1

בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדרו של הנאשם.

הנאשם טוען כי נודע לו על פסק הדין רק ביום 21.6.22 וכי מעולם לא קיבל זימון לדיון. עוד טוען הנאשם כי הותרת פסק הדין על כנו תוביל לעיוות דין וזכותו לקבל את יומו בבית המשפט.

בהודעה משלימה, טוען הנאשם כי מעולם לא חתם על אישור מסירה ו/או סירב לקבל מכתב רשום שהגיע אליו.

המאשימה מתנגדת לבקשה וטוענת כי הנאשם סירב לחתום על אישור המסירה ולא העלה טענות הגנה.

2

דין הבקשה להידחות.

בתיק בית המשפט קיים אישור מסירה מיום 28.12.21 בו מצהיר עובד הדואר כי מסר את דבר הדואר לנמען, בביתו וקיימת עליו חתימה. טענה כללית (גם אם בתצהיר), כי הנאשם לא קיבל את ההזמנה אינה מספיקה לסתור האמור ולכל הפחות הי העל הנאשם לערוך בירור בעניין ברשות הדואר.

יפים לעניין, מכוח קל וחומר, דבריו של כב' הש' צלקובניק בעפ"ת 50287-05-22 סיביליה נ' מ"י (17.6.22):

"מאישור המסירה שהוצג, עולה כי ההזמנה לדין חזרה בציון "לא נדרש", והפרטים המצויינים באישור המסירה - תאריך ושם הדוור - גם אם מלוא הפרטים באישור לא מולאו, די היה בהם כדי לערוך בירור בדואר בקשר לנסיבות החזרת הדואר, ובירור זה לא נערך על ידי המערער".

אם דבר דואר שחזר בציון "לא נדרש" ועליו פרטים חסרים מחייב בירור ברשות הדואר, קל וחומר מקום בו עובד הדואר מסר את הדברים לכאורה לנמען והחתים אותו על אישור המסירה.

גם לגופו של עניין אין מקום להשבת הגלגל לאחור. טענות בעלמא באשר לעיוות דין וכדומה, אינן מצדיקות בקשות כגון דא. כידוע:

"לסיכום, על כל הטוען לקיומה של עילה זו, במסגרת בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר, להציג טעמים של ממש לביסוס טענתו, טעמים הנתמכים במסמכים ובראיות שיש בהם פוטנציאל של ממש לשינוי התוצאה". רע"פ 8427-17 מדינת ישראל נ' סאלם (25.3.18)

אשר על כן, לא התרשמתי כי קיימת הצדקה לאי התייצבותו של הנאשם או כי קיים חשש לעיוות דין ולפיכך אני דוחה את הבקשה.

זכות ערעור כחוק.

ניתנה היום, כ"ז תמוז תשפ"ב, 26 יולי 2022, בהעדר הצדדים.