1

בפניי בקשה לשחרר את הסניגוריה הציבורית מייצוגו של הנאשם בתיק זה ובתיק מ"ת 12672-02-16.

כתב אישום ורקע:

1.         נגד הנאשם הוגש כתב אישום שעניינו אירוע אלימות מתמשך במתחם קייקי הגושרים, זאת ביום 30/4/16, סמוך לשעה 16:30, ובו יוחסו לו עבירות, שבל"ר ונטישה במקום אחר - עבירה לפי סעיף 413ג סיפא לחוק העונשין, התשל"ז - 1977, נהיגת רכב ללא רישיון - עבירה לפי סעיף 10(א) לצו בדבר התעבורה (יהודה ושומרון) (מספר 1310), איומים - עבירה לפי סעיף 192 לחוק העונשין, החזקת סכין שלא למטרה כשרה - עבירה לפי סעיף 186(א) לחוק העונשין, הפרעת שוטר במילוי תפקידו - עבירה לפי סעיף 275 לחוק העונשין, תקיפת שוטר בעת מילוי תפקידו - עבירה לפי סעיף 273 לחוק העונשין ותקיפה הגורמת חבלה של ממש - עבירה לפי סעיף 380 לחוק העונשין.

2

הנאשם השתמש ברכב לו רתומה עגלה השייך למתחם קייקי הגושרים, נהג בו בשטח הקייקים ללא אישור או רשות מבעליו ונטש אותו בסמוך למקום, לאחר שפגע ברכב אחר וגרם לו לנזק, זאת כשאין ברשותו רישיון נהיגה מתאים.

בהמשך, שלף הנאשם סכין ואיים באמצעותה על אורי - מי שהרכב של קייקי הגושרים היה בשימושו, וניר - מי שנהג ברכב בו פגע הנאשם, הנאשם הרים את הסכין ואמר להם "זוזו ממני".

עוד בהמשך, משהגיעו מנכ"ל האתר ומנהל הביטחון, התקרב אליהם הנאשם עם סכין שלופה ואיים על מנכ"ל האתר, באומרו "אני ישבתי כבר בבית סוהר ואני לא מפחד תלך אתה לפינה שלך ואני לפינה שלי".

בנוסף, הפריע הנאשם לשוטרים שהגיעו למקום על מנת לטפל באירוע בכך שהשתולל וסירב להתלוות אליהם, תקף שוטרת באמצעות מכת אגרוף בפניה, גרם לה חבלה של ממש בפניה ושבר את משקפי השמש שלה, וכן תקף שוטר נוסף שניסה להשתלט עליו וגרם לו לשפשוף בזרוע ומכה חזקה בגבו.

בד בבד עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה לעצור את הנאשם עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו.

גם בתיק זה וגם בבקשה למעצר עד תום ההליכים, יוצג הנאשם על עו"ד רשיד הייב במינוי מטעם הסניגוריה הציבורית.

2.         בדיון שהתקיים ביום 19/6/16 במסגרת תיק המ"ת ומשהודיע הסניגור לנאשם כי שרות המבחן ביקש לדחות את הדיון על מנת להשלים את התסקיר בעניינו, תקף הנאשם את הסניגור, בכך שהלם בפניו מתוך תא המעצר, גידף אותו באמירות גזעניות וקילל אותו, עד אשר הוצא מאולם בית המשפט על ידי צוות שב"ס בעודו משתולל.

3.         ביום 22/6/16, הוגשה על ידי סגן הסניגור הציבורי המחוזי, עו"ד ואסים שחאדה, בקשה בה מבקש לשחרר את הסניגוריה הציבורית מייצוגו של הנאשם, בעקבות מה שתואר לעיל.

הסניגוריה הציבורית סמכה בבקשתה על שורה של פסקי דין בהם שיחרר בית המשפט את הסניגוריה הציבורית מייצוג נאשמים שאינם משתפים פעולה ואינם מעוניינים בייצוג.

3

נטען כי תקיפת הסניגור באמצע הדיון בבית משפט מהווה זלזול בוטה בסניגוריה וציבור עורכי הדין הנמנים על שורותיה ובמאמציה להעניק לו ייצוג הולם. עוד נטען כי הנאשם יצר חומה של חוסר אימון בינו לבין הסניגוריה הציבורית ואין בידי הסניגוריה למנות לו סניגור ציבורי אחר.

4.         סעיף 15לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב - 1982, מונה את המקרים בהם יש למנות לנאשם סניגור ציבורי. תיק פלילי זה, והליך המעצר הנלווה, מזכים את הנאשם בייצוג, כך שקיימת "חובת מינוי".

5.         סעיף 17 לחסד"פ קובע כי סניגור שמונה על ידי בית המשפט ימשיך לייצגו ולא יפסיק אלא ברשות בית המשפט שניתנת במידה והנאשם אינו משתף פעולה עם הסניגור. עוד רשאי בית המשפט לא למנות לנאשם סניגור אם ראה שאין בכך כדי להועיל.

           17.        (א)   סניגור שהנאשם העמיד לעצמו לא יפסיק לייצגו כל עוד נמשך המשפט או הערעור שלשמם הועמד, אלא ברשות בית המשפט; סניגור שמינהו בית המשפט לא יפסיק לייצג את הנאשם אלא ברשות בית המשפט.

                         (ב)    הרשה בית המשפט לסניגור להפסיק לייצג את הנאשם מחמת שלא שיתף פעולה עם סניגורו, רשאי בית המשפט, על אף האמור בסעיף 15, לא למנות לנאשם סניגור אחר אם ראה שאין בכך להועיל.

6.         הסמכות הנתונה לבית המשפט לחרוג מן הכלל בדבר חובת מינוי סניגור היא הכרה בכך שקיימים מקרים בהם מינוי כזה לא יועיל ואין טעם להורות עליו או להמשיכו.

            יחד עם זאת, עיון בפסיקה הרלוונטית, לרבות זו אליה הפנתה הסנגוריה הציבורית כאסמכתאות לבקשתה הנוכחית, מלמד כי רק מקרים קיצוניים יצדיקו מניעה של זכות ייצוג מנאשם אשר נסיבותיו מעוררות זכאות לייצוג. ייצוג על ידי סנגור בהליך פלילי איננו פריבילגיה לנאשם, כי אם זכות יסוד, התואמת את זכותה של המדינה להעמיד לדין, לשלול חירות ולהטיל עונש. הצורך להבין את ההליך הפלילי, להשמיע טענות נגד ולהתגונן מול עורכי דין בקיאים המנהלים את ההליך מטעם המדינה, כמו גם השמירה על זכויותיו השונות של הנאשם, הם העומדים מאחורי זכות הייצוג, וחובת מינוי עורך הדין.

4

7.         לנאשם במקרה זה קיימת כאמור זכות ייצוג סטטוטורית. מעבר לכך, נסיבותיו האישיות, כמו גם נסיבותיו של כתב האישום והליך המעצר, יוצרים צורך ממשי דה פקטו בייצוג משפטי. לאחר הגשת כתב האישום, חייבו נתוניו של הנאשם לבחון את שאלת מצבו הנפשי בחוו"ד פסיכיאטרית. יצויין כי במהלך הדיונים הביע הנאשם מצוקה, פנה לבית המשפט במלל לא לגמרי מובן, ואמר על עצמו בין היתר "אני ילד טוב" (ראה פרוטוקול בהליך המעצר מיום 9/5/16). בחוות הדעת נמצא הנאשם כשיר לעמוד לדין, ובתמצית נקבע כי התנהגותו נובעת מתלות בסמים. בשלב זה התבקש תסקיר בעניינו. יצויין כי במהלך הדיונים לא נכחו ככל הנראה באולם בני משפחה או אנשים אחרים לתמיכה בנאשם, ובהתאם לא הוצעה כל הצעה לחלופת מעצר. התרשמתי שמדובר בנאשם ללא כל מעגל תמיכה, וללא אמצעים. התסקיר לא הוגש, שכן על פי דיווח שרות המבחן, הנאשם תקף סוהר בדרך לפגישה עם קצינת המבחן, והפגישה בוטלה. בהמשך, ביום הדיון תקף הנאשם כאמור, את סנגורו והוצא מהאולם.

8.         הנאשם נהג בסנגורו באופן מחפיר ואלים. יחד עם זאת, האמת המצערת הנה, כי לא התנהגות רבת חסד היא שהובילה אותו מראש למעמד של עצור ונאשם, ונראה כי מדובר בדפוס חוזר, ספק אם נשלט, של התנהגות פורצת גבולות ורווית אלימות. על פי כתב האישום, הנאשם תקף לכאורה עוברי אורח ושוטרים, כך שמדובר ברצף בעייתי במיוחד של התנהגות. אין צורך לומר שהתמודדותה של הסנגוריה הציבורית ועורכי הדין המסורים המייצגים נאשמים מטעמה, כוללת מן הסתם, לא פעם, סיטואציות לא קלות, וזאת כחלק ממאפייני התפקיד. נראה כי למרות חומרת ההתנהגות במקרה זה, אשר אין להמעיט ממנה, עדיין מוקדם השלב להיווצרותה של "חומה של חוסר אמון", כלשון הבקשה, בין הנאשם לבין כל מוסד הסנגוריה הציבורית, אשר אין בלתה בייצוג נאשמים שידם אינה משגת לממן ייצוג משפטי פרטי.

9.         במקרה קיצוני זה, מדובר בצעיר שנתוניו החריגים בולטים לעין בהתנהגותו כמו גם במצוקתו. התרשמתי כי על אף שנמצא כשיר לדין, נאשם זה נחות במיוחד מבחינת יכולתו להביע עמדה ולנתב את דרכו בהליך הפלילי. אין לשלול לגביו בעתיד בחינה חוזרת של מצב נפשי בהתאם להלכות השונות (לדוגמא ע"פ 6382/11 קאדריה נ' מ"י) או טענות מתאימות אחרות. יש צורך ממשי וענייני בהמשך ייצוגו של הנאשם בהליך מורכב יחסית זה, גם במעצר וגם בתיק הפלילי, על כל הקושי שבדבר, ומבלי להפחית מחומרתה של התנהגותו כלפי עורך דינו. לא ניתן לוותר על ייצוג משפטי בעניינו של הנאשם, ותהיה בכך פגיעה בלתי מידתית בו, למרות חומרת מעשיו.

5

7.         לסנגוריה הציבורית קיים כלי זמין של חילופי ייצוג בתוך הסנגוריה על פי שיקול דעתה. עיון בפסיקה מלמד כי גם במקרים קשים של התנהגות פוגענית של נאשמים כלפי באי כוחם, נבחן פתרון פרסונלי של חילופי גברי, לפני שנאשם יוותר ללא ייצוג כלל (ראה לדוגמא רע"פ 5434/12). נראה כי בשלב זה יש לתת לנאשם הזדמנות נוספת לנצל את זכותו החוקית לייצוג, אשר עליה לא וויתר.

על בסיס כל שפורט לעיל - איני משחררת את הסנגוריה הציבורית מייצוג הנאשם.

ניתנה היום, כ"ב סיוון תשע"ו, 28 יוני 2016, בהעדר הצדדים.