1

הנאשם הורשע על פי הודאתו בגרימת תאונת דרכים עת לא ציית לתמרור 301 המחייב מתן זכות קדימה לרכב הבא בדרך החוצה.

תוצאת התאונה חבלה קלה לרוכב אופנוע.

אשר לרף הרשלנות, מדובר ברף רשלנות בינוני. אף אם אניח לטובת הנאשם נכונות גרסתו כי בקש להיכנס לחניה ונאלץ לעצור בעקבות רכב אחר שנסע לפניו והתעכב בכניסתו לחניה - עדיין יש להדגיש כי אין בפיו הסבר מניח את הדעת מדוע בחר להיכנס לחניה תוך שחולף על פני אי תנועה מצויר בניגוד לתמרורים 214 ו-815. הנאשם בקש לקצר קימעה מסלול נהיגתו ובכך יצר חסימה בנתיב התקדמות הרוכב.

בפי הסנגור טענות לרשלנות תורמת של הרוכב.

2

מלוא תיק החקירה הונח בפני. לאחר בחינת מכלול הראיות, אציין כי אינני רואה ההתרחשות עין בעין עם הסנגור. על פניו, לא מצאתי רשלנות תורמת באופן נהיגת הרוכב אר הנאשם חסם דרכו.

בפני הסדר טיעון המהווה מתחם ענישה ראוי.

אשר למיקומו של הנאשם במתחם - אכן אין לחובתו תאונה קודמת, אך במקביל לא אוכל לומר כי עברו נקי באשר לחובתו 49 הרשעות קודמות. ותק נהיגתו משמעותי - נוהג משנת 1974. מצאתי להתחשב לקולא בהודאתו באשמה וכן בחלוף הזמן מאז התרחשות התאונה (אם כי הגנת הנאשם תרמה תרומה משמעותית להמשכות ההליכים, ע"י בקשות דחייה).

עוד אציין כי עפ"י עד ראיה ניטרלי, נהיגת הנאשם היתה במהירות נמוכה. אין בתיק החקירה כל תימוכין לטענת הנאשם לפיה היה בעמידה בזמן האימפקט. יודגש כי אף לגרסתו בחקירה ,לאחר שהחוקר מעמת אותו עם עדות עד הראיה המספר על נהיגה רצופה - מניח הנאשם עצמו האפשרות כי: יכול להיות שהתקדמתי מעט חצי מטר.... שורה 45 לעדותו.

לזכות הנאשם וכשיקול לקולת העונש אתחשב בדבריו לפיהם פיצה הנפגע בסך עשרת אלפים ₪.

בשולי הדברים, אציין כי הנאשם בקש שלא לגזור עליו פסילה כלל בשל ה צורך שלו לנהוג בחו"ל. עניין זה איננו שיקול ענישה רלוונטי.

סוף דבר

קנס

הנני דנה את הנאשם לתשלום קנס בסך 1800 ₪ או 30 ימי מאסר שיישא תמורתם.

הקנס ישולם תוך 60 ימים.

פסילה בפועל

הנני פוסלת את הנאשם מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 45 ימים.

ריצוי הפסילה נדחה עד 60 ימים.

פסילה על תנאי

הנני פוסלת את הנאשם מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 3 חודשים

וזאת על תנאי למשך 3 שנים.

זכות ערעור כחוק תוך 45 ימים בבית המשפט המחוזי בלוד.

ניתן היום, ט"ו סיוון תשע"ח, 29 מאי 2018, בהעדר הצדדים.

3