1

גזר דין

בקביעת מתחם העונש ההולם, העיקרון המנחה הוא עקרון ההלימה בין חומרת המעשה בנסיבותיו ומידת אשמתו של הנאשם ובין העונש המוטל עליו.

כאשר, מדיניות הענישה אמורה להרתיע מפני בצוע עבירות נוספות ולהעביר מסר ברור על מי שבהתנהגותו פוגע בערך החברתי שהינו פגיעה בביטחון הציבור וסיכון המשתמשים בדרך.

הנאשם הורשע בכל המיוחס לו לאחר שהצדדים הניחו בפני מלוא חומר החקירה.

מתחם עונשי נע בין 4 חודשי פסילה לבין 9 חודשי פסילה, וזאת כאשר ניתן משקל לרף הרשלנות (ראה קביעות הכרעת הדין) וכן חומרת הפציעה.

התביעה מבקשת לגזור עונש בין 6 חודשים לבין שנה ואילו ההגנה מבקשת להסתפק בפסילת חובה.

2

לזכותו של הנאשם העובדה כי פעל לקיצור ההליכים המשפטיים בכך שויתר על השמעת העדים ובית המשפט הכריע הדין בהתאם לתיק החקירה.

מעבר לחסכון זמן שיפוטי וזמנם של הצדדים, אף נחסכה הטרחתו של עד התביעה אשר נשא בגופו נזקי התאונה .

אשר לטיעונים בדבר רשלנות תורמת - לא מצאתי בחומר החקירה מאומה בסוגיה זו (ראה קביעות הכרעת הדין).

במקביל, אין להתעלם מהרשעותיו הקודמות של הנאשם אך יש לזקוף לזכותו העובדה שלמן שנת 2013 לא צבר הרשעות.

-          הנני דנה את הנאשם לתשלום קנס בסך 1500 ₪ או 30 ימי מאסר שיישא תמורתם.

הקנס ישולם תוך 60 ימים.

-          הנני פוסלת את הנאשם מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 100 יום.

ריצוי הפסילה נדחה עד 60 יום.

-          הנני פוסלת את הנאשם מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 3 חודשים וזאת על תנאי למשך 3 שנים.

זכות ערעור כחוק.

ניתן היום, י"ג חשוון תשע"ט, 22 אוקטובר 2018, בהעדר הצדדים.