, ט' אייר תשע"ו, 17 מאי 2016, בהעדר הצדדים.

10