1

 

 

 

 

א. כתב-האישום המתוקן:

 

כתב-האישום המתוקן מייחס לנאשמים 2 ו - 4 עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע לפי סעיף 499 (א) (1) לחוק העונשין התשל"ז - 1977, החזקת כלי פריצה לפי סעיף 413ז לחוק הנ"ל, גניבת רכב בצוותא לפי סעיף 413ב לחוק הנ"ל, סיוע לגניבת רכב לפי סעיפים 413ב + 31 לחוק הנ"ל וביחס לנאשם 2 גם עבירות של נהיגה ברכב ללא רישיון נהיגה לפי סעיף 10 (א) לפקודת התעבורה תשכ"א - 1961 וכניסה לישראל ושהייה בה שלא כדין לפי סעיף 12 (1) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב - 1952.

 

עובר לתאריך 30.6.21 קשרו נאשמים 2 ו - 4 יחד עם הנאשמים הנותרים (שעניינם טרם הסתיים) קשר לגנוב כלי רכב מסוג מאזדה מרמלה ולשם כך הם הצטיידו במכשיר לקידוד לכלי רכב.

 

בתאריך 30.6.21 בשעה 03:15 נסעו הנאשמים ברכב שבבעלות נאשם 4 והם עצרו ברמלה, בסמוך לרכב מסוג מאזדה ראשון אשר חנה במקום. הנאשמים פרצו בצוותא חדא אל הרכב, בכך שמי מהם פירק את שמשת חלון הרכב, פתח אותו, מי מהם הניעו באמצעות המכשיר דלעיל, בהמשך נהג נאשם 1 ברכב הגנוב וזאת כאשר נאשמים 2, 3 ו - 4 מסייעים לו בגנבתו.

2

 

בהמשך, נסעו הנאשמים ועצרו בסמוך לרכב מאזדה שני, אשר חנה ברמלה. באותן נסיבות, התפרצו הנאשמים אל הרכב, בכך שנאשם 3 פירק את שמשת חלון הרכב, מי מהנאשמים הניע את הרכב באמצעות המכשיר דלעיל, נאשם 2 נהג ברכב הגנוב, הוא נסע בעקבות הרכב המוביל שבו נהג נאשם 4 (נאשם 3 היה לצדו) כאשר נאשם 1 מסייע בגניבת רכב זה.

 

ב. מתחם ענישה:

 

הצדדים טענו למתחם עונש כולל ואני מקבל את עמדתם.

 

נוכח עקרון ההלימה ופסיקה הנוהגת בתחום, אני קובע כי מתחם הענישה ביחס למתואר בעובדות כתב-האישום, כפי המיוחסות לנאשמים 2 ו - 4, לפי חלקיהם, נע בין 12 ל - 36 חודשי מאסר בפועל, ואיני דק פורתא בעניין זה בכל הקשור לסיוע או לביצוע העבירה המוגמרת, נוכח קשירת הקשר וחלוקת התפקידים העובדתית האקראית בין הנאשמים שבוצעה באותה משיכה עבריינית.

 

אפנה בעניין זה בשינויים המחויבים לפסקי הדין הבאים:

 

רע"פ 9269/17 אבו עישא נגד מדינת ישראל (15.1.18): גניבת רכב, נהיגה בפסילה, ניצל את העובדה כי הרכב הושאר מונע ובעליו עזב אותו, נכנס אל הרכב, נהג בו בדרך נמהרת ורשלנית, נמלט משוטר, לא ציית להוראת שוטר לעצור, תסקיר חיובי, נדון ל - 15 חודשי מאסר בפועל.

 

רע"פ 2054/18 רבאיעה נגד מדינת ישראל (12.3.18): גניבת רכב, נהיגה פוחזת, נהיגה ללא רישיון, הפרעה לשוטר, ללא עבר פלילי, תסקיר הממליץ על ענישה שיקומית, נדון ל - 10 חודשי מאסר בפועל.

 

רע"פ 7577/17 נסיראת נגד מדינת ישראל (24.12.17): נאשם, שהורשע לפי הודאתו בגניבת רכב, בפריצה לרכב, הוא ניתק את מחשב הרכב, חיבר אותו למחשב חלופי, נעצר בדרכו עם הרכב אל תחומי הרשות, צורף תיק נוסף של נהיגה בזמן פסילת רישיון, בעל הרשעה קודמת אחת, בעל 14 הרשעות תעבורה, תסקיר שלילי, נדון ל - 11 חודשי מאסר בפועל.

 

רע"פ 2011/10 בדרן נגד מדינת ישראל (10.2.10): גניבת רכב אחת וניסיון גניבה, נאשם צעיר, נעדר עבר פלילי, תסקיר חיובי נגזרו - 8 חודשי מאסר בפועל.

 

רע"פ 1052/17 ג'ברין נגד מדינת ישראל (24.1.17): גניבת רכב לאחר נטילת מפתחו הרכב מבעליו, צעיר, ללא עבר פלילי, נדון ל - 8 חודשי מאסר בפועל.

3

 

עפ"ג (מחוזי חיפה) מדינת ישראל נגד יחיא (2.1.15) נדון נאשם, בעל עבר פלילי, אשר גנב שלושה רכבים ל - 34 חודשי מאסר בפועל, יחד עם ענישה נלווית. בית-המשפט המחוזי שב והפנה לפסיקת בית-המשפט העליון, אשר קבע מדיניות "ענישה מחמירה כלפי העבירות של התפרצות וגניבת רכבים שהפכו ל"מכת מדינה"...עוד נקבע כי ככלל, מן הראוי להטיל במקרים אלה עונשי מאסר משמעותיים...".

 

עפ"ג (מחוזי מרכז) 61853-01-13 דעמה נגד מדינת ישראל (7.4.13): הנאשם נדון ל - 15 חודשי מאסר בפועל בגין גניבת רכב אחת, נהיגה פוחזת ושב"ח.

 

עפ"ג (מחוזי מרכז) 26049-12-12 אל טורי נגד מדינת ישראל (24.2.13): הנאשם נדון בגין גניבת רכב ל - 12 חודשי מאסר בפועל. בית-המשפט המחוזי המליץ למערער לחזור בו מן הערעור, וכך נעשה. דובר בצעיר, בעל תסקיר חיובי.

 

עפ"ג (מחוזי מרכז) 39243-03-17 נאתי נגד מדינת ישראל (19.9.17): גניבת רכב, זיוף סימני זיהוי, נהיגה ללא רישיון נהיגה, נהיגה בזמן פסילה, ללא ביטוח, הפרעה לשוטר, הליך שיקום מוצלח, נדון ל - 9 חודשי מאסר בפועל.

 

עפ"ג (מחוזי מרכז) 63242-10-20 קבהה נגד מדינת ישראל (16.11.20): נאשם, נעדר עבר פלילי, אשר הורשע בקשירת קשר לגנוב רכב ובגניבתו, נדון ל - 14 חודשי מאסר בפועל.

 

עפ"ג (מחוזי מרכז) 37034-08-20 טאקטאקה נגד מדינת ישראל (16.11.20): נאשם, שוהה בלתי חוקי, ללא עבר פלילי, אשר גנב רכב, נהג בו בלא רישיון נהיגה, נדון ל - 15 חודשי מאסר בפועל.

 

עפ"ג (מחוזי מרכז) 30981-02-20 זמארי נגד מדינת ישראל (30.11.20): נאשם, שוהה בלתי חוקי, בעל עבר פלילי מכביד, בעל מאסרים מותנים, אשר הורשע בפריצה למשאית, גניבתה, נהיגה בה, נקבע מתחם שבין 15 - 36 חודשי מאסר בפועל, נדון ל - 28 חודשי מאסר בפועל, חוץ מהפעלת המאסרים המותנים.

 

 

ג. שיקולי ענישה:

 

 

4

הנאשמים 2 ו - 4 ביצעו מעשים פליליים חמורים: נאשם 2 נכנס לתחומי מדינת ישראל, שלא לצרכי פרנסה, אלא כדי לבצע מעשה עברייני של גניבת רכב, וזאת במסגרת קשירת קשר מוקדמת ומתוכננת. נאשם 4, שאמנם אזרח ישראלי, אף הוא חבר לאחרים, במסגרת אותה קשירת קשר מוקדמת שכל מטרתה לגנוב רכבים מתחומי המדינה. מטרה עבריינית שכזו, מחייבת לפגוש ענישה גמולית, בעל משקל, אשר תרתיע הן את היחיד והן את הרבים שכמותם.

 

הנאשמים 2 ו - 4 היו פעילים במעשה הפריצה לרכבים וגניבתם - איש, איש כפי חלקו: כל הנאשמים הגיעו אל המקום ברכב שבבעלות נאשם 4. כל הנאשמים פרצו אל הרכב הראשון בצוותא חדא. כל הנאשמים הניעו בצוותא את הרכב באמצעות המכשיר, וזאת הגם שביחס לרכב הראשון מיוחסת לשני הנאשמים 2 ו- 4 עבירה נגזרת של סיוע לגניבת הרכב. וביחס לרכב השני, שוב, כל הנאשמים פרצו אליו בצוותא חדא (נאשם 3 פירק את החלון). כל הנאשמים גרמו להנעתו, ובמקרה זה, נאשם 2 נהג ברכב הגנוב, כשהוא נוהג לאחר הרכב המוביל - הוא רכבו של נאשם 4.

 

האירוע המתואר חמור גם נוכח התחכום הרב שבמסגרתו מצטיידים בני החבורה במכשיר מיוחד לקידוד מפתחות כלי רכב, אשר אפשר את הפריצה לשני הרכבים, הנעתם וגניבתם.

 

למרבה הצער, התופעה של גניבות רכבים והובלתם מתחומי ישראל לתחומי האזור הפכה למכת מדינה המחייבת את מיגורה בדרך של ענישה נכבדה והמקרה העומד לדיון בפניי ממוקם ברף חומרה עליון, משום הפגיעה הפיסית בשוטרת.

 

בית-המשפט העליון קבע לא אחת, כי תופעת גניבת הרכבים, ובכלל זה החבירה יחד לשם כך, היא תופעה עבריינית שמפאת נפיצותה היא בבחינת "מכת מדינה", אשר בתי-המשפט מצווים לטפל בה באמצעות תרופה עונשית חריפה ובעלת משקל (ראו: ע"פ 11194/05 אבו סביח נגד מדינת ישראל - 15.5.06).

 

אציין, כי איני נדרש לסטטיסטיקות או לאיסוף נתונים, משום שמדי יום "מוקד" אני נתקל במקרים של כתבי-אישום בעבירות הנוגעות לרכבים ברמת חומרה כזו או אחרת.

 

על כן, יש להעניק תרגום ממשי, מעשי להוראת בית-המשפט העליון בדרך של ענישה מחמירה.

 

מנגד, נאשם 2 הנו צעיר, יליד 2003, ואילו נאשם 4 יליד 1984, אשר הורשעו בעקבות הודאתם ובכך חסכו זמן ציבורי ניכר.

 

הנאשמים נעדרי כל עבר פלילי, וזו הסתבכותם הראשונה עם החוק.

5

 

שניהם הביעו צער וחרטה על המעשים.

 

ד. מסקנה:

 

 

עתירת המאשימה היא להטיל 24 חודשי מאסר על נאשם 2, על נאשם 4 להטיל 20 חודשי מאסר בפועל, ואילו עמדת הנאשמים היא כי יש להסתפק בימי מעצרם.

 

בחנתי את השאלה האם קיים שוני מהותי בין נאשמים 2 ו- 4, אשר עשוי להוביל לאבחנה בעונשם ואיני סבור שכך. אכן, העובדה שנאשם 2 הנו שוהה בלתי חוקי, אשר חדר לישראל במסגרת הקשר לשם ביצוע גניבות הרכבים מוסיפה חומרה שאינה קיימת אצל נאשם 4, אולם גילו הצעיר של נאשם 2 והעובדה כי נאשם 4 העמיד את רכבו ביצוע העבריינות, "מקזזים" הפרש זה.

 

אני סבור, כי יש לגזור על שני הנאשמים ענישה בעלת משקל, אשר תרתיע אותם ואת שמותם ואשר תשתלב במגמת הענישה שמטרתה לתרום להדברת התופעה הרעה של גניבת רכבים.

 

 

ה. תוצאה:

 

לאור האמור לעיל, אני גוזר על הנאשמים 2 ו - 4 את העונשים הבאים:

 

 

א. 18 חודשי מאסר בפועל לריצוי מתאריך מעצרם ה - 30.6.21.

 

ב. 6 חודשי מאסר שאותם לא ירצו הנאשמים, אלא אם כן יעברו בתוך 3 שנים מיום שחרורם עבירת רכוש מסוג פשע.

 

ג. 3 חודשי מאסר שאותם לא ירצו הנאשמים, אלא אם כן יעבור בתוך 3 שנים מיום שחרורם את יתרת העבירות בהן הורשעו, שאינן מסוג פשע.

 

זכות ערעור לבית-המשפט המחוזי מרכז/לוד בתוך 45 ימים.

 

 

ניתן היום, ט"ז אייר תשפ"ב, 17 מאי 2022, במעמד הצדדים.