1

1.         הנאשם מבקש כי בית המשפט יפטור אותו "מתשלום תוספת פיגורים על הקנס שהוטל עליו במסגרת התיק שבנדון וזאת מכוח סמכותו שעל פי סעיף 69 לחוק העונשין התשל"ז - 1977 וכן להורות על פריסת חוב הקרן בסך של 10,000 ₪ ל- 10 תשלומים ע"ס של 1,000 ₪ כ"א".

הנאשם תומך את בקשתו בתצהיר רלוונטי.

2.         עיון בגזר הדין שניתן ביום 9.11.06 מראה, כי הנאשם נדון בין היתר לתשלום פיצוי בסך 10,000 ₪ לטובת המתלונן. במעמד מתן גזר הדין ביקש הסניגור לאפשר לנאשם לשלם את הפיצוי ב- 10 תשלומים, ובית המשפט נעתר לבקשתו והתיר לנאשם לשלם את הפיצוי בשיעורים חודשיים, שווים ורצופים בסך 1,000 ₪ כל אחד החל מיום 20.12.06, כאשר אי תשלום אחד השיעורים יעמיד את היתרה לפירעון מידי, שעליה יתווספו הפרשי הצמדה וריבית.

3.         בניגוד לנטען בבקשה, הנאשם לא חוייב בתשלום קנס כלשהו אלא אך ורק בתשלום פיצוי למתלונן כאמור.

2

4.         בניגוד לנטען בבקשה, "המבקש שאינו בקיא בהליכי וברזי בית המשפט" ועקב כך לא שילם את הפיצוי, היה מיוצג על ידי עו"ד (עו"ד ראיד עומרי), אשר טרח לבקש מבית המשפט להתיר לנאשם לשלם את הפיצוי בתשלומים, ובית המשפט נעתר לבקשתו, כל זאת בנוכחותו של הנאשם.

5.         יוצא, כי נימוקי בקשתו של הנאשם אינם עולים בקנה אחד עם העובדות לאשורן.

6.         יתירה מזו, למרות חלוף יותר מעשור, לא טרח הנאשם לשלם ולו שיעור אחד מסכום הפיצוי, ואין בנימוקי הבקשה כדי להצדיק את מחדלו זה. לא זו אף זו, מצבו הכלכלי של הנאשם אינו מצדיק אי תשלום חלק כלשהו מסכום הפיצוי במרוצת השנים הרבות. הנאשם אף לא טרח לתמוך את בקשתו במסמכים כלשהם אודות מצבו הכספי, כך שכל טיעוניו הנם בגדר טיעונים בעלמא.

7.         בהינתן האמור, אני מורה על דחיית הבקשה לביטול תוספות הפיגורים.

8.         באשר לבקשה לפריסת הפיצוי, הסמכות לכך נתונה למנהל המרכז לגביית קנסות (ראו: סעיף 5ב' לחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, תשנ"ה - 1995 ורע"ב 6445/13 צדוק נ' המרכז לגביית קנסות, החלטת כב' השופט מלצר מיום 13.3.14).

ניתנה היום, כ"ג אדר תשע"ז, 21 מרץ 2017, בהעדר הצדדים.

3