1

בפני בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר הנאשם.

אשר לשאלת אי ההתייצבות- המבקש זומן כדין לדיון בעניינו ועל כך אין עוררין. אין בפני כל סיבה מוצדקת להיעדרותו מהדיון.

אשר לעיוות דין- כנגד המבקש הוגש כתב אישום אשר ייחס לו עבירות של נהיגה ברשלנות, אי מתן זכות קדימה בפנייה שמאלה בצומת שלא הוצב בו תמרור, והתנהגות שגרמה נזק לרכוש וחבלה לגוף. לפי עובדות כתב האישום בתאריך 20.11.2014 נהג הנאשם ברכבו ברחוב ויצמן בטירת הכרמל והגיע לצומת עם רחוב יוספטל. מדובר בכביש דו סטרי מופרד על ידי שטח הפרדה בנוי. אותה העת הגיע רכב נוסף ממול ולקראת רכב הנאשם. הנאשם החל בפנייה שמאלה לרחוב יוספטל מבלי לוודא שהדרך פנויה, חסם את הרכב הנוסף וכלי הרכב התנגשו.

2

המבקש טען בבקשתו כי מהודעות הנהג והנוסע ברכב הנפגע (להלן: הרכב הנפגע), לפני הרכב הנפגע נסע רכב נוסף בצבע לבן, כאשר גם הרכב הנפגע וגם הרכב הנוסף נסעו בנתיב הימני, מתוך מסלול של שני נתיבים, וכאשר המסלול השמאלי מופרד מהמסלול הנגדי בגדר הפרדה. עוד מוסיף כי לדברי הנהג ונוסע הרכב הנפגע, האחרון עקף את הרכב הנוסף, סטה לנתיב השמאלי, שם הפתיע את רכבו של המבקש ופגע בו. ב"כ המבקש טוען כי המבקש ביקש לפנות שמאלה רק לאחר שווידא כי מצב התנועה בכביש מאפשר זאת וכי התאונה נגרמה באשמת הרכב הנפגע אשר סטה, במהירות מופרזת, מנתיב נסיעתו. המבקש צירף לבקשתו את חומר הראיות בתיק.

מעיון בחומר הראיות (שצורף על ידי המבקש) עולה כי הן המבקש, והן הנהג והנוסע ברכב הנפגע מסרו כי בנתיב הנסיעה הימני נסע רכב נוסף, שנסע לפני הרכב הנפגע, בנתיב הנסיעה הימני (להלן: הרכב הנוסף). הרכב הנוסף נסע בנתיב הימני והחל בפנייה ימינה לכיוון רח' יוספטל (כך עולה מהודעת המבקש), לדברי נהג הרכב הנפגע, הרכב הנוסף הפריע לאחרון בנתיב נסיעתו, משכך סטה לנתיב השמאלי, כדי לעקפו. מהודעת המבקש עולה כי לא ראה רכב נוסף בכביש, והחל בפנייה שמאלה, ומיד לאחר מכן, התנגשו שני הרכבים (המבקש ונהג הרכב הנפגע).

לפי הוראות תקנה 41 לתקנות התעבורה, נוהג רכב לא יפנה ימינה או שמאלה אלא במהירות סבירה ובמידה שהוא יכול לעשות זאת בבטחה בלי להפריע את התנועה ובלי לסכן אדם או רכוש. כמו כן מורה תקנה 64(א)(2) לתקנות התעבורה כי המתקרב לצומת או נמצא בה, ועומד לפנות שמאלה, ייתן זכות קדימה לרכב הבא ממולו והנמצא בצומת או קרוב לצומת.

המבקש נהג ברשלנות שעה שלא ווידא כי הצומת פנוי בטרם החל בפנייתו שמאלה, ואין נפקא מינה אם הרכב הנפגע סטה מנתיב נסיעתו שעה שלא היה צריך לעשות כן. המבקש מסר במשטרה כי ראה את הרכב הנוסף פונה שמאלה, ומשכך, הצומת לא היה פנוי וחייב היה ליתן לו זכות קדימה. בנוסף היה עליו לראות את הרכב הנפגע, אשר נסע מאחורי הרכב הנוסף תחילה, ולאחר מכן בעת שסטה הרכב הנפגע לנתיב השמאלי.

רשלנותו של המבקש מתבטאת בכך שלא המתין שהצומת יהיה פנוי בטרם ביצוע פנייתו ובכך שקיפח את זכות הקדימה של הנוסעים בנתיב הנגדי, ובכך שמסר כי לא ראה את הרכב הנפגע טרם הפגיעה.

3

על הנהג הנכנס לצומת מוטלת האחריות לבדוק את מצב הצומת ולנקוט בכל אמצעי הזהירות לשם ביצוע הפנייה בבטחה. משלא עשה כן, ומשלא הבחין ברכב הנפגע, התרשל בנהיגתו, ולפי גרסתו שלו, לא עומדת לו כל הגנה, ומכאן שאין חשש לעיוות דין ואין מקום להורות על ביטול פסק הדין שניתן.

עוד אציין, כי בחנתי גם את העונשים שהוטלו על הנאשם ואף מצד זה לא מצאתי כל חשש לעיוות דין. מדובר בעבירות ובנסיבות חמורות, עת נכנס הנאשם לצומת בחוסר זהירות רבתי. עונש הפסילה שהוטל עליו, הינו עונש הפסילה המינימלי הקבוע בחוק על נהיגה רשלנית. גם יתר רכיבי הענישה הוטלו על הצד הנמוך.

הבקשה נדחית.

ניתנה היום, ט"ו חשוון תשע"ו, 28 אוקטובר 2015, בהעדר הצדדים.