1

 

 

 

כללי

1. הנאשם הורשע, בהתאם להודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן, בביצוע עבירת סיוע לתקיפה כדי לגנוב, עבירה לפי סעיפים 381(א)(2) ו-31 לחוק העונשין, תשל"ז -1977 (להלן: "החוק").

 

2. מעובדת כתב האישום המתוקן עולה כי ביום 23/09/17, בשעה 17:00 או בסמוך לכך, עת הלכה הגב' סופיה קרוגלוב (להלן: "המתלוננת") לבדה ברח' הציפורן 9 בקרית גת, הגיע הנאשם, כשהוא רכוב על אופניים ומרכיב אחר שזהותו ידועה למאשימה למקום. באותה העת, הוציאה המתלוננת את מכשיר הטלפון שלה, מסוג סמסונג ג'י 7 (להלן: "הטלפון"), על מנת לבצע שיחה. או אז, נצמד האחר למתלוננת באזור הכתף באמצעות הכתף שלו, חטף את הטלפון מידה, והשניים נסעו במהירות מהמקום.

בהמשך למתואר, מסר האחר את הטלפון לנאשם, וזה מכרו בתמורה ל-500 ₪.

שווי הטלפון הוא 1,350 ₪.

 

2

תסקיר שירות המבחן

3. מתסקיר שירות המבחן אשר הוגש ביום 27/05/18 עלה כי הנאשם כבן 20, רווק, מצוי מזה שנה בתנאי מעצר בית. הנאשם גדל והתחנך בקרית גת, ונשר מלימודיו טרם השלים 12 שנות לימוד בשל מעצרו בגין עבירת אלימות כנגד אמו. על רקע מעורבותו הפלילית, קיבל הנאשם פטור משירות צבאי, וזה תאר כי באותה תקופה חבר לסביבה שולית אשר השפיעה עליו לרעה.

 

הנאשם תאר חוסר יציבות בתעסוקה לאורך השנים, מערכת יחסים טעונה בינו לבין משפחתו, רקע של שימוש בסמים החל מגיל 14, ושימוש ספורדי כיום.

 

הנאשם התקשה לקבל אחריות על מעשי העבירה וטען כי לא היה שותף לתכנון העבירה או ביצועה, וכן התקשה לגלות הבנה ואמפטיה כלפי המתלוננת.

 

בעבר, במהלך קשר של הנאשם עם שירות המבחן לנוער נעשו מספר ניסיונות טיפוליים, אולם הנאשם התקשה להתמיד במסגרות הטיפול, הביע חוסר מוטיבציה, התקשה לבחון את התנהגותו הבעייתית ונטה להעביר את האחריות על מצבו לסביבה ולהוריו.

 

שירות המבחן התרשם מצעיר עם קשיים רגשיים ותפקודיים, קושי בקבלת סמכות והימצאות תחת כללים וחוקים, וכן קושי בקבלת אחריות על מצבו. עם זאת, צוין כי הנאשם מבטא מודעות מסוימת למאפייניו ומבטא רצון לערוך שינוי בחייו ובהתנהגותו.

לאור האמור, התרשם שירות המבחן מנזקקות טיפולית משמעותית, והוצע לנאשם להשתלב בקבוצת צעירים בשירות.

 

4. מהתסקיר העדכני מיום 04/09/18 עולה כי הנאשם השתלב בקבוצה טיפולית ביום 13/08/18 ומתוך 2 מפגשים התייצב למפגש 1 בלבד. כמו כן, הנאשם התייצב ל-8 בדיקות שתן אליהן הוזמן מתוך 9, כאשר ב-5 מתוכן נמצאו שרידי סם מסוג קנאביס ואמפטמינים. הנאשם הכחיש שימוש בסמים, התקשה לקבל אחריות על מעשיו ועל המשך צריכת הסמים, וטען כי השרידים בגופו הן תוצאה של שימוש של חבריו לידו.

 

עוד דווח כי הנאשם הופנה על ידי השירות למספר גורמים בקהילה על מנת לקדם אפשרות לתעסוקה, ועל אף שבתחילה נראה כי מעוניין להיעזר והביע רצון להשתלב, בהמשך הביע חוסר רצינות ופאסיביות בניסיון להשתלב בעבודה קבועה.

 

בשיחה עם שירות המבחן התקשה לנהל שיח אותנטי ופתוח, עלה כי חושש מההליך המשפטי, ביטא עמדות מתגוננות, וסרב להיכנס לתהליך טיפולי בתחום הסמים.

3

 

לאור המתואר, התרשם שירות המבחן מחוסר בשלות ופניות רגשית לטיפול, ומשכך נעדר המלצה טיפולית בעניינו.

 

טיעוני הצדדים

5. ב"כ המאשימה עתרה להטיל על הנאשם מאסר בפועל למשך 7 חודשים לפחות, לצד ענישה נלוות הכוללת מאסר מותנה, קנס, התחייבות ופיצוי.

 

בטיעוניה הפנתה ב"כ המאשימה לחומרת העבירה ונסיבותיה ולצורך בענישה מרתיעה בעניינו של הנאשם, וכן לעברו הפלילי והמאסר המותנה התלוי ועומד כנגדו. כמו כן, הפנתה לתסקיר השלילי אשר התקבל בעניינו של הנאשם, כמפורט לעיל, להיעדר המלצה טיפולית בעניינו.

 

לעניין מתחם הענישה טענה ב"כ המאשימה כי זה נע בין 5 ל-12 חודשי מאסר בפועל והפנתה לפסיקה.

 

6. ב"כ הנאשם עתרה להסתפקות בהטלת מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות.

 

בטיעוניה הפנתה ב"כ הנאשם לנסיבות חייו המורכבות של הנאשם וטענה כי במקרה של נאשם זה יש לקרוא את התסקיר בצורה חיובית המעידה על תחילתו של שינוי, וזאת אף נוכח מאמציו להקפיד על שמירת התנאים המגבילים.

 

עוד טענה ב"כ הנאשם כי על אף שהשותף לעבירה הוא קטין ללא עבר פלילי, מאחר ונדון במסגרת צירוף תיקים ל-60 ימי מאסר בלבד יש לגזור את דינו של נאשם זה בהתאם לעקרון אחידות הענישה.

 

7. מחוות דעת הממונה על עבודות השירות מיום 10/10/18 עולה כי הנאשם נמצא כשיר לריצוי מאסר בדרך של עבודות שירות.

 

קביעת מתחם העונש ההולם

8. קביעת מתחם העונש ההולם למעשה העבירה שביצע הנאשם נעשית בהתאם לעקרון המנחה בענישה - קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם, לבין סוג ומידת העונש המוטל עליו.

 

4

לשם קביעת מתחם העונש ההולם, בהתאם לעקרון ההלימה, יש להתחשב בערך החברתי שנפגע, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנוהגת ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה.

 

9. כתב האישום מתאר אירוע אחד ומכאן שיש לקבוע בגינו מתחם עונש הולם אחד.

 

10. במקרה דנן, הערכים החברתיים אשר נפגעו כתוצאה מביצוע העבירה הם השמירה על כבוד האדם והזכות לשלמות הגוף, לביטחון אישי ולשלווה, כמו גם הפגיעה בזכות הקניין, ומקרה זה, בו הסיוע לתקיפה בוצע לשם גניבת מכשיר טלפון נייד, מצטרפת אף הפגיעה בפרטיות מאחר ומכשיר טלפון "חכם" מכיל מידע אישי רגיש של בעליו.

 

באשר לחומרת הפגיעה בערך המוגן נקבע ברע"פ 6365/13 קליינר נ' מדינת ישראל כי: "גניבת מכשירי טלפון ניידים הפכה, למרבה הצער, לתופעה נפוצה הפוגעת באזרחים תמימים ומערערת את תחושת הביטחון של הציבור. אין להקל ראש בעבירה זו ויש להטיל על המורשעים בביצועה עונשים הולמים".

 

11. בחינת מידת הפגיעה בערך המוגן מובילה למסקנה כי הפגיעה בערך המוגן היא ברף הבינוני - נמוך, וזאת לאור מידת מעורבותו של הנאשם בביצוע העבירה ואופי התקיפה.

 

12. כידוע, עונשו של המסייע איננו נגזרת אוטומטית - מחצית העונש של המבצע העיקרי, ויש לבחון מהות וטיב הסיוע. במקרה דנן כאמור הסיוע מצוי ברף הבינוני, וזאת לאור העובדה כי הנאשם הוא אשר הרכיב את האחר על אופניו בעת ביצוע העבירה.

ראו: ע"פ 5092/15 אבו חמדה נ' מדינת ישראל (08/02/16).

 

13. בחינת מדיניות הענישה הנוהגת מעלה כי בגין עבירת תקיפה לשם גניבה הוטלו על נאשמים עונשים במנעד רחב כמפורט להלן:

א.     בת"פ (נת') 60399-05-13 מדינת ישראל נגד צאגי (08/05/14), הורשע נאשם בגין עבירת תקיפה לשם גניבה וגניבה. הנאשם הגיח לעבר המתלוננת בהפתעה, דחף אותה ונטל מידה את מכשיר הטלפון הנייד ונמלט מהמקום. הנאשם צעיר כבן 21, התקשה לשתף פעולה עם שירות המבחן ולהשתלב בהליך טיפולי. בית המשפט הטיל על הנאשם 6 חודשי מאסר בפועל לריצוי בדרך של עבודות שירות ועונשים נלווים.

5

ב.     בת"פ (מח' ת"א) 4152-09  מדינת ישראל נגד עקל (04/01/10), הורשע נאשם בגין עבירת תקיפה לשם גניבה. הנאשם תקף, עם אחר, שני קטינים ודרש מהם את הטלפונים הניידים שלהם, תוך שהכה את אחד הקטינים. בית המשפט אימץ את הסדר הטיעון בין הצדדים והטיל על הנאשם, כבן 21, בעל עבר פלילי, 12 חודשי מאסר ועונשים נלווים.

ג.       בת"פ (ב"ש) 15545-03-13 מדינת ישראל נ' פלוני (19/02/14), הורשע נאשם בגין עבירת תקיפה לשם גניבה. הנאשם, צעיר בן 18 ויומיים, ללא עבר פלילי, חטף מידה של המתלוננת את מכשיר הטלפון הסלולארי ונמלט מהמקום. בית המשפט הטיל על הנאשם מאסר מותנה, פיצוי, קנס וצו מבחן.

ד.      בת"פ (עכו) 15174-07-13 מדינת ישראל נ' חליאלה (09/10/13), הורשע נאשם בגין עבירת תקיפה כדי לגנוב והפרת הוראה חוקית. הנאשם, צעיר בן 19 ללא עבר פלילי, חטף את מכשיר הטלפון מידו של המתלונן תוך שדחף אותו ונמלט מהמקום. בית המשפט הטיל על הנאשם מאסר על תנאי ועונשים נלווים.

 

כמו כן, ברע"פ 6365/13 קליינר נגד מדינת ישראל (23/09/13), אישר בית המשפט העליון כי מתחם הענישה בגין עבירת גניבת פלאפון, אשר נקבע על ידי בית משפט השלום, הנע בין 2-8 חודשי מאסר, הוא סביר. כמו כן, אישר פסיקת בית משפט לפיה בשל עברו הפלילי של הנאשם יש לגזור עליו מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח והטיל עליו 4 חודשי מאסר בפועל.

 

14. במסגרת הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה (סעיף 40ט לחוק) יש לתת את הדעת לחלקו היחסי של הנאשם בביצוע העבירה ולנזק שהיה צפוי להיגרם מביצוע העבירה.

במקרה זה, כמפורט בעובדות כתב האישום, הנאשם לא היה אקטיבי בביצוע התקיפה. עם זאת, מעשי הנאשם והאחר סיכנו את המתלוננת מאחר ואלה בוצעו תוך רכיבה על אופניים חשמליים ותוך הפעלת כוח על המתלוננת.

 

15. בהתאם לתיקון 113 לחוק (סעיף 40 יג) מצאתי כי מתחם העונש ההולם בגין עבירת תקיפה לשם גניבה נע בין 2-12 חודשי מאסר בפועל, וכאמור לעיל, את עונשו של המסייע יש לגזור באופן יחסי, בהתאם למהות וטיב הסיוע, ממתחם זה, כך שמתחם העונש ההולם בגין עבירת הסיוע נע בין מאסר מותנה ל-10 חודשי מאסר בפועל.

 

16. במקרה דנן, לא קיימים שיקולים המצדיקים סטייה מהמתחם לחומרא או לקולא.

 

17. בגזירת העונש המתאים לנאשם, בגדרי מתחם העונש ההולם, יש להתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה (סעיף 40 יא').

במסגרת זו מן הראוי לתת את הדעת לנסיבות הבאות:

6

א.     נטילת האחריות של הנאשם על מעשיו ומאמציו לשנות דרכיו - מתסקירי שירות המבחן עולה כי הנאשם התקשה לקחת אחריות על מעשי העבירה והתקשה לגלות הבנה ואמפטיה כלפי המתלוננת, ושירות המבחן התרשם כאמור מקושי בקבלת סמכות והימצאות תחת כללים וחוקים. זאת ועוד, במהלך מעצר הבית המשיך הנאשם לעשות שימוש בסמים מסוג קנאביס ובבדיקות השתן אשר מסר נמצאו שרידי סם, וזאת על אף הצהרתו כי יפסיק לעשות כן, ועל אף שביטא הסכמה ומחויבות להשתלב בהליך טיפולי, בפועל לא עשה כן. כמו כן, על אף שהביע רצון להשתלב בתעסוקה, בהמשך הביע חוסר רצינות ופאסיביות בניסיון להשתלב בעבודה קבועה.

ב.     עבר פלילי - על אף גילו הצעיר, לנאשם 2 הרשעות קודמות בגין עבירות אלימות, והוא ביצע את העבירות בגינן נדון היום עת תלוי ועומד כנגדו מאסר על תנאי.

 

18. במקרה זה אף יש להתייחס לצורך בהרתעת היחיד, וזאת לאור עברו הפלילי של הנאשם בעבירות מסוג אלימות ורכוש.

 

19. טרם סיום אציין כי אני דוחה טענת ב"כ הנאשם לפיה יש לשקול את גזר הדין של האחר בהתאם לעקרון אחידות הענישה. כפי שציינה אף ב"כ הנאשם עצמה, בשונה מהנאשם העומד לפניי היום, שותפו של הנאשם לעבירה הוא קטין ללא עבר פלילי, ועל כן אין להקיש מהעונש אשר הוטל עליו. מה גם שהאחר נדון לעונש מאסר בפועל.

 

20. לאחר ששקלתי כלל השיקולים שוכנעתי כי יש להטיל על הנאשם עונש ברף הבינוני של המתחם, תוך הפעלת המאסר המותנה באופן מצטבר, ולו בחלקו. בשים לב לגילו הצעיר ולעובדה כי לראשונה בחייו, מטיל בית המשפט על הנאשם עונש מאסר, סבורני כי ניתן להסתפק במאסר שירוצה בדרך של עבודות שירות.

 

אשר על כן, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

1. 4 חודשי מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות.

הנאשם יתייצב לריצוי עונשו ביום 2/12/18 במשרדי הממונה בעיר באר שבע עד השעה 08:00.

מובהר לנאשם כי במידת הצורך ימסור בדיקות שתן לגילוי סמים.

עוד מובהר לנאשם כי עליו לעמוד בכל תנאי הממונה שאם לא כן יתכן וירצה יתרת המאסר מאחורי סורג ובריח.

 

2. הפעלת המאסר המותנה אשר הוטל במסגרת ת"פ 56358-11-14 למשך 4 חודשים.

 

7

3. המאסר המותנה יופעל חציו בחופף וחציו במצטבר, כך שהנאשם ירצה 6 חודשי מאסר בדרך של עבודות שירות.

 

4. 6 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים מהיום שלא יעבור שוב עבירה לפי סימן ח' לפרק י' לחוק העונשין, או סיוע, או ניסיון או שידול לביצועה.

 

5. הנאשם יחתום על התחייבות בסך 3,000 ₪ להימנע במשך שנתיים מביצוע עבירה לפי סעיף 381 לחוק העונשין.

ההתחייבות תחתם עוד היום. לא תחתם, יאסר הנאשם ל-7 ימים.

 

6. פיצוי בסך 1000 ₪ למתלוננת.

הפיצוי יקוזז מכספי ההפקדה בתיק המ"ת הקשור, היתרה תושב לידי אמו של הנאשם ככל שלא קיימת מניעה חוקית לעשות כן.

 

זכות ערעור כחוק.

 

 

ניתן היום, כ' חשוון תשע"ט, 29 אוקטובר 2018, בהעדר הצדדים.