1

'

כתב האישום המתוקן

נגד הנאשם הוגש כתב אישום, אשר תוקן במסגרת הסדר דיוני, מבלי שהצדדים הגיעו להסכמה עונשית.

מעובדות כתב האישום המתוקן עולה, כי נכון לאירועי כתב האישום, דצמבר 2018, היו הנאשם ובת זוגו (להלן - המתלוננת), בני זוג הנשואים מזה כחמש שנים.

2

ביום 29.12.2018 בשעת ערב, עלתה חמתו של הנאשם לאחר שסבר כי המתלוננת קיבלה מסרון מגבר אחר בטלפון שלה. הנאשם נטל את הטלפון של המתלוננת לידיו וקילל אותה "שרמוטה", ואמר לה שהיא צריכה לחזור לאוקראינה, ארץ מולדתה. בין בני הזוג התגלע ויכוח קולני, ולאחר מכן, בחדר השינה, נטל הנאשם סכין, וחתך את שיערה של המתלוננת. לאחר מכן הטיח הנאשם ברצפה תמונות וניפץ את זכוכית המסגרות. המתלוננת צעקה, בכתה ודפקה עם אגרופיה על קיר הבית. שכן, אשר שמע את הצעקות מהבית, נקש על דלת הבית לדרוש בשלום הנאשם והמתלוננת. הנאשם שוחח עם השכן, כאשר דלת הבית סגורה, מסר לשכן, כי הכל כשורה והשכן עזב את המקום.

הנאשם היכה את המתלוננת בכל חלקי גופה, הפילה ארצה, אחז בשיערותיה וגרר אותה ברחבי הבית. במהלך המתואר התחננה המתלוננת בפני הנאשם כי יניח לה, ואף הבטיחה לנאשם, כי לא תתלונן על מעשיו, אולם הנאשם לא חדל ממעשיו. הנאשם דרש ממנה לארוז את חפציה במזוודה, המתלוננת עשתה כן, והנאשם נטל את הסכין ונעצה במזוודה. בשעה 07:00 למחרת היום, לאחר שהנאשם נרדם, נמלטה המתלוננת מהבית דרך חלון ונקשה על דלתות שכנים בבקשה לעזרה, עד שנענתה בידי אחת השכנות והאחרונה הזעיקה את המשטרה. כתוצאה מן המעשים, נגרמו למתלוננת חתך והמטומה במצח, המטומה בצוואר, סימנים אדומים בצוואר, וחתכים והמטומות בגב וביד. בשל כל האמור, הודה הנאשם והורשע בביצוע עבירה של תקיפה חבלנית כלפי בת-זוג, לפי סעיף 382(ג) לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

מהלך הדיון

הנאשם נעצר ביום 30.12.2018, וביום 6.1.2019 הוגשו נגדו כתב אישום ובקשה לעצרו עד לתום ההליכים נגדו. הנאשם שוחרר ביום 21.2.2019 לאחר שהתברר, כי המתלוננת, שהיא נעדרת מעמד בישראל, עזבה את המדינה.

טיעונים לעונש

הצדדים לא הגיעו להסכמה עונשית.

מחד, ב"כ המאשימה תיארה את הטרור שבו הייתה נתונה המתלוננת במשך 10 שעות, מתחילת האירוע ועד שהצליחה להימלט מהדירה בשעה שישן. היא עתרה למתחם שבין 8 ל-18 חודשי מאסר ועתרה להשית עליו מאסר בפועל בחלק האמצעי גבוה של המתחם וענישה נלווית.

מאידך, הסניגורית טענה, כי ניתן להסתפק בתקופת מעצרו (כחודשיים), נוכח נסיבותיו האישיות הקשות, לגביהן הוצגו אסמכתאות ונוכח נטילת האחריות, וכן נוכח העובדה שלא נשקפת ממנו סכנה למתלוננת או לאיש אחר.

קביעת מתחם הענישה - מתחם הענישה צריך להתייחס לעקרון ההלימה, הנוגע ליחס לערך החברתי המוגן, מידת הפגיעה בו, מדיניות הענישה הנוהגת ונסיבות ביצוע העבירה.

3

אשר לערך המוגן - עבירות של אלימות במשפחה פוגעות במרקם הרגיש ביותר של חיינו - היחסים בין בני משפחה המקיימים קשרים קרובים, מטבע הדברים. פגיעה באדם בתוך ביתו יורדת לשורש חירותו של אדם ולתחושת הביטחון שלו, שכן אם בביתו לא יחוש בטוח, כיצד יוכל לחוש בטוח ביתר מעגלי חייו? מכאן שיש לייחס לפגיעות מסוג זה חומרה יתירה. בענייננו, מידת הפגיעה בערכים המוגנים ניכרת ביותר נוכח נסיבות ביצוע העבירה.

נסיבות הקשורות בביצוע העבירה, לפי סעיף 40ט' לחוק העונשין - בין הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה יש לשקול את אלה, לעניין קביעת המתחם: מעשיו של הנאשם מבטאים חוסר שליטה מוחלט בעצביו, נכונות להפעיל אלימות אכזרית ומשפילה, תוך שימוש בנשק קר, כלפי בת-זוגו, אותה הוא אמור להוקיר, לאהוב ולכבד; כעולה מדיוני המעצר ואף מדברי הנאשם למתלוננת, כי תעזוב לאוקראינה, המעשים נעשו תוך ניצול יחסי התלות של המתלוננת בנאשם לצורך מעמדה בארץ, ויש בכך היבט לחומרה - צודקת ב"כ המאשימה כי המתלוננת הייתה נתונה לטרור משמעותי במשך כ-10 שעות מתחילת האירוע ועד סופו, עד שנמלטה דרך החלון; נגרמו למתלוננת חבלות ניכרות, שלא לדבר על מצוקה נפשית משמעותית, כאשר הנזק הפוטנציאלי יכול היה להסתיים באובדן חיים; הנאשם אחראי בלעדית למעשיו וצריך היה להימנע מהם. מצב נפשי אינו מהווה נסיבה לקולא, בנסיבות העניין.

4

מדיניות הענישה הנוהגת - סקירת הפסיקה מלמדת על טווח ענישה רחב, באופן שתלוי בנסיבות ביצוע העבירה - החל משל"ץ במקרים חריגים, שאינם רלבנטיים לנסיבותנו, וכלה במאסר בפועל דו-ספרתי. ברע"פ 4495/19 פלוני נ' מ"י (מיום 4.7.2019) עמד בית המשפט על הצורך להטיל עונש מאסר בפועל על נאשמים המאיימים על נשותיהם (פסקה 7 לפסק הדין), תוך שימוש בסכין. שם נקבע מתחם שבין 6 ל-15 חודשי מאסר אך התיק הסתיים בשישה חודשי עבודות שירות - לטעמי נסיבות המקרה פחות חמורות ממקרנו; במקרה שבו גבר תקף את אשתו באגרוף וגרם לה דימום בנוכחות שכן, נקבע מתחם שבין 4 ל-14 חודשי מאסר והנאשם נדון ל-10 חודשי מאסר - רע"פ 5861/19 פלוני נ' מ"י (מיום 2.1.2020); ברע"פ 1536/20 פלוני נ' מ"י (מיום 1.3.2020) נדון עניינו של גבר שתקף את אשתו (שלושה אישומים) באגרופים, איים עליה בסכין וגרם לה לחבלות. שם אושר מתחם ענישה שבין מאסר בעבודות שירות ועד 18 חודשי מאסר, ונגזרו על הנאשם 12 חודשי מאסר בפועל; מתחם דומה וענישה של 10 חודשי מאסר אושרו גם ברע"פ 5434/17 דמוך נ' מ"י (מיום 29.11.2017).

מתחם הענישה - לפיכך, מתחם הענישה צריך לעמוד על מאסר של מספר חודשים ועד 18 חודשי מאסר.

נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה לפי סעיף 40י"א לחוק העונשין - ניתן לתת משקל לנסיבות הבאות שאינן קשורות בביצוע העבירה, במסגרת גזירת העונש בתוך המתחם: מדובר בנאשם בשנות השלושים לחייו, יליד אוקראינה שעלה לישראל כשהיה בסוף שנות העשרים לחייו, ולו עבר פלילי הנוגע לעבירת סמים, הוא נטל אחריות למעשיו וחסך מזמנו של בית המשפט, שעה שהמתלוננת עצמה לא הייתה בארץ וזמינה לעדות במהלך המשפט ככל שהיה מתנהל. טרם מעצרו עבד בתחום טכני בבית החולים שערי צדק. הסניגורית הציגה מסמכים הנוגעים למצבו הרפואי של הנאשם, ועל כך שהוא מקבל קצבת נכות מלאה בשל תאונה שעבר. בנוסף הוצגו אסמכתאות לגבי חובות כספיים.

המיקום במתחם - נוכח מכלול הנסיבות, יש למקם את הנאשם בשני שליש המתחם שקבעתי.

גזירת הדין

לפיכך, אני מחליט לגזור על הנאשם את העונשים הבאים:

א.     12 חודשי מאסר בפועל לריצוי בניכוי מלא של ימי מאסרו בהתאם לחישוב שב"ס שיכריע. תחילת ריצוי העונש 2.8.2020 מועד בו על הנאשם להתייצב בבית המעצר "ניצן" ברמלה עד לשעה 10:00 עם העתק גזר הדין ותעודת זהות. על ב"כ הנאשם לתאם את הכניסה למאסר, כולל האפשרות למיון מוקדם, עם ענף אבחון ומיון של שב"ס, טלפונים:
 08-9787377, 08-9787336.;

ב.     12 חודשי מאסר, שלא ירוצו אלא אם יעבור הנאשם כל עבירת אלימות כלפי בן משפחה למעט איומים, בתוך שלוש שנים משחרורו;

ג.       3 חודשי מאסר שלא ירוצו אלא אם יעבור הנאשם כל עבירת איומים כלפי בן משפחה, בתוך שלוש שנים משחרורו;

5

ד.      פיצוי בסך 4,000 ₪ לטובת המתלוננת ע"ת 1. הפיצוי יחולט מן ההפקדה שבתיק המ"ת, וככל שהנאשמת לא תאותר בתוך 60 יום מהיום ע"י המאשימה, תימסר על כך הודעה לבית המשפט, וסכום הפיצוי שקבעתי יחולט כקנס לתשלום עד ליום 2.8.2020. לא ישולם הסכום כקנס, ייאסר הנאשם למשך חודש ימים. הוראה תגבר על כל הוראת עיקול או הוצאה לפועל.

זכות ערעור כחוק לבית המשפט המחוזי בירושלים בתוך 45 יום מהיום.

ניתן היום, ד' סיוון תש"פ, 27 מאי 2020, במעמד הצדדים.