1

 

 

 

כללי

1.      הנאשם הורשע על פי הודאתו בכתב אישום מתוקן, בהובלת טובין ללא חשבונית שהוצאה כדין באזור ובהוצאת טובין מהאזור שלא במקומות שבהם מותרת הוצאתן, 42 עבירות לפי סעיף 117(א)(10) לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו - 1975 (להלן: "החוק") בצירוף סעיף 129(ב)(2) וסעיף 129א לחוק.

 

כתב האישום המתוקן

2.      על פי עובדות כתב האישום המתוקן, הנאשם נרשם בחודש בינואר שנת 2007 כעוסק מורשה לפי החוק בענף "הובלת מטענים בדרכים", והפעיל עסק של הובלות. נוסף על כך החל מחודש דצמבר שנת 2006 היה הנאשם רשום ברשם החברות כדירקטור ובעל מניות בחברת "ש.ו. אייה" למסחר כללי והובלות בע"מ, ח.פ 513906198 (להלן: "החברה"). החברה לא נרשמה כ"עוסק מורשה" בהתאם לחוק.

במספר הזדמנויות שיפורטו להלן ובאמצעות משאיות הנמצאות בחזקתו ושהיו נהוגות בידי נהגים מטעמו (להלן: "הנהגים"), הוביל הנאשם טובין משטחי הרשות הפלסטינית לישראל, שלא דרך נקודות מעבר המותרות להעברת טובין מיהודה ושומרון (להלן: "האזור") ומשטחי חבל עזה ויריחו לישראל, על פי הודעת האלוף בדבר קביעת נקודות מעבר טובין (יהודה ושומרון), התשס"ח - 2008, מכוח צו אלוף בדבר העברת טובין (מס' 1252), התשמ"ח - 1988 (להלן: "הוראות צו אלוף").

בכל אחת מהובלות הסחורה שתפורטנה להלן היו הנהגים מצוידים בתעודת משלוח על שם החברה שבה נרשם מספר העוסק המורשה של הנאשם ובלי שהייתה בידם חשבונית שהוצאה כדין באזור, על פי הוראות סעיף 129(ב)(2) לחוק.

2

 

ההובלות שבהן נעברו העבירות הן כדלקמן:

 

3

 

הנאשם הורשע על שבמעשיו, הוביל טובין, באמצעות הנהגים, בלא שהייתה בידם חשבונית שהוצאה כדין באזור, בניגוד להוראות סעיף 129(ב)(2) לחוק. נוסף על כך, הנאשם הוציא טובין מהאזור, שלא במקומות שבהם מותרת הוצאת טובין בניגוד להוראות סעיף 129א לחוק ולהוראות צו האלוף.

 

טיעוני הצדדים וראיות לעונש

3.      כראיות לעונש מטעם התביעה הוגשו: גיליון ההרשעות הקודמות של הנאשם; גזר דין בת"פ 10881-03-20 של בית משפט השלום בירושלים; אישורים בדבר תפיסה (אב"ת) לצורך בקשת חילוט.

 

4.      באת-כוח המאשימה, עו"ד מיטל צימר גבאי, עתרה לגזור על הנאשם עונש בן 9 חודשי מאסר בעבודות שירות, לצד מאסר על תנאי, קנס בסך 20,000 ₪ והתחייבות. בטיעוניה עמדה על כך שהעבירות גרמו הפסד לקופה הציבורית שכן היעדר תיעוד הטובין בחשבוניות אינו מאפשר התחשבנות של מדינת ישראל מול הרשות הפלסטינית בנוגע לכספי המס שמוחזרים למדינה ממנה. בטיעוניה הדגישה את הערך המוגן שנפגע - ערך דיווחי אמת לרשויות המס, את ריבוי העבירות, ואת השיטתיות והתחכום אשר מצדיקים לשיטתה החמרה בעונש. ב"כ המאשימה ביקשה להורות על חילוט משאית וטובין (מוצרי טקסטיל) אשר שימשו לביצוע העבירות ונתפסו בחקירה תוך שהפנתה לסעיף 111(ז) לחוק וזאת משיקולי הרתעה אישית וכללית.

 

4

5.      כראיות לעונש מטעם ההגנה הוגשו: הסכם שכירות של מחסן סחורות ששכר הנאשם; אישורים שניתנו לנאשם ממשטרת ישראל בנוגע להעברת סחורות במחסום שועפט ובמחסום אל זעיים; קבלות על תשלום מיסי יבוא; קבלות ואישורי קיזוז יתרת זכות במע"מ לטובת תשלום קנסות מנהליים שהוטלו על הנאשם בגין עבירות דומות.

 

6.      בא-כוח הנאשם, עו"ד מאהר חנא, ביקש להסתפק בקנס ולא לגזור על הנאשם עונש מאסר.

בטיעוניו הדגיש שהמאשימה נהגה באופן שאינו הוגן כלפי הנאשם ופעלה להכשילו בכך שאפשרה לו להמשיך ולצבור את העבירות שבגינן מוטל קנס מנהלי, בלי להזהירו שהוא צפוי לענישה קשה מהנהוג. ב"כ הנאשם ביקש לקבוע שמתחם העונש ההולם יעמוד על קנס ברף של הקנס המנהלי. ב"כ הנאשם טען שההחמרה שעולה מטיעוני המאשימה אינה מתיישבת עם העיקרון שאין עונשין בטרם מזהירין, אינה מידתית, אינה עולה בקנה אחד עם עיקרון ההדרגתיות בענישה, וחורגת מעקרונות תיקון 113. לחלופין ביקש ב"כ הנאשם שאם יחליט בית המשפט לקבל את עתירת המאשימה למאסר בעבודות שירות, תצומצם התקופה באופן משמעותי. אשר לנסיבותיו האישיות של הנאשם טען שהוא עזב את עיסוקו בהובלות סחורות, שהוא נתון במצוקה כלכלית, ושהוא סועד את אמו החולה.

 

דברי הנאשם

7.      הנאשם ניצל את זכותו למילה אחרונה. בדבריו לפניי הביע את מורת רוחו ואכזבתו מהתנהלות מערכת אכיפת החוק כלפיו. הנאשם תיאר את הקושי הכלכלי שאליו נקלע בשל התנהלות מס הכנסה בעניינו, ואת הקושי המשפחתי והכלכלי בעקבות מחלת הוריו.

בהתייחסו למצבו הכלכלי הקשה אמר כך: "הגעתי למצב שאין לי גרוש לפרנס את הילדים שלי. אני אבא ל-12 ילדים ואני חי בשכירות ואין לי פרנסה להביא לילדים שלי".

 

דיון והכרעה

קביעת מתחם העונש ההולם

8.      בהתאם למבחן הקשר ההדוק שגובש בפסיקה (ע"פ 4910/13 ג'אבר נגד מדינת ישראל (29.10.2014)), החלטתי שיש לקבוע מתחם עונש הולם אחד לכל העבירות לאחר שמצאתי שמדובר בעבירות דומות אשר נעברו על רקע זהה ובסמיכות זמן, ועל כן יש להשקיף עליהן כמסכת עבריינית אחת.

 

9.      כידוע, העיקרון המנחה בקביעת העונש הוא עיקרון ההלימה, דהיינו, קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם, ובין סוג ומידת העונש שיוטל עליו (להלן: "העיקרון המנחה").

 

5

בית המשפט מצווה לקבוע מתחם עונש הולם למעשה העבירה בהתאם לעיקרון המנחה, תוך התחשבות בערך החברתי שנפגע ובמידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנוהגת ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה.

 

10.  הערכים החברתיים המוגנים שנפגעו כתוצאה מהעבירות הם אלה:

ערך ההגנה על הקופה הציבורית;

ערך ההגנה על חוסנו ועל בטחונו הכלכלי של הציבור;

ערך מניעת שיבוש יכולת הפיקוח של רשויות המס על פעילות הנישומים;

ערך מניעת פגיעה או הכבדה על יכולתן של רשויות המס לגבות מס אמת;

וערך ההגנה על חובת הציות לחוק בהיבטים של חבות המס.

 

11.  מידת הפגיעה בערך המוגן, גבוהה לנוכח השיטתיות, ההיקף, משך הזמן וכמות העבירות.

 

12.  אשר למדיניות הענישה הנוהגת: כיוון שמדובר בעבירה מנהליתאשר ככלל לא מוגשים בגינה כתבי אישום, לא נמצאו במאגרים המשפטיים גזרי דין בעבירות דומות. לפיכך לצורך קביעת מתחם העונש ההולם, גזרתי גזרה שווה ממדיניות הענישה הנוהגת בעבירות מס באופן כללי.

 

בהקשר לעבירות מס, נקבע בפסיקה שיש להעניק מעמד בכורה לשיקולי הגמול וההרתעה ולהעדיפם על פני נסיבותיו האישיות של הנאשם, וזאת נוכח פגיעתן הקשה של עבירות אלה במשק ובכלכלה (ראה למשל רע"פ 7135/10 חן נגד מדינת ישראל (03.11.2010); ע"פ 6474/03 מלכה נגד מדינת ישראל פ"ד נח (3) 721, 727 (2004)).

 

דברים ברוח זו נכתבו ברע"פ 977/13 אודיז נגד מדינת ישראל (20.02.2013) כדלקמן:

 

"בית משפט זה כבר קבע, לא אחת, כי עבירות המס מתאפיינות בחומרה יתרה נוכח פגיעתן הישירה- בקופה הציבורית, והעקיפה - בכיסו של כל אזרח, ולאור חתירתן תחת ערך השוויון בנשיאת נטל המס [...] לאור הלכה זו הותוותה בפסיקה מדיניות הענישה, לפיה יש לגזור את דינם של עברייני המס תוך מתן משקל הבכורה לשיקולי ההרתעה, ולהעדיפם על פני נסיבותיו האישיות של הנאשם [...] עוד נקבע, כי בגין עבירות אלו, אין להסתפק, ככלל, בהשתת עונש מאסר, אשר ירוצה בעבודות שירות, אלא יש למצות את הדין עם העבריינים באמצעות הטלת עונש מאסר בפועל, המלווה בקנס כספי"

 

6

אמנם נקבעה בפסיקה מדיניות ענישה מחמירה בנוגע לעבירות מס, ברם בית המשפט אינו יכול להתעלם מיתר השיקולים והוא נדרש לערוך איזונים בין שיקולי האינטרס הציבורי לשיקולים האינדיבידואליים של הנאשם.

 

כידוע, נקבע בחוק שדינה של עבירה לפי סעיף 117(א)(10) לחוק הוא שנת מאסר.

על פי התוספת הראשונה לחוק העבירות המנהליות, התשמ"ו-1985 (להלן: "חוק העבירות המנהליות"), ניתן להמיר עבירה מסוג זה לקנס מנהלי. בהקשר זה מפנה חוק העבירות המנהליות לתקנות העבירות המנהליות (קנס מנהלי - חיקוקי מסים), התשמ"ז-1987, שם נקבע שהקנס המנהלי הקצוב לעבירה יעמוד על סך 2,000 ₪.

בשל ריבוי העבירות שיוחסו לנאשם החליטה המאשימה להגיש כתב אישום בהתאם לסמכותה המעוגנת בסעיף 15 לחוק העבירות המנהליות.

בהתחשב בכל האמור, יש ליתן משקל גם לכך שמדובר בעבירות שניתן להמירן בקנס מנהלי.

 

13.  במסגרת הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה, נתתי דעתי לנסיבות הבאות:

 

                                א.        התכנון שקדם לביצוע העבירה; העבירות היו כרוכות בתכנון מוקדם. הנאשם התמיד במעשיו ולא חדל מהם גם לאחר שבכל אחד מהמקרים נחשפו העבירות. מן העובדות מצטיירת תמונה עגומה של תכנון מוקדם וחזרתיות שלעת גזירת דינו של הנאשם יעמדו לחובתו.

 

                                 ב.         חלקו היחסי של הנאשם בביצוע העבירה; הנאשם שימש דירקטור ובעל מניות בחברה, היה המחזיק במשאיות ששימשו להובלת הטובין, הממונה על הנהגים שהובילו את הסחורות; ומי שיזם את העבירות. לפיכך, מתוקף תפקידו ומעמדו הוא נושא באחריות המלאה לעבירות ולהשלכותיהן.

 

                                  ג.         הנזק שנגרם מביצוע העבירה; סכום המס שנגרע מקופת המדינה אינו ידוע, ברם המעשים גרמו בוודאות להפסד כספי לקופה הציבורית כיוון שנמנע מהמדינה לקבל מהרשות הפלסטינית החזר של כספי מע"מ במסגרת ההתחשבנות מולה. בכך יש כדי לפגוע הן ברשות והן באזרחים אשר כספים אלה נועדו עבורם.

 

14.  בהתאם לתיקון 113 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, ולאחר שקלול מכלול הנסיבות והשיקולים הרלוונטיים, אני סבור שמתחם העונש ההולם את המעשה נע בין מאסר בן מספר חודשים בעבודות שירות לצד מאסר על תנאי וקנס, ועד לשנת מאסר בצירוף מאסר על תנאי וקנס.

7

 

15.  במקרה זה לא מצאתי שקיימים שיקולים אשר מצדיקים סטייה מהמתחם, לחומרה או לקולה.

 

גזירת העונש המתאים לנאשם

16.  בגזירת העונש המתאים לנאשם, רשאי בית המשפט להתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה ולתת להן משקל, ובלבד שהעונש לא יחרוג ממתחם העונש ההולם.

 

בהתאם לכך נתתי דעתי לנסיבות הבאות:

 

                                א.        הפגיעה של העונש בנאשם ובמשפחתו; עונש ממושך ומחמיר שיוטל על הנאשם יוביל לכריתת מטה לחמו ויפגע קשות בפרנסת בני משפחתו המונה 12 ילדים והורים חולים שעול פרנסם כולם מוטל על שכמו. מכאן שאם יוטל על הנאשם עונש מאסר ממושך בעבודות שירות, ייפגעו הוא ובני משפחתו במישור הרגשי, המשפחתי והכלכלי.

 

                                 ב.         הנזקים שנגרמו לנאשם מביצוע העבירה ומהרשעתו; הנאשם בדבריו לפניי סיפר על פעולות אכיפה שננקטו כלפיו ושבמסגרתן נתפסו משאיות שהיו בבעלותו, הוחרמו סחורות שהוביל, והוא נדרש לשלם קנסות ודמי אחסנה בסכומים ניכרים. יש להבהיר שמידת ההתחשבות שיש להעניק לנתונים אלה היא נמוכה ומוגבלת כיוון שמדובר בהשלכות ישירות של העבירות שבחר הנאשם לעבור פעם אחר פעם, ומשום כך אין לנאשם להלין אלא על עצמו.

 

                                  ג.         נטילת האחריות של הנאשם על מעשיו; הנאשם הודה במיוחס לו ועל כן ניתן להניח לטובתו הנחות מקלות שנוהגים להניח בנוגע לנאשם שהודה, דהיינו: צער, חרטה, נטילת אחריות, הפנמה, וקבלה לעתיד. הודאתו ייתרה ניהול הליכים משפטיים ממושכים וחסכה מזמנם של העדים, הצדדים, ובית המשפט. בנסיבות אלה מן הראוי שהודאת הנאשם וההנחות המקלות הנגזרות ממנה, יעמדו לימינו בעת גזירת דינו.

 

                                 ד.         חלוף הזמן מעת ביצוע העבירה; הנאשם עבר את העבירות בשנים 2018-2017 ומאז לא עבר עבירות נוספות. מטבע הדברים נחשפות עבירות מס באיחור והחקירות בעניינן מורכבות וממושכות, כך שחלוף הזמן בתיק זה אינו חריג. עם זאת, אתחשב בחלוף הזמן במובן זה שמאז שנעברו העבירות, לא חטא הנאשם בעבירות נוספות מכל סוג שהוא.

8

 

                                 ה.        עברו הפלילי של הנאשם; לנאשם 3 הרשעות קודמות.

בשנת 2015 הורשע ב-3 עבירות החזקת טובין מפרים לשם סחר ונידון ל-3 חודשי מאסר בפועל לצד מאסר על תנאי וקנס בסך 3,000 ₪.

בשנת 2018 הורשע בקשירת קשר לפשע ומתן שוחד ונידון ל-11 חודשי מאסר בפועל לצד מאסר על תנאי וקנס בסך 7,000 ₪. באותו תיק הורשע הנאשם שהעביר במחסומים מאות משאיות וסחורות ללא בדיקה בתמורה לשוחד ששילם לשוטר ששימש ממונה על מחסום המנהרות ומחסום עין יעל. עברו הפלילי של הנאשם ייזקף אפוא לחובתו.

 

17.  משנתתי דעתי לכלל הנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה ובפרט לעברו הפלילי המכביד, הגעתי לכלל מסקנה שיש למקם את עונשו של הנאשם בשליש התחתון של מתחם העונש ההולם אך לא בתחתיתו, קרי, לגזור עליו מאסר בעבודות שירות בן מספר חודשים לצד מאסר על תנאי וקנס.

בקביעת גובה הקנס התחשבתי התחשבות מיוחדת במצבו הכלכלי הקשה של הנאשם ובהשפעת הקנס על בני משפחתו והוריו החולים אשר תלויים בו לפרנסתם.

 

סוף דבר

18.  לאחר ששקלתי את רכיבי הענישה השונים - סוגם, מידתם והשפעתם ההדדית, החלטתי לגזור על הנאשם את העונשים כדלקמן:

 

                                 א.         מאסר בן ארבעה חודשים שאותו יישא הנאשם בעבודות שירות, זאת על פי קביעת הממונה על עבודות שירות בשב"ס. הנאשם שובץ לעבודות שירות בבית אבות "בית באייר" בימים ובשעות שנקבעו בחוות הדעת. הממונה יוכל לשנות את מקום ההשמה ואת שעות העבודה לפי שיקול דעתו. הנאשם יתייצב לצורך קליטה והצבה ביום 26.07.2022 בשעה 08:00 במשרדי הממונה על עבודות שירות במפקדת מחוז דרום, כפי שנקבע בחוות הדעת.

 

                                 ב.         מאסר בן ארבעה חודשים שאותו לא יישא הנאשם אלא אם יעבור בתוך שלוש שנים מהיום עבירת מס מסוג פשע ויורשע בה בתוך התקופה או לאחריה.

 

9

                                  ג.         קנס בסך 5,000 ש"ח או 20 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב-10 תשלומים שווים ורצופים. התשלום הראשון ישולם ביום 1 באוגוסט שנת 2022 . יתר התשלומים ישולמו בכל אחד בחודש בתשעת החודשים העוקבים. אם לא ישולם תשלום במועדו, תעמוד יתרת הקנס לפירעון מידי ותישא הפרשי הצמדה וריבית מיום התשלום המיועד ועד ליום התשלום בפועל.

 

                                 ד.         מורה על חילוט לטובת המדינה של משאית מסוג מאן מ"ר 82-921-59 (דוח אב"ת 429862) וטובין (דוח אב"ת 429862 ודוח אב"ת 766577).

 

מזכירות בית המשפט תמציא את העתק גזר דין לממונה על עבודות שירות בשב"ס.

 

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים בתוך 45 יום מהיום.

 

ניתן היום, ה' תמוז תשפ"ב, 04 יולי 2022, במעמד הצדדים.