1

1.             נגד הנאשם הוגש כתב אישום שמייחס לו עבירות איומים לפי סעיף 192 לחוק העונשין, התשל"ז- 1977 והיזק לרכוש במזיד לפי סעיף 452 לחוק העונשין (בשני מקרים). בתמצית, כתב האישום מפרט שני מקרים מהתאריכים 25.12.20 ו- 1.1.21. לגבי המקרה הראשון, נטען כי הנאשם הגיע לבית המתלוננת שהיא זוגתו, ובמפגש שהיה בפתח הבית הוא חטף את מכשיר הטלפון הנייד של המתלוננת וגרם לו נזק. בהמשך לכך, איים הנאשם על המתלוננת . במקרה השני, הגיע הנאשם לחדר המדרגות בבית המתלוננת וגם בהזדמנות זו איים עליה.

2.             הנאשם כפר בכתב האישום וביום 4.3.21 התקיימה ישיבה לשמיעת ראיות במהלכה העידה המתלוננת. במהלך עדותה של המתלוננת, נשאלה לגבי הודעות שהוחלפו באמצעות הטלפון בינה לבין בנה, ש' (להלן: ש'), וזאת על רקע הגעת הנאשם לביתה ועל רקע הטענה כי המתלוננת חששה מפני הגעת הנאשם אל הבית.

3.             במהלך הדיון, לאור תשובותיה של המתלוננת, ולאחר שהיא הפנתה לחלק מההתכתבויות ואף הציגה חלק מהן בפני בית המשפט, ביקש הסניגור לעיין בתכתובות הרלוונטיות בין המתלוננת לבין ש' במכשיר הטלפון הנייד של המתלוננת. המתלוננת הסכימה לאפשר לסניגור לעיין בתכתובת על אתר, ובאת-כח המאשימה התנגדה לכך.

2

4.             בהחלטה שניתנה במהלך הדיון דחיתי את בקשת הסנגור וקבעתי כי על אף שהמתלוננת הסכימה לכך שהסניגור יעיין בטלפון שלה, הסכמתה איננה ממצה את מלוא השיקולים שיש לשקול בבוא בית המשפט להחליט אם יש מקום לעיין במכשיר הטלפון של המתלוננת. הוספתי וקבעתי כי גם אם יש הצדקה לעיון באותן תכתובות, הדרך לעשות זאת איננה באופן חפוז במהלך הדיון. סיכון של פגיעה בפרטיות המתלוננת מחייב בחינת העניין בדרך שתצמצם סיכון זה; ומעבר לכך - יש לבחון את הדברים בכפוף לשאלת הרלוונטיות (ראה עמ' 22 לפרוטוקול).

5.             לאחר הדיון, הגיש הסניגור בקשה לפי סעיף 108 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב- 1982 (להלן: חוק חסד"פ) בה ביקש ליתן צו המאפשר להגנה לעיין בהודעות הוואצאפ שניהלה המתלוננת עם בניה – ש' וב' ' (להלן: ב') - בין המועדים 24.12.20 עד 5.1.21. כמו כן בית המשפט התבקש ליתן צו שיאפשר להגנה לעיון בשיחות הוואצאפ שניהל ש' עם אחיו ב', באותם מועדים.

6.             הסנגור ציין כי גרסת הנאשם היא שילדיהם המשותפים של בני הזוג לא ראו בעין יפה את ניסיון המתלוננת לחדש את הקשר עם הנאשם, ועל כן הם הניעו אותה להגיש תלונה. לפיכך, הוסיף וטען הסנגור, יש במידע שחשיפתו מבוקשת רלוונטיות להגנת הנאשם. הסניגור ציין כי ההגנה מסכימה לכך כי בית המשפט יעיין בתכתובות ורק בהמשך תקבל ההגנה את ההודעות לעיונה, ככל שיימצאו רלוונטיים.

7.             המאשימה הגישה תגובה בה הביעה את התנגדותה לבקשה. המאשימה סבורה כי המידע המבוקש אינו רלוונטי ויש בו משום מסע דיג פסול. לסברת המאשימה, הנאשם לא הניח תשתית המלמדת כיצד יש בחומרים המבוקשים כדי לסייע להגנה. עוד טוענת המאשימה כי בידה ראיות למכביר להוכחת האשמה והחומר שצפוי להתגלות לא ישנה את מערך הראיות. נוסף לכך טוענת המאשימה כי קבלת הבקשה עלולה לפגוע בפרטיותה ובפרטיות בניה; ולבסוף הפנתה המאשימה להשלכות רוחב של ההחלטה.

8.             לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה ושבתי ועייני בפרוטוקול הישיבה שבה העידה המתלוננת, הגעתי למסקנה כי יש לקבל את הבקשה ככל שהיא נוגעת להודעות שהוחלפו בין המתלוננת לבין ש' וב', בה בעת יש לדחות את הבקשה ככל שהיא נוגעת לחילופי ההודעות בין ש' לב'.

3

9.             בשונה מההודעות שהוחלפו בין המתלוננת לבין בניה, לא מצאתי ביסוס ראוי לטענה כי ההודעות שהוחלפו בין ש' לב', ילדיהם המשותפים של המתלוננת והנאשם, עשויים לתרום להגנת הנאשם. כאמור, טענת הנאשם היא כי ילדיה הם שהניעו אותה להגיש תלונה, ומשכך, המידע שעשוי להיות רלוונטי טמון בהודעות בין המתלוננת לש' וב' ולא בין השניים - בינם לבין עצמם. ההודעות בין ילדי בני הזוג, לא מצויים בזיקה ישירה לטענות ההגנה, ואני סבור כי היעתרות לבקשה - יש בה כדי להפליג למחוזות רחוקים. נזכיר בהקשר זה כי ב' אף איננו עד תביעה והסנגור הודיע כי הוא יזמנו לעדות מטעמו.

10.         שונים הדברים ביחס להודעות שהוחלפו בין המתלוננת לבין ש' וב'. בניגוד לנטען על ידי המאשימה, סבורני כי הסנגור הניח תשתית ראייתית ראשונית שמצדיקה מתן הצו בנוגע לחומרים אלו. במהלך הדיון הפנתה המתלוננת להודעות שהוחלפו בינה לבין בנה וראוי כי בפני בית המשפט תונח התמונה במלואה. ההודעות שהציגה המתלוננת במהלך עדותה ואשר בית המשפט עיין בהם, נוגעים באופן ישיר לדינמיקה שהתרחשה עובר להגעת הנאשם לבית המתלוננת, ולכן עשויה להיות בהן רלוונטית להגנת האנשם, בזיקה לטענותיו. ודוק: הרלוונטיות של המידע, היא שאלה שלא נחתכת על ידי ראיות התביעה בלבד, אלא שהיא נגזרת גם מטענות ההגנה שמעלה הנאשם, והדברים אמורים ביתר שאת כשעסקינן בבקשה לפי סעיף 108 לחסד"פ ולא לפי סעיף 74. הסנגור הבהיר כי לגרסת הנאשם, גרסת המתלוננת מושפעת מבניה בצורה כזו או אחרת, וראוי כי הדברים ייבחנו. זרת ועוד, בשים לב לכך שהמידע המבוקש לא מצוי בפני בית המשפט, בית המשפט לא יכול לבחון את שאלת הרלוונטיות עד תום ובאופן מלא. לפיכך, בכוונתי ליתן הוראות כי התכתובות יובאו לעיוני במעטפה סגורה לפני מתן החלטה סופית אם להעביר את המידע לסנגור, ואם כן - האם להעביר את המידע במלואו או חלקים ממנו. הילוך זו, גם יאפשר לבית המשפט לבחון אם אין בהעברת המידע משום פגיעה בזכויות צדדים שלישיים ופרט המתלוננת ובניה. בכך יהא מענה הולם לטענות המועלות, בצדק, לגבי אפשרות הפגיעה בפרטיות המתלוננת ובני שיחה. לשלמות התמונה, נציין כי המתלוננת הסכימה לעיון במכשיר הטלפון, אך חרף הסכמתה, בכוונתי לערוך בקרה נוספת על ידי עיון בחומרים לפני מתן החלטה סופית. כאמור, עיון שכזה ישלים את התמונה בכל הקשור בשאלת הרלוונטיות וכן יאפשר שמירה על פרטיות המתלוננת ואנשים נוספים שהעיון בהודעות עלול לפגוע בהם.

11.         לפיכך, ניתנות ההוראות הבאות:

(א) המאשימה תתאם עם המתלוננת מועד בו המתלוננת תמסור את מכשיר הטלפון שלה לידי הגורם הרלוונטי כדי "לפרוק" את המידע, שהנו: הודעות וואטסאפ שהוחלפו בין המתלוננת לבין ילדיה (ש' וב') בין התאריכים 24.12.2021 ועד 5.1.2021 - ומידע זה בלבד. למען הסר ספק, התיאום ייעשה על ידי המאשימה.

(ב) פריקת המידע מהטלפון תבוצע על ידי הרשות החוקרת הרלוונטית בהתאם לסעיף 23א לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], תשכ"ט-1969 ; והחיפוש בטלפון יוגבל רק למידע הנ"ל . ככל שיש צורך בצו פורמלי, המאשימה תדאג להגשת צו לחתימתי.

4

(ג) המאשימה תדאג לכך כי מכשיר הטלפון של המתלוננת לא ייתפס לצורך ביצוע פעולת הפריקה לפרק זמן שיעלה על מספר שעות.

(ד) תוצרי הפריקה יישמרו במעטפה סגורה ויימסרו לעיון בית המשפט בלבד.

(ה) באחריות המאשימה לבצע את האמור בהחלטתי זו ולמסור את תוצרי הפריקה לבית המשפט במעטפה סגורה, תוך 10 ימים מהיום.

מיום 13.4.1980

תיקון מס' 4

ס"ח תש"ם מס' 968 מיום 13.4.1980 עמ' 116 (ה"ח 1400)

החלפת פסקה 23(3)

הנוסח הקודם:

המזכירות תשלח את ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, כ"ז אדר תשפ"א, 11 מרץ 2021, בהעדר הצדדים.