1

בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר.

לאחר עיון בבקשה ובמסמכי התיק אני מוצא לדחות הבקשה אף ללא בקשת תגובת המאשימה, בהיותה בלתי מבוססת ובלתי מוצדקת.

שלא כנטען בקשה, הנאשם לא הורשע בהיעדרו ואף לא כופר בביצוע העבירה.

עיון בפרוטוקול הדיון מיום 19.12.21 מגלה כי הנאשם הורשע לאחר שעורך הדין מטעמו (מגיש הבקשה דנן), התייצב לדיון והודה בשמו; ולאחר מכן הדיון נדחה לצורך טיעונים לעונש וטיעונים לעונש בלבד. משכך אין כל חשש לעיוות דין בנוגע להרשעתו של הנאשם במיוחס לו.

2

למעלה מן הדרוש אוסיף ואציין כי היעדרות של עורך הדין כמוה כהיעדרותו של הנאשם ומהווה בסיס לשפיטתו של הנאשם בהיעדר- "דין דומה יחול לגבי טעות משרדית של עורך-הדין המייצג נאשם או לגבי טעות הנובעת מחוסר תשומת-לב של הנאשם עצמו" (רע"פ 9142/01 איטליא (פורסם בנבו)).

בנוסף, מאחר והנאשם כלל אינו מעלה טענה נגד חומרת העונש, הרי שאין כל עילה לביטול פסק הדין. למותר לציין כי העונש שהוטל בגין האירוע דנן כולל בחובו את פסילת המינימום הקבועה בפקודה, לעבירות בהן הורשע הנאשם, ביחד עם הפעלה של פסילה מותנית שהופעלה בחפיפה חלקית ולכן ברור כי אין המדובר עיוות דין גם בעניין זה.

בשולי הדברים אוסיף ואציין כי הנאשם כבר החל בביצוע העונש, עת הפקיד רישיונו ביום 22.8.22 כך שגם אין הצדקה לעיכוב ביצוע העונש. למעשה, הפקדת הרישיון במועד האמור, מלמדת על ידיעה של הנאשם אודות גזר הדין, לכל המאוחר במועד הזה. בהתאמה, המועד האחרון להגשת הבקשה (לפי סעיף 130(ח) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב- 1982), נפלה ביום 20.9.22 ולכן הבקשה דנן הוגשה באיחור, ללא כל סיבה או הצדקה.

כן אוסיף ואציין כי בטרם מתן ההחלטה הפניתי את תשומת ליבו של ב"כ הנאשם לעובדה שההרשעה ניתנה בנוכחותו והוא חזר בו מהבקשה לביטול פסק הדין כוו וביקש לבטל את גזר הדין בלבד, מאותם טעמים. גם הבקשה החלופית אינה מוצדקת, מאותם טעמים שצוינו לעיל.

הבקשה נדחית ופסק הדין יעמוד על כנו.

זכות ערעור כחוק.

ניתנה היום, כ"ו אלול תשפ"ב, 22 ספטמבר 2022, בהעדר הצדדים.