1

 

 

 

 

פתח דבר

בפניי בקשה לביטול כתב אישום בשל הגנה מן הצדק או לזיכוי הנאשם כבר בשלב המקדמי טרם שמיעת ראיות.

ב"כ הנאשם סבור כי החטאת רובץ לפיתוחו של הנהג המעורב נוכח חובת הזהירות המוטלת מכח סעיף 64(ה) לתקנת התעבורה ונסיבות קרות התאונה וכי הוא זה שהיה צריך לעמוד לדין.

לחלופין נטען כי האחריות של הנהג המעורב גבוהה יותר משמעותית מהאחריות של הנאשם והעובדה שלא הועמד לדין מצדיקה ביטול כתב אישום בשל הגנה מן הצדק.

ב"כ הנאשם הגיש לבית המשפט מסמכים מתיק החקירה וכן מהליך אזרחי שהתנהל בתיק ת"א 13910-06-14 במסגרת תביעות הדדיות על נזקי הרכבים, הכוללים תמונות הנזקים.

 

עובדות כתב האישום

לנאשם יוחסה אחריות לתאונת דרכים שנגרמה בצומת הרחובות שדרות ירושלים עם רחוב אלטלנה באשדוד.

הנאשם נהג ברח' שדרות ירושלים ממזרח למערב.

הנהג המעורב נהג ממערב למזרח ממול כיוון נסיעת הנאשם.

2

נטען על פי כתב האישום כי הנאשם נהג בחוסר זהירות, פנה שמאלה בצומת מבלי ליתן זכות קדימה לרכב המעורב וגרם לתאונה.

כלי הרכב התנגשו בצומת וניזוקו.

 

עובדות שאינן שנויות במחלוקת

1.         מועד האירוע (12.12.13), שעת האירוע - סמוך לשעה 20:29.

2.         מקום האירוע כביש דו סטרי, סוגי הרכבים, מספר נתיבי הנסיעה - 4 כאשר הימני ביותר
 מאפשר פניה ימין השניים האמצעות לישר והשמאלי לפניה שמאלה בלבד.

3.         מזג אוויר גשום.

4.         כיווני נסיעת הנהגים - הנאשם נסע ממזרח למערב ופנה שמאלה מהנתיב השמאלי. הנהג
 המעורב נסע ממול הנאשם ממערב למזרח והתכוון לחצות את הצומת לישר מהנתיב השני
 מימינו.

5.         במועד האירוע הרמזורים לא היו תקינים ובכל הרמזורים הבהב אור צהוב.

6.         הנזקים לכלי הרכב - לרכב הסיטרואן בו נהג הנאשם נזק בדופן אחורי וגלגל אחורי, ולרכב
 הניסן בו נהג הנהג המעורב חזית פנס ימני קדמי.

 

העובדות השנויות במחלוקת/העובדות הטעונות הכרעה

1.         מהירות כלי הרכב.

2.         באיזה מרחק היו כלי הרכב זה מזה טרם נכנסו אל הצומת.

3.         שדה הראיה שהיה לכל נהג לכיוון הצומת טרם הכניסה אל הצומת בשים לב לשעת האירוע ומזג האוויר הגשום.

 

המחלוקת המשפטית

1.         איזו חובת זהירות הייתה מוטלת על כל אחד מהנהגים ומה היקפה?

למי הייתה זכות קדימה בנתוני הזמן והמקום ובשים לב שהרמזורים לא פעלו כסדרם ואך רמזור צהוב הבהב בכל הרמזורים ?

2.         האם יש מקום לביטול כתב אישום ?

 

עמדת המאשימה

המאשימה מבקשת לדחות הבקשה לביטול כתב אישום והיא סבורה כי המחלוקת העובדתית מחייבת שמיעת ראיות טרם הרשעה באחריות.

 

3

דיון והכרעה

לאחר עיון בעובדות כתב אישום, טענות הצדדים כפי שעולה מן הפרוטוקול, מסמכים שהוגשו ע"י ב"כ הנאשם מתיק אזרחי אין ספק כי נוכח המחלוקת העובדתית אין מנוס משמיעת הראיות.

בשלב זה של ההליך לא ניתן לבטל כתב האישום על בסיס טענות הסנגור המלומד והמסמכים שבפני על אף הטענות כבדות המשקל של ב"כ הנאשם.

נחוץ כור ההיתוך לבחינת עובדות מסוימות וקביעות מהימנות טרם הכרעה.

על פי המסמכים שהוגשו ע"י הסנגור עולה כדלקמן:

הנאשם לא הבחין ברכב המעורב אלא בסמוך לאימפקט, לטענתו ובשל תנאי מזג האוויר.

הנהג המעורב הבחין ברכב הנאשם לכאורה כשהיה בין 5-15 מטר לפני שנכנס אל הצומת.

אחיו של הנאשם הבחין לכאורה ברכב המעורב מגיע אל הצומת כאשר הנאשם היה במהלך הפנייה שמאלה בצומת והרכב המעורב כ - 10 מטר לפני שהגיע אל הצומת.

מהירות כלי הרכב לא נקבעה ע"י הבוחן אך ניתן ללמוד עליה מאופן קרות התאונה ומהנזקים שנגרמו לכלי הרכב.

בהליך האזרחי לא נקבעו ממצאי מהימנות ו/או ממצאים עובדתיים.

ממצאי הנזקים מצביעים בעליל, כי רכב הנאשם ניזוק בדופן אחורי וגלגל אחורי.

יוצא לכאורה, כי התאונה התרחשה לאחר שהנאשם הספיק להשלים חלק ניכר מהפניה שמאלה.

רכב הנאשם חסם דרכו של הרכב המעורב.

מקום האימפקט וממצאי הנזק כעולה מהמסמכים שבפניי מצביעים לכאורה, כי הנאשם נכנס אל הצומת לפני כניסתו של הנהג המעורב (ולא כגרסת הנהג המעורב) בשים לב לדרך שעשה עד למקום האימפקט.

 

המסגרת הנורמטיבית

בהתחשב בעובדה שהרמזורים לא פעלו כסדרם, שני הנהגים היו צריכים לנקוט אמצעי זהירות כמתחייב מהוראות תקנה 64 ו - 65 לתקנות התעבורה.

תקנה 64(א)(2) קובעת:

" (א) לא הוצב תמרור המורה על מתן זכות קדימה בצומת או על עצירה לפני הצומת בכיוון הנסיעה של נוהג הרכב יחולו הוראות אלו:

(1) .....

(2) נוהג רכב, המתקרב לצומת או הנמצא בצומת ועומד לפנות שמאלה או לפנות בפניית פרסה לשמאל, ייתן זכות קדימה לרכב הבא ממולו והנמצא בצומת או קרוב לצומת וזאת מבלי לגרוע מהאמור בפסקה (1).

(ב)...

4

(ג)...

(ד)...

(ה) נוהג רכב המתקרב לצומת שבו התנועה מוסדרת ע"י רמזור, יציית לאורות שברמזור ולא יכנס לצומת אלא לאחר שהופיע בו אור ירוק:

היה ברמזור אור צהוב מהבהב - יאט נוהג הרכב ובמקרה הצורך אף יעצור את רכבו כדי לאפשר להולך הרגל להשלים את החצייה בבטחה וייתן זכות קדימה לרכב אחר שנכנס לצומת מכביש אחר, או לרכב הבא אל הצומת."

(ו) ...

מאחר שמערכת הרמזורים לא הייתה תקינה קרי מחזור פעולת הרמזורים לא פעל בצומת, לכאורה צריך להתייחס למצב לצומת ככזה בו נעדר תמרור המורה על זכות קדימה.

ואולם בצומת הרמזורים הבהבו באור צהוב.

 

נשאלת שאלה איזו מבין ההוראות חלה במקרה שבפניי?

זו המתייחסת במפורש לחובת נהג הפונה שמאלה בהעדר תמרור המורה על זכות קדימה או תקנה 64(ה) לתקנות התעבורה המסדירה את החובה ליתן זכות קדימה בצומת המוסדרת ע"י רמזור, אף שמערכת הרמזורים לא הייתה תקינה והאור הצהוב שהופיע בכל הרמזורים פעל בשל התקלה ולא כחלק ממחזור פעולת הרמזורים.

עיון בשתי ההוראות מלמדת, כי בשתיהן עולה חובה לתת זכות קדימה לא רק לרכב הנמצא בצומת אלא גם לזה הבא אל הצומת או קרוב אל הצומת.

 

יוצא איפוא, כי שאלת המהירות של כלי הרכב, מקום המצאות הרכב המעורב כאשר רכב הנאשם עמד בצומת כטענתו, טרם פנה שמאלה ושאלת שדה הראיה הן עובדות שצריכות להתברר ולא ניתן להכריע בשלב טרומי זה של ההליך ממצאים עובדתיים בנקודות אלו.

 

גם לא ניתן להיענות לטענה של הגנה מן הצדק בשלב זה של ההליך רק בשל כך שהנהג המעורב לא הועמד לדין אף שאין ספק כי הוראות תקנה 65 והוראות תקנות 51, 52 לתקנות התעבורה חלות גם עליו אפילו יקבע כי בעל זכות קדימה.

הווה אומר, גם אם לנהג המעורב זכות קדימה היה עליו להאט מהירות נסיעתו בהתקרבו אל הצומת הן בשל תנאי מזג האוויר והן מכח החובה לבחון את מצב הצומת אם פנויה אם לאו, כמתחייב מתקנה 65 לתקנות.

5

במילים אחרות- זכות הקדימה אינה אבסולוטית וגם אם הנהג המעורב סבר כי לו זכות קדימה הרי מיקום המפגש בין כלי הרכב בהתחשב בנתיב וכיוון נסיעת הנהגים, וכן ממצאי הנזק בכלי הרכב ומיקומם -מצביעים על תרומת רשלנות גבוהה מצדו.

 

סופו של דבר

הבקשה לביטול כתב אישום מחמת הגנה מן הצדק, נדחית.

לא ניתן לקבוע בשלב זה שאי הגשת כתב אישום כנגד הנהג המעורב, בנסיבות התאונה הינה התנהגות שערורייתית מצד התביעה שיש בה רדיפה, דיכוי והתעמרות בנאשם ראו ע"פ 2910/94 ארנסט יפת נ' מ"י, הרכב כב' הש': ד' לוין , א' מצא , י' קדמי , ט' שטרסברג-כהן , צ' א' טל, 28.2.96.

גם לא ניתן לומר כי הגשת האישום כנגד הנאשם וניהול ההליך נגדו עומדים בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות ראו בג"ץ 6781/96 אהוד אולמרט נ' מ"י, כב' הרכב הש': א' גולדברג , א' קדמי , י' זמיר, 5.11.96.

 

מכלול העובדות הרלוונטיות בהליך הפלילי- תעבורתי צריכות להתברר.

ההגנה תוכל לחזור ולהעלות הטענה הנ"ל בהמשך ההליך לאחר שמיעת הראיות, אם תבחר לנהל הוכחות.

 

בשלב מקדמי זה של ההליך אין די בעובדות שבפני להביא לזיכוי הנאשם כבקשת ב"כ הנאשם.

בשלב זה ובהעדר הסכמה, לא ניתן לקבוע ממצאי מהימנות ו/או ממצאים עובדתיים לענייננו אך על סמך המפורט בפרוטוקול ההליך האזרחי.

 

מזכירות תשלח ההחלטה לצדדים.

 

ניתנה היום, ב' חשוון תשע"ו, 15 אוקטובר 2015, בהעדר הצדדים.