1

בפניי הסדר טיעון "מסגרת". התביעה הגבילה טיעונה העונשי ל- 4 חודשים ואילו הסניגוריה במסגרת ההסדר, טוענת ל- 2 חודשי פסילה.

מלוא תיק החקירה הונח בפניי.

לאחר שבחנתי הראיות בתיק ומצאתי כי קיימות ראיות קלושות למגע בין הולכת הרגל לרכב הנאשמת. במקביל, בגרסת הולכת הרגל, קשיים כלשהם באשר מספרת כי החלה בחצייה רק לאחר שראתה שאין כלי רכב ובמקביל מציינת כי הבחינה ברכב הנאשמת רק ברגע האימפקט.

2

הודאת הנאשמת באשמה, חסכה הטרחת הולכת הרגל שהינה היום כבת 80 שנה לביהמ"ש.

לנגד עיני וותק נהיגת הנאשמת משנת 1994. עברה התעבורתי ללא רבב. לפיכך, הריני רואה בהסדר הטיעון מתחם עונשי ראוי ומכבדת ההסדר כפי הרף התחתון.

הנני דנה את הנאשמת לתשלום קנס בסך 1,700 ₪ או 30 ימי מאסר שיישא תמורתם.

הקנס ישולם תוך 60 ימים.

על הנאשמת/סנגורה לגשת כעת למזכירות ביהמ"ש לקבלת שובר תשלום.

הנני פוסלת את הנאשמת מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 60 ימי פסילה.

ריצוי הפסילה נדחה עד 1.7.19.

הנני פוסלת את הנאשם מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 2 חודשים וזאת על תנאי

למשך שנתיים.

זכות ערעור כחוק.

ניתן היום, י"ז טבת תשע"ט, 25 דצמבר 2018, בהעדר הצדדים.