1

1.         ביום 9.6.09 נגזר דינו של המבקש בת.פ 1128/07 (נצרת) והוטלה עליו, בין היתר, פסילת רישיון נהיגה למשך 8 שנים, "שמניינם יחל ביום שבו נפסל הנאשם בידי קצין המשטרה מיד לאחר התאונה".

2.         המבקש עתר לחשב לו את תקופת הפסילה מיום הפקדת רישיונו במשטרה. בבקשה נטען כי בשל חלוף הזמן לא עלה בידי המבקש לאתר את אישור ההפקדה, וניסיונו להשיג העתק מן האישור מידי המשטרה לא צלח.

3.         המשיבה בתגובתה, הפנתה להלכת ג'אבר (בש"פ 9075/12) (להלן: "הלכת ג'אבר"), וטענה כי בית המשפט איננו מוסמך לדון בבקשה לחישוב מניין ימי הפסילה.

לגופו של עניין נטען, כי המבקש היה בפסילה מנהלית במשך 90 יום החל מיום 3.5.07.לאחר מכן, נפסל רישיונו בהסכמה עד תום ההליכים כנגדו, וזאת החל מיום 7.10.2007.

המשיבה הוסיפה, כי ככל שיש בתיק בית המשפט אישור על הפקדת הרישיון, אין מניעה למסור העתק ממנו למבקש, על מנת שימציאו לרשות הרישוי.

2

4.         הלכת ג'אבר, שנפסקה בנסיבות דומות מאד לעניינו, אכן קובעת כי בית המשפט איננו הגוף המוסמך לדון בבקשות לחישוב מניין ימי הפסילה. עם זאת, אף שהבקשה הוכתרה בכותרת "בקשה לחישוב הפסילה" היא עוסקת בשאלה מהו מועד ההפקדה של הרישיון, ממנו תימנה הפסילה. בשונה מן המצב במקרה בו עסקה הלכת ג'אבר, בית המשפט כאן קבע בגזר הדין מהו המועד בו הופקד הרישיון ואשר ממנו תימנה הפסילה.

5.         סעיף 42(א) לפקודת התעבורה (נוסח חדש) קובע כי "פסילה שהטיל בית משפט מקבל או מהחזיק רשיון נהיגה לפי פקודה זו תחל ביום מתן גזר הדין אם לא הורה בית המשפט הוראה אחרת".

6.         במקרה זה - בית המשפט כבר קבע בגזר דינו כי המועד ממנו תימנה הפסילה הוא המועד בו הופקד הרישיון במשטרה לאחר התאונה.

בפועל, כמוצג בתיק הוגש דו"ח שימוע והחלטה על פסילה מנהלית מיום 3.5.07, על גביו צוין כי עורך השימוע קיבל לידיו את רישיון הנהיגה.

7.         בנסיבות אלה, יש לראות ביום 3.5.07 כמועד הפקדת הרישיון לצורך חישוב תקופת הפסילה שהוטלה על המבקש.

ניתנה היום, כ"ד תמוז תשע"ז, 18 יולי 2017, בהעדר הצדדים.

                                                                         חתימה

ניתנה היום, כ"ד תמוז תשע"ז, 18 יולי 2017, בהעדר הצדדים.