1

בקביעת מתחם העונש ההולם, העיקרון המנחה הוא עקרון ההלימה בין חומרת המעשה בנסיבותיו ומידת אשמתו של הנאשם ובין העונש המוטל עליו.

כאשר, מדיניות הענישה אמורה להרתיע מפני ביצוע עבירות נוספות ולהעביר מסר ברור על מי שבהתנהגותו פוגע בערך החברתי שהינו פגיעה בביטחון הציבור וסיכון המשתמשים בדרך.

הריני רואה בהסדר הטיעון מתחם ענישה ראוי, לנוכח העובדה כי קיימת פסילת חובה של 3 חודשים, לא מצאתי מקום להפחית תקופת הפסילה ולפיכך ייגזר העונש בגבול העליון של הסדר הטיעון.

מטעמי מדיניות משפטית ונוכח הלכת בית משפט העליון בעניין כיבוד הסדרי טיעון, אתן ידי להסדר.

2

הנני דנה את הנאשם לתשלום קנס בסך 1,500 ₪ או 100 ימי מאסר שיישא תמורתם.

הקנס ישולם תוך 60 ימים.

הנני פוסלת את הנאשם מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 3 חודשים מהם ינוכו 60 ימי

הפסילה המנהלית.

ריצוי הפסילה נדחה עד 60 יום.

הנני פוסלת את הנאשם מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 3 חודשים וזאת על תנאי למשך 3 שנים.

זכות ערעור כחוק.

המזכירות תשלח גזר הדין לצדדים.

ניתן היום, א' טבת תשע"ט, 09 דצמבר 2018, בהעדר הצדדים.