1

בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר.

ב"כ הנאשמת טוען כי נפלה שגגה מלפניו עת סימן את מועד הדיון ביומנו. בנוסף ,כפי העולה מהתצהיר המצורף לבקשה, הנאשמת מציינת כי היא כופרת בכל המיוחס ותוכל להוכיח את חפותה ולכל הפחות להביא לכדי הקלה בעונשה.

המאשימה מתנגדת לבקשה אשר אינה מבססת לטעמה מי מן העילות המצדיקות ביטול פסק דין שניתן בהיעדר.

דין הבקשה להידחות.

2

שגגה אשר גרמה לאי התייצבות "אינה מהווה "סיבה מוצדקת לאי התייצבותו" לדיון, ואינה מצדיקה ביטול פסק דין שניתן בהעדר הנאשם" [רע"פ 1446/14 ריאד אסדי (26.3.14) כן רע"פ 8427/17 מדינת ישראל נ' סאלם (25.3.18)].

הדבר נכון גם לגבי שגגה של עורך דין, שהרי כבר נפסק כי "דין דומה יחול לגבי טעות משרדית של עורך-הדין המייצג נאשם או לגבי טעות הנובעת מחוסר תשומת-לב של הנאשם עצמו" (רע"פ 9142/01 סוראיה איטליא נ' מדינת ישראל [2.10.13]).

משכך, לא היה טעם מוצדק לאי התייצבותו של הנאשם, או מי מטעמו לדיון.

גם בטענתה הכללית כי היא כופרת בביצוע העבירה אין כדי לסייע לנאשמת. "לסיכום, על כל הטוען לקיומה של עילה זו (חשש לעיוות דין- א"ל), במסגרת בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר, להציג טעמים של ממש לביסוס טענתו, טעמים הנתמכים במסמכים ובראיות שיש בהם פוטנציאל של ממש לשינוי התוצאה" (רע"פ 8427/17 מדינת ישראל נגד סאלם [25.3.18]).

סוף דבר, הבקשה נדחית ופסק הדין יעמוד על כנו.

ניתנה היום, כ' תמוז תשע"ט, 23 יולי 2019, בהעדר הצדדים.