ת"פ 11480/01/14 – מדינת ישראל נגד חאלד קזמאר
בית משפט השלום בפתח תקווה |
|
|
19 אפריל 2016 |
ת"פ 11480-01-14 מדינת ישראל נ' קזמאר ת"פ 3849-01-14 מדינת ישראל נ' קזמאר
|
1
בפני |
כב' השופטת הבכירה ניצה מימון שעשוע
|
|
המאשימה |
מדינת ישראל
|
|
נגד
|
||
הנאשם |
חאלד קזמאר
|
|
גזר - דין |
הנאשם הורשע על פי הודאתו בשתי עבירות של הסעת תושב זר השוהה שלא כדין, נהיגת רכב מנועי ללא רשיון וחוסר פוליסה, בהתאם לכתבי האישום בתיקים שבכותרת.
על פי כתב האישום בת"פ 3849-01-14, ביום 21.2.13, במחלף קסם לכיוון ג'לג'וליה, נהג הנאשם ברכב מתוצרת מיצובישי ל.ז ********* (להלן: הרכב), כשהוא מסיע ברכב שלא כדין ארבעה תושבי שטחים שאין בידיהם אישור שהיה בישראל, וזאת בתמורה לסכום של 420 ₪.
על פי כתב האישום בת"פ 11480-01-14, ביום 28.2.13, בכביש 40 לכיוון הוד השרון, לאחר ירידה מכביש 5 לכיוון מערב, נהג הנאשם ברכב כשהוא מסיע חמישה תושבי שטחים, שאין בידם אישור שהיה או עבודה בישראל, תמורת תשלום בסך 500 ₪.
הנאשם נהג ברכב מבלי שאחז רשיון נהיגה כדין וללא ביטוח.
ראיות לעונש - עברו הפלילי של הנאשם
במסגרת הראיות לעונש הוגשו גליונות ההרשעות הקודמות של הנאשם בפלילים ובתעבורה, מהם עולה כי לנאשם 11 הרשעות פליליות בין השנים 1991-2014 בעבירות אלימות, רכוש, סמים ועוד. כמו כן לחובתו 13 הרשעות בעבירות תעבורה בין השנים 2000 ל-2011.
2
מגליונות ההרשעות הקודמות עולה כי הנאשם ריצה מספר עונשי מאסר בפועל משמעותיים, גם בשנים האחרונות, הן בעבירות פליליות והן בעבירות תעבורה.
כך, הנאשם הורשע בשנת 2005 בעבירות נהיגת רכב מנועי ללא רשיון ושתי עבירות של הסעת שוהה בלתי חוקי, ובגינן נגזר עליו מאסר בפועל למשך שלושה חודשים, מע"ת, קנס, פסילת רשיון בפועל ופסילה על תנאי.
בשנת 2008 נגזרו על הנאשם 26 חודשי מאסר בפועל בגין עבירות רכוש ואלימות, בשנת 2009 נגזרו על הנאשם 4 חודשי מאסר בפועל בגין החזקת סכין, בשנת 2010 נגזרו על הנאשם 18 חודשי מאסר בפועל בגין תקיפת בת זוג ואיומים, ובשנת 2011 נגזרו עליו 9 חודשי מאסר בפועל בגין נהיגה ללא רשיון ונהיגה בפסילה, בחופף למאסר שריצה.
כן עולה כי בשנת 2013 הורשע הנאשם בעבירות נהיגה ללא רשיון, נהיגת רכב מנועי ללא רשיון רכב, החזקת סכין והחזקת סם לשימוש עצמי, ובגינן הושת עליו מע"ת (על עבירות סמים והחזקת סכין), קנס, פסילת רשיון נהיגה בפועל ופסילה על תנאי.
מעיון בגליון ההרשעות הקודמות של הנאשם בעבירות תעבורה, עולה כי הנאשם הורשע ביום 10.10.11 בבית משפט לתעבורה בפתח תקווה בתת"ע 5344-08 בעבירות של נהיגה ללא רשיון ונהיגה בזמן פסילה אשר בגינן נגזרו עליו 9 חודשי מאסר בפועל, כמפורט לעיל, וכן מאסר על תנאי של 18 חודשים למשך 3 שנים לגבי נהיגה ללא רשיון או נהיגה בזמן פסילה, פסילת רשיון נהיגה בפועל למשך שנתיים ופסילה על תנאי של שנה למשך 3 שנים.
המאסר המותנה הינו בר הפעלה בשל ת"פ 11480-01-14. גזר הדין הוגש.
תסקירי שירות המבחן
ביום 25.2.15 התקבל תסקיר שירות המבחן בעניינו של הנאשם.
הנאשם בן 41, מוצאו מכפר עזבת סלמאן ליד קלקיליה, ברשות הפלסטינית, כיום הנאשם מתגורר בקלקיליה ובמסגרת איחוד משפחות קיבל תעודת זהות ישראלית.
הנאשם סיים 12 שנות לימוד, בשנות לימודיו נעצר לעיתים קרובות לחקירות ע"י כוחות הבטחון הפלסטיני ועבר התעללות בשל חשד לשיתוף פעולה עם השלטונות ולדבריו נסיבות אלה עמדו ברקע מעבר המשפחה למגורים בישראל - בג'לג'וליה.
הנאשם היה נשוי לשתי נשים ולו 8 ילדים בגילאים 10-18, התגרש מאשתו השנייה לפני שלוש שנים ומאז לא בקשר עם גרושתו ובנותיו ממנה.
לדברי הנאשם, אשתו, כבת 40 הינה עקרת בית, מוצאה מקלקיליה והיא שוהה בישראל עם אישור שהייה.
3
הנאשם הינו השני מבין 11 אחים. שניים מאחיו היו בעברם מעורבים בפלילים, והקשר בין האחים תואר כרופף. אביו תואר כאלכוהוליסט שנקט באלימות כלפי בני המשפחה, אך לדברי הנאשם, כיום, התנהגותו תקינה.
הנאשם ציין כי לאחר המעבר לג'לג'וליה, עבד במשך כשנתיים בעבודות בניין ולצד זאת קשר קשרים שוליים עם דמויות שוליות בסביבת מגוריו, והיה מעורב בביצוע עבירות ושימוש בסמים.
מגליון הרשעות קודמות עולה כי לנאשם 11 הרשעות קודמות, הנאשם מוכר לשירות המבחן לאור שני אבחוני מעצר שנערכו בעניינו בשנים 2006 ו-2010 בגין עבירות תקיפה ואיומים כנגד אשתו השניה, כמו כן הופנה בשנת 2013 בגין החזקת סמים לצריכה עצמית.
הנאשם מסר כי בנוגע לשימוש בסמים מדובר היה בשימוש חברתי ולכן הצליח להפסיק את השימוש. הנאשם טען כי אינו משתמש בסמים מאז שחרורו ממאסרו האחרון, בשנת 2011. הנאשם תיאר בפני קצינת המבחן כי במהלך מאסריו השתלב בתוכניות שיקומיות שעזרו לו לעבור שינוי בתפיסתו את עצמו וכן את התנהגותו, וכי בעקבות זאת הוא שואף לשיקום אורח חייו.
הנאשם מסר כי לאחר שחרורו, כאמור, הפסיק השימוש בסמים, התגרש מאשתו השניה וחזר לחיות עם אשתו הראשונה בקלקיליה ומתאמץ לנהל אורח חיים תקין.
הנאשם התייחס לעבירות הנוכחיות והודה בביצוען.
הנאשם הסביר ביצוע העבירות על רקע קשייו מאז שחרורו למצוא עבודה יציבה, כאשר עבד בעבודות מזדמנות בבניין ובמקביל גם עסק בהסעות עובדים פלסטינאיים שהיו בלי אישורי כניסה, תמורת תשלום, מבלי שהבין את השלכות מעשיו.
קצינת המבחן התרשמה כי לאור קשיי ההתארגנות והלחצים הרגשיים סביב המצב המשפחתי והכלכלי ביצע את העבירות.
קצינת המבחן ציינה כי על רקע שימוש הנאשם בעבר בסמים, נתבקש לערוך בדיקת שתן אך הנאשם לא נענה וניתק קשר עימה.
קצינת שירות המבחן התרשמה מאדם אשר גדל במערכת משפחתית בה היה אב אלים ואלכוהוליסט, כאשר הנאשם נעדר מערכת מכילה, תומכת ומציבת גבולות.
מבחינת הערכת הסיכון, אי ביצוע בדיקות שתן והעדר מידע אודות מצבו ההתמכרותי של הנאשם, מגבירים את הסיכון במצבו.
מנגד נלקחו בחשבון לקיחת אחריות על ביצוע העבירה, הבעת חרטה וחזרה לחיק משפחתו הגרעינית, כגורמים המצמצמים סיכון ומגבירים הסיכוי לשיקומו.
4
הנאשם הדגיש בפני קצינת שירות המבחן כי לתהליך שעבר במסגרת מאסרו היו השלכות חיוביות על התנהגותו ואינו זקוק להתערבות טיפולית ובנסיבות אלה לא הומלץ על העמדתו במבחן.
לאור מצבו של הנאשם, הומלץ על ענישה של של"צ, אך בהעדר מידע אודות מצבו ההתמכרותי לא ניתן לשלבו בתכנית של"צ.
הערכת קצינת המבחן היתה, כי מאסר בפועל יביא להפרת האיזון במצבו של הנאשם ועשוי לגרום להתדרדרות חוזרת במצבו, אי לכך הומלץ על השתת עונש של עבודות שירות ובנוסף מע"ת וקנס.
ביום 7.7.15 התקבל תסקיר משלים בעניינו של הנאשם.
קצינת המבחן תיארה כי במסגרת תקופת הדחייה, נעשו נסיונות ליצירת קשר עם הנאשם אשר לא ענה לטלפונים, ולא התייצב לפגישה אליה זומן.
קצינת המבחן סברה כי לאור קשייו של הנאשם לשתף פעולה עם שירות המבחן לא תהיה יעילות מהמשך מעורבותם בעניינו. כן העריכה כי יתקשה לבצע עבודות שירות.
ביום 16.9.15 התקבל תסקיר משלים נוסף מאת שירות המבחן בעניינו של הנאשם.
קצינת המבחן ציינה כי במהלך הדחייה נפגשה עם הנאשם ונערכו לו בדיקות שתן בשירותם.
עוד עולה מהתסקיר כי הובא לידיעת קצינת המבחן כי לחובת הנאשם מע"ת בן 18 חודשים מתיק תעבורה משנת 2011.
הנאשם מסר כי חושש מפני הפעלת המע"ת, שכן בתקופה האחרונה חזר לחיק משפחתו, עובד בתחום הבניין באזור השרון ומפרנס את משפחתו וילדיו.
הנאשם מסר כי בתקופה האחרונה התמודד עם הסדרת מעמדם של ילדיו בארץ לאחר שנתבקש ע"י השלטונות לערוך להם בדיקת ד.נ.א ואכן ביצע זאת.
הנאשם שלל שימוש בסמים ובדיקת שתן שביצע נמצאה נקייה מסמים.
קצינת המבחן התרשמה ממורכבות מצבו של הנאשם ונסיונותיו להתארגן מבחינה תעסוקתית ומשפחתית וכן מהימנעותו משימוש בסמים.
ההערכה היתה כי כל זאת, בצירוף העובדה שהנאשם מתפרנס כיום מעבודה מסודרת ולא מהסעות, מפחיתים את הסיכון להישנות עבירות דומות.
קצינת המבחן תארה כי הנאשם שיתף פעולה באבחון הנוכחי וכי להערכתה הנאשם הבין את מורכבות מצבו המשפטי והאפשרות שייגזר עליו עונש מאסר.
5
להערכתה, מאסר בפועל יפגע בניסיונות התארגנותו מחדש של הנאשם ובמשפחתו ועל כן הומלץ על הארכת המע"ת העומד ותלוי כנגדו והטלת עונש של"צ משמעותי בהיקף 400 שעות, כאשר הליך זה יצמצם את הפגיעה בנאשם ויהווה עבורו עונש מוחשי שיבהיר לו את חומרת מעשיו.
טיעונים לעונש
טיעוני ב"כ המאשימה
ב"כ המאשימה טענה כי בית המשפט העליון עמד לא אחת על הצורך להחמיר דווקא עם אלו המעודדים את תופעת השב"ח, אשר מאפשרים עבירה זו, ומסכנים את אזרחי המדינה.
ב"כ המאשימה טענה כי הנאשם הסיע בהפרש של שבוע 9 שוהים בלתי חוקיים וזאת בתמורה כספית, כאשר אין בידיהם אישורים ולא עברו את המסננת הביטחונית.
נטען כי העבירות בוצעו בשל בצע כסף ומתוך זלזול במצב הבטחוני.
כן נטען כי בנהיגה ללא ביטוח וללא רשיון נהיגה סיכן הנאשם לא רק את נוסעי הרכב, אלא אף את המשתמשים בדרך.
ב"כ המאשימה טענה כי מתחם העונש ההולם בנסיבות אלה נע בין 7 חודשי מאסר ועד 18 חודשי מאסר בפועל, מע"ת, פסילה בפועל, פסילה על תנאי וקנס מכביד.
ב"כ המאשימה התייחסה לעברו הפלילי של הנאשם כפי שפורט לעיל.
נטען כי עברו הפלילי
של הנאשם כולל הרשעות באיומים, הטרדה, החזקת סכין, נהיגה ללא רשיון ועוד וכי הורשע
בעבר בעבירות על
ב"כ המאשימה התייחסה אף לעברו התעבורתי של הנאשם.
נטען כי לחובת הנאשם מאסר מותנה בר הפעלה בן 18 חודשים מתת"ע 5344/08.
ב"כ המאשימה טענה כי מתסקירי שירות המבחן עולה כי בשני התסקירים הראשונים הנאשם לא שיתף פעולה, כאשר בתסקיר הראשון נמסר כי הנאשם לא ביצע בדיקות שתן ובתסקיר השני נמסר כי לא ענה לטלפונים וניתק קשר עם שירות המבחן.
נטען כי מהתסקיר האחרון בעניינו הנאשם עולה כי שיתף פעולה ונמצא נקי מסמים, והמלצת שירות המבחן היתה הארכת המע"ת והטלת של"צ משמעותי.
ב"כ המאשימה טענה כי לאור חומרת העבירות, כאשר הנאשם הסיע 9 שב"חים בעבור בצע כסף בשני מועדים שונים, ולאור עברו הפלילי של הנאשם והמאסר על תנאי בן ה-18 חודשים התלוי ועומד כנגדו, אין מקום לקבלת המלצת שירות המבחן.
6
ב"כ המאשימה עתרה לגזור על הנאשם מאסר בפועל בשליש העליון של המתחם, להפעיל את המאסר על תנאי במצטבר, וכן להטיל על הנאשם קנס משמעותי, פסילת רשיון בפועל ועל תנאי.
טיעוני ב"כ הנאשם
ב"כ הנאשם טען כי התנאי אותו מבקשת ב"כ המאשימה להפעיל הינו בגין נהיגה ללא רשיון נהיגה ומכיוון והנאשם הודה בשני כתבי האישום והתנאי חל רק על נהיגה שמנויה בכתב האישום בתיק 11480-01-14, אזי אם בית המשפט יחליט לגזור עונש מאסר בפועל על הנאשם או עונש מאסר בעבודות שירות, ללא הפעלת המאסר על תנאי, הדבר אפשרי באופן זה שהמאסר על תנאי יוארך בתיק בו מתבקשת הפעלתו, ואילו בתיק השני יושת עונש מאסר בפועל או בעבודות שירות.
ב"כ הנאשם טען כי רכיב המאסר על תנאי ניתן בחוסר סמכות, ועל אף שמדובר בפסק דין חלוט, אין מניעה מלתקוף את בטלותו גם לאחר שהפך חלוט, זאת בהסתמך על רע"פ 2467/15 דהאמשה נ' מד"י.
ב"כ הנאשם טען כי בפני בית המשפט שני אירועים בנסיבות כמעט זהות ובהפרש של שבוע ימים ומשכך נקבע מספר פעמים בפסיקה כי יש להתייחס לשני האירועים כאירוע אחד, ולא לפצל לעניין המתחם במטרה להגדיל את העונשים הקבועים או הנמצאים במתחם הענישה.
לענין זה אוזכר ע"פ 5643/14 אחמד עיסה נ' מד"י.
ב"כ הנאשם טען לעניין מתחם הענישה כי הוא חולק על טענת ב"כ המאשימה לפיה המתחם מתחיל ב-7 חודשי מאסר בפועל בעבירות ההסעה, וזאת עוד לפני התייחסות לתסקיר ושיקולי השיקום.
ב"כ הנאשם הציג פסיקה לענין מתחם הענישה במקרים דומים.
כך בת"פ (שלום פ"ת) 30008-04-13 מד"י נ' מונתהא פדילה, נדון עניינה של נאשמת שהסיעה בהפרש של חודשיים 7 שוהים בלתי חוקיים בשני מקרים. בית המשפט השית על הנאשמת 150 שעות של"צ לפי המלצת שירות המבחן.
בת"פ 1945/08 (שלום רמלה) מד"י נ' מוהנד מג'הד, נדון עניינו של נאשם שהורשע בשתי עבירות של הסעה בשני אירועים שונים. בנוסף צורפו שלושה תיקים נוספים ששניים מתוכם בגין נסיעה בזמן פסילה וללא ביטוח. באותו ענין עמדו לחובתו של הנאשם שני מאסרים מותנים בני 60 ימים ו-3 חודשים, ובית המשפט השית על הנאשם, בהתבסס על המלצת שירות המבחן, 6 חודשי מאסר בעבודות שירות, לאחר שהפעיל את המאסרים על תנאי בחופף זה לזה ובחופף לענישה בתיק העיקרי.
בהתייחס לעבירות הנהיגה הוצגה פסיקה נוספת.
7
כך בפל"א (תעבורה פתח תקווה) 2208/14 מד"י נ' ויטלי ויסנקו, נדון עניינו של נאשם שהורשע בעבירות נהיגה בהשפעת סם, בזמן פסילה, ללא רשיון וללא ביטוח.
בית המשפט גזר על הנאשם עונש של"צ בהיקף 250 שעות וכן הטיל על הנאשם צו מבחן למשך שנה וחצי ועונשים נלווים.
בעפ"ת (מחוזי חיפה) 6597-09-15 מד"י נ' מוחמד עוקר נדון עניינו של נאשם אשר הורשע בעבירות של נהיגה בזמן פסילה, ללא רשיון וללא ביטוח.
בית משפט השלום גזר על הנאשם צו מבחן למשך שנה וחצי, וכן האריך מאסר על תנאי בן 12 חודשים שהיה תלוי ועומד כנגד הנאשם בשנתיים נוספות. כן נגזרו עונשים נוספים.
בערעור שהוגש על קולת העונש נקבע כי תקופת המבחן תוארך ל-3 שנים ויתר הרכיבים נותרו ללא שינוי.
בת.פ 21753-07-14 (שלום רמלה) מד"י נ' אבו עסב הורשע הנאשם בשני כתבי אישום מצורפים בעבירות של הסעת שוהים בלתי חוקיים. הנאשם הורשע בשתי עבירות של הסעת 6 נוסעים או יותר וכן בעבירה של הסעת נוסעים במספר העולה על המצוין ברשיון ובעבירה של נהיגה ללא רשיון. בכתב האישום הראשון צוין כי הנאשם הסיע 6 נוסעים, שניים מהם בתא המטען. בכתב האישום המצורף צוין כי הנאשם הסיע 19 נוסעים ברכב המיועד להסעת 13 נוסעים.
על הנאשם נגזרו 6 חודשי מאסר בעבודות שירות ועונשים נלווים.
ב"כ הנאשם טען לעניין גוף העבירות, אין להקל ראש בחומרת המעשים שביצע הנאשם, וכי העבירות בוצעו בשל מצוקה כלכלית קשה ביותר שהינה פועל יוצא של נסיבותיו האישיות המורכבות של הנאשם.
ב"כ הנאשם טען לחלוף הזמן מאז ביצוע העבירות אשר בוצעו בפברואר 2013.
כן נטען כי הנאשם לא ביצע עבירות נוספות מאז ביצוע העבירות הנוכחיות.
ב"כ הנאשם טען כי בתסקיר שירות המבחן הראשון עלתה תמונה מטרידה של חוסר שיתוף פעולה מצד הנאשם. נטען כי על אף התסקיר הראשון, בתסקיר האחרון, עולה תמונה שונה, ובסיכום התסקיר ההערכה היתה כי שליחתו של הנאשם למאסר תפגע בו ובמשפחתו.
ב"כ הנאשם טען כי אין אינטרס ציבורי במאסרו של הנאשם כיום בגין עבירות שבוצעו לפני 3 שנים וכי יש להתחשב בפגיעה בנאשם ובמשפחתו באם יישלח למאסר בפועל.
ב"כ הנאשם טען כי ניתן להסתפק בעונשים מידתיים ומתונים הרבה יותר מאלה שנדרשו ע"י ב"כ המאשימה, באופן שלא יפגעו מאמציו של הנאשם כיום לניהול אורח חיים תקין.
לעניין הפעלת התנאי, נטען כי שירות המבחן המליץ שלא להפעילו.
ב"כ הנאשם טען כי עבירות הנהיגה הן עבירות נלוות בתיק, ובאם יופעל המאסר על תנאי יראה הדבר כאילו מדובר בעבירות העיקריות, שכן המאסר אותו מבקשים להפעיל הינו ארוך יותר מכל עונש מאסר שנטען לגבי עבירות ההסעה, שהינן עיקרו של התיק.
8
עוד נטען לגבי עיתוי הגילוי של המאסר על תנאי, כאשר ענין זה עלה לראשונה כאשר הנאשם היה בעיצומו של התהליך מול שירות המבחן ולאחר שהודה בשני כתבי האישום.
ב"כ הנאשם טען כי ישנה הסתמכות של הנאשם ולכן לא יהיה נכון להפעיל כיום את המאסר על תנאי לאחר שהודה, ויש להתחשב בהסתמכות הנאשם ובהירתמות שלו לאבחון בשירות המבחן.
ב"כ הנאשם טען כי העבירות בגינן הושת המאסר על תנאי בוצעו בשנת 2008 והנאשם נשפט בגינן בשנת 2011.
כן נטען כי התנאי שהושת על הנאשם בתיק התעבורה אינו מידתי לכל הדעות וכי המקרים בהם נגזר מאסר על תנאי בסדרי גודל כאלה הינם מקרים של תאונות קטלניות או עבירות חמורות אחרות, וכאשר מדובר בצבר גדול מאד של עבירות.
לעניין המידתיות של עונש המאסר על תנאי, הוגשו מספר פסקי דין אשר בהם במסגרת הערעור הוחלט כי המאסר על תנאי שהוטל אינו מידתי, ולכן קוצר.
כך בעפ"ת (ב"ש) 10656-12-12 חמידי נ' מד"י, עפ"ת (ב"ש) 36198-12-12 מד"י נ' אלסאנע, עפ"ת (ת"א) 606931-01-12 שרדה נ' מד"י.
לעניין הארכת המאסר המותנה במקרים בהם המאסר המותנה אינו מידתי, הפנה ב"כ הנאשם לפסקי הדין בע"פ 229/78 סעדיה ומזרחי נ' מד"י, ובע"פ (ב"ש) 7315/03 מד"י נ' בן ישי.
הנאשם ביקש לומר את דברו בבית המשפט
הנאשם טען כי כאשר תפסו אותו הוא הודה, ומודע לכך שעשה טעות.
עוד טען הנאשם כי לאחר שהשתחרר ממאסר של 6 שנים אף מעסיק לא רצה להעסיק אותו.
הנאשם טען כי כעת לאחר הליך שיקומי שעבר בכלא, הפסיק לצרוך סמים וכיום הוא עסוק בשיקום משפחתו.
לטענתו, כיום התרחק מכל ההתנהלות הקודמת שלו, עובד בבניין מזה שלוש שנים, שעות רבות ביום, תוך ששינה את כל אורחותיו.
הנאשם טען כי המדינה עזרה לו בהליך השיקומי והוא מבקש הזדמנות לבצע עבודות שירות בכדי שיוכל להמשיך ולפרנס את משפחתו.
דיון
העבירות שביצע הנאשם הינן עבירות הפוגעות בריבונות המדינה ואף יוצרות סיכון בטחוני לאזרחיה, כאשר הנאשם ביצע את העבירות למטרת בצע כסף, באופן חוזר וסמוך לאחר שנתפס בכף, תוך הסעת 4-5 שוהים בלתי חוקיים בכל פעם. עוד יש לציין כי באחד המקרים נהג הנאשם ברכב ללא רשיון נהיגה תקף וללא ביטוח, ובכך סיכן גם את המשתמשים בדרך וגם את המוסעים.
9
בנסיבות אלה, מתחם הענישה בגין כל עבירה נע בין עבודות שירות לתקופה הבינונית ועד מאסר בפועל לתקופה של שנה.
לנאשם עבר מכביד בעבירות תעבורה, ובפרט בנהיגה ללא רשיון ו/או נהיגה בעת פסילה. לחובתו עשר עבירות קודמות מסוגים אלה. בשנים 2000, 2002 ו-2003 הורשע בנהיגה ללא רשיון נהיגה. בשנת 2005 הורשע בנהיגה ללא רשיון נהיגה ובהסעת שב"ח בשני מקרים, מהשנים 2003-2004, ונדון ל-3 חודשי מאסר בפועל ולמע"ת וכן פסילה בפועל ועל תנאי. בשנת 2005 הורשע בנהיגה ללא רשיון משנת 2005 ונדון לפסילה. בשנת 2006 הורשע בנהיגה בזמן פסילה משנת 2004 ונדון לפסילה. בשנת 2008 הורשע בנהיגה ללא רשיון משנת 2004 ונדון למע"ת ופסילה. בשנת 2011 נגזרו עליו 9 חודשי מאסר בפועל בגין נהיגה ללא רשיון ונהיגה בפסילה משנת 2008, וכן הוטל מע"ת של 18 חודשים. כן הורשע בשנת 2013 בנהיגה ללא רשיון ועבירות פליליות נוספות, משנת 2008, והוטלו פסילה בפועל ועל תנאי בגין עבירה זו.
המע"ת של 18 חודשים שנגזר על הנאשם בשנת 2011 אינו, בנסיבות העניין, בלתי מידתי, לנוכח עברו המכביד בתחום התעבורה ובעבירות נהיגה ללא רשיון נהיגה ונהיגה בפסילה, ועל כן איני רואה באורך המע"ת, כשלעצמו, בבחינת סיבה להארכתו.
גם בתסקירי שירות המבחן אין כדי ללמד על שינוי דרך מהותי. המסוכנות לביצוע עבירות נוספות מסוג זה על ידי הנאשם שרירה וקיימת, כאשר לכל אורך העשור האחרון הוכיח הנאשם זלזול מתמשך בחוק ובסנקציות העונשיות שננקטו נגדו. מדובר בעבירות שבוצעו ממניע כלכלי, וככל שמניע זה ישוב להשפיע על הנאשם, אם מסיבה כלשהי יחדל מעבודתו הנוכחית, הוא עלול לשוב ולבצען.
לנאשם, כאמור, גם הרשעה קודמת משנת 2005 בשתי עבירות הסעת שב"ח, בגינה נדון למאסר בפועל של שלושה חודשים.
בנסיבות אלה, יש לגזור על הנאשם עונש שיבטא את עקרון ההלימה בין חומרת המעשים ועברו המכביד של הנאשם לבין טיב הענישה ומשכה.
לפיכך אני מפעילה את המאסר המותנה של 18 חודשים שנגזר על הנאשם בתת"ע 5344-08 (פ"ת).
אני גוזרת על הנאשם בגין מכלול העבירות נשוא כתבי האישום עונש של שנת מאסר בפועל.
10
העונשים ירוצו בחופף ובמצטבר בהתאמה, כך שבסך הכל ירצה הנאשם 20 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו.
כן אני מטילה על הנאשם 8 חודשי מע"ת
למשך שלוש שנים, שלא יעבור עבירה על
3 חודשי פסילה בפועל, במצטבר לכל תקופה אחרת שהוטלה עליו. הפסילה תתחיל היום ועל הנאשם להפקיד את רשיון הנהיגה שלו במזכירות בית המשפט, שאם לא כן לא תתחיל הפסילה להימנות.
קנס בסך 2,000 ₪ או חודש מאסר תמורתו. הקנס ישולם עד יום 1.6.16.
הודעה זכות הערעור תוך 45 יום.
ניתן היום, י"א ניסן תשע"ו, 19 אפריל 2016, במעמד הצדדים.
