1

בקביעת מתחם העונש ההולם, העיקרון המנחה הוא עקרון ההלימה בין חומרת המעשה בנסיבותיו ומידת אשמתו של הנאשם ובין העונש המוטל עליו.

כאשר, מדיניות הענישה אמורה להרתיע מפני בצוע עבירות נוספות ולהעביר מסר ברור על מי שבהתנהגותו פוגע בערך החברתי שהינו פגיעה בביטחון הציבור וסיכון המשתמשים בדרך.

הנאשם הורשע על פי הודאתו בגין גרימת תאונה עצמית.

מתחם עונשי נע בין 3 חודשים לבין 9 חודשים.

בבואי לגזור דינו, לנגד עיניי העובדה כי הנאשם נשא בגופו וברכושו נזקי התאונה, בכך ענישה בפני עצמה.

לנאשם נגרמו שבר בסקפולה משמאל, שבר בשיניים ופרגמנטים מתפוררים בעיקר בלסת העליונה.

2

בנוסף - משעה שהרכב לא היה מבוטח, נשא הנאשם אף בנזקי רכבו.

נתתי דעתי להודאתו באשמה ולנסיבותיו האישיות ובמקביל, לא אוכל להתעלם מהרשעותיו הקודמות.

-          הנני דנה את הנאשם לתשלום קנס בסך 1600 ₪ או 30 ימי מאסר שיישא תמורתם.

הקנס ישולם תוך 60 ימים.

-          הנני פוסלת את הנאשם מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 60 יום.

תחולת הפסילה לגבי רכב דו גלגלי מנועי בלבד.

ריצוי הפסילה נדחה עד 60 יום.

-          הנני פוסלת את הנאשם מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 3 חודשים וזאת על תנאי למשך 3 שנים.

זכות ערעור כחוק.

ניתן היום, י"ג אדר א' תשע"ט, 18 פברואר 2019, בהעדר הצדדים.