1

רקע

1.         הנאשם הודה והורשע בכתב אישום מתוקן, בעבירות תקיפת בת זוג, לפי סעיף 382(ג) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "החוק") וכן היזק במזיד, לפי סעיף 452 לחוק.

על פי עובדות כתב האישום המתוקן ביום 31.8.12 שהו הנאשם והמתלוננת, אשתו באותה עת, בביתם. בעת שהיה הנאשם בגילופין, סטר לאשתו בחוזקה וגרם לה אדמומיות. בנוסף, עקר הנאשם את דלת ארון הבגדים ובכך פגע ברכושם.

2.         כתב האישום המקורי, ייחס לנאשם עבירות הפרעה לשוטר וכן איומים כנגד השוטרים אשר הגיעו לבית הנאשם, בעקבות תלונת המתלוננת. הנאשם כפר בחלק זה של כתב האישום, ולפיכך נשמעו עדי התביעה הקשורים לכך. לאחר שבית המשפט נחשף לראיות והעיר הערותיו למאשימה, הסכימה המאשימה לחזור בה מחלק זה של כתב האישום.

2

3.         טרם הטיעונים לעונש, הוגש תסקיר בעניינו של הנאשם., גרוש ואב לארבעה ילדים, מתגורר בבית אימו. על הנאשם עברה ילדות מורכבת, כאשר נשר בגיל 16 מלימודיו. החל מגיל 17 היה מעורב בפלילים, ובגיל 19 ריצה תקופת מאסר ממושכת. לאחר פטירת אביו, בהיותו בן 22, התמכר לסמים. למרות התמכרותו, היו לנאשם תקופות ממושכות בהן חלה התמתנות במצבו והוא הצליח לתפקד אישית ותעסוקתית: נישא, הפך לאב ועבד 3 שנים בעיריית ירושלים במחלקת שיפור פני העיר. נישואי הנאשם, שלוו במתחים רבים ובאובססיה ותוקפנות מצד הנאשם, התפרקו בחודש נובמבר האחרון. האובססיה והקנאה מצד הנאשם לא נעלמו, אולם הנאשם נעזר בהליך טיפולי למיתון ושליטה בתחושות אלה. אשר לעבירה בפני, קיבל הנאשם אחריות חלקית לביצועה. שירות המבחן המליץ על המשך טיפול הן בשליטה בתחושותיו אשר לגרושתו ובכעסיו, והן בגמילה מסמים, זאת לאחר שהשלים גמילה בקהילה הטיפולית "הדרך", וכן שולב בתכנית טיפולית אינטנסיבית, המטפלת בכל ההיבטים הדורשים טיפול. עוד המליץ שירות המבחן על הטלת של"צ וצו מבחן על הנאשם , למשך שנה.

4.         במסגרת הטיעונים לעונש, העידה המתלוננת כי הכוחנות המילולית שנקט הנאשם כלפיה נבעה משימושו באלכוהול, והמתח בינה ובין הנאשם נבעו מרצונה להתגרש . עוד טענה כי במשך 20 שנות נישואיהם, לא נקט הנאשם באלימות כלפיה למעט במקרה הנדון, כי הוא אב טוב לילדיהם וכן שלאחר הגירושין הם נמצאים ביחסים טובים. עוד הדגישה את השינוי החיובי שהתחולל בנאשם, בעקבות הליך הגמילה בו לוקח חלק.

טיעוני הצדדים

5.         המאשימה הפנתה לנסיבות ביצוע העבירה, לעברו הפלילי של הנאשם בעבירות רבות ומגוונות. לאחר שטענה לגבי פגיעה בערכים מוגנים, עתרה לקבוע מתחם העונש הנע בין מאסר קצר שירוצה בעבודות שירות, ועד מאסר בפועל למשך שנה וחצי. בנסיבות מקרה זה, עתרה המאשימה להורות על קבלת חוות דעת של הממונה על עבודות שירות.

6.         הסנגור הפנה לנסיגה שחלה בכתב האישום כנגד הנאשם, כל זאת כשהוא היה נתון במעצר למשך כחודש ימים ולאחר מכן במשך מספר חודשים בתנאי מעצר בית מלא, בהם חלה הקלה בהמשך ניהול המשפט. הסנגור אף טען, כי בתקופת מעצרו נעשה שימוש לא חוקי כנגד הנאשם במכשיר טיזר אשר גרם לו לפצעים בגוף. נוכח הליך הגמילה שהושלם, הטיפול בו לוקח הנאשם חלק, גירושי הזוג והשינוי החיובי בחייו, עתר הסנגור לאמץ את המלצת שירות המבחן ולהטיל על הנאשם צו של"צ.

7.         הנאשם טען כי לאחר 25 שנות שימוש בסמים, עבר בשנה החולפת טיפול גמילה משמעותי וטיפול בדפוסים הבעייתים שבהתנהלותו, וכי הוא מצוי בפיקוח ובטיפול קבוצתי גם כיום, הכולל מתן בדיקות שתן, השתתפות בקבוצות ייעודיות וטיפוליות ביחידת שלם ובצעדים. הנאשם ביקש לתת לו הזדמנות, ולהטיל עליו צו של"צ.

מתחם ענישה

8.         הרמת יד או נקיטה בכח הזרוע כלפי הזולת, מהווה פגיעה בשלומו ובבטחונו האישי.

3

מעשים כוחניים אלה לובשים משנה חומרה, כאשר הם מכוונים כלפי בת זוג, החיה עם הנאשם תחת אותה קורת גג, בתא משפחתי אינטימי ומצומצם, תא האמור להוות עבורה מקום מבטחים ועוגן. הדבר מצא את ביטויו בהוראת סעיף 382 לחוק. באופן דומה, וכחלק מהצורך במלחמה בתופעת האלימות בין בני זוג, החמירה אף הפסיקה את רף הענישה בגין עבירות אלה. יחד עם זאת יש לבחון כל מקרה לגופו ובנסיבותיו המיוחדות.

בנסיבות שלפני, בזמן שהנאשם היה נתון להשפעת הטיפה המרה, נקט באלימות כלפי המתלוננת: הנאשם סטר לה, באופן שהותיר אדמומויות, ואף עקר דלת ארון. אין המדובר באירוע מתוכנן, אלא בהתפרצות שארעה לצד השימוש באלכוהול. נסיבות אלה מצויות ברף התחתון של ביצוע העבירה.

9.         לאחר שבחנתי את מידת הפגיעה בערכים המוגנים, את נסיבות ביצוע העבירה וכן את הפסיקה הנוהגת, אני קובע כי מתחם הענישה נע בין מאסר מותנה ושל"צ, לבין 8 חודשי מאסר בפועל.

העונש המתאים

10.       אין להקל ראש במעשי הנאשם, המבטאים כוחנות ושימוש פסול בכח הזרוע, וכן אין להתעלם מעברו הפלילי של הנאשם. יחד עם זאת, מדובר בהרשעתו הראשונה של הנאשם בנקיטת אלימות פיזית כנגד אחר. דברים אלה עולים בקנה אחד עם דברי המתלוננת, לפיה מדובר בפעם היחידה בה נקט הנאשם באלימות פיזית כנגדה, במהלך 20 שנות נישואיהם. הנאשם עבר הליך טיפולי משמעותי ביותר, במשך כשנה עד כה. הנאשם השלים הליך גמילה פיזית מסמים, וממשיך לטפל בבעיות מהן סובל, בדרך של מפגשים ומתן בדיקות שתן. הנאשם משתף פעולה, לאורך זמן רב וממושך, עם ההליך הטיפולי, ככל שנדרש. בנוסף, העובדה שדרכי הנאשם והמתלוננת נפרדו והתגרשו, מורידה אף היא את הסיכוי להישנות מקרי אלימות כלפי המתלוננת, אשר עדותה הבהירה את השינוי המשמעותי אותו עבר הנאשם במהלך הטיפול. עוד יש להתחשב בתקופת המעצר המלא וכן מעצר הבית, בהם שהה הנאשם.

בנסיבות אלה, אין ספק בעיני כי מקרה זה מחייב מתן משקל בכורה להליך השיקומי. יש לעודד את הנאשם להמשיך ולהתמיד בהליך הטיפולי החיובי שעבר עד כה, זאת בדרך של הטלת ענישה ממשית, בדרך של של"צ, לצד צו מבחן וכן ענישה הרתעתית. לפיכך, החלטתי לאמץ את המלצת שירות המבחן ועתירת הנאשם ובא כוחו.

11.       לאחר ששקלתי את כל האמור לעיל, החלטתי לגזור על הנאשם את העונשים הבאים:

א.        ארבעה חודשי מאסר, אותם לא ירצה הנאשם אלא אם יעבור תוך שלוש שנים מהיום, עבירת אלימות מסוג כלשהו.

ב.         150 שעות של"צ, זאת בהתאם לתכנית שירות המבחן.

4

ג.         צו מבחן למשך שנה מהיום.

ד.         הודע לנאשם, כי אם לא יעמוד באמור לעיל - יתחדש הדיון בעניינו וייגזר שוב עונשו.

המזכירות תעביר עותק גזר הדין לשירות המבחן.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים, תוך 45 יום מהיום.

תן היום, ל'ל' ניסן תשע"ה, 19 אפריל 2015, בהעדר הצדדים.