1

כתב האישום

הנאשם הורשע על פי הודאתו בכתב אישום מתוקן במסגרת הסדר טיעון, ללא הסכמה עונשית.

2

על פי עובדות כתב האישום, ביום 29.3.2019, בילה הנאשם יחד עם אחותו ואחרים בבר בירושלים. במהלך שהותם בבר, הזמינו הנאשם והאחרים אלכוהול ואוכל לשולחנם, כאשר בסיום הבילוי הגישה המלצרית לנאשם חשבון על סך 500 ₪, אך הנאשם סירב לשלם את החשבון. מנהל המשמרת במקום (המתלונן) ניגש לנאשם ואמר לו כי עליו לשלם את החשבון, אך הנאשם המשיך בסירובו, הפיל כסאות ואמר למתלונן "אתה לא יודע עם מי יש לך עסק". לאחר מכן נתן הנאשם אגרוף לחלון שהיה בסמוך אליו וניפץ אותו. בהמשך ונוכח התנהגות הנאשם במקום, החליטה אחותו לעזוב את המקום וביקשה מנהג מונית שעמד בסמוך למקום להסיעם אל ביתם שבארמון הנציב. אחותו של הנאשם סיכמה עם נהג המונית, כי תשלם עבור הנסיעה 70 ₪. בשלב זה, נכנסו למונית הנאשם, אחותו ואחר, כאשר נהג המונית הוריד את האחר באזור השוק והמשיך בנסיעה לכיוון ארמון הנציב עם הנאשם ואחותו. במהלך הנסיעה אמר הנאשם לנהג המונית, כי אינו מוכן לשלם 70 ₪ עבור הנסיעה וכי הוא רוצה לרדת מהמונית. בתגובה, עצר נהג המונית את המונית והנאשם ואחותו ירדו ממנה והשאירו את הדלת פתוחה. נהג המונית ירד מהמונית על מנת לסגור את הדלת ובתגובה אמר לו הנאשם "מה אתה יורד...סע יא בן זונה". נהג המונית שאל את הנאשם מדוע הוא מקלל אותו ובתגובה שלף הנאשם חפץ חד אשר היה על צרור המפתחות שלו והחל לרדוף אחר נהג המונית כשהוא צועק "בוא יא בן זונה.... אני אהרוג אותך". נהג המונית נכנס למונית ובתגובה בעט הנאשם בדלת הנהג, שבר את הדגל המתנוסס על גג המונית ואת מגני הרוח בחלון הנהג ובחלון האחורי השמאלי. בגין מעשים אלה, הודה הנאשם והורשע בעבירות של היזק לרכוש במזיד, לפי סעיף 452 לחוק העונשין, תשל"ז - 1977 (חוק העונשין); איומים, עבירה לפי סעיף 192 לחוק העונשין וחבלה במזיד ברכב, עבירה לפי סעיף 413ה לחוק העונשין.

מהלך הדיון

נגד הנאשם הוגש כתב אישום ביום 4.4.2019 בד בבד עם בקשה למעצר עד תום ההליכים נגדו. הנאשם שהה במעצר של ממש עד ליום 1.5.2019, אז שוחרר למעצר בית מלא. בהמשך מעת לעת, הוקלו תנאי מעצר הבית, כאשר כיום שוהה הנאשם במעצר בית לילי בלבד. ביום 11.12.2019 הגיעו הצדדים להסכמה כי הנאשם יודה ויורשע בכתב אישום מתוקן ויישלח לשירות מבחן שיגיש תסקיר בעניינו, שיבחן, בין היתר, גם את שאלת ההרשעה.

תסקירי שירות המבחן

3

מהתסקיר שהוגשו בעניינו של הנאשם עולה, כי הוא בן 30, נשוי ומתגורר עם אשתו בארמון הנציב בירושלים, כיום אבל לפעוט, וכאמור שוהה בתנאים מגבילים בשעות הלילה. מתולדות חייו עולה, כי התחנך במסגרות ממלכתיות, אך פרש מהלימודים לאחר עשר שנות לימוד והחל לעבוד בעבודות מזדמנות. בגיל 18 התגייס לצה"ל, כאשר לאחר מספר חודשים נפטר אחיו של הנאשם מדום לב במהלך שנתו, בהיותו בן 29 הוא שגילה זאת. שירות המבחן התרשם, כי הנאשם חווה טראומה קשה שלא טופלה במהלך השנים, והנאשם אף שוחרר משירותו הצבאי על רקע נפשי לאחר מות אחיו. הנאשם סיפר, כי החל לצרוך אלכוהול בגיל 16 בנסיבות חברתיות, כאשר לאחר מות אחיו, תדירות וכמות צריכת האלכוהול גברה והחל לפתח דפוסים התמכרותיים. בנוסף, השתמש בקנאביס במקביל לשימוש באלכוהול, אך כיום מסר הנאשם כי אינו צורך אלכוהול כלל וגם אינו צורך סמים, ובדיקות שמסר במסגרת שירות המבחן נמצאו נקיות. הנאשם נעדר עבר פלילי, ובמסגרת צו הפיקוח שהוטל עליו בהליך המעצר השתלב בטיפול אותו סיים בהצלחה וכן השתלב בטיפול פסיכולוגי פרטי, כאשר תיאר כי הטיפול סייע לו בהתמודדות עם מות אחיו ועיבוד הטראומה. בהתייחס לעבירות נשוא האישום, שירות המבחן התרשם כי הנאשם קיבל אחריות חלקית למעשיו, תוך שהכחיש חלק מהמעשים שיוחסו לו וניסה להטיל את האחריות על המתלונן ונהג המונית. עם זאת, שירות המבחן התרשם כי במהלך המעצר, הבין הנאשם, כי מצבו ההתמכרותי משליך על התנהגותו ומבליט חלקים תוקפניים באישיותו, לכן החליט מיוזמתו להפסיק את השימוש באלכוהול. כיום שולל הנאשם נזקקות טיפולית בתחום ההתמכרותי ובתחום האלימות. לכן היפנה אותו שירות המבחן למרכז "הזדמנות" המספק הכוונה לימודית ותעסוקתית, כאשר בתסקיר האחרון דווח כי הנאשם השתלב בפעילות המרכז. כיום עובד הנאשם כשליח ומנסה לשמור על יציבות תעסוקתית ואף הביע רצון לרכישת מקצוע והשתלבות בעולם התעסוקה. ההליכים המשפטיים היוו עבורו גורם מרתיע ומחדד גבולות, לכן המליץ שירות המבחן להטיל עליו 180 שעות של"ץ ולהימנע מהטלת מאסר ולו בעבודות שירות.

טיעונים לעונש

הצדדים לא הגיעו להסכמה עונשית.

מחד, ב"כ המאשימה טענה כי יש להטיל על הנאשם עונש מאסר בן 10 חודשים על בסיס מתחם שבין 8 ל-18 חודשי מאסר וענישה נלווית.

מאידך, הסניגורית ביקשה להיעתר להמלצת שירות המבחן וכן ביקשה לבטל את מהרשעתו.

קביעת מתחם הענישה - מתחם הענישה צריך להתייחס לעקרון ההלימה, הנוגע ליחס לערך החברתי המוגן, מידת הפגיעה בו, מדיניות הענישה הנוהגת ונסיבות ביצוע העבירה.

אשר לערך המוגן - הנאשם עבר עבירות בעלות אופי אלים, בעיקר כלפי רכוש, והטיל מורא על סביבתו בהיותו בגילופין. הוא פגע במידה בינונית בערכים המוגנים של ההגנה על שלום הציבור, ביטחונו ורכושו.

נסיבות הקשורות בביצוע העבירה, לפי סעיף 40ט' לחוק העונשין - בין הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה יש לשקול את אלה, לעניין קביעת המתחם: אין מדובר בעבירה מתוכננת אלא בעבירות שנעברו במהלך וויכוח ותוך קושי בשליטה בכעסים, כאשר הנאשם היה תחת השפעת אלכוהול; הנאשם אמנם היה שתוי, אך אין בכך כדי לפטור אותו מאחריותו לביצוע המעשים בהיותו אדם בגיר שצריך היה להימנע מביצועם; הנזק שנגרם לבאר שבו בילה ולמונית הוא משמעותי ואף האיומים שהשמיע הם איומים שאין להקל בהם ראש.

4

מדיניות הענישה הנוהגת - ברע"פ 4265/15 דדון נ' מ"י (מיום 22.6.2015) הורשע אדם בתקיפה סתם ובאיומים בנסיבות של איום ברצח על אדם בפאב ותקיפתו. שם אושר מתחם שבין 3 חודשי מאסר ועד 14 חודשי מאסר, והוטלו על הנאשם 4 חודשי מאסר והופעל מאסר מותנה; ברע"פ 3150/19 שטרנברג נ' מ"י (מיום 8.5.2019) נדון עניינו של אדם שהיה בגילופין ואיים במספריים על צעירים. כשנעצר עלב בשוטרים והתנהג באופן פרוע. שם אושר מתחם שבין מאסר קצר ועד 12 חודשי מאסר, ובפועל נגזרו עונשי מאסר לרבות הפעלת מאסרים מותנים.

מתחם הענישה - לפיכך, מתחם הענישה צריך לעמוד על של"ץ נרחב או חודש מאסר ועד 9 חודשי מאסר וענישה נלווית.

נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה לפי סעיף 40י"א לחוק העונשין - ניתן לתת משקל לנסיבות הבאות שאינן קשורות בביצוע העבירה, במסגרת גזירת העונש בתוך המתחם: מדובר בנאשם ללא עבר פלילי ששהה תקופה משמעותית של כחודש במעצר של ממש, ותקופה ארוכה במעצר בית ללא הפרות; במסגרת הליך המעצר, השתלב הנאשם בטיפול, אותו עבר בהצלחה, גמל את עצמו מאלכוהול, נישא לבת זוגו וכיום אבא לפעוט, ומשתדל לשמור על יציבות תעסוקתית; שירות המבחן התרשם כי ההליך הפלילי והליך המעצר היוו עבור הנאשם גורם מרתיע ומציב גבולות, וכן סבר כי שליחתו של הנאשם למאסר ואף בעבודות שירות, יפגעו ממש ביכולתו של הנאשם לשקם את חייו, במיוחד נוכח השפעת הטראומה המשמעותית שעבר על אורחותיו ועל הקושי שלו לשמור על יציבות תעסוקתית.

שאלת ביטול ההרשעה - גם אם נסיבות ביצוע העבירה מאפשרות בחינה של ביטול ההרשעה בהתחשב בכך שהאירוע הסתיים בנזק לרכוש בלבד, הרי שהנאשם לא הצביע על הנזק הקונקרטי וחריג שיוכל להצדיק זאת. לכן הבקשה לביטול הרשעה נדחית.

המיקום במתחם - במכלול הנסיבות יש למקם את הנאשם בחלק הראשון של המתחם.

גזירת הדין

לפיכך, אני מחליט לגזור על הנאשם את העונשים הבאים:

א.    6 חודשי מאסר, שלא ירוצו אלא אם יעבור הנאשם כל עבירת אלימות לרבות איומים וכן עבירה של היזק במזיד לרכב, בתוך שנתיים מהיום;

ב.      חודשיים מאסר שלא ירוצה אלא אם יעבור הנאשם כל עבירה של היזק בזדון, בתוך שנתיים מהיום;

5

ג.       300 שעות שירות לתועלת הציבור (של"ץ), אשר ירוצו לא לפני 25.7.2021 ב"מוזיאון הטבע" על-פי התוכנית שהגיש שירות המבחן ובפיקוחו. הנאשם הוזהר כי אי-קיום צו השל"ץ באופן משביע רצון עלול להביא להפקעת הצו ולדיון מחודש בשאלת גזר הדין הראוי לרבות אפשרות של הטלת מאסר בפועל;

ד.      קנס בסך 500 ₪, או יומיים מאסר תמורתו אם לא ישולם. הקנס ישולם עד ליום בתשלום אחד עד ליום 1.9.2021. לא ישולם תשלום במועד או לא ישולם כלל, יעמוד הקנס לפירעון מיידי. מורה על קיזוז הקנס מההפקדה שבתיק. ככל שתיוותר יתרת חובה, תשולם כפי שקבעתי. ככל שתיוותר יתרת זכות תוחזר לנאשם על אף כל הוראת עיקול;

ה.     צו מבחן לתקופה של 12 חודשים מהיום. במהלך תקופה זו הנאשם מחויב בשיתוף פעולה עם שירות המבחן, כאשר מובהר כי הפרת הצו תוכל להביא לפתיחה מחודשת של המשפט וגזירת עונשו של הנאשם, לרבות עונש מאסר;

ו.       פיצוי בסך 2,000 ₪ למתלונן, עד תביעה 3 . הפיצוי ישולם עד ליום 1.9.2021.לגבי הבאר - ככל שלא יומצא תצהיר בעלי הבאר, כפי שנמסר ע"י ב"כ הנאשם, וזאת עד ליום 1.7.2021, אוסיף רכיב של פיצוי לבעל הבאר;

ז.       התחייבות בסך 5,000 ₪ שלא לעבור את העבירות בהן הורשע הנאשם בתוך שנתיים מהיום.

יש לשלוח לשירות המבחן.

זכות ערעור כחוק.

ניתן היום, כ' סיוון תשפ"א, 31 מאי 2021, במעמד הצדדים.