1

גזר דין

בקביעת מתחם העונש ההולם, העיקרון המנחה הוא עקרון ההלימה בין חומרת המעשה בנסיבותיו ומידת אשמתו של הנאשם ובין העונש המוטל עליו.

כאשר, מדיניות הענישה אמורה להרתיע מפני בצוע עבירות נוספות ולהעביר מסר ברור על מי שבהתנהגותו פוגע בערך החברתי שהינו פגיעה בביטחון הציבור וסיכון המשתמשים בדרך.

בפניי הסדר טיעון "מסגרת".

התביעה הגבילה טיעונה העונשי ל7 חודשי פסילה ואילו הסנגוריה מבקשת להפחית ככל האפשר הענישה.

מלוא תיק החקירה הונח בפניי.

ביסוד התאונה אי מתן זכות קדימה בתמרור עצור אשר גרמה לתאונת דרכים שתוצאותיה חבלה של ממש.

החבלה התבטאה בשבר בשתי צלעות אשר טופל באופן שמרני.

מתחם עונשי נע בין 3 חודשי פסילה לבין 9 חודשי פסילה.

2

מלוא תיק החקירה הונח בפניי.

נתתי דעתי לטיעוני הסנגור הדבר בעייתיות במבנה הצומת, הפרעות בשדה הראייה ולדבריו לפיהם היום הצומת שופר על ידי רמזור.

בקביעת העונש ניתן משקל לכך שהתאונה התרחשה עת הייתה הנאשמת קטינה, עתה בהיותה בגירה ולאחר שמשרתת שירות משמעותי בצה"ל ,יש להניח כי שיפרה הקפדתה.

עוד נתתי דעתי לכך שאף מאז התאונה ועד היום, אין לחובתה כל עבירת תעבורה שהיא.

בית המשפט העליון מתייחס בפסיקתו לקטגוריה מיוחדת של "מבוגרים צעירים" ולפיכך, כך יש אף להתייחס לנאשמת הניצבת בפניי.

עוד יש לזקוף לזכותה הודאתה באשמה, אשר חסכה הטרחת העדים.

לאחר שנתתי דעתי למכלול טיעוני הצדדים וכשלנגד עיניי משכורתה הצבאית של הנאשמת המשרתת כחיילת בשירות חובה .

-          הנני דנה את הנאשם לתשלום קנס בסך 540 ₪ או 30 ימי מאסר שיישא תמורתם.

הקנס ישולם תוך 60 ימים.

-          הנני פוסלת את הנאשם מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 100 יום.

ריצוי הפסילה נדחה עד 30 יום.

-          הנני פוסלת את הנאשם מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של חודשיים וזאת על תנאי למשך שנתיים.

זכות ערעור כחוק.

ניתן היום, ח' שבט תשע"ח, 24 ינואר 2018, בהעדר הצדדים.