בקשה לאפשר זכות צילום ועיון בתיק בית משפט.

העובדות הצריכות לעניין:

המבקשת הינה הולכת רגל אשר הייתה מעורבת בתאונת דרכים אשר ביקשה לצלם את תיק בית המשפט בעניינו של המשיב 2. המבקשת נימקה בקשתה כי הדבר דרוש לבדיקת כיסוי הביטוח מול קרנית. בידה אישור משרד רישוי לפיו כנגד המשיב 2 נרשמה פסילה שנגזרה בתיק זה.

המשיבה 1 (להלן: "המאשימה") הודיעה כי היא מתנגדת לבקשה, וציינ כי המבקשת אינה צד להליך ואינה בגדר נפגעת עבירה.

המשיב 2 הינו הנאשם בתיק העיקרי. הסכים , באמצעות בא כוחו, לבקשה .

ביום 20/12/22 הגיבה המבקשת לתגובת המשיבה 1 וציינה כי המעורבת נפגעה מפגיעת רכבו של המשיב 2 וגם אם אינה בגדר "ננפגעת עבירה" הרי היא מעורבת אשר נפגעה בתאונת הדרכים.

דיון והכרעה:

המסגרת הנורמטיבית לבחינת בקשה לעיון בתיק בית משפט של מי שאינו בעל דין מעוגנת בתקנה 4 לתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), התשס"ג-2003 (להלן: "תקנות העיון").

נקודת המוצא היא כי יש להיעתר לבקשה לעיון בתיק בית המשפט אלא אם יש איסור שבדין וזאת נוכח מעמדו הרם של עיקרון פומביות הדיון. "בהיעדר הסבר קונקרטי באשר לפגיעה העלולה להיגרם כתוצאה מחשיפתם של מסמכים ספציפיים, יש לאפשר את העיון, שכן "מעקרון פומביות הדיון וחופש המידע נובע שבהיעדר טעם מיוחד המונע זאת רשאי כל אדם לעיין בתיקי בית-המשפט" (בג"ץ 1447/03 פנים - להתחדשות יהודית בישראל נ' שרת החינוך [3], החלטה מיום 1.11.2004)" בג"ץ 9474/00 גל נ' ראש עירית חיפה (מיום 13.12.2004)(פורסם בנבו).

"כאשר הטעם העומד ביסוד בקשת העיון הוא הליך משפטי אחר אשר יש לו קשר ענייני נטען להליך בו מבוקש העיון, הרי שאין מבקש העיון נדרש ככלל להסביר כיצד העיון יועיל לו להתדיינות המשפטית "האחרת" ... נטל קל זה הוחל כאמור בדרך כלל מקום בו ההתדיינות המשפטי "האחרת" הייתה מתחום המשפט האזרחי או המינהלי." (ראה רע"פ 1201/12 פלוני נ' מדינת ישראל (מיום 20.8.20 ) (פורסם בנבו) פסקה 4.)

בג"ץ 5917/07 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' שר המשפטים (מיום 8.10.2009)(פורסם בנבו) מתייחס ל-3 השלבים שנקבעו לצורך יישום תקנה 4 לתקנות העיון לפיהם יש לבדוק :

א.    האם קיים איסור בדין לעיון בחומר המבוקש?

ב.     ככל שהתשובה לשאלה א שלילית נבדוק האם העיון הוא מוצדק? הנטל על בעל הדין המתנגד לעיון לשכנע כי אין להתירו.

ג.      אם תוצאת האיזון הינה שישנה הצדקה עקרונית לאפשר את העיון, נבחנת השאלה כיצד ניתן להגשים את מטרת העיון תוך פגיעה מידתית ככל האפשר בזכויות ובאינטרסים של בעלי הדין שהתנגדו לעיון. בגדר שאלה זו נבחנת האפשרות להגביל את היקף העיון או להתנות אותו בתנאים, תוך התחשבות בין היתר בסבירות הקצאת המשאבים של בית המשפט .

מן הכלל אל הפרט.

המאשימה (משיבה 1) התנגדה לבקשה אולם לא מצאתי ממש בהתנגדותה שעה שהמבקשת הייתה מעורבת בתאונת דרכים בה נפגעה בהיותה הולכת רגל.

ב"כ המשיב 2 הסכים לבקשה.

לא הוכח לי כי קיים איסור בדין לעיון בחומר המבוקש.

המשיבה 1 לא הבהירה באופן מנומק וקונקרטי כיצד היא עלולה להיפגע ממתן זכות העיון.

"בית משפט זה התייחס בפסיקתו לנטל השכנוע הרובץ על כתפיו של המתנגד לעיון או המבקש להגבילו, והדגיש בהקשר זה כי על המתנגד לעיון להבהיר באופן מנומק וקונקרטי כיצד הוא עלול להיפגע ממתן זכות העיון: "בהיעדר הסבר קונקרטי באשר לפגיעה העלולה להיגרם כתוצאה מחשיפתם של מסמכים ספציפיים, יש לאפשר את העיון (ראו עניין גל; בג"ץ 10076/02 ד"ר רוזנבאום נ' נציב שירות בתי הסוהר ([פורסם בנבו], 22.8.2005))". [ראה בג"ץ 5917/07 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' שר המשפטים (מיום 8.10.2009)(פורסם בנבו)].

מצאתי גם כי יש הצדקה לאפשר למבקשת את זכות העיון בתיק הן מכוח עקרון פומביות הדיון, הן לאור נסיבות.

אני מתירה את זכות העיון בתיק בית משפט תוך הגבלה שיש בה לשמור על פרטיות המשיב 2 כדלקמן: בע' 5 לפרוטוקול הדיון מיום 15/12/21 יושחרו בשורה 13 ברישא, המילים המתייחסות לעברו התעבורתי של הנאשם. המילים שיושחרו מתחילות במילים "הנאשם נוהג" ומסתיימות במילים "הרשעות קודמות" כולל.

המזכירות תודיע לצדדים.

זכות ערר כחוק.

ניתנה היום, כ"ו כסלו תשפ"ג, 20 דצמבר 2022, בהעדר הצדדים.