1

1.         מונחת לפני בקשה לביטול כתב האישום מחמת פגם או פסול בכתב האישום.

2.         לשיטת הסנגור, בכתב האישום נפלו מספר פגמים. ראשית, צוין כי נהג הרכב המעורב הוא הנאשם, אשר נסע מול כיוון רכב הנאשם, ושנית, מצוין כי עד מספר 2 הוא הנאשם.

ב"כ המאשימה ביקשה דחיה על מנת לעיין בנסיבות ולהבין האם עסקינן בטעות כתיב בלבד או שמא בטעות מהותית.

3. בהחלטתי בתום הדיון, שנערך ביום 25.10.18, הוריתי למאשימה להגיש התייחסותה תוך 20 יום. צוין כי ככל שהמאשימה לא תגיש התייחסותה במועד, אראה בכך הסכמה מצידה לטענות הסנגור. ביום 18.11.18, לאחר שלא הוגשה עמדתה ניתנה הזדמנות נוספת למאשימה, לפנים משורת הדין, להגיש עמדתה תוך 5 ימים, עד יום 25.11.18.

חרף זאת, עד היום לא הוגשה עמדתה, ומכאן החלטתי על בסיס החומר המונח בפני.

הכרעה

2

4.         סעיף 149(3) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח חדש] התשמ"ב-1982, עניינו טענה מקדמית של "פגם או פסול בכתב האישום".

עיון בפסיקה מעלה כי מטרתן של ההנחיות בדבר "תוכנו" של כתב האישום היא ליתן לנאשם תיאור מלא, מפורט ובהיר של "המעשה" המיוחס לו, ובכך ליתן לו להתגונן כראוי (י' קדמי, בספרו "על סדר הדין בפלילים, חלק שני, מהדורה מעודכנת, תשס"ט-2009, עמ' 1280).

ועוד שם:

"רק לפגם או לפסול מהותיים, היורדים לשורשו של עניין, במובן זה שהם מקפחים את הנאשם בהגנתו - תהיה השלכה על כשרותו של כתב האישום" (ראה, י' קדמי, עמ' 926).

5.         בענייננו, אכן מצאתי כי הפגמים עליהם עמד הסנגור הם בגדר פגמים מהותיים בכתב האישום. הנאשם מופיע כנהג הרכב המעורב, אשר נסע מול כיוון רכב הנאשם, ושמו אף מופיע כאחד מעדי התביעה.

בנסיבות אלה בכתב האישום נפלו טעויות, שהם בגדר פגמים היורדים לשורשו של עניין. בהינתן האמור, כתב האישום אינו בהיר דיו, ומצדיק ביטולו של כתב האישום.

נוכח האמור, הבקשה לביטול כתב האישום מתקבלת.

המזכירות תעביר ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, י"ז כסלו תשע"ט, 25 נובמבר 2018, בהעדר הצדדים.