1

החלטה בבקשת הנאשמת 1 (להלן: "הנאשמת") שכותרתה "הודעה דחופה ורשמית על הסתרת פרטי זיהוי התובע "תאגיד מדינת ישראל" במזיד וכחלק מהתחזות בביצוע פשעי זוועה נגד האנושות" (להלן: "הבקשה הראשונה"), ובזיקה לבקשה קודמת שהוגשה ביום 30.3.2022 (ראו גם החלטתי מיום 4.4.2022) (להלן: "הבקשה השנייה").

בשתי הבקשות מעלה הנאשמת טענות זהות במהותן. בחלק הראשון דורשת הנאשמת (כך נכתב), לקבל את פרטי התאגיד שהגיש נגדה, כלשונה, במרמה, כתב אישום תוך התחזות למדינה שיש לה סמכות להעמידה לדין. בהקשר זה טוענת הנאשמת שיש לציין את שם התובע, מספר הזהות שלו או את מספר הרישום של התאגיד במידה והמדובר בתובע שהוא תאגיד מדינת ישראל, וכן את מקור הסמכות להגשת כתב התביעה. בנוסף לטענתה, על עורך הדין המייצג את התובע לצרף ייפוי כוח. בחלק השני טוענת הנאשמת כי יש לציין את העובדות המקנות לבית המשפט סמכות עניינית ומקומית לדון בתיק. בבקשתה מיום 30.3.2022 דורשת הנאשמת כי המאשימה תחויב בתשלום סך 13,000,000 ₪ לטובתה בגין העיכוב במסירת פרטי התובעת (כלשונה) ועוגמת הנפש שנגרמה לה והוצאותיה עד כה.

2

המאשימה הגישה תגובות לבקשות הנאשמת. האחת מיום 3.4.2022 ביחס לבקשה מיום 30.3.2022 והשנייה, המפנה לתגובה הראשונה, מיום 10.4.2022. גם בדיון ביום 31.3.2022 מסרה תגובה קצרה לבקשה הראשונה.

בכל הנוגע לחלק הראשון והשני לבקשות הנאשמת, כפי שהפנו ב"כ המאשימה, את טענותיה אלה של הנאשמת ניתן להגדיר כטענות מקדמיות לפי סעיף 149 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] תשמ"ב - 1982 (להלן: "החסד"פ") ולא ברור מדוע נטענו רק עתה. כפי שהפנו ב"כ המאשימה, בכל הנוגע לטענה הנוגעת לסמכות מקומית ופגם או פסול בכתב האישום, על פי סעיף 151 לחסד"פ, לא ניתן לטעון טענות אלה בשלב הדיוני הנדון ללא אישורו של בית המשפט. אישור כזה לא התבקש.

ולגוף הטענות: בכל הנוגע לחלק הראשון לבקשות - כך או כך דין בקשתה/דרישתה של הנאשמת להידחות. כפי שציינו ב"כ המאשימה, על פי הוראות החסד"פ, המאשימה במשפט פלילי היא מדינת ישראל המיוצגת בידי תובע, פרקליט מפרקליטות המדינה (סעיפים 11 ו-12 לחסד"פ), ולמותר לציין כי מייצגי המאשימה בהליך שלפני עונים להגדרה זאת. בכל הנוגע לציון פרטי "התובע", כפי שהפנו ב"כ המאשימה, הוראת סעיף 85(2) לחסד"פ קובעת כי כתב האישום יכיל ציון מדינת ישראל כמאשימה, כך נעשה בתיק שלפני. למעלה מן הצורך יצוין כי כתובת הפרקליטות מופיעה על גבי כתב האישום, הבקשות והתגובות המוגשות מטעם המאשימה בתיק.

בכל הנוגע לחלק השני לבקשות - כפי שפירטו ב"כ המאשימה בתגובתם, לבית משפט זה סמכות מקומית לדון בכתב האישום מכוח סעיף 6(א) לחסד"פ, לאור מקום ביצוע העבירות הנטענות בכתב האישום והפרויקטים המפורטים בו. על פי סעיף 51(א)(1)(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] תשמ"ד - 1984 לבית משפט השלום סמכות עניינית לדון בעבירות בהן הואשמה הנאשמת.

כשאלה הם פני הדברים, גם דרישת הנאשמת לקבלת סך של 13,000,000 ₪ נדחית. בכל הנוגע לנספחים שצרפה הנאשמת לבקשתה השנייה, לא ברורה הרלבנטיות של מסמכים אלה לבקשה.

בשולי הדברים יצוין כי תלויה ועומדת בקשת המאשימה מיום 3.4.2022 לחייב את הנאשמת בהוצאות לאור אי הגשת מסמכים רפואיים. הנאשמת נדרשה להגיש תגובה לבקשה על פי החלטתי מיום 3.4.2022 עד ליום 11.4.2022 אך מעיון בתיק עולה שלא הוגשה כל תגובה. יחד עם זאת, מאחר והנאשמת אינה מיוצגת, תינתן לה הזדמנות אחרונה לתגובה, לפנים משורת הדין, טרם החלטה, בדיון הקבוע ליום 11.5.2022 שעה 9:00. לאחר מכן תינתן החלטתי בבקשה.

המזכירות תעביר החלטתי לצדדים.

ניתנה היום, כ"ד ניסן תשפ"ב, 25 אפריל 2022, בהעדר הצדדים.