1

1.      נגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות נהיגה, בהן נהיגה בקלות ראש וגרם חבלה של ממש ונהיגה הגורמת נזק. על פי המתואר בכתב האישום העבירות בוצעו ביום 1.12.2017. מדובר בתאונת דרכים בה נחבלו חבלות של ממש הנאשם ואחר.

2.      הקראה ראשונה בתיק נקבעה ליום 9.9.19 שעה 09.00.

3.      ביום 9.9.19 בשעה 08.11 הוגשה בקשה לדחיית הדיון על ידי ב"כ הנאשם, עו"ד ג'אבר עאבד (להלן - "ב"כ הנאשם ו/או עו"ד עאבד"). הסיבה לדחייה הינה "צילום החומר והידברות עם המאשימה". הבקשה התקבלה והדיון נדחה להקראה ליום 6.11.19 שעה 08.30.

2

4.      ביום 6.11.19 בשעה 08.09 התקבלה בקשה נוספת לדחיית הדיון על ידי ב"כ הנאשם, עו"ד עאבד. על אף הזמן הרב שחלף ממועד הבקשה הקודמת, שב וביקש ב"כ הנאשם דחיה לצורך: "צילום החומר והידברות עם המאשימה". למרות זאת, הבקשה התקבלה והדיון שב ונדחה להקראה ליום 25.12.19 לשעה 09.00.

5.      לדיון שנקבע ליום 25.12.19 לא התייצבו הנאשם ובא כוחו. הוצא צו הבאה נגד הנאשם והדיון נדחה ליום 4.2.20 שעה 09.00. בפרוטוקול הדיון הוריתי כי העתק החלטתי יישלח למשרד עו"ד עאבד.

6.      גם לדיון שנקבע ליום 4.2.20 לא התייצבו הנאשם ועו"ד עאבד. צו ההבאה חודש, והוריתי כי על עו"ד עאבד להודיע בתוך 7 ימים מדוע לא התייצב לשני הדיונים ומדוע שלא להטיל עליו הוצאות אישיות בגין בזבוז זמנו של בית המשפט.

7.      עד למועד כתיבת שורות אלו, לא התקבלה תגובתו של עו"ד עאבד.

8.      בבע"מ 3778/12עו"ד אירינה גלפנבויים נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (29.9.14) קבע כב' הנשיא א' גרוניס: כי תכליתה של סמכות בית המשפט להטלת הוצאות אישיות "אינה להגן על כבודו של בית המשפט כשלעצמו, כי אם לאפשר את תפקודו התקין... הגינוי הכרוך בהטלת הוצאות על עורך הדין, נוגע לדרך ניהול הדיון ולאופן ייצוג הלקוח על ידו" ודרוש לשם "הטלת מרות ומשמעת" (שם, שם).

9.      כידוע: "בשאלת סמכותו של בית המשפט לחייב עורך-דין בתשלום הוצאות מעולם לא הוטל ספק, וגם בית-משפט זה עשה, לא פעם, שימוש בסמכות זו" (ע"א 4845/95 ניר נ' מדינת ישראל, פ"ד מט(2) 639 (1995);

10.  אמנם, הפעלתה של הסמכות להטלת הוצאות אישיות על עורך דין הינה חריגה ושמורה למקרים בהם ישנו טעם מיוחד לכך. "פסיקת הוצאות נגד עורך דין, באופן אישי, הוא דבר נדיר ויש צורך בטעם מיוחד לכך" (ע"א 557/69 הופמן נ' "תלוה מודל" שותפות רשומה ואח').

3

11.  עוד נקבע כי: "אופן הפעלתה של סמכות זו נתון לסייגים נוספים. במסגרת זו, אין להטיל הוצאות על עורך דין אלא לאחר שהתרה בית המשפט כי בכוונתו להורות כן ולאחר שניתנה לפרקליט הזדמנות להשמיע טענותיו". במקרה שלפני, הוריתי לב"כ הנאשם ליתן הסבר להיעדרותו מהדיון, זו הפעם השנייה, וליתן תשובה מדוע אין להטיל עליו הוצאות.

12.  במקרה שלפני מדובר בבזבוז זמן שיפוטי יקר, כמו גם זילות בהחלטות בית המשפט. עו"ד עאבד הגיש בקשות חוזרות ונשנות לדחות את הדיון, צירף ייפוי כוח לתיק, לא התייצב למועדי הדיונים שנקבעו ולא הגיב להחלטות בית המשפט.

13.  מותב זה מגלה פעמים רבות הבנה לאילוצי סנגורים, בין היתר בהקשר לצורך בהופעתם בבתי משפט נוספים, בערכאות גבוהות או מקבילות. עם זאת, אין לנצל הבנה זו ומידת האמון שרוחש בית המשפט לב"כ נאשמים - לרעה.

14.  בנסיבות המתוארות, בהתחשב בהתנהלותו של עו"ד עאבד, בזבוז הזמן, העובדה שמדובר בכתב אישום שהוגש זה מכבר וכלל הנסיבות שפורטו בהחלטתי זו, אני מורה על הטלת הוצאות אישיות על עו"ד עאבד, בסך 2,000.

15.  ההוצאות ישולמו לאוצר המדינה עד ליום 1.4.20 שאם לא כן יישאו הפרשי ריבית והצמדה כנהוג על פי דין, מהיום.

16.  המזכירות תעביר החלטתי זו לב"כ הצדדים.

17.  זכות ערעור לבית משפט מחוזי מרכז בתוך 45 יום.

ניתנה היום, י"ח שבט תש"פ, 13 פברואר 2020, בהעדר הצדדים.