1

בפניי הסדר טיעון "מסגרת". התביעה טענה ל- 4 חודשי פסילה ואילו הסניגור מבקש שלא לפסול כלל את רישיון נהיגת הנאשם.

מקצת העדויות בתיק זה נשמעו.

בדיון נטען כי הדינמיקה של התרחשות התאונה, איננה ברורה.

הבוחן המשטרתי, התייחס לעדות המקורב וקבע כי חלקים מסוימים מעדות זו, אינם תואמים הממצאים בזירה. כך למשל, שלל תיאורו של הנפגע לפיו רכב המנוח חסם דרכו בצורה שתוארה בפיו כ"מסך לבן" ובזווית של 90 מעלות לרוחב הנתיב. הבוחן קובע שהמדובר בזווית חדה.

2

כמו כן מעיד כי "לא יכול לקבוע מי היה קודם ואם נסעו אחד ליד השני", בכך קשיים ראייתיים של ממש.

בקביעת העונש יש ליתן משקל לחומרת הפציעה.

לקולא, יש להתחשב בהודאה באשמה, בכך שהמדובר בנהג מקצועי ובנסיבותיו האישיות הקשות של הנאשם ומחלת רעייתו.

בחנתי את הרשעותיו הקודמות, בפרספקטיבה של היותו נהג מקצועי, הריני רואה בהסדר הטיעון מתחם ענישה ראוי.

הנני דנה את הנאשם לתשלום קנס בסך 1,600 ₪ או 100 ימי מאסר שיישא תמורתם.

הקנס ישולם תוך 60 ימים.

הנני פוסלת את הנאשם מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 60 יום.

ריצוי הפסילה נדחה עד 30 יום.

הנני פוסלת את הנאשם מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 3 חודשים וזאת על תנאי למשך 3 שנים.

זכות ערעור כחוק.

ניתן היום, י"ז טבת תשע"ט, 25 דצמבר 2018, בהעדר הצדדים.

3