1

בטרם שמיעת הראיות בתיק הגיעו הצדדים להסדר טיעון, במסגרתו הוגש נגד הנאשם כתב אישום מתוקן והנאשם הודה בעובדותיו, שאלה הם עיקריהן:

לנאשם שני אחים מהורים משותפים ואחים נוספים מאותו אב. בתאריך 23.8.19 בשעת ערב, הנאשם ואֵחיו נכחו יחד באירוע משפחתי. תוך כדי כך, התפתחה במקום קטטה בין הנאשם ושני אחיו מאם לבין שלושה מאחיו מאב ובהם ג'לאל אבו ג'אמע (להלן: "המתלונן"). במהלך הקטטה, האחים היכו אלה את אלה והמתלונן ניסה להימלט מהמקום. הנאשם רדף אחרי המתלונן כשבידו אבן גדולה ובהתקרבו אל המתלונן למרחק קצר הוא זרק את האבן לעברו בחוזקה. האבן פגעה בפניו של המתלונן והוא התמוטט ארצה והחל לדמם. המתלונן פונה לבית החולים "סורוקה" שם נמצא שנגרמו לו שברים מרובים בעצמות הפנים והוא עבר קיבוע לשברים ואושפז למשך חמישה ימים.

2

על יסוד הודאת הנאשם בעובדות כתב האישום המתוקן כאמור, הוא הורשע בעבירה של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 333 בנסיבות סעיף 335 (א)(1) בחוק העונשין התשל"ז-1977.

במסגרת הסדר הטיעון, הצדדים המליצו לבית המשפט להטיל על הנאשם 15 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי, ותשלום פיצוי למתלונן בסך 10,000 ₪.

ב"כ התביעה ציין שההסדר הושג במסגרת הליך גישור ושהתביעה לקחה בחשבון את גילו הצעיר של הנאשם, העדר עבר פלילי, ההודאה שחסכה זמן שיפוט, והאינטרס להשכין שלום בין האחים. וביקש לכבד את ההסדר.

ב"כ הנאשם הצטרף לדברי התובע וציין שהאירוע החל מקטטה אקראית בה היו מעורבים שני הצדדים היריבים; הנאשם לא התכוון לגרום למתלונן את הפגיעה שבסופו של דבר נגרמה; והנאשם הפקיד מראש סכום של 10,000 ₪ לפיצוי המתלונן. והדגיש שזהו מאסרו הראשון של הנאשם, על כל המשתמע מכך.

נתתי דעתי על נסיבות האירוע, על מעשה הנאשם ותוצאותיו, על נתוניו של הנאשם - ובמיוחד גילו הצעיר, העדר עבר פלילי, והעובדה שזהו מאסרו הראשון. על הודאת הנאשם ועל הפקדת סכום הכסף לפיצוי המתלונן, ובאתי למסקנה שהעונש המומלץ על ידי הצדדים סביר ויש לאמצו.

נוכח האמור, אני מטיל על הנאשם את העונשים הבאים -

15 חודשי מאסר בפועל, מיום מעצרו.

9 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים מיום שחרורו מהמאסר, שלא יעבור עבירת אלימות שהיא פשע.

תשלום פיצוי למתלונן בסך 10,000 ₪. הכסף שהנאשם הפקיד בתיק זה ובתיק מ"ת 10772-09-19, יועבר לטובת תשלום הפיצוי.

זכות ערעור תוך 45 יום.

3