1

בית המשפט מורה על זיכוי הנאשם מחמת הספק.

ההליכים המנהליים

1.     ביום 25.07.2017, הוטל על הנאשם קנס מנהלי ע"ס 350 ₪ (הודעת קנס שמספרה 100222043).

2.     הקנס הוטל על הנאשם בגין אירוע מיום 05.07.2017, שעה 1:21, בו נטען, כי ביצע עבודות בדירת המגורים שבשליטתו, בניגוד לתקנה 4 לתקנות למניעת מפגעים (מניעת רעש), תשנ"ג-1992 ולצו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס-מניעת רעש), תש"ס-2000.

3.     הנאשם הגיש בקשה להישפט וביום 06.11.2018, הוגש כנגדו כתב אישום (ברירת משפט).

2

כתב האישום

4.     כתב האישום מייחס לנאשם ביצוע עבירה של גרימת רעש, עבירה לפי סעיף 2 לחוק למניעת מפגעים, תשכ"א-1961, ותקנות 4 ו-17 לתקנות למניעת מפגעים (מניעת רעש), תשנ"ג-1992, יחד עם פרט 11 בתוספת לצו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס-מניעת רעש), תש"ס-2000.

5.     על פי עובדות כתב האישום בתאריך 05.07.17 בשעה 1:21, ברחוב הגלעד 31 בערד, ביצע הנאשם עבודות שיפוץ בדירת המגורים שבשליטתו ובכך גרם לרעש חזק בבניין מגורים.

תשובת הנאשם לאישום

6.     במענה לכתב האישום, כפר הנאשם בביצוע עבודות במועד המצוין בכתב האישום וטען: "כנראה השוטרים שמעו את הרעש מאחד הבתים באזור".

פרשת התביעה

7.     במסגרת פרשת התביעה העידו- ע.ת 1 השוטר אלכסנדר שפושניקוב וע.ת 3 (שוטר נוסף) מתן בן חמו, שנכח באירוע וצורף לרשימת עדי התביעה לבקשת בית המשפט.

ע.ת 2 , הגב' אתי כהן דאבוש, לא זומנה לעדות ובהסכמת הנאשם הוגשה תעודת עבוד ציבור שערכה.

8.     מוצגי המאשימה כללו את דוח הפעולה שערך ע.ת 1 ביום 05.07.17 (ת/1), תעודת עובד ציבור שנערכה ע"י אתי כהן דאבוש מיום 31.01.2018 (ת/2) והודעת תשלום הקנס מיום 25.07.2017 (ת/3). הנאשם לא הגיש מטעמו מוצגים.

פרשת ההגנה

9.     במסגרת פרשת ההגנה העיד הנאשם בלבד.

גדר המחלוקת

10. המחלוקת בין הצדדים היא בשאלה האם הנאשם הוא זה שביצע את העבודות ובכך גרם לרעש.

סיכומי הצדדים

11. כל צד הגיש את סיכומיו בכתב.

דיון והכרעה

3

12. לאחר עיון במכלול הראיות והקשר הדברים בית המשפט קובע, כי קיים ספק באשר לביצוע העבירה על ידי הנאשם.

13. המדובר בעדות יחידה של השוטר (ע.ת 1) אל מול עדותו של הנאשם.

14. ביחס לשוטר, ע.ת 1- בית המשפט התרשם לחיוב מעדותו. יחד עם זאת, אין המדובר בעדות של מי שראה את הנאשם או מי מטעמו מבצע את העבירה. ואין המדובר בעדות של מי שעמד צמוד למקום ביצוע העבירה, אלא היה במרחק 20 מטר. כמו כן, קיים חסר ראייתי בתיק שיכול היה לתמוך בגרסת המאשימה או להפריכה. לא נערך דוח על ידי השוטר הנוסף (ע.ת 3), לא נגבתה הודעה מהשכן שהתקשר להתלונן על הרעש והוא גם לא זומן לעדות. השוטר הנוסף שהגיע לעדות, ע.ת 3, נכח באירוע ולא נכלל ברשימת עדי התביעה. העד זומן לעדות בהתאם להחלטת בית המשפט מיום 12.01.20). בעדותו בבית המשפט העיד השוטר הנוסף, ע.ת 3, כי הוא לא זוכר את האירוע וכי לא רשם דוח פעולה (פרוטוקול מיום 25.05.20 עמ' 5 שורה 1, שורה 10, שורה 32, שורה 34). חסר זה בראיות המאשימה מהווה פגם ופגיעה בהגנת הנאשם ויש בו בנסיבות כדי לכרסם בראיות המאשימה. השוטר, ע.ת 1, יכול היה לבדוק אם המקדחה חמה דבר שהיה מצביע, כי נעשה בה שימוש בסמוך. בנוסף, אדם סביר לא יכול ממרחק של 20 מטר לזהות בוודאות אם מקור הרעש הוא מבית א' ולא מבית ב', שנמצאים במרחק 4 מטר אחד מהשני. כמו כן, לא ברור מדוע קיים פער זמנים בין מועד עריכת דוח הפעולה (05.07.17) לבין מועד עריכת הודעת תשלום הקנס (25.07.17).

15. ביחס לעדותו של הנאשם- עדות זו היתה אמינה ומהימנה והשתלבה עם הקשר הדברים ועם עדותו של השוטר שפושניקוב. הנאשם לא מסר לשוטר, בשטח, גרסה שיש בה כדי להקים אחריות פלילית לביצוע הרעש. הנאשם הכחיש את ביצוע העבירה והגיש בקשה להישפט. במסגרת המענה הוכחש ביצוע העבירה, וכך גם בהמשך במהלך שמיעת ההוכחות. הנאשם טען בתוקף כי הוא לא ביצע את העבירה. הנאשם השיב לכל השאלות שנשאל במסגרת החקירה הנגדית וגרסתו תואמת לממצאים בשטח.

16. כאמור, בית המשפט מורה על זיכוי הנאשם מחמת הספק. בנסיבות אין צו להוצאות.

המזכירות מתבקשת לשלוח עותק לצדדים.

4

ניתנה היום, ט"ז אב תש"פ, 06 אוגוסט 2020, במעמד הצדדים