1

 

 

 

 

כתבי האישום

1.      בהכרעת הדין משלימה מיום 14.02.22 הורשע הנאשם על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון, בעובדות כתבי האישום המתוקנים.

 

כתב האישום הראשון, ת"פ 33366-09-21

2.      על פי עובדות כתב האישום המתוקן הנאשם והמתלוננת נשואים והתגוררו עם בתם המשותפת בבית הורי הנאשם ברח' ...  בראשון לציון.

3.      ביום 20.09.21 במהלך ויכוח בין הנאשם למתלוננת בנוכחות הבת ואימה של המתלוננת אמר הנאשם למתלוננת "תארזי את החפצים שלך ותעופי מפה". המתלוננת נטלה את מפתחות הרכב והנאשם ניסה לחטוף אותם מידה ללא הצלחה. בהמשך עזבו המתלוננת, האם והקטינה לבית האם ברח' ..... בראשון לציון. באותו יום בשעה 21:07 שלח הנאשם אל המתלוננת הודעת טקסט "אם אני רק רואה אותך מתקרבת אני שורף אותך יא בת זונה, הלוואי תשרפי, תקבלי סרטן קשה יא חתיכת זבל".

4.      למחרת, ביום 21.09.21 בשעה 8:00 התקשר הנאשם אל המתלוננת מספר פעמים אך זו לא ענתה ובשעה 9:47 הגיע לבית האם ודפק בחוזקה על דלת הבית. המתלוננת סירבה לפתוח ובתגובה שלח הנאשם הודעת טקסט בה דרש שתמסור לידיו את מפתחות הרכב. משנענה בסירוב, שלח הודעות נוספות "אני רואה את האוטו, עושה פנצ'רים, שובר שמשות והורס לך את כל האוטו ואם לא תרדי אני אעלה"; "תורידי את המפתחות של הרכב, אם לא אני שורף את הבית ובועט בדלת". המתלוננת התקשרה לנאשם ואמרה לו כי בכוונתה להזמין משטרה ובתגובה אמר הנאשם: "תתקשרי עוד כמה דקות תשמעי בומים יא זונה ואני לוקח לך את הילדה".

2

5.      בהמשך, ניגש הנאשם אל רכבה של המתלוננת, נטל לבנה וניפץ באמצעותה את שמשת הרכב האחורית לרסיסים. המתלוננת הודיעה לנאשם כי המשטרה בדרך והנאשם אמר לה: "גם אם תעשי לילדה עיכוב יציאה מהארץ, אני אשים אותה במזוודה, תוך שעה הילדה לא כאן, הבית של אמא שלך יישבר.. אני לוקח היום את הילדה היא תחיה רק פה".

6.      לפיכך הורשע הנאשם בעבירת איומים לפי סעיף 192 לחוק העונשין, תשל"ז- 1977 (להלן: חוק העונשין) ובעבירת חבלה במזיד ברכב לפי סעיף 413ה לחוק העונשין.

 

כתב האישום השני, ת"פ 27988-02-18

7.   על פי האישום הראשון, הנאשם הוא בנה של ל.ח (להלן: ל') ונכדה של מ.ל (להלן: מ'). במועדים הרלוונטים לכתב האישום החזיקה מלכה בכרטיס אשראי ויזה כאל מספר XXXXXX (להלן: הכרטיס) ול' הייתה עושה בו שימוש ברשותה של מ'.

8.   בין התאריכים 05.04.16- 26.06.17 השתמש הנאשם במספר הזדמנויות בפרטי הכרטיס, באלפי שקלים, בעסקאות טלפוניות, מבלי שקיבל רשותן של ל' או מ' לצורך ביצוע רכישות ממסעדות מזון מהיר.

9.   על פי האישום השני, בתאריך 26.06.16 בשעה 19:50, הגיע השוטר עמי פרץ (להלן: השוטר) למקום מגורי הנאשם ברחוב .... לאחר שהנאשם הזמין באמצעות הכרטיס מאכלים ממסעדת "ג'וני קריספי", כשהוא מתחזה לשליח המסעדה. השוטר הזדהה כאיש משטרה ובחיפוש שערך בגופו ובחפציו של הנאשם נתפס סם מסוכן מסוג חשיש במשקל 6.73 גרם נטו.

10.           לפיכך הורשע הנאשם בעבירת הונאה בכרטיסי חיוב (ריבוי עבירות) לפי סעיף 17 רישא לחוק כרטיסי חיוב תשמ"ו-1986.

 

כתב האישום השלישי, ת"פ 12296-08-18

11.  על פי האישום הראשון, בתאריך 17.04.18 בשעה 14:00 או בסמוך, נכנס הנאשם לישיבת ההסדר ברחוב ... בעיר ראשון לציון ונטל לידיו ארגז כלים, שתי מברגות, מטענים וקופות צדקה בסכום שאיננו ידוע במדויק למאשימה. בהמשך, נכנס הנאשם לבית מדרש בישיבה ונטל לידיו מחשב נייד מסוג HP.

12.  על פי האישום השני, בתאריך 26.04.18, בשעה 3:10 או בסמוך, נכנס הנאשם למשרדי הישיבה דרך פתח הקיים בין הדלת לתקרה באמצעות כיסא. באותן הנסיבות, נטל 2 קופות צדקה, מחשב נייד, מטען ותווי קניה בסכום שאינו ידוע במדויק למאשימה. משנצפה על ידי תלמידי הישיבה שדלקו אחריו נמלט מהמקום תוך שמותיר את המחשב ותווי הקניה בפתח דלת הכניסה.

3

13.  על פי האישום השלישי, בין התאריכים 24.04.18 ועד 25.04.18 בשעה שאיננה ידועה במדויק למאשימה, הגיע לבית הכנסת "....." ברח' ...  ראשון לציון ונכנס למקום דרך חלון, נטל קופת צדקה ועזב את המקום.

14.  במעשיו המתוארים לעיל, הורשע הנאשם בעבירות הבאות: הסגת גבול לפי סעיף 447 לחוק העונשין; גניבה לפי סעיף 384 לחוק העונשין וניסיון גניבה לפי סעיפים 384 ו25 לחוק העונשין; התפרצות למקום מגורים/ תפילה או ממנו לפי סעיף 406(א) לחוק העונשין.

15.  בתיק ת"פ 27989-02-18 עתרו הצדדים במשותף להטלת מאסר מותנה ופיצוי בסך 1,000 ₪ למתלוננת. ביתר התיקים לא הגיעו הצדדים להסכמה עונשית.

 

טענות הצדדים לעונש

16.  ב"כ המאשימה טענה לערכים המוגנים שנפגעו כתוצאה ממעשי הנאשם בכתב האישום הראשון ובכללם הפגיעה בתחושת הביטחון של המתלוננת, שלמות רכושה ושלמות רכוש הציבור.

17.  עוד עמדה המאשימה על הפגיעה ברכוש שנגרמה מהשימוש בכרטיסי החיוב במספר רב של מועדים בכתב האישום השני.

18.  ב"כ המאשימה הפנתה בטיעוניה לנסיבות ביצוע העבירות וחומרת המעשים. הודגש כי מדובר באיומים בוטים, בגרימת נזק לרכוש ובמעשים שבוצעו בפומבי שעלולים היו להוביל לעבירות נלוות אחרות כדוגמת עבירת אלימות. עוד ציינה המאשימה כי הרכוש הגנוב לא הוחזר.

19.  ב"כ המאשימה הפנתה לפסיקה התומכת בעמדתה ועתרה לקביעת מתחמי ענישה נפרדים תוך הטלת ענישה מצטברת. בכתב האישום הראשון עתרה להטלת מתחם ענישה הנע בין 18-10 חודשי מאסר בפועל. בכתב האישום השלישי עתרה למתחם הנע בין חודשים אחדים ועד 15 חודשי מאסר בפועל באישום הראשון; 15-6 חודשי מאסר בפועל באישום השני; 18-6 חודשי מאסר בפועל באישום השלישי.

20.  בכל הנוגע לנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירות, נטען כי יש לשקול לחומרה 5 עבירות קודמות הרשומות לחובת הנאשם. מנגד, נטען כי יש לשקול לקולא את הודיה, לקיחת אחריות וחיסכון בזמן שיפוטי.

21.  לבסוף, עתרה המאשימה להשית על הנאשם עונש 17 חודשי מאסר בניכוי ימי מעצרו וענישה נלווית.

22.  מטעם הנאשם העידה לעונש המתלוננת. לדבריה מדובר בהתפרצות רגעית וחד פעמית שנבעה ממשבר משפחתי על רקע פטירת בנם בן השמונה חודשים. המתלוננת ציינה כי "שוקלים הם לעשות שלום בית".

23.  ב"כ הנאשם הפנה בטיעוניו לנסיבות ביצוע העבירה. הודגש כי לא נגרם נזק וכי מדובר בעבירות שאינן מתוחכמות, ברף הנמוך תוך שחלק על טענת בכ' המאשימה בשאלת השבת הרכוש הגנוב לבעליו.

4

24.  בכל הנוגע לנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירות, נטען כי מדובר במשפחה נורמטיבית שנקלעה למשבר שמקורו בפטירת בנם הפעוט דבר שבהמשך הדברים הוביל להידרדרות נפשית עד כדי אשפוז פסיכיאטרי, פיטורים וקשיים כלכליים.

25.  ב"כ הנאשם ביקש לאמץ את הסכמת הצדדים לעניין העונש המוצע בגין עובדות כתב האישום השני. ב"כ הנאשם הפנה לפסיקה התומכת בעמדתו ועתר לקביעת מתחם ענישה בתיקים האחרים הנע בין מאסר מותנה ועד מספר חודשי מאסר בפועל לרבות ענישה נלווית תוך שמבקש להימנע מהטלת מאסר מוחשי.

26.  ב"כ הנאשם ביקש להדגיש את מאמצי הנאשם לשיקום ושיתוף הפעולה מצדו עם שירות המבחן כפי שעלו מתסקירי שירות המבחן, עובר להידרדרות במצבו הנפשי ואשפוזו הפסיכיאטרי.

27.  הנאשם הדגיש כי הרקע לאירועים נעוץ בפטירת הבן והמשבר האישי אליו נקלע שבעטיו נאלץ לעזוב את מקום עבודתו ונקלע לקשיים כלכליים.

 

תסקירי שירות המבחן

28.  בעניינו של הנאשם הוגשו שישה תסקירי מבחן מהם עלה כי הנאשם בן 29, נשוי, אב לילדה בת שנתיים, בנו בן השמונה חודשים נפטר כתוצאה מבעיה בריאותית. בתסקירים כולם מביע הנאשם רצון ונכונות לעריכת שינוי חיובי בחייו והדבר אף בא לידי ביטוי אף בפנייתו היזומה לביצוע גמילה מסמים.

29.  מהתסקירים מיום 14.11.19, 01.03.22 עלה כי הנאשם שומר על יציבות תעסוקתית ונמנע מצריכת סמים ומשכך נבחנה האפשרות לשילובו במרכז יום.

30.  ביום 17.06.20 התקבל תסקיר נוסף ממנו עלה כי הנאשם ממשיך ומשתף פעולה אם כי באופן חלקי וזאת מאחר ואיננו משוכנע בצורך במעורבות טיפולית. עוד עלה מהתסקיר כי הנאשם מצוי בקשיים כלכלים עקב משבר הקורונה. שירות המבחן המליץ להסתפק במאסר שירוצה בעבודות שירות.

31.  ביום 19.10.20 התקבל תסקיר נוסף מטעם שירות המבחן ממנו עולה כי הנאשם רכש דירה ומתכנן לרכז מרצו וכוחותיו בניהול עסק משפחתי חדש. מהתסקיר עלה שבדיקת שתן שביצע הנאשם נמצאה חיובית לסם מסוג קנביס. על אף זאת, הכחיש הנאשם שימוש בסמים. נתבקשה דחייה לצורך המשך טיפול ומעקב.

32.  ביום 18.01.21 התקבל תסקיר משלים ממנו עלה כי הנאשם נרתם להליך הטיפולי, משתף פעולה ובדיקות שתן נוספות נמצאו נקיות מסמים. לאור זאת, שב שירות המבחן והמליץ להסתפק במאסר שירוצה בעבודות שירות.

5

33.  ביום 23.05.22 התקבל תסקיר סופי מטעם שירות המבחן, זאת לאחר שהנאשם לא התייצב בפני הממונה על עבודות השירות. כעולה מהתסקיר חלה רגרסיה במצבו של הנאשם עקב אי עמידה בתנאי השחרור, הימנעות ממסירת בדיקות שתן, פתיחת תיק מב"ד בגין הפרת הוראה חוקית ובהמשך אשפוז פסיכיאטרי. אף שהביע חרטה על מעשיו וביקש לשוב לתפקוד תעסוקתי ואף הסכים לטיפול אמבולטורי, סבר שירות המבחן כי קיימים קשיי הסתגלות המתבטאים בקושי לשתף פעולה ולהחזיק מעמד לאורך זמן בטיפול עקב הקושי הנפשי/התמכרותי ומשכך חזר בו שירות המבחן מהמלצתו הקודמת ולא בא בהמלצה טיפולית אחרת בעניינו.

חוות דעת ממונה על עבודות שירות

34.  ביום 25.01.22 לבקשת הצדדים הופנה הנאשם לממונה עבודות השירות.

35.  מחוות הדעת עולה כי בעבר ריצה הנאשם עונש בעבודות שירות ובשל הפרת התנאים הוחלט להורות על הפסקה מנהלית והשמתו במאסר מאחורי סורג ובריח.

36.  מחוות דעת הממונה מיום 14.07.22 עלה כי הנאשם כשיר לביצוע עבודות שירות ומומלץ לבצע בבית עלמין בראשון לציון.

 

מתחם העונש ההולם

37.  עקרון ההלימה הוא העיקרון המנחה בהתאם לסעיף 40ב לחוק. בעת קביעת מתחם העונש ההולם, יש להתחשב בערך החברתי שנפגע כתוצאה מביצוע העבירה בה הורשע הנאשם, במידת הפגיעה באותם ערכים, במדיניות הענישה הנוהגת ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה.

38.  בקביעת מתחם הענישה יש להתחשב במספר המעשים העבריינים שבוצעו ובריבוי קורבנות העבירות [ע"פ 2454/18 עזרא שיינברג נ' מדינת ישראל (2.12.2018); ת"פ (ראשל"צ) 1718-03-20 מדינת ישראל נ' עבד אלראוף שמאסנה (פורסם בנבו, 24.9.20) וההפניות שם; ע"פ 5668/13 מזרחי נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 17.3.16)].

39.  בהתאם למבחני הפסיקה סבורני כי יש לראות בכל אחד מהאישומים אירוע בפני עצמו ומכאן שיש לקבוע בגין כל אחד מהאירועים מתחם עונש הולם נפרד. ע"פ 4910/13 ג'אבר נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 29.10.14)

40.  במקרה דנן, פגע הנאשם בערכים חברתיים שנועדו להגן על זכותו של אדם לכבוד, לשלוות הנפש ולביטחון אישי ובפרט כאשר העבירות נעשו במסגרת התא המשפחתי. כך גם בעבירת ההיזק לרכוש שם נפגעה הזכות לכבוד האדם של המתלוננת, שמירה על קניינה ומניעת פגיעה בו.

41.  בחינת מידת הפגיעה בערך המוגן מובילה למסקנה כי הפגיעה היא ברף בינוני-גבוה וזאת בשים לב למהות העבירה ואופייה. עיקר החומרה נובע מעוצמת האיומים ותדירותם.

42.  במסגרת הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה (סעיף 40 ט' לחוק העונשין), נתתי דעתי להתנהלותו של הנאשם, לקושי המשפחתי, לעמדת המתלוננת ולכך שהיה מצוי בסערת רגשות רגעית על רקע מצב הדברים המתואר בתסקיר שירות המבחן.

43.  בחינת מדיניות הענישה הנוהגת מעלה כי במקרים דומים לאירועים המפורטים באישום הראשון הוטלו על נאשמים עונשים כמפורט להלן:

6

א.    בת"פ 42579-11-12 (ב"ש) מדינת ישראל נ' אבן צבור (פורסם בנבו, 14.03.13) קבע בית המשפט מתחם ענישה הנע בין חודשיים ל-12 חודשים בעבירת איומים כלפי בן משפחה. ובתוככי המתחם גזר בית המשפט על הנאשם 5 חודשי מאסר בפועל.

ב.     רע"פ 1293/08 קורניק נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 25.06.08): המבקש הועמד לדין בגין עבירת איומים בעקבות ויכוח בינו לבין המתלוננת על הטיפול בבתם במהלכו איים בפגיעה שלא כדין בגופה ובחירותה של המתלוננת בכוונה להפחידה. בית משפט השלום גזר עליו 12 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי, קנס בסך של 5,000 ₪ והתחייבות כספית. ערעור לבית המשפט המחוזי במחוז מרכז נדחה וכן נדחתה בקשת רשות ערעור שהגיש לבית המשפט העליון.

ג.       ת"פ (חי') 5922-06-12 מדינת ישראל נ' פלוני.הנאשם הורשע, לאחר שמיעת ראיות, בעבירות איומים בשני מועדים כלפי בת זוגו. נקבע מתחם עונש הולם הנע בין חודש אחד לשבעה חודשי מאסר בפועל, והוטלו חמישה חודשי מאסר בפועל, לריצוי מאחורי סורג ובריח. בנוסף, הופעל מאסר על-תנאי בן 12 חודשים, חלקו בחופף וחלקו במצטבר, כך שסך הכל ירצה הנאשם 14 חודשי מאסר. לצד זאת, הוטלו 9 חודשי מאסר על-תנאי.

ד.     רע"פ 8253/18 פלוני נ' מדינת ישראל. המבקש הורשע, לאחר שמיעת ראיות, באיומים וגידופים כלפי המתלוננת במהלך דיון בבית-דין רבני. נקבע מתחם ענישה הנע בין מספר חודשי מאסר בפועל ועד לשנת מאסר בפועל. בית המשפט גזר על הנאשם: שישה חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות, מאסר על תנאי וקנס.

ה.    ת"פ 2158-03-14 מדינת ישראל נ' עלאוה .הורשע הנאשם בהיותו אסיר בשני מקרים של איומים על גרושתו באמצעות הטלפון. הנאשם איים לשרוף את הבית ואת פניה של המתלוננת.  נקבע  מתחם ענישה הנע בין מאסר לריצוי בעבודות שירות ועד 12 חודשי מאסר בפועל. הנאשם לא הביע חרטה על מעשיו, נלקח בחשבון חלף הזמן מאז האירוע. נידון ל-7 חודשי מאסר בפועל.

ו.       ת"פ 28482-05-20 מדינת ישראל נ' לוי. הורשע הנאשם בשתי עבירות איומים כנגד בת זוגו. הנאשם איים כי יהרוג את המתלוננת וישחט אותה ואף שבר תריס במכת אגרוף. ביחס לעבירת האיומים נקבע מתום ענישה הנע בין חודש מאסר בפועל ועד ל-15 חודשי מאסר. בית המשפט גזר על הנאשם, לו עבר פלילי מכביד ואף מאסר מותנה, עונש מאסר כולל בן 12 חודשים לצד ענישה נלווית.

 

44.  לאחר שנדרשתי למכלול השיקולים הרלוונטיים ובהתאם לתיקון 113 לחוק העונשין (סעיף 40יג'), אני קובע מתחם עונש הולם הנע בין מספר חודשי מאסר לרצוי בעבודות שירות ועד 15 חודשי מאסר בפועל, לצד רכיבי ענישה נוספים.

45.  מאחר וב"כ הצדדים עותרים לענישה מוסכמת בגין האישום השני אינני קובע מתחם ענישה בגין הסכמת הצדדים לענישה המוצעת.

7

46.  אשר לאישום השלישי:

הערכים המוגנים בעבירות ההתפרצות והגניבה הם הזכות לקניין, הזכות לפרטיות והפגיעה בתחושת הביטחון.

47.  בית המשפט העליון הדגיש לא פעם את החומרה היתרה הטמונה בעבירות ההתפרצות והגניבה ואת הצורך להילחם בהן באמצעות הטלת ענישה מוחשית ומרתיעה. ברע"פ 1708/08 מרדכי  לוי נ' מדינת ישראל (פורסם במאגרים) [פורסם בנבו]  ציין בי המשפט כי היו אלו "למכת מדינה, למקור דאגה וטרוניה לאזרחים רבים ולפגיעה בתחושת ביטחונם".

48.  בחינת מידת הפגיעה בערך המוגן מובילה למסקנה כי מדובר בפגיעה משמעותית וזאת בשים לב למהות העבירה, אופייה, לנזק הפוטנציאלי שעלול היה להיגרם מעצם ביצוע המעשה. עוד אציין באשר לחפצים הגנובים כי לא הובאה ראיה בדבר השבתם. חומרת יתר למעשים נלמדת מהעובדה שמדובר בגניבת קופות צדקה ורכוש ב-3 הזדמנויות ממשרדי ישיבה ומבית כנסת.

49.  מדיניות הענישה הנוהגת מעלה, כי במקרים דומים הוטלו על נאשמים עונשים כמפורט להלן:

           א.      רע"פ 5139/13 מזרחי נ' מד"י (19.8.13) דן בנאשם שהורשע ב-6 אירועי התפרצות לבתי כנסת שכללו גם גניבות, היזק לרכוש, הסגת גבול והחזקת כלי פריצה. בנוסף, צירף תיק בו הודה בהתפרצות למקווה טהרה. בבית משפט השלום נגזר עונש כולל של 28 חודשי מאסר, אך עונש זה הוחמר בערכאת הערעור והועמד על 40 חודשי מאסר. בית המשפט העליון אישר את העונש.

           ב.      עפ"ג 40239-08-15 מד"י נ' סאהג'יאן (11.11.15) דן בנאשם שהורשע בהתפרצות לדירת מגורים, וכן שני אירועים נוספים של התפרצות לבית כנסת, בהם עקר מן הקיר את המדחן שנועד להפעלת המזגן, אך לא נטל אותו. בבית המשפט קמא הוטלו 12 חודשי מאסר בפועל בגין שלושת האירועים, ובתוך כך הופעלו בחופף זה לזה שלושה מאסרים על תנאי בני 6, 4 ו-12 חודשים. ערכאת הערעור דחתה את עתירת התביעה להחמרת העונש, וקבעה כי הפעלת התנאים בחופף היתה הולמת לנסיבות, שעה שמדובר בנאשם שעבר הליך גמילה, ושעה שהמאסרים על תנאי הוטלו זמן רב קודם לכן.

            ג.       עפ"ג 55598-02-13 מדינת ישראל נ' אדרי (19.5.13) דן בנאשם שהורשע ב-6 אירועי התפרצות לבתי כנסת וגניבה מתוכם. בבית משפט קמא ניתן משקל משמעותי להליך השיקומי שעבר, והוטלו 6 חודשי מאסר בעבודות שרות. ערכאת הערעור החמירה את הענישה וגזרה שנת מאסר בפועל.

           ד.      ע"פ (חי') 14386-02-13 מדינת ישראל נ' אייזנברג (7.4.13) דן בנאשם שהורשע בחמישה אישומים של פריצה לבתי כנסת וגניבת קופות צדקה למטרת מימון סמים. בית משפט קמא קבע מתחם ענישה הולם הנע בין חודשיים ל- 6 חודשי מאסר בגין כל אירוע. בערכאת הערעור הוטל עונש כולל של 24 חודשי מאסר.

 

8

50.  לאחר שנדרשתי למכלול השיקולים הרלוונטיים ובהתאם לתיקון 113 לחוק העונשין (סעיף 40יג'), לרבות למדיניות הענישה הנוהגת במקרים דומים, אני קובע כי מתחם העונש ההולם לנאשם, נע בין חודשים ספורים אותם יכול וירצה הנאשם בעבודות שירות ועד 12 חודשי מאסר בפועל.

51.  במקרה דנן לא מצאתי כי קיימים שיקולים, המצדיקים סטייה מהמתחם לקולא. איזון השיקולים השונים, ונסיבות מעשיו של הנאשם מצדיקים הטלת עונש מאסר בפועל לריצוי לצד רכיבי ענישה נלווים. 

 

העונש המתאים בתוך מתחם העונש ההולם:

52.  בגזירת העונש המתאים לנאשם, בגדרי מתחם העונש ההולם, יש להתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה (סעיף 40יא').

53.  במסגרת השיקולים לקולא, נתתי דעתי לכך, שהנאשם הודה, הביע חרטה, קיבל אחריות על מעשיו וחסך בזמן שיפוטי. כמו כן, נתתי דעתי לנסיבות המשפחתיות והאישיות של הנאשם ובניהן פטירת בנו, מצבו הנפשי-רגשי ומאמציו הכנים לשוב לדרך הישר.

54.  לקחתי בחשבון את הנזק שעתיד להיגרם לנאשם בעקבות הרשעתו ועונשו והשלכותיו על מצבו הכלכלי של הנאשם ומשפחתו. עוד לקחתי בחשבון את הנזק שנגרם לנאשם עקב ביצוע העבירה כלפי בת זוגו והשפעת מצב דברים זה על היחסים שבין הצדדים.

55.  מנגד, כנסיבות לחומרה, נתתי דעתי לעברו הפלילי של הנאשם הכולל 5 עבירות רכוש ואלימות במהלך השנים 2014-2007. לנאשם שלוש עבירות דומות לעבירות בהן הורשע כעת לרבות עבירת איומים בה הורשע בשנת 2011, עבירות רכוש מהשנים 2010-2008. עוד לקחתי בחשבון את ריבוי העבירות בתיק שלפניי.

56.  שקלתי אף את הצורך להגן על הציבור כמו גם הצורך בהרתעת הנאשם והרתעת הרבים. נתתי דעתי לתסקירי שירות המבחן ולתהליך שעבר הנאשם כמו גם לרגרסיה שחלה בהתנהגותו.

57.  הנאשם חווה טרגדיה ממשית ושכל את בנו. הנאשם כורך את התנהלותו באסון זה ומבקש שבית משפט יקל בעונשו. ויובהר- העונש הראוי לנאשם על שרשרת מעשיו, איומיו, הונאת קרוביו, גניבת רכוש האחר ועוד- הוא עונש של מאסר ממושך מאחורי סורג ובריח. התהליך השיקומי וההליך הטיפולי שעבר הנאשם לא הושלמו.

9

58.  מדובר במי שעבר הליך טיפולי ממושך וכידוע בהליך זה קיימות עליות ומורדות. בחנתי את כל התסקירים והתחשבתי בעמדתו של הגורם המקצועי אשר התרשם מרגרסיה ממשית במצבו. הנאשם בחר שלא לשתף פעולה עם שירות המבחן: נמנע מלהגיע לבדיקות שתן, לא העביר מסמכים המעידים על מצבו הנפשי; נפתח נגדו תיק נוסף בגין הפרת הוראה חוקית; הוא נמנע מלהשתלב בקהילה טיפולית סגורה לגמילה בסמים. שירות המבחן התרשם מקיומם של דפוסי התמכרות וחזרה לשימוש בסמים. בהעדר המלצה שיקומית טיפולית, בהיעדר שיתוף פעולה מקומו של הנאשם, עם כל הצער שבדבר מאחורי סורג ובריח.

 

סוף דבר

59.  בסופו של יום מצאתי כי יש להטיל על הנאשם עונש מאסר לתקופה קצובה תוך התחשבות בעמדתו של שירות המבחן ומתוך הכרה במידת הפגיעה בערכים המוגנים. עוד התחשבתי בעמדת המתלוננת. עם זאת לא אחמיר עם הנאשם נוכח הנסיבות האישיות המפורטות בתסקיר ומצבו הנפשי.

60.  אשר על כן, הנני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

           א.      10 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו לפי רישומי שב"ס.

           ב.      מאסר על תנאי לתקופה של 9 חודשים. הנאשם יישא בעונש זה אם במשך שלוש שנים מיום שחרורו מן המאסר יעבור עבירה של איומים ו/או הונאה בכרטיסי חיוב ו/או התפרצות למקום מגורים או תפילה.

            ג.       מאסר על תנאי לתקופה של 6 חודשים. הנאשם יישא בעונש זה אם במשך 3 שנים מיום שחרורו ממאסר יעבור עבירה של גניבה ו/או חבלה במזיד ו/או הסגת גבול.

קנס מתון בסך של 1,200 ₪ או 30 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם בתוך 6 ימים מהיום שאם לא כן יישאו הפרשי ריבית והצמדה כדין. הקנס יועבר למרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות ברשות האכיפה והגבייה, וניתן יהיה לשלמו בתוך 3 ימים מיום גזר הדין באחת הדרכים המפורטות באתר המרכז.

           ד.      פיצוי לישיבת ההסדר ברחוב אנילביץ' 34 ראשון לציון בסך 2,000 ₪ ולבית הכנסת "שלום שבזי" ברחוב שמואל הנביא ראשון לציון בסך של 2000 ₪. הפיצויים יופקדו במזכירות בית המשפט בתוך 90 יום מהיום ויועברו לישיבת ההסדר ולבית הכנסת בהתאם לפרטים שיימסרו על ידי המאשימה למזכירות בית המשפט.

הפיצוי יועבר למרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות ברשות האכיפה והגבייה, וניתן יהיה לשלמו בתוך 3 ימים מיום גזר הדין באחת הדרכים המפורטות באתר המרכז.

           ה.      מאחר והנאשם והמתלוננת מנהלים משק בית אחד, אמנע מהטלת פיצוי כספי לטובת המתלוננת.

 

 

 

זכות ערעור כדין תוך 45 ימים.

 

 

 

10

 

 

 

                                                                         

 

 

 

 

 

 

ניתן היום, י' אלול תשפ"ב, 06 ספטמבר 2022, בנוכחות הצדדים.

 

                                                            חתימה