1

בתיק זה הגיש הנאשם, בתום פרשת התביעה, בקשה לפי סעיף 158 לחסד"פ לפיה אין עליו להשיב לאשמה נגדו ולהביא את פרשת ההגנה.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים וחזרתי ועיינתי בחומר שבתיק עד כה, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות בשלב זה ואני מקבל את עמדת המאשימה.

מעבר לאמור בתגובת המאשימה אשר מקובלת עליי ברובה מן הראוי להוסיף כי מדובר בטענה שתתקבל במקרים חריגים כאשר מטעם המאשימה לא הובאו עדויות להוכחת יסוד חיוני ומרכזי של האשמה או כאשר הראיות שהוגשו היו בלתי אמינות באופן קיצוני עד כי אין מחלוקת שכל ערכאה שיפוטית לא תוכל להסתמך עליהן.

במקרה דנן הצביע הסנגור על בעייתיות משמעותית בראיות המאשימה, אך לא כזו המגיעה לדרגה קיצונית כאמור.

2

כידוע, בעת בחינתה של בקשה מסוג זה, יש לבחון ראשית האם הוכחו לכאורה יסודות העבירות המיוחסות לנאשם, וזאת בהתעלם משאלות אמינות ומהימנות. המאשימה הביאה ראייה לכך שהולכת הרגל נפגעה מרכבו של הנאשם על גבי מעבר החצייה ועל פי קביעת הבוחן קיים איחור בתגובה מצד הנאשם.

הסנגור הראה בחקירה בעיתיות בקביעות הבוחן, ואין חולק כי קיימת בעייתיות הן בעדות הנפגעת, אשר לא מסרה פרטים של ממש אודות התאונה והן בעדותו של העד זקנון. עם זאת, לא ניתן לומר שהמאשימה לא הביאה ראיות להוכחת האשמה ודומה כי אף הסנגור אינו טוען זאת.

הסנגור מרכז טענותיו לעניין סתירות בעדויות, ליקויים בעבודת הבוחן ונסיבות מקילות באשר לאשמת הנאשם, בעיקר בהקשר של מרחק החצייה והאפשרות להבחין בנפגעת. הגם שדומה שיש ממש בטענות, ואפשר ובסופו של דבר יזוכה הנאשם מעבירה המיוחסת לו (בין אם יזוכה כליל או יורשע בעבירות קלות יותר), לא מגיעה מקרה זה לרמה בה ניתן לומר כי "כל ערכאה לא תוכל להסתמך" על הראיות שהוגשו, וכאמור לא ניתן לשלול כי בסופו של דבר יורשע הנאשם בעבירה קלה יותר מזו המיוחסת לו בכתב האישום.

אשר על כן, הבקשה נדחית. עם זאת, סבורני כי אם תבחן המאשימה את הראיות תמצא שיש ממש בחלק גדול מטענות הסנגור. מומלץ, אפוא, לצדדים לנסות ולהגיע להסדר שיביא בחשבון מחד גיסא את הקושי המשמעותי בראיות נגד הנאשם ומאידך גיסא את הסיכון המרחף עליו אם יורשע.

בטרם קביעת מועד לשמיעת פרשת ההגנה נקבע התיק לתזכורת במעמד הצדדים ליום 11.9 בשעה 11.

אם תושג הסכמה בין הצדדים, ידאג הסנגור להופעת הנאשם.

ניתנה היום, ה' אב תשע"ו, 09 אוגוסט 2016.